בלילה של שישי הבת שלי התעוררה להקיא בערך כל חצי שעה. סבלנו בשקט ובבוקר לקחנו לרופא, ובערב לעוד רופא שרשם תרופות. חשבנו שהמצב ישתפר אבל ממוצ"ש עד הבוקר קיבלנו מספר דו ספרתי של שלשולים. אנד קאונטינג.
מה שגרם לי לחשוב באופן בלתי נמנע על מנצ’סטר יונייטד. איך מאז שפרגי הלך אנחנו קמים להקיא כל חצי עונה, איך הלכנו לרופא ועוד רופא, רצינו שיפור וקיבלנו שלשול. מתי (ליטרלי) יגמר כל החרא הזה?
יש משהו שובה ברובן אמורים. הוא בא נקי לחלוטין ממניירות. מעיף את גרנאצ’ו מהסגל ואחר כך מספר שנראה שגרנאצ’ו כועס עליו וזה משמח אותו. מעיף את ראשפורד, שומע אותו מדבר על ‘אתגר חדש’ ובמקום לשרוף אותו טוען שיונייטד יותר טובה עם ראשפורד למרות שברור לכולם לאן הרוח נושבת. נותן הזדמנות אמיתית להרשים לכל שחקן בסגל, במשחקים גדולים כקטנים. די קשה לראות ראיון עם הבחור ולא לחבב אותו.
אבל כמו שאמר הבוס שלי בכפר השעשועים כשהייתי בן 16 - כל מטאטא חדש מטאטא טוב. כבר היינו בסרט של בחור שכולם אוהבים (סולשיאר), ובסרט של מאמן העל הבא (טן האח) ואפילו בסרט של עילוי פורטוגלי (בבה), אבל זה לא כל כך עבד. האם זה אומר שננשום עמוק וניקח את הדברים באיזי? לא. כי אנחנו הרי אוהדי מנצ’סטר יונייטד מודל 2013-היום, יותר מרציונליים ושקולים אנחנו פשוט מזוכיסטים.
בורנמות’, מסתבר, ניצחה העונה את ארסנל, סיטי וטוטנהאם. אבל, מול קבוצות תחתית לא תמיד הולך לה והיא הצליחה להפסיד 1-0 ללסטר בחוץ. זה בדיוק החלל אליו אנחנו הולכים להיכנס. משחק חוץ מול קבוצה מקרטעת ממקום 13? נראה אותך מול זה, בורנמות’.
אחרי הקרקס של טוטנהאם בחמישי (מי שלא ראה אני באמת ממליץ. תצוגת שוערות שמציגה את לוריס קריוס באור מאוד חיובי), טן האח יקבל בחזרה לסגל את האיש המוכן לאתגר חדש, וכולם מחכים לראות מה תהיה התגובה האמיתית של המנג’ר לרשרושים של ראשפורד בתקשורת. גם בלי ראשפורד, השיפור ההתקפי תחת אמורים ניכר בהחלט, הרבה בזכות הקפיצה המטאורית ביכולת של אמאד, אבל גם בזכות עמידה מעט יותר יציבה על המגרש. לכן גם אם לא בהכרח נבון לצפות לניצחון, אפשר לקוות לפחות לעוד משחק מעניין עבור הצופה הנייטרלי.
