מחזור שלישי: עוד משחק בית והפעם נגד העולה החדשה מאלגה (ראשון, 18:00)

לקראת מלאגה

ריאל מדריד הרשימה קצת יותר בניצחון השני העונה, 1:4 על ריאל סוסיאדד בסנטיאגו ברנבאו, ובמשחק הקרוב נגד מאלגה היא מקווה לשחק כמו במחצית השנייה ולהתחיל באמת להתחבר כקבוצה. לריאל אסור למעוד במשחק בית נגד העולה החדשה, זה די ברור (בטח בתזמון בו בכלי התקשורת העלו כתבות על רקורד הבית המצוין של ז’וזה מוריניו העומד על 84% ניצחונות). נציין כי תשע פעמים בשנות האלפיים פתחה ריאל עם מאזן של 9 נק’ מתוך 9. מה שהמאמן בהחלט רוצה לעבוד עליו הוא משחק ההגנה. ריאל ספגה בשני משחקי הפתיחה, ויחד עם העונה שעברה שמרה על שער נקי רק בשלושה מעשרת משחקי הליגה האחרונים. מה שיכול לעזור לריאל במשימה – מארק קוקורייה יפתח ב-11 במקום אלבארו קארראס, הפעם באמת, גם המאמן אישר זאת. “אנחנו בכושר גופני טוב, יש לנו סגל חזק עם פתרונות כדי לפצות על העניין הזה שיש שחקנים שחוו טרום עונה שונה. אני יכול לתת לכם דוגמא - קוקורייה יפתח ואם יתעייף בדקות 70-75 - אלבארו יעלה במקומו”, אמר. מה שעוד מוסיף לאווירה הטובה - באימון היום (ללא תיעוד) ביקר הקפטן האגדי סרחיו ראמוס שבירך את השחקנים ואיחל להם בהצלחה.

ההנחה היא שזה לא יהיה השינוי היחיד. ראינו את מוריניו שומר בדיוק על אותם 11 בשני המשחקים הקודמים, הפעם נראה שלאור הלו"ז הצפוף נראה ניסיון להכניס שחקנים אחרים לעניינים. אולי אנטוניו רודיגר במקום דין האוסן - יש השערות כאלה בספרד, אולי אדוארדו קמאבינגה? ואולי כאלה ‘נחוצים’ יותר כמו ברהים דיאס או יאן דיומאנדה? מי ששוב לא יוכל לעזור לקבוצה הוא אורליאן טשואמני שעדיין פצוע (“אנחנו צריכים לשלוט ברגש שלו, אני לא רוצה להחזיר אותו ואז מיד לאבד אותו”) שייעדר משחק שלישי ברציפות, וכנ"ל אנדריק שיכול לחזור במשחק הבא נגד בטיס. מי שלא יוכל לעזור הוא אורליאן טשואמני שעדיין לא מתאמן וייעדר מחזור שלישי ברציפות, כנ"ל אנדריק. המאמן התייחס גם לטיאגו פיטארץ’ שעדיין פצוע: “אלבארו ארבלואה עשה עבודה מצוינת. אני אוהב את כל הצעירים שעולים. הוא חלק מהקבוצה הבוגרת לכל דבר. יש לו כדורגל, אך הוא חייב להוסיף מסה בשרירי הרגליים שלו”.


כניסתו להרכב אמורה לשדרג את ההגנה. מארק קוקורייה יפתח

על פניו משחק בית כזה הוא הזדמנות מעולה עבור יאן דיומאנדה לקבל הזדמנות בהרכב. בעיתונות הקטלונית כמובן “חוגגים” (במונדו דפורטיבו) את זה שעלה כל-כך הרבה כסף ושיחק מעט דקות (32 דקות בלבד). מוריניו כמובן לא סיפק תשובה אבל היה נחרץ: “אני לא אגלה כלום על ההרכב. יאן הגיע אחרי אחרי קיץ קשה. הוא מיעט להתאמן בלייפציג אם בכלל. לאט לאט הוא יתפתח ויתקדם גם בקבוצה שלנו. הוא משתפר עוד ועוד”. מוריניו נשאל על הרכבים והדלפות ואמר: “אם נלך למשחק והיריבה לא יודעת את ההרכב עד שעה וחצי לפני המשחק – זה נהדר, אני מעדיף את זה. אם תכננתי משהו שונה לגמרי כמו לשחק עם קרלוס אספי וקיליאן אמבפה יחד, משהו שהמאמן היריב לא חשב עליו – אז זה מדאיג. אני יכול לחיות בשלום עם הדלפה אבל מעדיף שלא”.

ההצגה של ג’וד בלינגהאם עם שני בישולים ושל קיליאן אמבפה נתנה טעם של עוד, מוריניו כמובן שיבח את האנגלי (“הוא שחקן ייחודי”) וגם התייחס לוויניסיוס ואמבפה, אבל דיבר שוב על הצורך בקבוצה. “שיתוף הפעולה? זה שייך לכולם, לקבוצה, לא רק להם. המפתח הוא איכות וגם האמפתיה ביניהם, שהיא חזקה. זה עניין של אחת עשרה שחקנים, של קבוצה, ככה נהיה טובים יותר. אני לא יכול להיות מאושר יותר ממה שיש, האיכות שלהם נהדרת. אני אוהב לדבר על הקבוצה. אוהדי ריאל מדריד הולכים לסנטאיגו ברנבאו כדי לראות את השחקנים האלה שמשנים את המשחק, אבל גם כדי לראות את הקבוצה שלהם משחקת כקבוצה, לשלוט” (אגב, ריאל החזיקה בכדור 51% בלבד נגד הבאסקים). מוריניו סיפר כי הקבוצה עבדה על תבניות התקפה במשך 45 דקות באימון. ויניסיוס יחפש לשמור על קו עלייה בכושרו. עוד אמר המאמן שהוא צופה שכן יהיו בעיות בהמשך, בין אם טקטיות או ניהוליות, ושזה חלק מהחיים.

התקשורת בינתיים עפה על אמבפה שהגיע למעורבות במאה שערים במדי ריאל מדריד תוך 105 הופעות (כבש 89 ובישל עוד 12) ואפילו ישנן כותרות שהוא פייבוריט לזכייה בכדור הזהב. מוריניו נתן את הדחיפה שלו לעניין: “כדור הזהב הוא הפרס היוקרתי ביותר ברמה האישית, הוא מאוד מיוחד, מעטים זוכים בו. יש לנו שלושה או ארבעה שחקנים ברמה הזו שיכולים לזכות. הזוכה חייב להיות מישהו שמתגעגעים אליו כשהוא מפסיק לשחק: מראדונה, רונאלדיניו, רונאלדו-פנומנו, כריסטיאנו רונאלדו, מסי, זידאן. אי אפשר לתת את כדור הזהב רק על זכייה בליגת האלופות או גביע העולם. אנחנו יודעים מי עשה היסטוריה בקיץ הזה. אבל אם יש פוליטיקה שמתערבת אז אני פחות אוהב את זה. זה לא מישהו מפריז סן ז’רמן או נבחרת ספרד, אלא מישהו אחר”.


ההתקפה עבדה אבל מה עם המחצית הראשונה? השחקנים חוגגים נגד סוסיאדד

ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| דנזל דומפרייס (טרנט אלכסנדר-ארנולד), איברהים קונאטה, אנטוניו רודיגר, מארק קוקורייה| ברנרדו סילבה, פדה ואלוורדה, ג’וד בלינגהאם| יאן דיומאנדה (ארדה גולר), ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה

מה המצב מאלגה?

מלאגה בעונה האחרונה של מוריניו בספרד הייתה כפסע מחצי גמר ליגת האלופות, קבוצה פנטסטית בהובלת איסקו ועם שמות כמו ג’וליו בפטיסטה, חואקין, ז’רמי טולאלאן ועוד. היא חזרה לליגה הבכירה השנה לראשונה מאז 2018, כשסיימה במקום הרביעי בסגונדה ועברה בדרך הארוכה את לאס פלמאס של חסה רודריגס וכן את אלמריה של סרחיו אריבאס. הקבוצה מלה רוסאלדה פתחה את העונה עם נקודה משש שזה בסדר. במחזור הראשון היא נכנעה 2:0 לאתלטיקו מדריד בחוץ - תוצאה די צפויה, ובמשחק הבית הראשון נגד עולה חדשה אחרת - דפורטיבו לה קורוניה - ידעה לחזור מפיגור עם שער של החלוץ צ’ופה אליו נחזור בהמשך, אבל לא מעבר (1:1). “שתי קבוצות מפוארות חזרו למקום אליו הן שייכות עם מגרש מלא, כדורגל טוב, והרבה אנרגיות כדי להילחם על הישרדות לא קלה”, נכתב בסיקור במארקה, כשבטור דעה אחר נכתב: “ברוסאלדה שוב חוגגים אבל למאלגה יש עוד הרבה שיעורי בית לעשות”.

רבים מסמנים את מאלגה כיורדת בטוחה, כל תחזיות ה-OPTA וכדומה. המאמן חואנפראן פונס התייחס לכך לאחר מחזור הפתיחה: “המספרים האלה נוצרים על ידי אנשים. אנחנו חייבים להישאר רגועים”. המאמן שהגיע למאלגה בנובמבר ועשה חייל, הבהיר לפני המשחק באמירה קצת יוצאת דופן: “אם נלך לסנטיאגו ברנבאו בשביל להשיג תיקו - כנראה נספוג שמונה שערים, אבל ננסה לשחק בחסימה נמוכה יותר. ריאל מדריד הראתה שהיא מאוד ישירה, כשהיא משיגה את הכדור המעברים שלה מדהימים, היא מסוגלת לשחק בצורה אחת ופתאום מיד להעביר הילוך בעוצמה . לפני כמה ימים ראינו את הקשר בין ג’וד ואמבפה. חשוב גם שנשמור על הזהות שלנו”. עוד אמר: “ריאל בקושי מפסידה בבית שלה, נדמה לי שהיה דיווח בחדשות שאני לא יודע אם הוא נכון – שריאל הפסידה רק שישה משחקי בית מתוך המאה האחרונים”. מאלגה, אגב, מעולם לא ניצחה בברנבאו.

הוא גם נותן ביטוי לרגשות: “ברור שאנחנו מתרגשים, עבור רובינו זו הפעם הראשונה במשחק כזה נגד ריאל ובברנבאו. יש חלומות שמתגשמים כי אתה חושב עליהם, ויש אחרים שמתגשמים בלי שאפילו חשבת עליהם. זה כנראה אחד מהמקרים האלה. בכנות, אף פעם לא דמיינתי שאהיה מאמן במשחק כזה.. עלינו לגשת לזה בהתלהבות שמגיעה למצב כזה. עבור רבים מאיתנו, זה יהיה משהו, אני לא יודע אם היסטורי, אבל בהחלט מיוחד מאוד. עלינו לחוות זאת כהזדמנות ייחודית”. הוא החמיא למוריניו על כך שהוא מאמן מצוין וגם מעביר מסרים טוב כי הוא דובר שפות רבות ומסתדר בחדרי הלבשה מגוונים כמו שיש לריאל.


מבטיחים לשמור על הזהות שלהם. שחקני מאלגה מודים לקהל

הקבוצה מתבססת לא מעט על צ’ופה, החלוץ הספרדי יליד קורדובה שחגג לפני חמישה ימים יום הולדת 22. אשתקד הוא הפגיז 24 שערים בליגת המשנה, רק אריבאס עבר אותו (25). וצ’ופטה לא השחקן היחיד המשמעותי מהקאנטרה שמעניקה זהות וכוחות מקצועיים. עוד שחקן משמעותי הוא קשר הכנף דויד לרוביה שתרם 12 שערים אשתקד, עלה מהספסל במשחק האחרון. גם לאדריאן נינו החלוץ יש 12 שערים, הוא עשה זאת בכ-1,400 דקות – מרשים. מה שכן למשחק הזה הוא עדיין לא זמין בשל פציעה. גם הבלם דייגו מוריליו משחקני המפתח בקבוצה ומשיאני הדקות – לא ישחק. האוהדים התגעגעו כל-כך למשחקים בהיכלי הכדורגל, בתקשורת נכתב כי מאלגה קיבלה על כל כרטיס שהוקצה לאוהדיה – שלוש בקשות.

בסגל מאלגה נמצא קאנטראנו שלנו - הקשר קרלוס דוטור שרשם 40 הופעות אשתקד ופתח בהרכב בשני המשחקים העונה. עם 89 הופעות בקסטיליה אולי הוא חלם להגיע לסנטיאגו ברנבאו וללבוש את החולצה של ריאל מדריד אך זה לא יצא. הוא מסתכל על חצי הכוס המלאה: “אני מצפה לזה - לשחק בברנבאו זה דבר נפלא, אני מחשיב את מדריד לבית שלי. אנחנו ניתן את הכל, הרווחנו את ההזדמנות להיות שם, נשאיר הכל על המגרש ונהנה מזה”. הוא סיפר שהיה מגיע להרבה משחקים בליגת האלופות והודה: “אולי הייתה חסרה לי אמונה עצמית אבל אף פעם לא ראיתי את עצמי שחקן בריאל מדריד. שיחקתי בהתלהבות וברצון להשתפר אבל למרות שזומנתי לכמה משחקים - ראיתי שברמה הטכנית אני לא שם, זו רמה אחרת, אלו השחקנים הטובים בעולם. שחקנים רבים מהקאנטרה ממשיכים בכדורגל המקצועני בליגה הבכירה”. דוטור מבטיח שנראה את מאלגה האמיצה: “לא נתחיל לנסות לשנות את הגלגל” ושאם יכבוש - לא יחגוג. בין הקורות נמצא אלפונסו הררו ששיחק ב-129 מ-130 משחקיה האחרונים של מאלגה. מה יש לכם לומר על זה? שימו לב לדני לורנסו הסופר-מוכשר.


צ’ופטה שחורר רשתות בליגת המשנה הבקיע גם נגד דפור. כמה הוא מסוכן

מאלגה - הרכב משוער: אלפונסו הררו| קרלוס פוגה, אנחל רסיו, אינאר גלילנה, רפיטה| דני לורנסו, איזן מרינו, קרלוס דוטור| דויד לרוביה, חואקין מוניוס וצ’ופה

היסטוריה ומפגשי עבר:

משום שמאלגה בילתה זמן רב בליגה השנייה, המפגש האחרון בין הקבוצות בברנבאו נערך בסיבוב הראשון של עונת 2017-18. קארים בנזמה כבש ודייגו רולאן השווה. קאסמירו העלה ליתרון שוב וצ’ורי קסטרו השווה, למזלינו כריסטיאנו רונאלדו אמר את המילה האחרונה עם ה-2:3. בעונת הדאבל 2016-17 צמד של סרחיו ראמוס במחצית הראשונה הכניע את מאלגה וקרלוס קאמני (1:2) במשחק מאוד לא מרשים שלנו, חואנפי אמור צימק. אמנם מאלגה הצליחה להוציא נקודה מהמקדש ב-2015-16, כשרפא בניטס היה על הקווים של ריאל מדריד (0:0), אבל תוצאות תיקו פה ושם, וגם בעונת 2011-12 עם שער אכזרי של סאנטי קאסורלה בכדור חופשי ברגע האחרון (1:1) - זה המקסימום. וכי למה? ב-37 משחקי בית ריאל מעולם לא הפסידה למאלגה טפו-טפו-טפו. ריאל ניצחה 30 פעמים (81%) ועוד שבעה משחקים הסתיימו בתיקו (19%), יחס שערים 89:25 לטובת ריאל. גם היו נצחונות גבוהים על מאלגה, קצת יותר בעבר. למשל 2:6 בעונת 2012-13 במשחק לפרוטוקול במשחק בו אפילו ראול אלביול הבקיע והיו שישה כובשים שונים, ובעיקר הניצחון הכי גבוה של ריאל על מאלגה היה ב-2010-11, ז’וזה מוריניו מול מנואל פלגריני - 0:7! כריסטיאנו כבש שלושער, צמד לבנזמה, גם אנחל די מאריה ומרסלו חגגו. בעונת 2002-03 ניצחה ריאל 1:5 עם צמדים של ראול ופרננדו מוריינטס במחזור ה-34 (מרגעי הנחת הסודדים של מורו באותה העונה), ואחד של רוברטו קרלוס.

משחק אחד משוגע היה בעונת 2008-09, גונסאלו היגואין כבש רביעייה נהדרת. אליסאו העלה את מאלגה ליתרון, פיפיטה השווה ואז באחה הבקיע. היגואין השווה, אפוניו קבע 2:3 לאורחת, ואז פיפיטה הוסיף עוד שניים! עוד 3:4 יש לנו בתחילת שנות ה-2000, בעונת 2000-01. גוטי כבש ראשון, מאלגה הפכה תוך חמש דקות. ראול כבש צמד, דאריו סילבה השווה אבל כעבור שתי דקות איבן הלגרה ניצח את המשחק. ניצחון כל-ספרדי שלנו. בין 2002 ל-2011 רשמה ריאל שבעה ניצחונות רצופים על מאלגה בבית וזה הישג השיא שלה. עוד רצף היה שישה ניצחונות בשנות ה-50-60. 0:5 בעונת 1962-63 למשל כשכל הכוכבים הבקיעו – אלפרדו די סטפאנו, פרנץ פושקאש, פאקו חנטו, אמאנסיו, 0:3 ב-1968-68. במשחק הראשון בין הקבוצות במדריד ב-1949-50, ניצחה ריאל 1:2. אגב אם תהיתם מתי התחיל סיפור האהבה של ראמוס עם הדקה ה-90 - שער ניצחון שלו ב-2005-06 בברנבאו..(1:2). בסה"כ 74 המשחקים בליגה, המאזן עומד על 48:10 לריאל מדריד בניצחונות. במפגש האחרון בליגה, באפריל 2018, ניצחה ריאל 1:2 עם שער של איסקו בין היתר בכדור חופשי. גם קאסמירו הבקיע.

בואו נצלול עוד קצת להיסטוריה. לא יפתיע אתכם לשמוע מי הכובש המצטיין של ריאל מדריד נגד מאלגה איי-פעם. קבלו שוב בפעם המי יודע כמה את כריסטיאנו רונאלדו.

אז לכריסטיאנו יש 17 שערים נגד מאלגה ב-19 משחקים, ועוד תשעה בישולים! אם נתמקד בליגה בלבד, שכן במשחקי הגביע הוא לא מצא את הרשת בשני המשחקים – יש לו ממוצע של גול למשחק או מוערבות של גול וחצי תחליטו איך אתם מסתכלים על זה. רונאלדו כבש צמד נגד מאלגה כבר בעונת הבכורה במשחק בברנבאו. ב-2010-11 הגיעה הפגזה יפה, צמד ושני בישולים במשחק החוץ ושלושער בשביעייה הביתית. כעבור עונה – שלושער! מאז רונאלדו קצת נרגע נגדם והבקיע רק בבודדת. בסה"כ שני שלושערים ושני צמדים והשער בבודדת.

על רקע המספרים של כריסטיאנו כולם מחווירים. בנזמה במקום השני עם עשרה שערים נגד מאלגה ב-17 משחקים. לגונסאלו היגואין כובש הרביעייה נגד מאלגה מ-2009 יש מספרים פנטסטיים של תשעה שערים נגד מאלגה בתשעה משחקים. נספר כי גם ראול, אם כי הסטטיסטיקה שלו לא מזהירה (לא במספר השערים, אם כי הוא לא הפסיד לה מעולם!), וגם סרחיו ראמוס בדירוג. הנה זה:

1.כריסטיאנו רונאלדו – 17 שערים ב-19 משחקים
2.קארים בנזמה – 10 שערים ב-17 משחקים
3.גונסאלו היגואין – 9 שערים ב-9 משחקים
4.ראול – 6 שערים ב-15 משחקים
5.סרחיו ראמוס – 5 שערים ב-20 משחקים

מברך על שעת המשחק הלא-שגרתית מחר - מעולה לי לפני הטירוף של האחת בספטמבר (והמבין-יבין), אני אהיה חד ואני מקווה שכך גם הקבוצה. משחק בית נגד עולה חדשה שמרבית שחקניה לא יודעים מה זה לשחק בסנטיאגו ברנבאו - אתה מצפה לחגיגה אבל אני רוצה למתן את עצמי. במשחקים כאלה שער מהיר זה פשוט בונוס, מה שכן ריאל מדריד בשני המשחקים או ספגה מיד אחרי שכבשה כמו שקרה נגד ריאל סוסיאדד או שפשוט כמעט הפסיקה לשחק כמו שהיה נגד אספניול. הגיע הזמן שלא נספוג.

לאור דחיית המשחק הראשון בליגה נוצר עלינו (וגם על ברצלונה כמובן) עומס יחסית, יש כאן שאלה של האם לתת לקבוצה להתחבר עוד יותר במתכונת הנוכחית או להתחיל בחלוקת העומסים מה שקרלו אנצ’לוטי לרוב היה נופל בזה, בניגוד לז’וזה מוריניו. אני מדבר למשל על רעיונות כמו אנטוניו רודיגר שייכנס לרוטינה במקום דין האוסן שמשתפר אולי בצעדי צב, על טרנט אלכסנדר-ארנולד במקום דנזל דומפרייס למשל או לתת להולנדי עוד דקות לכימיה, כנ"ל ברנרדו סילבה שמבחינתי סימן שאלה אם קיים זה הכושר הגופני שלו בנקודת הזמן הזו.

בלי שום קשר ל-11 שיעלו לכר הדשא ריאל צריכה להתנפל, לשחק בקצב גבוה, להפעיל לחץ, אסור לחשוב שהגול יגיע לבד כי זה לא יקרה. אני כן מצפה לראות התקדמות כלשהי אם זה לחץ מתואם יותר וכזה שמחזיק מעמד יותר זמן, שילוב של צד ימין, תיאום בהגנה וכדומה.

דיברנו על כנף ימין - הזדמנות מ-ע-ו-ל-ה לשחק עם יאן דיומאנדה ולקחת בחשבון שנשלם עליו שכר לימוד וזה לא יהיה וואו. ככה האגפים יהיו מאוזנים. רואים שהוא יכול לעבור שחקנים בקלות אבל עדיין קצת שוקיסט, זה בסדר. זה באמת הזמן לתת לו לשחק, אני בטוח שהוא יראה גם מחויבות הגנתית נדרשת. יאן צריך לכדרר כי זה המשחק שלו, לא התרשמתי שבמעט הדקות שקיבל הוא ניסה בכוח באופן מיידי להראות מה הוא שווה וסבלנות היא נכונה. האופצייה השנייה היא ברהים דיאס אבל לא שוב ארדה גולר בכנף ימין.

משהו שלא ראינו מספיק עד היום אלה בעיטות מרחוק, כשדין בעט מקילומטר זה לא נחשב, אני מדבר על שחקנים שצריכים לעשות את זה כמו הקורה של פדה ואלוורדה שהייתה בשלב מאוחר מדי במשחק. קיליאן אמבפה היחיד שבאופן גורף עושה את זה - וזה חשוב.

נדבר על ויניסיוס קצת, ב-AS הייתה כתבה קצת מוזרה ובכל-זאת תירגמתי, אמרו שהוא מבין שכרגע הוא לא הכוכב אלא “השחקן השלישי בחשיבותו” אחרי בלינגהאם ואמבפה שפתחו מדהים ועפו למעלה בכל הכוח גם במונדיאל. אני לא קונה את זה. אם המשחק נגד אספניול היה ציון 2 וההופעה נגד ריאל סוסיאדד היא ציון 5.5-6 בעיקר בגלל הבישול החביב - יש לו עוד דרך כדי לחזור להיות שחקן שמוציא את היריבה מאיזון.

מילה על מאלגה, כתבתי גם בפריויו - בפעם האחרונה שמוריניו היה כאן - וואה, מאלגה הייתה פנטסטית. מדובר במועדון גדול עם זיכרונות נעימים שיש לנו ולא רק בגלל איסקו, היא חלק מהליגה שגדלתי עליה בתחילת שנות ה-2000, שמח שחזרו. קבוצה שבונה בעיקר על שחקני הבית שלה ואחד מהם הוא החלוץ צ’ופה שהפגיז בסגונדה. יהווה סכנה גדולה עבורינו. האללה מדריד