מחזור 19 :: המשבר מחריף. מפסידים לראשונה בברנבאו לויאריאל 0-1

לקראת ויאריאל

במשחק הליגה הראשון שלה בברנבאו בשנת 2018, ריאל מדריד תחפש מחר(17:15, שידור ב-One) סוף-סוף ניצחון ובעיקר הנאה מכדורגל, כשמולה עומדת ויאריאל שמפתיעה העונה במשחקי החוץ וחולמת לנצח בברנבאו לראשונה בתולדותיה

סטטוס אלופת אירופה:

ריאל מדריד מגיעה למשחק בתחושה של כאוס גדול, די, אי-אפשר לברוח מזה. אפילו גומלין 1/8 גמר גביע המלך, משחק חסר חשיבות לחלוטין אחרי ניצחון 3:0 על נומנסיה במשחק הראשון(הניצחון היחיד שלנו בארבעת המשחקים האחרונים) - לא הצליח לשפר את המצב-רוח אלא להיפך - הרגיז. ריאל שוב לא מנצחת קבוצה מליגת המשנה וסיימה רק ב-2:2. הבדיחה שרצה בוואטספ היא שההרכב הראשון היה מפסיד. חבל שהקבוצה עצמה לא נראית נחושה ולוחמית כמו זידאן שדיבר בחוסר שלווה במסיבת העיתונאים והמשיך להגן ‘עד המוות’ על הקבוצה שלו. השיחה בין המאמן לשחקנים שהודלפה החוצה כמובן משמשת בעיקר כמושא ללעג. ‘זה לא הספיק אפילו ל-36 שעות’, כתבו בתקשורת. המצב בליגה גמור ואת הפער - מי סופר, אבל ריאל מדריד צריכה להתעורר. כל משחק עכשיו הוא יקר מפז בהכנה לקראת הדבר האמיתי - המשחק נגד פאריס בחודש הבא(עם כל הכבוד לרבע גמר הגביע העוצר נשימה נגד לגאנס!)

אנחנו רוצים לחזור ליהנות מכדורגל, מה שכן היה לפחות בשנים גרועות אחרות(2005/06, 2012/13) וזה פשוט לא קורה, וגם המספרים מגבים זאת. ‘הברנבאו כבר לא מפחיד’, כתבו במארקה אחרי עוד תצוגת נפל של ריאל שניצחה העונה ב-8 משחקים בלבד בבית מתוך 15 וכובשת רק 2.1 שערים בממוצע למשחק לעומת 2.75 בהשוואה לעונה שעברה. “האוהדים צריכים להגיע למגרש כדי לתמוך בנו, כמו שעשו עד עכשיו, רק יחד ננצח”, אמר זידאן, אבל מה שעבד ודירבן והטריף לפני סביליה - לא יצליח הפעם, הקהל טעון - ובצדק. דיברנו על המספרים, ובחלוף כמעט סיבוב שלם אף שחקן של ריאל לא כבש יותר מארבעה שערי ליגה - לראשונה בהיסטוריה של ריאל מדריד. וזידאן יודע דבר או שניים על ההיסטוריה של ריאל מדריד…

זידאן מנסה להעמיד את העיתונאים במקום אבל עדיף שיימצא פתרונות כלשהן. “אני כבר עייף מלשמוע שהכל רע בריאל מדריד - זה ממש לא כך”, אמר בציטוט המרכזי. “לכתוב דברים שליליים על ריאל מדריד מוכר יותר(עיתונים). הדבר האחרון שנעשה הוא להקשיב יותר מדי או לקרוא מה אומרים עלינו”. זידאן התעקש שהקבוצה רוצה רק להשתפר ולנצח ושהיו שינויים חיוביים(שכנראה נבצר מאיתנו לראות) - אחרי השיחה שקיים עם השחקנים. זידאן משוכנע שרק המשכיות וניצחונות ישנו את ‘דעת הקהל’ והגיע הזמן שזה יקרה. בכל העונה שעברה ריאל איבדה 11 נק’ בברנבאו והעונה היא איבדה כבר 10, ועל מס’ הנקודות באופן כללי מיותר להרחיב. המאמן דורש קצת יותר מכל שחקן ושחקן בימים קשים אלה והודה לפחות שהקבוצה לא מצליחה לחזור לעצמה.

מי שכנראה לא היה עוזר ובכל-מקרה לא ישחק הוא קארים בנזמה שעדיין פצוע, וזה בטח לא גורם לבכי במדריד. הוא חזר להתאמן עם כדור אבל בקבוצה רוצים לראות אותו מוכן ב-200% ולא 80%, כפי שאמר זידאן. גם הקפטן ראמוס פצוע בעוד דני קרבחאל יחזור להרכב בליגה אחרי שריצה בבלאידוס את עונש ההשעייה, זכר לאדום בקלאסיקו. גם רפאל ואראן כשיר נכון לכתיבת שורות אלה. השיפור שחל ביכולת של לוקאס ואסקס לאחרונה לא יעזור לו לתפוס את המקום בהרכב וריאל תמשיך במערך היהלום עם 4:4:2 שלה. מי שהולך קצת אחורה הוא מרקו אסנסיו שכמו חלק משחקני הסגל לא הראה יותר מדי במשחק הגביע. השחקן החם ביותר של ריאל מדריד הוא גארת’ בייל:

אם תרצו, החדשות הרעות הן שמדובר בחדשות הטובות שלנו. בייל כבש צמד נהדר בבלאידוס, הוא נראה חד, מהיר ועם תשוקה מטורפת, אבל כשמדובר בבייל צריך לזכור שהכל זמני, עד לפציעה הבאה. עצוב במובן מסוים שהוא הפך למושיע של ריאל מדריד. לבייל, בכל-אופן, יש זכרונות נעימים מויאריאל נגדה כבש את שער הבכורה שלו בלבן, בהופעת הבכורה שלו, אחרי בישול של קרבחאל במשחק במדריגל. גם אשתקד בייל כבש במדריגל, השער הראשון בדרך לרמונטדה הגדולה מפיגור 2:0 לניצחון 3:2, כשנגח נפלא לרשת. את שער הניצחון באותו משחק כבש הסופר-סאב אלבארו מוראטה אחרי בישול של מרסלו, שלא כל-כך הופיע לעונה הזו(השחקן שאיבד הכי הרבה כדורים, ו-40% מהשערים שספגנו, כולל השיוויון בבלאידוס - הגיעו מהצד שלו). אפשר בהחלט לומר - געגוע כפול…

ריאל מדריד - הרכב משוער: קיילור נאבאס| קרבחאל, נאצ’ו, ואראן, מרסלו| קאסמירו, קרוס, מודריץ’, איסקו| גארת’ בייל וכריסטיאנו רונאלדו

מה המצב ויאריאל

ויאריאל סיימה את שנת 2017 בצורה מצוינת כששני נצחונות חוץ מרשימים הביאו אופטימיות גדולה לקראת ההמשך. הצוללת ניצחה 1:0 בבלאידוס את סלטה וגולת הכותרת הייתה ערב היציאה לפגרת החורף, כשויאריאל הייתה הראשונה לנצח את ולנסיה במאסטייה, כששער של קרלוס באקה היה שווה 1:0 קטן-גדול. ויאריאל ראתה את סביליה החמישית נקלעת למשבר וצימקה את הפער ממנה לשתי נקודות בלבד. אלא שעשרת הימים הראשונים של 2018 היו פשוט קטסטרופה. ויאריאל לא ניצלה את המעידות של סביליה וריאל מדריד וסיימה רק בתיקו ביתי מאכזב מול דפורטיבו(1:1) כשהיא סופגת שער שיוויון מאוחר, הספיקה להיות מודחת מגביע המלך ע"י לגאנס כבר בשלב 1/8 הגמר, וחמור מכך, בויאריאל מדברים בעיקר על האיש שלא יהיה שם: סדריק בקאמובו שנמכר לסין בתמורה ל-40 מיליון יורו.

הקבוצה הסינית פשוט שילמה את סעיף השחרור שלו, בקאמובו רצה ללכת אחרי חוזה החלומות שלו, ולויאריאל לא היה דבר לעשות בנידון, היא הייתה כבולה. וכך איבדה הצוללת את השחקן מס’ 1 שלה בשלוש השנים האחרונות, האיש שרשם עונת בכורה גדולה וכבש בממוצע כמעט שער בשני משחקים. כעת בקבוצה מקווים שקרלוס באקה שסבל מקשיים וכבש העונה חמישה שערי ליגה בלבד ו-8 בסה"כ - יעלה את קצב ההבקעות שלו, בדומה לתקופותו בסביליה. ויאריאל כבר צירפה חלוץ חדש, רוג’ר מארטינז, הקולומביאני בן ה-24 והחלוץ אף ערך את הפרמיירה שלו בויאריאל במשחק הגביע באמצע השבוע כששולב כמחליף בדקה ה-72 כדי להציל את המולדת. אולם, המאמן קאייחה החליט שהחלוץ שהיה בפגרה בת חודש בגלל סיום הליגה הסינית - חייב להשלים פערים פיזיים והוא נופה מהסגל לקראת המשחק. ויאריאל כבשה העונה 25 שערים בלבד, ההתקפה השמינית בטיבה בליגה כשבממוצע היא כובשת פחות משער וחצי למשחק.

אין ספק שעוברת על הקבוצה עונה מוזרה, וגם ההגנה לא בשיאה. בשנה שעברה ויאריאל הציגה הגנת ברזל וספגה רק 12 שערים ערב סיום הסיבוב והעונה היא הוציאה כבר 21 כדורים מהרשת. הצוללת שליקטה 28 נק’ - מציגה מאזן שווה לחלוטין בין משחקי הבית ומשחקי החוץ - 14 נק’ בכל מקום, ויש לה גם תיקו מכובד מול אתלטיקו בוונדה מטורפוליאטאנו. ויאריאל כאמור הודחה מהגביע. ‘ההיסטוריה על חשבונה, הם רק יכלו לקנא בשחקנים הצוהלים של לגאנס’, נכתב בתקשורת הספרדית. ויאריאל נכנעה 1:0 במשחק החוץ וקיוותה לבצע קאמבק במדריגל. אבל היא ספגה מרגלי אל-זהר וגם קאמבק מאוחר כשדניס צ’רישב קבע מהפך בדקה ה-88 - בטח לא עזר. סגל שחקנים שלא שודרג מספיק יחסית עם פציעה ארוכת טווח של הקפטן והברומטר ברונו סוריאנו במרכז השדה - הם מהגורמים המשפיעים לכך שהצוללת עוברת עונה בינונית(באירופה סיימה במקום הראשון בשלב הבתים, אם כי השיגה רק נקודה ממכבי). לקראת המשחק מחר ייעדרו גם שוער המשנה אדנרס פרננדס(סרחיו אסנחו חזר לעמדה בין הקורות), ניקולה סאנסונה ורוברטו סוריאנו הפצועים וכן ויקטור רואיס המושעה.

ברגעים קשים אלה, בויאריאל זקוקים יותר מתמיד לשחקני המפתח. הקשר טריגורוס הציג משחק ענק נגד לגאנס למרות שלא הצליח למנוע את הדחתה של הצוללת והוא מגיע דרוך ומוכן לברנבאו ומנסה לסחוף בהתלהבות שלו את יתר השחקנים. הקשר היה חסר מאוד במשחק נגד דפור ועכשיו הוא חוזר לעשות סדר. “הברנבאו הוא קשה מאוד אבל נצטרך להיות סבלניים וליצור מצבים כדי להוריד לחץ”. הקשר מאמין יותר מתמיד שויאריאל יכולה לנצח בברנבאו לראשונה בתולדותיה. הקשר מכיר את המאזן לפיו בשתיים משלוש העונות האחרונות - ויאריאל לא מפסידה בברנבאו. מנגד, גם הוא וגם מאמנו קאייחה לא מתייחסים למשבר של ריאל מדריד.

“ריאל מדריד זו ריאל מדריד גם אם לאחרונה היא פחות מצליחה”, אמר המאמן שהיה עמוס בקלישאות במסיבת העיתונאים לקראת הביקור הראשון שלו על הקווים בברנבאו. “מדובר במשחק בו הרגש והמנטאליות יהיו חשובים מאוד מעבר לכדורגל”, הצהיר והגדיר את ריאל מדריד כחייה פצועה. “ויאריאל תמיד רוצה לנצח, בואו נראה כיצד יתפתח המשחק. מעולם לא ניצחנו שם וכמובן שאנחנו רוצים לעשות את זה”. המאמן אישר שבונרה יהיה זה שימלא את מקומו של ויקטור רואיס. המאמן רמז בסגנון ‘צפו להפתעות’ בנוגע לחלק האחורי של ויאריאל. לדבריו הסגל של ריאל מדריד הוא הטוב בעולם ואם לא אז בין הטובים בעולם וחזר על כך שהקבוצה חייבת לעשות כמה שפחות טעויות כדי לנצח. “נצטרך להיות קטלניים כשיהיו לנו השטחים ליצור הזדמנויות בהתקפה”.

ויאריאל - הרכב משוער: סרחיו אסנחו| גאספר, בונרה, אלבארו, חואנמה קוסטה| רודרי, פורמאלס, קאסטלניו, דניס צ’רישב(ראבה), אנס אונאל| קרלוס באקה

היסטוריה ומפגשי עבר::

מצד אחד תיקו מאכזב בברנבאו(1:1) במחזור הרביעי, כשויאריאל מובילה 1:0 מפנדל מטופש של ראמוס שגם החזיר בשער שיוויון בנגיחה, משחק שקטע את רצף הנצחונות המטורף של ריאל וזידאן על 15, כמו בארסה של גוארדיולה; ומצד שני - מהפך ענק בסיבוב השני במדריגל כשריאל מוחקת פיגור 2:0 בדרך לניצחון מרגש 3:2 משערים של בייל, כריסטיאנו ומוראטה. הרגשות של ריאל מדריד ממשחקיה נגד הצוללת הצהובה אשתקד הם ללא ספק רגשות מעורבים. ריאל מדריד מעולם לא הפסידה לויאריאל בסנטיאגו ברנבאו והיא חייבת לשמר את הנתון הזה. עד עכשיו ב-18 משחקי ליגה, כשהראשון שבהם היה ניצחון 4:1 בעונת 1998/99(צמד לראול כולל גולאסו, שער של מיאטוביץ’ וסאביו), המאזן הוא כזה: 12 נצ’ לריאל מדריד ו-5 תוצאות תיקו, עם יחס שערים 45:17.

כמובן שהמשחק הזכור ביותר בין הקבוצות הוא משחק הפרידה של המאסטרו זיזו מהברנבאו, 3:3 מרהיב מחזור לפני סיום עונת 2005/06. עין אחת יבשה לא נותרה בברנבאו, בטח כשזידאן כבש את שער השיוויון הזמני אחרי הגבהה של בקהאם. בפטיסטה הרשית פעמיים ופורלאן כיכב במדי הצוללת הצהובה. ריאל פתחה ברצף של שלושה נצחונות בית רצופים על ויאריאל - 4:1, 4:0 בעונת 2000/01 עם ההקפצה הנפלאה של גוטי מהאוויר, ו-3:0 בעונת 2001/02, ואז נתקעה עם 1:1 בברנבאו ב-2003 כשגולאסו של זידאן שהעלה את ריאל ליתרון לא הספיק לה. ריאל השיגה שני נצחונות דחוקים בעונות 2003/04(שערים של סולארי ורונאלדו) ו-2004/05, פעמיים 2:1(רונאלדו וסאלגדו מחקו פיגור מרגלי ריקלמה שהבקיע בפנדל), וב-2006/07 במחזור הפתיחה של עונת הקאפלו - ריאל שיעממה למוות עם 0:0 מתיש. הניצחון הגדול ביותר של ריאל על ויאריאל הושג דווקא במדריגל, מאניטה אדירה של 5:0 במחזור השני ב-2007/08 - ההצגה של סניידר(צמד) וגוטי, כשגם ראול ורוד כובשים.

חוגגים את ניצחון הבית האחרון על ויאריאל

הרקורד של ריאל בברנבאו נגד ויאריאל הוא טוב ומצד שני בשתיים משלוש העונות האחרונות ריאל הסתפקה רק בתיקו. ב-2014/15 במחזור ה-25, כריסטיאנו כבש בפנדל אבל ג’רארד מורנו השווה וריאל דעכה לקראת הקלאסיקו ואיבדה את ראשות הטבלה. בעונה העוקבת, 2015/16 ריאל ניצחה 3:0 משערים של בנזמה, לוקאס ואסקס(השער המאה של ריאל בליגה) וקינוח של מודריץ’. אותה תוצאה הייתה גם בעונת האליפות 2011/12 ולמשחק הזה קראנו ‘שחיטה בחצי שעה’. ב-2010/11 היה כיף נגד ויאריאל כשכריסטיאנו כובש שלושער נהדר וריאל מנצחת 4:2, כמו בעונת הדסימה(בייל, צמד לבנזמה ושער של ילד הפלא חסה רודריגס), וניצחון גדול ומרגש במיוחד היה בעונת 2009/10, 6:2 אימתני שפלגריני תקע לאקסית. כריסטיאנו פתח, היגואין וקאקא כבשו צמדים וצ’אבי אלונסו בשער בכורה בלבן של ריאל - הבקיע את האחרון בפנדל, כשבשלב מסוים ויאריאל הצליחה לצמצם אפילו ל-3:2 למרות שנותרה בעשרה שחקנים. המאזן נגד ויאריאל בכל משחקי הליגה - 21 נצ’, 10 תוצאות תיקו ו-3 הפסדים, יחס שערים 73:31 לטובת ריאל מדריד

כנראה שהטירוף הזה חזק ממני. מחכה מאוד למשחק היום נגד ויאריאל למרות שאני יודע מה יהיה: שוב כדורגל עקר ומתסכל, בוז צורם מהברנבאו המיואש, שחקנים שפתאום רוצים אבל לא יכולים, פעולות כושלות של כריסטיאנו כשגארת’ בייל פתאום נחשב למשיח(אם כי מרתק לראות אותו), וכמובן שזידאן לא ישחרר את הרסן ונשחק ב-4-4-2 היהלום. ולמרות זאת, מחכה למשחק. אולי נגרד היום ניצחון כי ויאריאל באמת קטסטרופה, אין לה התקפה אחרי עזיבת בקאמובו והיא קבוצה לא מאיימת והסטט’ הנוראית בברנבאו - חובה להחזיר את כוח ההרתעה - חייבת להתחיל להתיישר בסה"כ. הלוואי וזיזו היה זורק את אסנסיו קדימה או אפילו לוקאס ואסקס, אבל אין עם מי לדבר. מקווה שקרבחאל ימשיך בקו של שיפור ושנראה לפחות קבוצה שרוצה לנצח. צריך ללחוץ על טריגורוס מויאריאל ולא להשאיר לבאקה את הצ’אנס.

גם אם הפער יהיה אפילו גבוה יותר ומביך מזה, מעבר לכך שצריך לאגור נקודות לקרב על הצ’מפיונס - אני כן רוצה שננצח וכן אתעצבן כשזה לא קורה. כי כל משחק הוא בגדר הכנה לפאריס, חייבים לבנות מומנטום. האללה מדריד

להגיד שאני מופתע ש-0:0 במחצית בברנבאו? ממש לא מופתע. מחצית טובה של ריאל, בטח שהגיע לנו לכבוש, אבל בשום אופן אסור להגיד שהיינו יותר מ-‘טובים’. פשוט הסטנדרט של העונה הנוכחית הוא כל-כך נמוך, גם של ריאל מדריד וגם של כריסטיאנו רונאלדו. היום הוא רוצה, הוא מאיים, הוא מסוכן, אבל אם עד לדקה ה-44 הייתי סלחן - אחרי ההחמצה הזו ממטר כבר התייאשתי, ראבאק, תיתן כבר גול, כמה אפשר לסלוח?

עוד שחקן התקפה למגרש ובאופן ד-ח-ו-ף! ויאריאל, חיוורת מתמיד(ובתור אחד שעוקב יפה אחרי הליגה בעשור האחרון - זה ההרכב הכי פרווה שלה שאני זוכר, או אולי לפחות מאז העונה בה ירדה ב-2012) - מנסה רק להתבנקר ותוקפת רק עם באקה שגמר את האוויר כבר מהמאבקים מול ואראן. בשביל מה צריך לעזאזל גם את קרוס, גם את קאסמירו וגם את מודריץ’? קרוס בועט לשער והוא מגיע קדימה, בעוד קאסמירו שברוב המשחקים כן מנסה לדחוף קדימה - משחק מאוד באחריות, ומודריץ’ נעלם, נאדה. יאללה, שיזרוק את אסנסיו כבר למגרש וזה יעזור גם לבייל וכריסטיאנו. גם ככה אנחנו במרחק של טריליון נקודות מהם.
מקווה לראות את אותה הגישה והמוטיבציה גם במחצית השנייה ולא להתייאש שבדקה ה-55 הרשת עדיין לא תזוז ובדקה ה-65 זידאן אולי ייזכר לחמם איזה שחקן וברור לכם שזה יהיה לוקאס ואסקס. כמה שערים כבשו העונה מהדקה ה-85 והלאה? פרס מיוחד לפותר נכונה!

מרסלו עם פצצה פסיכית מאיזה 30-35 מטר, טיל שלא היה מביש גם את רוברטו קרלוס, ועכשיו הוא יוכל להמשיך בשקט להרוג ציפורים בכל הבעיטות הבאות עד לסיום העונה.

אגב, מרוצה מאוד מבייל(ומנאצ’ו כמו תמיד - זה ברור), הוא מוסיף לנו המון, אולי צריך לנסות אותו קצת באגפים, בימין עם החיתוך לאמצע או בשמאל עם הדהירה וההרמה, מצד שני הוא משאיר את כריסטיאנו בודד כשהוא יוצא מהרחבה.

המשבר האינסופי. נמאס לי מהם, חבורה של כושלים. פעם קבוצות היו משתינות במכנסיים רק מהשם הזה ‘ריאל מדריד’ והאצטדיון הזה ‘סנטיאגו ברנבאו’, גם בעונות חלשות. ואם הגול לא היה מגיע מהר אז בעשר הדקות האחרונות היה מעין קסם באוויר ותחושה שזה תמיד יכול להגיע. הרבה לפני המצאת ביטוי ה-NoventaYRamos. רק היום כתבנו על זה במארקה, ואני כמובן לא מופתע שהשער לא הגיע. אהה, הוא הגיע…בצד השני. אז מה אם ויאריאל לא ניצחה בברנבאו מעולם. טוב שיש את 2017/18.

הפאטנט החדש של זידאן הוא כזה: אין דבר כזה חילוף עד לדקה ה-70, ואז מגיעים שניים, לוקאס ואסקס תמיד ועל הדרך לפעמים גם אסנסיו שלא הספיק לקבל כדור אחד באיזור קרוב לשער. שתי מסירות ומרימים למעלה, זה מה שיש. לא רוצה להיתפס על מודריץ’ כשעיר לעזאזל אבל איזה מצב נוח היה לו שם בדקה ה-77, רק תוריד את הגוף כמו שאומרים בשכונה. אז מה אם הוא לא גולר, מצפים ממנו למינימום. איסקו תמיד יהיה זה שיירד אגב, לא יוותרו לעולם על קרוס או מודריץ’.

מפסידים ומפסידים ולא דומים לכלום ושום דבר לא קורה, הכל בסדר. תהפכו שולחן, שתעוף איזה נעל לגבה של כריסטיאנו, לא יודע מה. את הקללות כבר הרצתי בבית, פה נצנזר. גרם של אופי לא נשאר לקבוצה הזו. איכס

בכל העונה שעברה ריאל מדריד איבדה 11 נק’ בברנבאו. העונה היא איבדה כבר 13.

אנחנו יכולים לדבר על כמה מרסלו גרוע או על זה שרונאלדו לא יודע איך לשים את הכדור ברשת? או על השופט שלא שרק שני פנדלים ברורים במשחק הזה אבל אני אישית רוצה דבר על זידאן, הוא מכין את השחקנים למשחק בצורה נהדרת אבל ניהול המשחק שלו מזוויע, החילוף ש איסקו היה מובן, אבל למה להוציא את בייל? למה לא להוציא את אחד הקשרים?בשביל מה אנחנו צריכים את כולם? למה מיוראל לא מקבל אף דקה? כי שחקני ההתקפה שנו משחקים נהדר? כי רונאלדו לא מפסיק כבוש? או מה בדיוק?

זידאן הפך לאנצ’לוטי 2. שמרן שכזה, אין חילופים, לא נוגע ברונאלדו. אני רק לא מבין מה היה הטעם במכירת חיסול הקיץ והבאת כל הצעירים אם הוא לא סומך עליהם אפילו טיפה.

עד שרונאלדו לא יעוף מהקבוצה המצב הרקוב הזה לא ייפסק. לא ייתכן שאי אפשר לגעת בו. בייל השחקן הכי מסוכן שלנו, רונאלדו עגלה. ועדיין לכולם היה ברור מי יוחלף.

לייק 1

כבר תקופה שיש תחושה שזידאן החליט ללכת עם השחקנים האלה עד המוות, המוות שלו ושלהם ושלנו. חבל מאוד.

5 לייקים

אנחנו במצב מחורבן בצורה חסרת תקדים. ברור שזידאן או שחקן כלשהו לא אשמים באופן ניכר בכך, יש לנו המון מזל רע. למשל היום שיחקנו טוב רוב הזמן וייצרנו מצבים. החוסן המנטלי שלנו בריצפה.

אבל
זידאן כן יכול לעשות פעולות שישנו את הדינמיקה ואת השגרה, לערבל את העניינים ואולי לקבל תוצאה שונה מהתבנית הרגילה והמתסכלת, ופה הוא לא עושה את זה. ממשיך עם אותו הרכב, מוציא את אותם השחקנים (אלו שיכולים לסכן במקום קשרים מיותרים), ומחכה שהתקופה הרעה תעבור. זו גם דרך, אבל מתסכלת.

צריך זעזוע כלשהו, שינוי, דם חדש. הקבוצה עדיין טובה ויודעת כדורגל אבל המשבר הזה חולני ומצריך זאת.

מישהו יודע מה הטלפון שלו? חיפשתי את התמונה שלו מפנה אצבע משולשת לקהל בהפסד ללבאנטה אבל לא מצאתי.
קאפלו לא אמור להגיע כל עשר שנים, לעשות סדר ולקחת אליפות ואז להמשיך הלאה? בשנה שעברה לא היה בו צורך. עכשיו כן.

קשה לי להבין איך דווקא בקבוצה הגדולה בעולם הריספקט לכוכבים הוא כזה כדול, ריאל גדולה מכל כוכב אחר, אבל עזבו את כריסטיאנו, אני מדבר על אחרים. אם פפ היה יכול להעיף את רונאלדיניו ודקו - ריאל מדריד חייבת לשמור אמונים לשחקנים שלה? על מה ולמה?
זידאן לא עושה מספיק. לא כדי למצוא פתרונות עכשיו. לא באופן כללי העונה. לא בקיץ כשהיה חייב לצרף שחקנים שהוא מאמין בהם ולהביא מחליף למוראטה.

גם בעונה שלא הולך - אסור להתבזות, ופער כזה מבארסה הוא לא פחות מבושה. אשכרה יש תחושה שחזרנו 15-20 שנה אחורה, אז סיבוב בספרד עם 35-40 נק’ היה בסדר. זה שכבר הצלחנו להביא גביע אירופה בעונות רעות בליגה ב-1998 ו-2000 זה לא אומר שזה יקרה כל פעם והשחקנים של אז חזקים יותר מנטאלית מאלה של היום, תסלחו לי. ראול, היירו, רדונדו, רוברטו קרלוס ואחרים. גם זה יעבור

לייק 1

מה שמצחיק הוא דווקא היום היינו שווים ניצחון.

מעבר לעקשנות הידועה של זידאן, הוא מנסה להביא אותם לכושר בשמינית. כדי איכשהו לעבור אנחנו צריכים את כולם בכושר.

יש עונות שפשוט צריך להמתין שיסתיימו.

תקופות רעות זה בסדר, וזה קורה לכל מאמן. השאלה המעניינת היא איך מתמודדים עם התקופות הללו, ובזה זידאן נכשל לחלוטין. הוא עקשן כמו פרד ומסרב לתקן את מה שלא עובד, תוך כדי שהוא לא מאמין בצעירים, שומר אמונים לשחקנים השבעים, ומוותר לחלוטין על חילופים.

וזה ממש מוזר, לאור העובדה שזידאן עד העונה היה ההפך הגמור מזה. אני דווקא זוכר לטובה שהוא ידע לעשות טעויות אבל ללמוד מהן, שהוא תמיד האמין בצעירים, שהוא לא התבייש לספסל גם את הכוכבים הגדולים, ושהוא ידע לעשות חילופים מוקדמים כשצריך. באופן הזוי משהו הבחור החליט שלא להמשיך בשיטה שעבדה לו כל-כך טוב, הפך את חברבורותיו והחליט להתחפש לאנצ’לוטי. ובכן, רק תזכורת זיזו, אנצ’לוטי ידוע כמאמן ליגה נוראי.

4 לייקים

כמעט בכל עונה אחרת זה היה איבוד נקודות לגיטימי וסטנדרטי. “היינו שווים ניצחון, כלום לא הלך. לא נורא, ממשיכים קדימה”. אבל בעונה כזאת זו רק עוד פאשלה לאוסף הבילתי נגמר.

כל נבואות הזעם שלנו מתגשמות באיחור של שנה. ההבדלים היחידים בין ינואר 2017 וינואר 2018 הם הראש של ראמוס והיכולת המחפירה של מרסלו. אותה התקפה עקרה עם מיליון הרמות שמנסה נואשות למצוא 2 נוגחים בין 6 מגנים. ועם איך שרונאלדו נראה אין אפילו שבב של תקווה שהוא יתפוצץ באלופות.

16 נקודות ממקום ראשון, אותו מרחק ממקום 17. סכנה ממשית למקום 4. חובבי הסטטיסטיקות אולי יוכלו ללקט נתונים עד כמה הסיבוב הזה היה גרוע.

כרגע הקבוצה עסוקה יותר בגיבויים מאשר בלמצוא פתרונות. ראמוס מגבה את רונאלדו, פלורטינו מגבה את זידאן, זידאן מגבה את כל העולם. ממש אחוות אחים. אין שום רצון או אומץ לשנות דברים. לא יודע כבר מה עדיף- מוריניו שיזעזע את המערכת וישאיר אחריו אדמה חרוכה או פוליטיקאי שמעמיד מצג שווא ומקווה שכדור השלג ייעצר איכשהו.

בתחילת העונה הפסדנו לכם בסופרקופה ובגלל שהייתי שם בקאמפ כשריאל אנסו אותנו ואח"כ בבר כשריאל אנסו אותנו בשניה נצרב בזכרוני משהו: כשחזרתי הביתה אחרי שהתאוששתי וקראתי פה (או בספורטאנטר… לא זוכר אם אוריהסנטר כבר היה) התפלאתי לקרוא לא מעט אוהדי מדריד שמדברים על הקבוצה הטובה בעולם.

עלתה איזו תחושת ביטחון עצמי שלא לומר זחיחות על מצבכם. אפילו אחרי אותו כישלון כפול שלנו כשברור היה לי שאנחנו בצרות צרורות ושלא משנה כמה טובים נהיה הדאבל קלאסיקו הזה יהיה חתיכת חטוטרת שנסחוב על הגב במשך כל העונה (מודה שאפילו בדמיונות הכי אופטימיים של לא העליתי על דעתי את המצב הנוכחי), אפילו אז לא התחברתי בשיט לתחושה שיש כאן קבוצה גדולה.

אפילו אמרתי לעצמי תראה איזה זיכרון קצר יש להיסטוריה… עוד אליפות אחת והאוהדים בלבן (ואולי כל השאר גם) מכתירים את ריאל את זידאן ללא פחות טובה מבארסה את פפ. ואז יש לנו את ארבעת החודשים האחרונים, בהם זידאן הופך לפרד, רונאלדו לביזיון (אתם אומרים לא אני) וידה ידה ידה.

וכל זה מחזיר אותי לדיון שהיה כאן על תפקיד המאמן בכדורגל ואם ניקח את את זה צעד אחד קדימה אז על תפקיד המקריות בכדורגל. גוארדיולה הוא המאמן היחיד שהיה לי (גוף ראשון איי נו איים פאקד) שהיה גם תעודת ביטוח. שהצליח פשוט לבטל את המקריות.

לפני חודש כשדיברתם על זה שנגמרה העונה זלזלתי באמירות האלה. חשבתי שהיכולת שאתם מראים לא משקפת את מה שאתם מסוגלים להראות ושהיכולת שאנחנו מראים עדיין שייכת לתחום המקריות. אני עדיין חושב ששני חלקי המשפט נכונים אבל כבר לא מצליח לראות איך אתם חוזרים (או יותר נכון איך אנחנו נופלים. כלומר מולכם כי הליגה עדיין קיימת ואתלטיקו/ולנסיה עדיין לגמרי בהתמודדות).

עכשיו אני לא בא לקנטר או משהו. סתם משתף. כי זה מוכיח בעיניי נקודה שהיא הרבה יותר חשובה מהעובדה (המשמחת מבחינתי) שנפלתם. זה מוכיח את עניין המקריות בכדורגל. וזה עוול גדול לשפוט לחומרה את ריאל על מה שקרה פה או לשפוט לחיוב את בארסה. במטוטלת של הכדורגל המקריות תקבע הכל. אלא אם אם יבוא אל בשר ודם שיקרא תיגר עליה. הלוואי והיינו מחפשים כאלה יותר ומתפשרים פחות.

איך שלא יהיה בתוך כל המקריות הזו שיבוא מולי ארגנטינאי ויגיד שזה לא אפשרי

כל אוהד ריאל בעולם חזה את זה.
כל אוהד ריאל מקלל את בנזמה כבר שנים.
כל אוהד ריאל היה מוכר את בייל אחרי עונת 14/15.
כל אוהד ריאל היה מנחש שרונאלדו מזדקן, ואם לא היה מנחש היה רואה עונה שעברה שהוא לא מה שהיה (על אף חודשיים באמת טובים).
כל אוהד ריאל מבין שמשהו בקישור לא עובד נכון אם אנחנו צריכים 4 קשרים כדי לעשות עבודה שכל קבוצה אחרת עושה עם 3.
כל אוהד ריאל הבין כבר עונה שעברה שנבאס לא צריך לעמוד בין הקורות (לא קשור למשחק הספציפי הזה).

אני מודה שהדבר היחיד שלא חזיתי העונה הוא מרסלו.

אז נכון שאף אחד לא ציפה לכזו התפרקות אבל כולנו ידענו שאנחנו צועדים על חבל דק מאוד שבסוף יקרע.

לכל מה שרשמתי תוסיפו שחקנים שבעים שזכו בהכל ובהרבה ותקבלו קבוצה כזו שנראית ככה.

וסליחה, התירוץ של היינו טובים אך הכדור לא נכנס תקף למספר מוגבל של פעמים בעונה, אנחנו השתמשנו בתירוץ הזה כבר יותר מידי פעמים העונה וזה נראה שאנחנו פשוט לא מספיק טובים כדי להכניס אותו.

העליהום על מרסלו הוא אחד הלא מוצדקים איי פעם. זה כמו לבקר תלמיד עם ממוצע 90 על סימסטר עם ממוצע 80, כשכל שאר הכיתה נכשלת מבחן אחרי מבחן. פשוט חוסר הוגנות. ואם כבר מבקרים את שני המגינים אז הירידה של קרבחאל לעומת העונה שעברה הרבה יותר גדולה (וזה גם בסדר). אתמול מרסלו היה מספר אחד על המגרש חוץ מוראן (שנותן עונה מצויינת אגב) ונאצ’ו שתמיד עושה את שלו.

כשחזרתי הביתה אחרי שהתאוששתי וקראתי פה (או בספורטאנטר… לא זוכר אם אוריהסנטר כבר היה) התפלאתי לקרוא לא מעט אוהדי מדריד שמדברים על הקבוצה הטובה בעולם.

לא יודע להתייחס ל"לא מעט". הלך הרוח בקרב אוהדי ריאל מדריד בעולם ופי כמה כאן בפורום היה ההיפך המוחלט ממה שתיארת.

לגבי המקריות אני מזדהה עם דעתך, אבל גם אם בכדורגל יש אלמנט חזק של מקריות עדיין יש משמעות גדולה לאיכות. זה לא מקרי שמלאגה לא מתמודדת על האליפות ולא מקרי שריאל מדריד לא מצליחה לזכות בהרבה אליפויות לאורך עשור. המקריות לא קובעת הכל.

5 לייקים

אני חושב שהמשפט שלך, ‘תלמיד עם ממוצע 90 על סמסטר עם ממוצע 80’ מתאים הרבה יותר לקרבחאל שלהוציא את הקלאסיקו הוא סלע הגנתי לפחות, מאוד יציב ושקט, וכמובן שההיעדרות הארוכה מנעה ממנו לחזור לחדות שאפיינה אותו. הבעיה אצל מרסלו היא רוב הזמן בגישה, נקודתית אתמול אין לי תלונות.

רלוונטי לדיון כאן:

מאיימת אבל לא מאיימת

מי שרוצה יקרא את הכתבה המלאה באתר, מתבססת כמובן על חקר המארקה על כל משחקי הבית שלנו העונה והיחס של איומים ושערים. אתמול הגענו סה"כ ל-29 איומים על השער, הכי הרבה שלנו העונה כמו במשחק נגד בטיס(והניצחון על לאס-פלמאס) - שגם בו היינו מתוסכלים עד המוות, לא כבשנו ואפילו חטפנו. אבל ברור שרוב העונה המספרים משקרים ואנחנו לא מייצרים מספיק מצבים, אם כל משחק היינו מציגים גישה כמו אתמול אז הייתי מוריד את הדציבלים של הביקורת.

אגב בניגוד להגרלות אחרות בצ’מפיונס בעונות חשוכות, נניח רומא 2015/16, נאפולי אשתקד או אפילו מנצ’סטר יונייטד ב-2012/13(ריאל הסריחה בליגה אבל הייתה קבוצה חזקה מאוד) - הפעם זה חד וחלק לא תלוי בנו ועם כל הכבוד למשפטי המדרידיסימו - פאריס פייבוריטית. בת’רד של ריאל הבאתי סטט’ על הבעיטות לשער. ריאל יכולה לעשות הכל נכון והכדור לא יכנס כי אין גולרים.

אני חושב שהמשפט שלך, ‘תלמיד עם ממוצע 90 על סמסטר עם ממוצע 80’ מתאים הרבה יותר לקרבחאל שלהוציא את הקלאסיקו הוא סלע הגנתי לפחות, מאוד יציב ושקט, וכמובן שההיעדרות הארוכה מנעה ממנו לחזור לחדות שאפיינה אותו. הבעיה אצל מרסלו היא רוב הזמן בגישה, נקודתית אתמול אין לי תלונות.

קרבחאל מתאבד יותר ממרסלו ולא משאיר אחריו חורים בסדר הגודל של מרסלו (בין היתר כי זאת השיטה וכי מודריץ’ ו-וראן משחקים בצד שלו), אבל זה היה כך גם בשנים קודמות. לא רואה משהו שהשתנה השנה בהיבט הזה.

ובלי קשר קרבחאל משמעותית פחות טוב השנה הגנתית (הרבה יותר כרטיסים צהובים, למשל) ובודאי התקפית.

בכל מקרה, כמו שכתבתי קודם, העיסוק בשניהם הוא פשוט לא הוגן. כריסטיאנו, בנזמה, מודריץ’, קרוס. אם רוצים להאשים שחקנים פרסונלית הם בראש הרשימה ובפער עצום מהשאר.

אני לא מצפה ממרסלו כל ערב למשחק מושלם כמו בגומלין בברנבאו נגד רובן, כי הוא מעולם לא היה גדול הגנתית, אבל משהו בגישה שלו כן מפריע לי, עוברים אותו כמו סמרטוט, הרבה יותר מבשנים עברו, כמו בעונות שלפני מוריניו, זוהי דעתי. אתמול הוא היה מצוין ואפילו חטף כמה כדורים(אין לי סטט’). מעבר לכך, אף אחד ממי שאמרת לא יוצא מקופח. הטריו כריסטיאנו-קרוס-בנזמה חוטפים הכי הרבה מאיתנו כאן, וגם מודריץ’ העונה לא טוב ואתמול לדעתי גם עשה קילומטראז’ נמוך מהרגיל.

חושב שגם עם מה שיש, נעזוב בצד רגע את התוצאות האיומות - חייבים לשחק כדורגל קצת אחר, אנחנו מרימים כדור יותר מאשר בתקופה של בקהאם כשאבד הכוח של פיגו וזידאן להניע. איסקו ומודריץ’ שחקנים של להניע כדור והראשון כן יכול לייצר מצבים, גם אסנסיו כזה אבל הוא לא רואה מגרש ואפילו בייל.