אחרי הפיק בקלאסיקו וחופשת סוף השנה, ברצלונה חוזרת ללה ליגה ופוגשת את לבאנטה למשחק שעל הנייר אמור להיות קל, אבל בכל זאת לבאנטה כבר לקחה נקודות מריאל וולנסיה אז צריך להזהר משאננות.
מצב היריבה:
מקום 16 בטבלה, כאמור לקחה נקודות השנה מולנסיה וריאל (בחוץ!!!)
הסגל למשחק:
אומטיטי ופאקו פצועים, בוסקטס מושעה. דאולפאו ראפיניה ווידאל בחוץ מטעמים מיקצועיים. לעומת זאת, חוסה ארנאיס מקבל תמורה להשקעה שלו ומזומן לסגל במשחק ליגה בפעם הראשונה.
מצב היריבות שלנו לצמרת:
ולנסיה ואתלטיקו מנצחות (פער מהמקום השני מצטמק זמנית ל 6 נקודות) ריאל ישחקו אחרינו נגד סלטה בהרכב חסר…
אני יודע שרק לטיפש מראים חצי עבודה, אבל כמה תובנות מחצית מעניינות.
לפרקים נראה היה שיש לנו משחק לחץ איכותי. לא תמיד ולא כשיטה אבל לחץ שגרם לכמה איבודי כדור ולגל שני ושלישי של התקפות. הנוכחות של דמבלה מאיימת, ואנחנו מצליחים לייצר לחץ גם ב 4-3-3.
הפציעה של אומטיטי בו בזמן שמסצ’ראנו היה פצוע היוותה קרש הצלה להצלת וורמאלן. בס"ה בלם מוכשר, איכותי, שרק פציעות הוציאו אותו מהזון שלו. חסרון אחד יש לו וזה בכדורי גובה, בהנחה שהוא מצוות לפיקה/אומטיטי חצי מהצרה יורדת. בלם מנוסה כשלישי בהיררכיה זה לוקסוס.
סרג’י רוברטו הוא DNA ברסאי. ולמה כוונתי? למהירות תגובה. כשהוא מקבל את הכדור הוא יודע למי למסור כבר, ושניה אחרי המסירה הוא רץ לתפוס מיקום. ואם כבר מהירות תגובה, אתן קרדיט קטן לליאו מסי. מעבר למהירות התגובה המהירה שלו, יש לו מהירות ביצוע אולי המהירה שראיתי, השחרור של הכדור שלו מהמקום - מהיר כל כך שהגליץ’ מגיע אחרי שהכדור בדרך ליעד כבר. מאוד מזכיר את מהירות שחרור הכדור של סטף קרי. הוא לא גבוה יחסית אבל השחרור המהיר שלו מקשה על חסימת/הפרעת הזריקה.
@Agalma
מעיר את תשומת לבך לזה ששני הגולים נבעטו מהאוויר ובושלו מהאוויר. תשחק עם המילים ותוציא משהו חביב בדרכך.
לשאלה הראשונה כבר מצאתי תשובה והיא- איפה שנפערים חורים למסי, זה כתוצאה מהנוכחות של דמבלה שעושה גלים שמפנים מקום לפרעוש, שכהרגלו, יודע בדיוק איפה צריך להיות. כלומר הוא גאון בלי הכדור לא פחות מאשר עם הכדור. בנתיים דמבלה הוא על תקן יצירת חורים לפרעוש, הוא מושך אליו שחקנים, רואים בכל נגיעה שלו (גם באיבודים) שיש לו כדורגל איכותי. תמיד זה נחמד לראות כיצד שחקן לומד אט אט להתאים עצמו לממלכה של מסי בבארסה, לשחרר מהר את הכדור, להיות טקטי יותר, גם אם בהתחלה זה אומר לוותר על הכוכבות בהמשך זה משתלם, תמצא את מסי, מסי ימצא אותך. כי בממלכה של מסי, התכליתיות חשובה יותר מהפדאלאדה, לניימאר לקח שנתיים להבין את זה, אבל ברגע שהבין, החורים נפערו. אם ג’ורדי יכול, גם דמבלה יכול.
לגבי השאלה השנייה, היא לא קשורה באופן ישיר למשחק אמש, אבל נראה לכאורה שקוטיניו מיותר, יש את סרג’י רוברטו, את אינייסטה, את ראקיטיץ’ ואפילו רחמנא לצלן את הפורטוגלי רך המחשבה. אבל, קוטיניו יכול להוריד מעמסה מהפרעוש בכל מה שקשור לבנייה של מצבים, האם מסי יסכים לכך? לניימאר הוא הרשה. בסוף.
אגב
2 שערים מהאוויר, אין ספק הטיקי טאקה עולה קומה!!
כל כך כיף לראות את מה שמתפתח מהעונה ההזויה הזאת ועוד לחשוב שבקיץ דיברנו על זה שלא נראה שנהיה במאבק האליפות בכלל…
אתמול במשחק יחסית קל על הנייר הייתה הזדמנות מעולה לתת לדמבלה להיכנס קצת לעניינים, הוא הראה שוב את החכמה והקלות רגליים שלו והאהבה שלו לבארסה ולמשחק שלה. אמנם המשחק אתמול הוא לא מדד לכלום אבל גם זה חשוב, כשריאל מדריד לא מנצחת משחקים שהיא תלויה בהם להישאר במרוץ בארסה מטיילת במשחקים שהיא עלולה להיות שאננית ולאבד נקודות.
מסי - אלבה> השילוב הזה הוא מהגבוהים בעולם מבחינת אחוזי ההמרה של המסירות לגולים, אני די בטוח שאין צמד שחקנים אשר מזין אחד את השני לכדי יצירת גולים מהצמד הזה. מזכיר לי את הזיווג של מסי עם אלבס בתקופת פפ רק שאלבה פחות שואו אוף או לאמר בפשטות פחות ברזילאי מדני.
הבלמים שלנו> וורמאלן במשחק מצוין המראה את הכשרון שתמיד היה לו ומשעשע לראות שבעת שאנו רוכשים את יארי מינה (בלם לא קשר אחורי ) המבטיח, אנחנו לוקחים נקודות ושער נקי עם צמד בלמים מהפריזר.
טר שטגן> ספיקינג אוף שער נקי האיש הזה מבחינתי הוא שוער השנה בעולם, גם במשחק כזה שליריבה בקושי יש הזדמנויות הוא חד מספיק כדי לעצור כדור חזק ולא פשוט לפינה הקרובה מכמה מטרים (דקה 30 ומשהו). הוא גבוה, צעיר, מהיר עם אינסטינקטים מטורפים ומשחק רגל של שחקן שדה… שוער על חלל
) המבטיח, אנחנו לוקחים נקודות ושער נקי עם צמד בלמים מהפריזר.