האמת שמרסלו אתמול היה לא רע ביחס למשחקים האחרונים. אני לא מבין את ההתעקשות של איסקו/זידאן להיתקע בצד שמאל דווקא. כשדני היה פצוע עוד הבנתי שרק מצד שמאל תבוא איזושהי ישועה, אבל עכשיו כשהוא חזר איסקו צריך לעשות הרבה יותר תמרונים ולשחק בצורה הרבה יותר חופשית על המגרש. צד שמאל עמוס לעייפה עם מרסלו, קרוס ואיסקו שמשחקים על 10 מטר בכל פעם שאנחנו תוקפים.
בקשר לאוף טופיק על הזאר - מבחינת מספרים הוא אף פעם לא היה וכנראה גם לא יהיה רונאלדו, ולדעתי גם לא סוארז או קון, אבל מבחינת כדורגל ובמיוחד מבחינת ערך מוסף לסגל הספציפי שלנו קשה לי לראות שחקן מתאים ממנו. עונת הבלהות שלו זכורה גם לי ככתם רציני מאוד, אבל מעולם לא ראיתי אותו ביכולת טובה יותר מהנוכחית.
תשקלל את ההבדל בין העמדות של שניהם בחלק מהמשחקים (איסקו לא תמיד בהרכב ולא תמיד בשפיץ היהלום, הזארד משחק לעיתים כאחד משני שחקנים קדמיים בלבד), את הפטור שיש להזארד מהגנה או מהתחלת התקפות במרכז המגרש, את ארבעת הפנדלים של הזארד (2 העונה ו2 בעונה שעברה) - וההבדל זניח אם בכלל קיים. הוא גם לא המוציא העיקרי לפועל מבחינת הבקעות אלא החלוץ שלצידו. בכל מקרה, אשמח מאוד לראות את הזארד אצלנו.
לגבי איסקו, אני מניח שיותר נוח לו בשמאל כי משם הוא יכול לבעוט עם רגל ימין + לסדר מצבי הרמה למרסלו שזאת תכנית המשחק היחידה שלנו + עוד רגל הגנתית באגף המחולל הזה. בצד השני מודריץ’ תומך דיי טוב בדני, בטח יותר טוב מאיך שקרוס תומך התקפית במרסלו. ועדיין גם אני הייתי רוצה לראות את איסקו יותר משוחרר ונע גם לצד ימין. הוא לא טוב ב2-3 המשחקים האחרונים.
איזה כיף לקרוא את הריור שלכם על שחקן צ’לסי. גם קאנטה וגם מוראטה יכלו לתרום רבות לסגל של ריאל. הזארד, קאנטה ומוראטה הם השלד של צ’לסי לשנים רבות. הם לא יעזבו כל כך מהר. צ’לסי יכולה להעניק להם את התנאים הכספיים ואת השאיפות הגבוהות הדרושות לכך.
אני לא חושב שזידאן טעה אתמול בהרכב ו/או בחילופים. אם הכדור של בנזמה היה 5 ס"מ ימינה אף אחד לא היה בא בטענות, וזה לא שמוראטה ישב על הספסל. לא היה שום חילוף שיכל להושיע. הקישור היה טוב, איסקו גימגם אבל לא היה את אסנסיו, קובא חלוד, לוקאס זה לוקאס ומיוראל רחוק מלהרשים.
בקבוק הקטשופ יבש, לגמרי. גם אם ינערו אותו וילחצו עליו עם מלחציים, אפילו זרזיף דק לא ייצא. זה המצב. זידאן בעונה שעברה הוציא מים מהסלע, ומישהו למעלה התבלבל וחשב שהסלע זה מפלי הניאגרה. יבש כמו מדבר, הגרון ניחר, ואת החלוצים שלנו צריך להעמיד באימונים על קו השער כדי שיבעטו וירגישו איך מתרחש הפלא הזה כשהרשת זזה. וגם זה כנראה לא יעזור.
יש כמובן גם בעיית שובע קשה, שאף היא ברורה כשמש. מספיק לראות את הבליץ בדקה ה- 70 כדי לראות מה הקבוצה מסוגלת לעשות עם קצת רצון, זולת רגל מסיימת, ואם היא לא מסוגלת לעשות את זה בחלקים גדולים יותר מהמשחק ולא רק כשהיא עם הגב לקיר, בוודאי שיש בעיה מנטלית.
אני לא מעודכן במצב החוזים שמתעופפים לכל עבר, אבל אני מאמין שיהיה בסדר. כלומר יהיה גרוע, אבל אחר כך בסדר. שכחתם שיש מונדיאל בקיץ. מונדיאל זה הבזאר הגדול של פלורנטינו, זאת חגיגת השופינג הגדולה בתבל ואני כבר לא זוכר מונדיאל שלאחריו הידיים של פלורנטינו נשארו בכיסים. הוא מתרגש לקראתו כמו שישראלים מתרגשים מבלאק פריידי, והוא לא יחזור מרוסיה בידיים ריקות. אני לא נוהג להתנבא, אבל אין לי ספק בעניין הזה. ההתקפה שלנו גמרה את הסוס, מזמן אבל הפעם זה זועק לשמים, והשינוי בוא יבוא.
כמובן שאין טעם לדבר על ינואר בהקשר הזה, יש להריץ צעירים כדי לראות לאן הם מתפתחים - לספסל או לחטאפה, ולקבל החלטות מושכלות בקיץ. כלעצמי, הייתי הכי שמח לראות אצלנו את דיבאלה, אבל זה באמת לא ממש משנה, כי מה שיש לנו כרגע זה חוליית התקפה של קבוצה בליגה למקומות עבודה.
המונדיאל מדאיג עוד יותר מכיוון שלאור צמצום הפערים ברמת הנבחרות אנחנו עוד עשויים למצוא את עצמנו עם חלוץ נבחרת רוסיה או איסלנד. אגב באמת עלו לאחרונה דיבורים על פיודור סמולוב מרוסיה בהקשר שלנו, מילא לרכוש חלוץ בן 27 מקראסנודר לריאל מדריד, אבל החלוץ של איסלנד הוא וידאר קיארטנסון ממכבי ת"א וזה כבר מוגזם…
אני חושב שלמרסלו (ואיסקו) יש חלק גדול בזה שחזרנו להרים כדורים בתדירות מעט מביכה.
האמת שככל שמתקדמות השנים, ולאור הכסף המטורף שנמצא בפריימיר ליג והשייח’ים והנסיכים שהשתלטו על הסיטי ופאריס, אני לא כל כך בטוח שניתן להביא כוכבים כמו בעבר. נכון ריאל מדריד היא עדיין אייקון שחוצה את גבולות הכדורגל, אבל איזה אינטרס יש לשחקן נניח כמו מוחמד סלאח להגיע לריאל כשלא מובטח לו מקום בהרכב במקום להיות כוכב בליברפול ולהרוויח אותו הכסף? היום אמנם אנחנו מהקבוצות העשירות בעולם, אך בהחלט לא קבוצה שתגרה שחקן בגלל כסף, אלא בגלל ההילה מסביב למועדון (ובצדק, לאור ההיסטוריה).
קלטתי ככה בקצה העיניים את השם הזארד בדיון כאן, ואני במקום הבלגי לא יכול לחשוב על סיבה טובה לעבור לריאל, כשהוא מבעלי הבית בצ’לסי כבר כמה שנים. ושוב, כסף לא בעיה שם.
לדעתי הקיץ נכשלנו פעמיים, יכולנו להעיף את בנזמה, להשאיר את מוראטה ולהנחית את אמבפה.
וגם אם תאורטית אנחנו יכולים להביא שחקן, יש סיכוי לא קטן שהיהירות שלנו ואיזה הבלחה ברבע גמר צ’מפיונס תגרום לנו לחשוב שאנחנו מינימום קבוצה עם 4 אליפויות ברצף בליגה.
כי ריאל מועדון גדול מצלסי וגם בריאל הזארד יראה הרכב.
דווקא הפעם לשחקני התקפה אין סיבה להגיד לא לריאל. הם לא יהיו כינור שני לרונאלדו (ומקווה מאוד שלא לבנזמה) וכנראה כל שחקן התקפה מהטופ העולמי (ולא רק) יהיה שחקן הרכב בריאל.
אם בשנים שעברו שחקני התקפה לא רצו להגיע מחשש מהbbc האימתניים אז היום לא רואה מצב שזה יפריע כי כבר אין אחד שלא ראה את מה שראינו כבר לפני כן, הביביסי זה שקר.
קשה לי להאמין שהbbc ישארו פה עונה הבאה, לפחות 2 מהם יעזבו לטעמי. והשלישי יצטרך להוכיח את עצמו מחדש.
אם כבר הולכים על קיצוני מליברפול, למה לא מאנה? יותר מהיר, יותר טכני, יותר הכל! בעיניי הוא הקיצוני השמאלי הטוב ביותר באירופה כרגע, גם יותר מניימאר.
סלאח מאוד מהיר אבל לא מתאים לשחק בריאל. הוא לא טכני מספיק, ואין לו משחק מסירות מהיר על שטח קטן. כרגע שאנחנו משחקים עם קישור שמחזיק בכדור, אנחנו צריכים את השחקנים האלו יותר מאשר את השחקנים האצנים שגם ככה לא יוכלו לעזור לנו, מכיוון שאנחנו משחקים מול בונקרים.
דיבאלה מאוד הגיוני בעיניי, הזאר פחות. הוא כבר בן 27 ובינואר קשה לי להאמין שהעברה כזאת תתבצע. למרות שמבין כל השמות שהוזכרו עד עכשיו, הוא השחקן הטוב ביותר (כשהוא לא רדום על המגרש).
הרצון שלי הוא לראות חלוץ סוף סוף בריאל מדריד. מישהו שיכול לקבל כדור עם הגב לשער, לשים את הכדור ברשת גם כשזה לא מצב 100% לגול, מישהו שההגנות יפחדו מהנוכחות שלו ושההגבהות לרחבה יובילו בסופו של דבר לשערים.
רונאלדו כבר לא כזה, בייל כבר לא משחק המון זמן וגם בתקופה האחרונה ששיחק, לא היה כזה. בנזמה מעולם לא היה כזה. כל עוד ששיחקנו מתפרצות ודברים הלכו לנו בעיקר כי יכולנו להעלות את מוראטה, יכולנו להרשות לעצמנו לשחק בלי אחד כזה. היום כבר אי אפשר.
הפנטזיה שלי: אופא מודיעה לפאריז שהיא חורגת ממגבלות הפייר פליי ולא יכולה להחתים אותו בקבוצה. לורנטינו מתעשת ונותן לו חוזה. רונאלדו מתעצבן על זה ומשכנע את בנזמה לעזוב איתו לקבוצה אחרת. בינתיים אנחנו מצליחים להביא גם את הארי קיין וסדיו מאנה.
מה באמת הולך לקרות: בנזמה מאריך חוזה עד 2134.
ניימאר יותר טוב ממאנה עם רגל ימין קשורה ליד שמאל פלוס האנגאובר אחרי היומהולדת של אחותו. המצב שלנו בהתקפה קשה מאוד עד אנוש אבל גם שופינג פרוע צריך לדעת לעשות.
חוץ מלומר אמן על כל ההודעה האחרונה של @LUKA, אציין שאני מעריץ כאן אנשים. איך יש לכם את הכוחות הנפשיים לנתח ולהיכנס לנבכי הפוליטיקה/טקטיקה בימים כאלה. שלבי הכעס והדיכאון עברו מזמן, כרגע זו רק אפתיות מודל 2012-2013. רק תנו לסיים את העונה הזאת במינימום כאבי ראש והתבזויות, משהו בסגנון ה"מקום 2 בליגה, הדחה סולידית ברבע הגמר ולא להפסיד לפטאיה ליידי בויז בחארטה הזו שיש לנו עוד שבוע". תעירו אותי ביוני כשהעונה האמיתית תתחיל ושפלורטינו יהיה הפיצ’יצ’י בעזרת השם.
מצטרף למחמאות ל-@LUKA. אני פשוט נהנה לקראות את ההודעות שלו, ולא רק מעכשיו, תמיד.
חוץ מזה גם ל-@El_Maestro יש דעות והודעות שאני מרגיש פשוט מחובר אליהן. בדיוק כמו ההודעה שמעליי. רציתי להגיד שאין טעם מלנתח משחקים לריאל העונה (האמת שגם לצפות אין טעם). זה כבר מובן וידוע לכולם מה הבעיות, אנחנו כבר מודעים למה אנחנו הולכים לקבל במשך 90דק’, וסתם אנחנו רק יושבים נגד המסכים ומתפללים איכשהו לאיזה שער עצמי\נבדל\פנדל לגרד 3נק’ ולהגיד “יהיה טוב יותר שבוע הבא”.
לא אנתח, לא אכנס לדיונים מי אשם ומה צריך לעשות ומי היה צריך להביא ולשחרר. רק מקווה שנתעורר ביוני, לקבל יופי של מונדיאל(ולקבל את התואר הראשון שלי כבר!), ולהתפרע בקיץ. התגעגענו. עזבו אותנו מאסנסיו’ לוקאס ובורחה. רוצים קראק.
את האליפות הפסדנו לא בתיקו נגד לבאנטה או ההפסד המביך נגד בטיס. את האליפות הפסדנו ב1 לספטמבר. כשחלון ההעברות נסגר. כבר שם העברנו את האליפות לקטלוניה. NEXT.
לא חושב שזו חוכמה לאמר זאת עכשיו, בנוסף לזילות בהישגים של ברצלונה עד כה.
נחזור ל1.9: אחרי נצחונות קלילים ומרשימים על יונייטד ובארסה, סהכ עם אותו שלד שחקנים שלקחו דאבל ועם פריצה מסתמנת של אסנסיו. בארסה מצידה מוכה וחבולה אחרי קיץ איום באמת. בלי נימאר, בלי קשר ובלי חתימה של מסי.
לא משנה כמה טוענים ש"הכתובת הייתה על הקיר", בפועל בגזרה המקומית לפחות היינו אמורים לטייל גם עם הקאדר הנוכחי.
עד לחצי שעה האחרונה מול בילבאו, לא ראיתי את הקבוצה נלחמת ונאבקת העונה. הסגל הזה שווה יותר נקודות במצב נורמלי. מה שכן, ברצלונה מטיילת לאליפות באפרוריות עד כה בזכות, וכל הכבוד להם.
לפני יומיים ב-3 בדצמבר חלפה בדיוק שנה מהשער הדרמטי של ראמוס בקלאסיקו נגד בארסה. מחזור אחד אחר-כך זכינו לדרמה עוצרת נשימה גם מול דפור בברנבאו(3:2 מטורף) וגילוי המונח “NoventaYRamos”. העונה שעברה הייתה קסומה וכבר מהמשחק הראשון נגד סביליה בסופר-קופה קיבלנו את הפריויו עם שערים מאוחרים של ראמוס בנגיחה - השווה את התוצאה, וקרבחאל שניצח את המשחק בהארכה(3:2). וכל-כך מתבקש לשאול ‘איפה היינו אז - ואיפה אנחנו היום’.
תארו לכם את המצב בצמרת אם כריסטיאנו כובש שם בדרבי לפני שנבלם או שאחד מחצאי המצבים בסאן-ממס הופך לשער? מובן שמדובר בכושר גופני, ביטחון ואמונה וגם ספסל טוב בהרבה ממה שיש עכשיו, דינמיקה קבוצתית אחרת, ועדיין. אף קבוצה באירופה לא כבשה כל-כך הרבה שערים מאוחרים כמו ריאל מדריד שגם ספגה כמה בדקות מאוחרות.
לכל אלה שהתבלבלו, נספר שעד חודש דצמבר בעונה שעברה ריאל מדריד כבשה 20 שערים בעשר הדקות האחרונות[את הפירוט חסכתי מכם]. נכון שחלקם היו ‘ניפוח’ של הנצחונות, אבל רובם היו מכריעים. העונה, המצב אחר. כריסטיאנו ניצח את חטאפה בקולוסיאום אחרי בישל של איסקו(85’) וזה היה הניצחון היחיד. קודם לכן, אסנסיו השווה בדקה ה-83 נגד ולנסיה בכדור חופשי(מחזור 2), אבל מדובר במשחק שריאל הגיעה למספיק מצבים והייתה חייבת לנצח. ריאל לא הצליחה לנצח את לבאנטה הקטנה ולמרות שזידאן שיחק עם מיליון חלוצים נגד בטיס - ריאל דווקא ספגה. רונאלדו ואסנסיו כבשו בהתאמה בסופר-קופה נגד בארסה באוגוסט, אבל ברור שבאוגוסט היה יותר כיף. 20 שערים מאוחרים בעונה שעברה לעומת 4 בלבד העונה.
אליפות לוקחים בכוח, והציפורניים הן משהו שחסר לריאל מדריד השנה מעבר לכדורגל הגרוע שלה. בשנה שעברה הכדורגל לא היה משכנע בחלקים נרחבים של העונה אבל תמיד ידעתי שהגול יגיע. כריסטיאנו יאפס את הרגל, אולי מוראטה, וכמובן סרחיו ראמוס. הפעם התחושה היא של ייאוש מול המסך
