מחזור 15 בפרמייר ליג :: נצחון 3-1 באמירויות, פוגבה הורחק (ולנסיה, לינגארד 2x)

דצמבר, אולי החודש החשוב ביותר בעונה, כבר כאן, ואיתו אחד המפגשים הגדולים בכדורגל האנגלי בין שניים מהמועדונים המעוטרים ביותר באנגליה, מנצ’סטר יונייטד וארסנל, ושניים מהמאמנים המעוטרים בפרמייר ליג כיום, ארסן ונגר וז’וזה מוריניו.

האמירויות הוא לא הייבורי. היציעים לא מטר מהדשא כפי שהיו באצטדיון המיתולוגי, האווירה הרבה יותר תיירותית לעומת העוינות מהעבר, ולמען האמת גם ארסנל היא כבר לא אותה ארסנל. לטעמי, מכל מגרשי החוץ של הטופ 6, האמירויות הוא כמעט הכי פחות מאיים, אולי שני רק לאתיחאד. אפשר לזהות בקלות את המכנה המשותף של שני האצטדיונים האלו.

העיתוי של המשחק גרוע ביותר. לא רק שבשבוע הבא יש לנו דרבי מול הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה של הפרמייר ליג, למחזור הנוכחי קיבלו הסיטיזנס הגרלה נוחה מאוד, והם ב-99 אחוזים הולכים להשמיד את ווסטהאם האומללה בביתם הקודר שבמזרח מנצ’סטר. תיקו באמירויות הוא תוצאה לגיטימית בכל עונה, אך כרגע, כשהפער בינינו לבין המקום הראשון עומד על 8 נקודות, אין ברירה מלבד לנצח. דרבי בהפרש של 10 נקודות ומעלה יהיה חסר משמעות, גם אם ננצח. אך אם נצליח לשמור על פער ה-8 אחרי המחזור הנוכחי, משחקי הכריסמס הנוחים על הנייר עבורנו עשויים להיות נקודת מפנה בעונה. במידה מסוימת, המשחק מחר יגדיר את המשך העונה שלנו - מאבק אליפות (גם אם בלתי סביר), או מאבק נוסף על הטופ 4.

זמינויות ומערכים
מוריניו יעדכן במסיבת העיתונאים ב:15:30, ואנחנו נמתין בדריכות לעדכונים עבור השחקנים הבאים:

  • פיל ג’ונס ואריק באיי, צמד הבלמים המצטיין שלנו, שנעדרים כבר מספר שבועות. סביר להניח שמוריניו יפתח עם 3 בלמים, ונוכחות של אחד מהם לפחות תהיה תוספת חיונית להגנה.
  • נמניה מאטיץ’, שנפצע במשחק מול ווטפורד באמצע השבוע. מוריניו ציין כי אם מאטיץ’ מגיע למצב בו הוא מבקש להתחלף, כנראה שיש בעיה. היעדרות של הסרבי תהיה מכה קשה מאוד לקישור המרכזי שלנו, כשאם המנג’ר יחליט לפתוח שוב עם שני קשרים בלבד - פוגבה והררה - הוא ימסור את מרכז השדה לשחקנים של ונגר, וההגנה שלנו תצטרך לעבוד מאוד קשה.

בהנחה שכל הנ"ל לא זמינים:
דה חאה
ולנסיה - לינדלוף - סמולינג - רוחו - יאנג
פוגבה - הררה
לינגארד
מרסיאל - לוקאקו

מאטיץ’ יורד מאוכזב מכר הדשא

ארסנל
לתותחנים יהיה זה משחק ביתי שני ברציפות, לאחר שריסקו את האדרספילד 5-0 ביום רביעי. ארסנל נמצאת בכושר מצוין, כשמאז ההפסד לסיטי בתחילת נובמבר, ניצחה 3 משחקי ליגה ברציפות, כולל 2-0 מרשים על טוטנהאם בדרבי.
אלכסיס סאנצ’ז שמתח את ההאמסטרינג ברביעי יהיה זמין. לעומת זאת, אלכסנדר לקאזט יעדר, במה שלדעתי לא מהווה מכה גדולה כפי שהתקשורת מציירת לאור זמינותו של אוליביה ז’ירו האנדרייטד הענקי של ונגר.

מסוט אוזיל יהיה איש להיזהר ממנו, כשבאמתחתנו שני שערים ו-5 בישולים ב-5 משחקי הליגה האחרונים (!). נשמע כמו עבודה לאנדר הררה.

This (girl) man is on fire

היסטוריה
שני המפגשים האחרונים באמירויות הסתיימו בנצחון של ארסנל. לא ניתן ללמוד מהם המון כי בהפסד הראשון שיחקנו עם ואן חאל, והאחרון התרחש בתקופה בה מוריניו זרק את הליגה לפח ושם את כל האסימונים על הליגה האירופית.
אף קבוצה אנגלית לא ניצחה יותר משחקי פרמייר ליג במגרש של ארסנל. יונייטד ניצחה את התותחנים ב-7 משחקי חוץ בסך הכל, בדומה לסקאוזרים. באמירויות מאזננו עומד על 3 נצחונות, שניים רק לצ’לסי שניצחה שם 4 פעמים (נחשו מי עמד על הקווים בחלק מהזמן…).
בהמשך לכך, מוריניו ו-ונגר נפגשו 17 פעמים, הפורטוגלי ניצח ב-8, סיים 7 בתיקו והפסיד רק פעמיים.

הפסד בלתי מתקבל על הדעת בשום מצב. תיקו מתקבל באופן אובייקטיבי אך במצב הדברים הנוכחים הוא כמעט שקול להפסד (‘כמעט’ כי הוא יעזור במאבק לטופ 4, אליו נעבור במקרה ולא ננצח).

בשני משחקי הליגה הבאים, יותר מהרגיל, המנטרה תהיה זהה: חייבים לנצח.

בהצלחה!

3 לייקים

מוריניו מאשר שג’ונס ובאיי עדיין פצועים.
מאטיץ’ נסע עם הקבוצה ללונדון, אך הוא עדיין פצוע ולא ברור אם יוכל לשחק.

פריוויו מצוין, תענוג לקרוא.

מהמשחקים הקריטים של העונה, להיות או לחדול ובשביל משחקים כאלה הבאנו את מוריניו (במיוחד המשחק שבמחזור הבא). אפשר וצריך לנצח את ארסנל בחוץ, על אף ניצחון מרשים נגד טוטנהאם ותקופה טובה שלהם אני לא מתרגש מאיכות הסגל שלהם ההגנה עדיין נוראית וכרגיל הם עדיין ללא קשר אחורי ראוי .

אני לא רואה את מוריניו עולה עם לינגארד למרות ההופעה החיובית שלו מול ווטפורד, ראינו את מאטיץ’ ופוגבה לא מספיקים בקישור מול ווטפורד לכן אני בטוח שנראה את הררה מצטרף למשחק חוץ כחלק משלישית קשרים באמצע כשפוגבה ישחק את ההתקפי ומאטיץ’/פלאייני יפתחו גם כן (אם שתיהם עדיין פצועים אז אולי הפתעה בדמות לינדלוף קשר אחורי).

בהתקפה יש למוריניו התלבטות אם לפתוח עם מרסיאל או עם ראשפורד לצד לוקאקו, מרסיאל מצד אחד נותן המון טכניות ואחד על אחד מצד שני ראשפורד עם המהירות שלו יכול להפתיע את ארסנל בטח במתפרצות עם המהירות המסחררת שלו.
פתאטי המצב שנוצר עם ג’ונס כשנראה כאילו נבחרת אנגליה ניסתה לפצוע אותו במשחק ידידות חסר חשיבות, החזרה לכשירות בינתיים לא נראית באופק.

אם מוריניו יבוא לשחק ציני אנחנו עוד עלולים להפסיד את זה בטח עם מערך 3-5-2 שלא נראה מבטיח התקפית עוד לפני המשחק. בכל מקרה נראה שהאליפות העונה תלויה בסיטי וברצחנות ההתקפית שלה .

ההרכב שלי: דה חאה
יאנג-לינדלוף-סמולינג-רוחו-ולנסיה
מאטיץ’-הררה
פוגבה
לוקאקו-ראשפורד

לייק 1

מאוד שמח לראות את מאטיץ׳ בהרכב. לינגארדיניו מקבל מקום בהרכב אחרי משחק טוב באמצע השבוע. השאלה היא אם יוכל לתת שני משחקים טובים ברציפות? מה שכן, הוא משחק טוב בלונדון בד״כ.

פתיחה אדירה למשחק עם אנרגיה מלווה בתשוקה ושתי גולים נהדרים קליניים מצד אחד ומצד שני מראים כמה ארסנל נאיבית. לאחר מכן כרגיל חזרנו למצב מוריניו הציני עם אפס שליטה בקצב המשחק, פאניקה והרחקות סתמיות שהזמינו לחץ ומצבים של ארסנל.
כמובן שארסנל נתנה לנו עוד הזדמנויות להביס אותה אך לא הצלחנו לנצל יציאות מהירות ולתרגם אותם מול ההגנה השייקית של התותחנים, הגול של ארסנל לא הפתיע אף אחד ומזלנו שהצלחנו להבקיע עם עוד רגע קסום של פוגבה שרק מראה כמה אנחנו נתגעגע אליו ( אם אני לא טועה הרחקה ישירה זה 3 משחקים בחוץ ).
השופט הספיק לטעות כשקוסיילני היה צריך להיות בחוץ אחרי העבירה על לוקאקו כשהוא אחרון בהגנה ונתן לנו סיום על הנייר של דרמה עם התקפי לב אך ארסנל כמו ארסנל לא יצרה כלום ונכנעה לאוטובוס הקסמים של מוריניו.
עם הפנים אל סיטי, אני במקום מוריניו מתחיל להתפלל אולי זה מה שיעזור לו מול המכונה המשומנת הזאת.

לייק 1

תכנית המשחק, המערך וההרכב היו מושלמים בנסיבות הנוכחיות. שני השערים הראשונים שלנו לא היו מקריים. הלחץ על הבלמים היה מכוון, כמו גם ההוראה לעלות עם 5 שחקנים לחצי של ארסנל כשהתותחנים עם הכדור. מוריניו נתן נוק אאוט מושלם לונגר עם שני השערים המוקדמים, שאילצו את ארסנל לנסות לכבוש שלישייה מול הקבוצה עם ההגנה הטובה בליגה (כבר לא), שגם יוצאת למתפרצות לא רע בכלל.
הפלוס הגדול של 3-5-2 הוא שולנסיה ויאנג יכולים להשתתף במשחק ההתקפה, כשולנסיה כבש היום ויאנג ביום רביעי, ולוקאקו ומרסיאל משחקים קרוב אחד לשני. עם מרסיאל באגף, לא היינו רואים את השער הראשון של ג’סי הערב.

רוחו שוב מעט בעייתי בהגנה. משחק שני שהוא מקבל צהוב ומקבל החלטות משונות, למשל לעמוד ולהסתכל כשראמזי בנבדל, לדעתו. לינדלוף וסמולינג, מאידך, נתנו תצוגה מצויינת, וזה מעודד במיוחד במקרה של השוודי שקיבל את אלכסיס סאנצ’ז על הראש. אחרי פתיחת עונה לא טובה, טוב שלינדלוף צובר ביטחון.

דה חאה פתח את המשחק בצורה הזויה לחלוטין. עמד כמו גולם פעמיים כשהכדור טייל ברחבה, כשהוא כמעט בוודאות יכל לתפוס אותו באוויר. לגבי המשך המשחק, פשוט אין מה להגיד.

לדעתי, אם לא האדום של פוגבה, המשחק היה נגמר עם רביעייה נוספת לרשימה שלנו. כשונגר הוציא את ג’אקה (שאקה/חאקה/קאקה/צ’אקה), הוא עשה בדיוק את מה שקלופ נמנע מלעשות בליברפול - ויתר על השליטה המוחלטת במרכז השדה. במצב שנוצר אחרי החילוף, לפוגבה היה חופש כמעט מוחלט לטייל ולעוף קדימה בכל פעם שמאטיץ’ או הררה היו שולחים לו כדורים. עם לינגארד ולוקאקו מקדימה מול הגנה פרוצה באדום, סביר בהחלט שהיינו כובשים לפחות עוד אחד.

בשלישי עוד נראה את פוגבה על הדשא, אבל המשחקים שלאחר מכן הולכים להיות קשים. ככל הנראה הוא יקבל הרחקה מ-3 משחקים, וכולנו יודעים כמה שונה נראית יונייטד בלי פוגבה. אם הדרבי גרם לכאבי ראש גם עם הצרפתי, בלעדיו מוריניו לא יוכל לישון בלילה. אני מאוד מקווה שהוא יצליח לשלוף שפן כלשהו מהשרוול, אבל מול סיטי זה באמת יהיה קשה.

יאללה מויס, תעשה ג’סטה.

על פוגבה תמיד אמרתי שיש לו סט יכולות של קשר אמצע שמעולם לא ראיתי; יש לו פשוט הכל. אולם, תמיד הייתה לו בעיה, אולי מנטלית, אולי חוסר בגרות, שגרמה לו לחוסר יציבות (אפילו במהלך משחקים) ולקבלת החלטות שיכולה לגרום לך לשבור שלט או שניים.
כמה שהשחקן הזה טוב ככה זה תסכל כשהוא לא הצליח להביא את זה למגרש.

אבל, אתמול, הוא נתן תצוגת וורלד קלאס, כזאת ששמורה לטובים ביותר. וזה לא שהוא עשה דברים מיוחדים מדי, אלא פשוט שיחק חכם ושיחק נכון - וכששחקן עם היכולת הזאת משחק חכם - זה נראה הדבר הכי טוב שיש.
(סקולס למשל, היה תמיד מקבל את ההחלטה הכי טובה שיש, תמיד משחק פשוט, אבל כ"כ חכם). ופוגבה אתמול היה כל מה שרצינו מקשר אמצע. לחץ, הצטרפות, שחרור כדור מהר ולקינוח - הבישול הזה לג’סי כשהוא לוקח את קוסיילני על הגב שלו - תאווה לעיניים.

היציאות למתפרצות עם הרביעייה הקדמית הזאת - מרסיאל (טוב בהרבה באמצע), פוגבה, ג’סי ולוקאקאו פשוט הרגה את ארסנל. במערך הזה פוגבה הרגיש חופשי להצטרף להתקפה, לצד ימין, לצד שמאל - לאיפה שהיה צריך.

פוגבה ומאטיץ’ לא מצליחים להחזיק קישור לבד. זאת נקודה שצריך לשים אליה לב. אני מניח שהרבה מהשייקיות של משחק ההגנה אתמול נבע בגלל שהובלנו כ"כ מהר 0-2, במשחק חוץ, ואז מטבע הדברים שהיריב יתחיל ללחוץ עליך וישכב עליך. אתמול זה היה נראה רע מאוד מהבחינה הזאת, ובטח כשרוחו עושה את השטויות של עונות 14-16, ולא מביא את היכולת של העונה שעברה.

לפני צמד המשחקים נגד ווטפורד וארסנל, חשבתי שיש יותר סיכוי לנצח את סיטי מאשר להוציא 6 מ-6. אבל עשינו זאת, הפעם בעזרת משחק התקפה משובח, גולים נהדרים ולמרות ספיגת 3 שערים בשני משחקים.
פוגבה ייחסר בדרבי, אבל אני באמת מאמין שאפשר לנצח את סיטי, בטח בבית. ספק אם זה ישנה משהו במאבק על האליפות (בטח, כשנדמה שהכל הולך להם), אבל, כן, יהיה נחמד לנצח אותם ולגרום להם להרגיש טיפה פחות טובים.

דה חאה הוא השוער הכי טוב בעולם כבר 3 שנים. שוער שמתסכל לשחק נגדו. אני לא יודע מה המצב עם החוזה שלו, עם הרצון של ריאל להביאו וחשוב מכך - עם הרצון שלו להישאר. אבל, כבר עתה, יונייטד חייבת להאריך לו את החוזה, להפוך אותו לבכיר המשתכרים שלה, ומצידי, למנות אותו לקפטן. לא אכפת לי - העיקר שיישאר.

לנצח באמירויות - הרגשה אליה התגעגעתי.

לייק 1

עוד דברים מאתמול:

בקיץ דיברו על כך שלוקאקו הוא גרסא צעירה של זלאטן. חלוץ כבד וגבוה שיגרום לנו להעיף אליו כדורים ולשחק כדורגל של טוני פיוליס. כל מי שצפה אתמול במשחק, ראה את לוקאקו מקבל כדור באגף ימין כשמולו נאצ’ו מונריאל. תוך 3 שניות מונריאל שאף את העשן שלוקאקו השאיר לו, וזה אחרי שהקרב בין השניים התחיל בעמידה, בלי יתרון מומנטום לבלגי.

בהמשך ללוקאקו ובמעבר לדה חאה, ההצלה הכפולה עם היד והרגל את הבעיטות של לקאזט ואלכסיס תפסה את רוב תשומת הלב, אבל ה’ בעיטה’ בטעות של לוקאקו סחטה הצלה מטורפת מדה חאה. אינסטינקט חייתי מול בעיטה לא צפויה בעליל, לא רק שהיא מחבר לקבוצה, אלא, שהכדור ניתז מרגל ימין של לוקאקו, אחרי שפספס את רגל שמאל שלו.

קנינו את קגאווה, את מאטה ואת מקטריאן, ואף אחד מהם לא נתן את מה שרצינו ממספר 10. מסתבר שהשחקן שנותן את ההופעות הטובות ביותר בעמדה הזו גדל דווקא במנצ’סטר. התנועה של לינגארד תמיד הייתה מצוינת. אם מסתכלים רק עליו כל המשחק, אפשר לראות כמה פעמים הוא חותך את ההגנה אבל לא מקבל כדור. ליכולת הזו הוא הוסיף סיומת משופרת, עקב האכילס שלו בעונות הקודמות, והפך לחלק חשוב בקליניות ההתקפית שלנו. חבל על ההחמצה מול צ’ך, אבל מדובר בהחלט בהצלה נפלאה של אקס צ’לסי שלא התפתה ליפול ומתח יד חזקה כדי להדוף.

לייק 1

תגובה אוחדה לנושא קיים: ליגת האלופות :: מארחים את צסק"א למשחק האחרון בשלב הבתים (הערב 21:45)