אני חייב לציין שמשעמם מאוד פה בניצחונות 
5 לייקים
סיכום משחק שלי:
אני עוד לא יכול להגיד שזה נראה טוב, אבל התוצאה טובה. שיחקנו נגד קבוצה חלשה אז לא הייתי מתלהב , מה שחשוב זה לייצר המשכיות.
אמבפה וטיבו בעוד יום במשרד (איפה היינו בלעדיהם)
טרנט, קמאבינגה ורודי (?) נחבלו. חדשות רעות לקראת סיטי (החשיבות של ליצר המשכיות אמרנו)
גוד ופדה חייבים להתעורר על עצמם
אמבפה כמובן המצטיין היום אבל ג׳וד לדעתי נתן משחק עצום,היה בכל מקום הגנתית,הוציא התקפות מעבר והיה מעורב מאוד בשער השני שהיה מהלך כדורגל מדהים.
ניצחון חשוב מאוד ביכולת לא מדהימה אבל בהחלט שיפור עצום בגישה של השחקנים,מקווה לראות המשכיות.
סוף סוף חוזרים הביתה!! 6 משחקי חוץ ברצף,לא ידעתי שנגריירה אחראי גם על שיבוץ המשחקים😬
3 לייקים
כמו גדולים| נזכרתי עכשיו בשלט מוולדבבאס שצילמו באל צ’ירינגיטו – הפנייה של האוהד לשחקנים: “קבוצה – תעזרו למאמן”. וכך היה. לפני המשחק דרשתי את הניצחון הזה בכוח, קבוצה גדולה יודעת לקחת ניצחון גם כשהיא בתקופה לא טובה, לעצור את המשבר, לחזור לנצח אחרי משחק-שניים. לא בוכים על חלב שנשפך, אני מקווה שהמשחק יוציא אותנו לדרך חדשה על אף כל הבעיות שעוד ישנן.
אין כמו התחושה הזו של לנצח, גם אם היינו צריכים לגונן על הגולאסו של קיליאן אמבפה והיה נגמר 0:1 – אז הייתי מרוצה. ולא רק שניצחנו אלא גם 0:3 מרשים בסאן ממס – לא יכולנו לחשוב על תוצאה כזו לפני המשחק (כן – בילבאו בעונה איומה וסוחבת פציעות. לא רלוונטי אלינו) איזה כיף שרצף משחקי החוץ שלנו נגמר, ובכלל שיחקנו היום ב-20:00 ולא ב-22:00 - נחמד ממש. לא מזלזל בכלל בניצחון הזה בהתאם לחרב על הצוואר שלנו והלחץ העצום. למעשה למעט דקות 15-35 אני חושב - משחק מצוין של הקבוצה, כמובן עם הנס הקבוע של טיבו קורטואה - הצלה קצת דומה אבל פחות איכותית מאשר במשחק באנפילד. אם היינו סופגים כל המומנטום משתנה, אבל הגיע לנו לנצח.
הקבוצה באמת הגיעה מחויבת מהרגע הראשון. בלי להתחכם, הולכים על בטוח, מחפים אחד על השני, משחקים באינטנסיביות, נגמלנו מאיבודי כדור שטותיים. צ’אבי אלונסו בחר בהרכב של שרירים וצדק בגדול – כל הכבוד לו. כמובן שאני יודע שארדה גולר בכושר גרוע ואיבד הרבה מאוד כדורים. עד לפעם הבאה למשל שאדוארדו קמאבינגה יאכזב אותנו בין אם זה כי הוא דורך במקום או חלילה פציעה. אבל לא צריך לצאת מגדרנו, כי שוב - באמת שבילבאו הייתה חלשה, יש לנו עדיין נקודות תורפה ואנחנו רק במקום השני.
היה שלב מסוים בו התלוננתי כשהיה נראה שה-1:1 של בילבאו קרוב יותר מהשער השני שלנו, אבל למעט דקות 20-35, אחלה משחק. לא ריאלי לצפות להשאיר קבוצה בינונית על אפס מצבים, אז שיהיה. מה שכן? – היו שלבים במשחק של הנעת כדור כל-כך ארוכה עדיין לא מייצרים הרבה, מהר מדי הכדור חוזר לבלמים ולשוער במקום להתקרב לשער של היריבה. פדה ואלוורדה וג’וד בלינגהאם השתפרו ככל שהמשחק התקדם, ג’וד החל לנצח מאבקים ולחלק מסירות חכמות.
הגול השני שלנו היה גול של כדורגל גדול, כמו שכתוב בספר, קראתי שהיו 15 מסירות ב-41 שניות ותשעה שחקנים נגעו בכדור וכמובן שלישיית החוד מעורבת. הצ’יפ הרך הזה של טרנט למרכז - הוא מתחיל להראות משהו. בכלל עצם זה שהיו בעצם כמה התקפות במהלך הזה, לרגע חשבתי שזינדין זידאן על כר הדשא.
מתישהו צריך להגיע לאמבפה, משחק שהוא פשוט וואו. לא מעניין אותי משחקי הדירוג האלה של “השחקן הטוב בעולם”. הוא או מקום ראשון או מקום שני לדעתי, אין אפשרות אחרת. הוא היה רעב מהרגע הראשון. גול ראשון של פלייסטיישן והוא בכל כך קלות זרק את הבלמים וגם ירה את החץ הזה מחוץ לרחבה. זו מיומנות שהייתה רק לליאו מסי בעידן הזה ולכריסטיאנו רונאלדו עד לעונות האחרונות. לא מבין איך יש כאלה שדבקים בעמדה המוטעית שלהם שהוא אסון קבוצתי ו"אשם" בכך שרק הוא מבקיע, בחייאת. שחקן שמייצר גול מכלום – ברכה לריאל מדריד. תמיד היו לנו כאלה בשנים הגדולות. שער מהיר תמיד עושה טוב.
עכשיו ויניסיוס, סליחה שאני שלילי. השילוב עם אמבפה מתקדם היטב, הוא בהחלט רץ, לא מאבד כדורים בשטותיים, מעביר הילוך. החיבוק עם צ’אבי אלונסו נראה אמיתי ומרגש ובינתיים הצרות מאחורינו. אבל – קודם כל עזוב את הקהל של בילבאו אלא אם כן חלילה היו הצקות גזעניות. אתה בעמדת ניצחון, 0:3, תמחא להם כפיים בסיום המשחק וזהו, תתבגר. ומעבר לכך תסלחו לי – לא היה חסר הרבה שהיינו בוכים על ההחמצות שלו. לשחקן התקפה במועדון בטופ של הכדורגל זה לא מתקבל על הדעת שהוא עשרה משחקים בלי שער. הוא צריך לספק מספרים, אחרת הוא יהיה רק מבדר הקהל. עשרה משחקים זה המון! אל תשוו אותו לרודריגו. . גם היום היו לו מצבים. האחד על אחד הזה שהוא בועט כל כך חלש ולמרכז ומוציא את אונאי סימון גדול. אפילו בתחילת המשחק כשבחר לא למסור לג’וד - אחלה - תהיה ווינר, תבעט יותר חזק. אנחנו נצטרך את הגולים שלו.
הוא באמת עצר את הכדור כמו אלוף אבל בעט כל כך רע באחד על אחד. זה מצב שראפינייה מבקיע, לאמין ימאל, רוברט לבנדובסקי, חוליאן אלבארס, תמשיכו אתם…
נסיים בטעם טוב עם עוד דברים שאהבתי:
-אנטוניו רודיגר שאף פעם לא מחפף באף ספרינט, ניסיון הרחקה, נגיחה, רק נקווה שהוא לא שיחק יותר מדי. “לדין האוסן יש עוד שירות צבאי לעשות” (אלבארו בניטו). השילוב עם אדר מיליטאו מעולה, ואולי הוא מונע ממנו להתפרע.
-רודריגו אחרי מיליון משחקים בלי שער ניסה לפרגן לברהים דיאס וזה מצד אחד חבל ומצד שני זה מקסים זה מהלך קבוצתי, רציתי שיצליח לו.
-היציאות האלה קדימה של אלבארו קארראס עם זריזות נהדרת ורגליים ארוכות, הוא יוצר לנו עוד שטחים, יוכל לתרום התקפית.
-אהבתי את ראול אסנסיו עולה לשחק בעמדה לא נוחה וכשבילבאו עדיין לא ויתרה על המשחק – והוא לא מאבד כדורים, נחוש בכל מאבק, עם הפנים פוקר-פייס.
6 לייקים
אמבפה היה פשוט גדול, ויני מאוד מאכזב מול השער
אני לוקח מהמשחק הזה את השער השני לא רק בגלל היופי שלו אלא בגלל שמהלכים כאלה זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות מול שאר הקבוצות בליגה שמתבנקרות - משחק מסירות(בדגש על לשחרר כדור בזמן), תנועה טובה ללא כדור, הצטרפות של שחקנים להתקפה וכניסה של מספר שחקנים לרחבה
שני שערים ראשונים ממש של פלייסטיישן, גרמו לשער השלישי להיראות ״בסדר..״
2 לייקים
אם כבר מדברים על תבניות התקפה- אני די בטוח שהסיום של ההתקפה זו אחת מהן- זכור לי גול מתחילת העונה, של גולר בנגיחה ממטר לרשת החשופה אחרי שהגבהה (נדמה לי של טרנט) הלכה לרחוק ואז מקרוב לקו הרוחב נגח האוסן לכיוון תיבת החמש הדי ריקה שם גולר ללא מפריע נגח לשער. אולי רואים מעט מידי מהן, אבל נראה לי שקצת עובדים על תבניות שיכולות לפרק הגנות.
זה היה שער השוויון של ארדה גולר נגד מאיורקה במחזור השלישי - השווה ל-1:1 וניצחנו 1:2. הנה התקציר, הכדור היה קצת שונה - אלכסוני מהאמצע - של אלבארו קארראס.
אני לוקח מהשער הזה צעד אחד אחורה - סוף סוף ריאל מדריד מצליחה להחזיק בכדור על שטח קטן ותחת לחץ ולא מאבדת אותו כל כך מהר, מעין שתי התקפות בהתקפה אחת בעצם. בעיקר בזכות ג’וד בלינגהאם שהסתובב שם באומנות, היה זריז, הפס שלו לצד ימין - סוף סוף מרווחים את המשחק, והאמת גם פתיחת הרגליים של פדה ואלוורדה במהלך הטוב היחיד שלו. אני מאמין שאפשר לחנך את טרנט שיהיה נסבל יותר בהגנה. אבל לאבד אותו עכשיו נניח לחודש ועד שיוריד חלודה - באסה רצינית. בליברפול הוא היה שחקן שלרוב זמין.
אגב, לא ראיתי התייחסות רחבה לכך אבל לפחות לפי מיסטר צ’יפ - כל השחקנים נגעו בכדור במהלך הזה למעט אנטוניו רודיגר ואורליאן טשואמני. 41 שניות, 15 מסירות. זה רצף המסירות המדויק של ה- 0-2: ואלוורדה - > קורטואה - > מיליטאו - > אלכסנדר-ארנולד - > ואלוורדה - > אמבפה - >ויניסיוס - > אמבפה - >ויניסיוס - >אמבפה - > בלינגהאם - > קארראס - > בלינגהאם - >אלכסנדר-ארנולד - > אמבפה - > קמאבינגה
כולנו על זה שראינו אתמול את ריאל של אנצ׳לוטי כן?
היה משחק טוב שלנו בסך הכל, נראה היה שהשחקנים חזרו לסגנון המוכר והנוח שלהם ושיחקו משחק רציני.
עם זאת, אני חייב להגיד שזאת לא בילבאו של השנה שיברה, שיחקנו נגד קבוצה מאוד נרפית ואני לא חושב שאנחנו יכולים ללמוד מזה למשחקים הגדולים הבאים.
אמבפה מדהים!
לייק 1
לא ראיתי ממנו פעולה אחת טובה, או אפילו הרמה אחת טובה מאז שהגיע. לא מבין כל ההתלהבות ממנו, הוא לא מהיר, לא מגן טוב, וגם בהרמות שלו בנתיים בריאל הוא לא מצליח בכלום. מעדיף שם בצד ימין את פדה או דני עליו, או לתת לילד מהנוער שדיברו עליו מלא (שחכתי את שמו) לשחק קצת.
פספסת לגמרי את הפאנץ’. או שהוא לא היה כזה טוב 
לייק 1
אז אתמול פספסתי את המשחק… חשבתי שהוא ב21 (אצלי)
רציתי לשתף כי המשחק האחרון שפספסתי (כולל ידידות והכנה וכאלה) היה ה2-1 על סיטי עם מוריניו. לפני יותר מעשור 
אני מרגיש כמו סיינפלד עם השיא של הקיא.
לייק 1
זה לא נכון. הקבוצה תקפה ב352, דבר שלא היה עם קרלו לעולם. גם היה משחק לחץ די אינטסיבי בשליש המגרש השני שהוליד הרבה חטיפות של ג’וד. האנצ’לוטיות התבטאה בויני ואמבפה חופשיים בחוד, וזה עבד לא רע בהתחשב במערך.
בכל מקרה, דברים שאהבתי:
- התפקוד של ג’וד שמאפשר לו לתפוס מונמטום בתור מוביל כדור ומחלץ. יש לו פוטנציאל כמס’ 10 אבל הוא 8 מהטובים בעולם
- ויניסיוס ואמבפה הצליחו להזין אחד את השני
- משחק הגנה צפוף ואגרסיבי מאוד. לדעתי, פעם ראשונה שהקבוצה מגנה בסדר כזה מאז ימי מוריניו
- מסירות של טרנט ישירות לאמבפה שמייצרות הזדמנויות ברגע
- מיליטאו בלתי עביר
מה שלא אהבתי:
- הכימיה בין אמבפה לויני- זה פתטי, במהלך שויניסיוס פגע בקורה הוא ואמבפה ממש דורכים אחד על השני, ועוד זה היה מהתקפה בצד ימין. כל עוד ההתקפה בנויה על שני שחקנים שאלרגיים אחד לשני, אנחנו נמשיך להיות תלויים ב99% יכולת אישית
- קושי גדול להניע כדור מול קבוצה שלא באה להתבנקר או אפילו לשלוט בקצב המשחק
- אינסוף טעויות אישיות- במיוחד בבילד אפ כשבכל פעם שהוא מתחיל להראות טוב, אחד השחקנים מאבד בשלומיאליות
3 לייקים
עזוב אותך מספרים, זה סתם חרטא. בסך הכל הרעיון הכללי היה זהה. שני תוקפים באמצע ובלינגהאם מאחריהם כשהמגינים מרווחים את המשחק ותוקפים מהאגפים. זה בדיוק איך ששיחקנו בתחילת עונת 2324.
הנה התקציר נגד אותה קבוצה ובאותו איצטדיון מאותה עונה
קצת שינויים בזהות השחקנים. בסך הכל כדורגל סופר ישיר שמשחק על מהירות ויכולת אישית. הכי מה שראינו תחת אנצ’לוטי.
2 לייקים
מה זה סתם חרטא? טשואמני בפוזישן שיחק בין הבלמים ושלישיית הקישור, ברוב הזמן, שיחקה בקו אחד. האינטנסיביות הייתה ברמה אחרת לגמרי מימי קרלו. להלן, קצת סטטיסטיקה:
- אתמול ריאל סיימה עם 24 תאקלים לעומת 16 של בילבאו; ב2024 בילבאו “ניצחה” עם 24 תאקלים לעומת 9 (!) של ריאל; אתמול, ג’וד לבדו תיקל 7 פעמים.
- אתמול ריאל ניצחה ב9 מ11 מאבקי אוויר; ב2024 בילבאו ניצחה 15 מ24.
- אתמול ריאל יצרה 2.37 XG לעומת 0.92 של בילבאו; ב2024 1.19 XG לעומת 0.3 של בילבאו.
אני לא יודע אם זה הכדורגל שאלונסו תכנן או השיטה שנראה בטווח הארוך, אבל יש כאן אבולציה ברורה לכדורגל של קרלו. השלב הבא, בתקווה, יכלול בניית מצבים יותר מסודרת ולא רק “אמבפה ואינשאללה”.
4 לייקים
אני חושב שהכי נכון לשפוט מגמה ולא משחק אחד. אני לא אתייחס למערכים ומספרים, אבל נגד אולימפיאקוס ראינו גם רעיון של קישור חזק מאוד פיזית ולנטוש את הניסיון להניע כדור (ארדה גולר פתח וג’וד בלינגהאם היה על הספסל) אלא לחפש את השטחים במתפרצות.
אם משווים בכל זאת משווים למשחק בעונה שעברה, הדימיון הוא רק התאריכים. מצד אחד בילבאו חסרה את אונאי סימון שהצטיין אתמול אבל אין מה להשוות לגבי המומנטום והיכולת של הבאסקים. בשנה שעברה היה לה את איניאקי וויליאמס שמוסיף מהירות בכנף (העונה פצוע - רק 815 דקות), את אויחאן סאנסט שהיה מושעה לקראת המשחק הזה למשל.. לגבינו - אדר מיליטאו פתח אתמול בהשוואה לראול אסנסיו ששיחק ב-2024-25, ועלינו עם אדוארדו קמאבינגה במקום דני סבאיוס (וגם עם ויניסיוס במקום רודריגו כי אשתקד ויני היה פצוע אבל זה פחות רלוונטי למאבקים למשל).
צריך לחשוב טוב האם הרכב כזה מתאים ליריבה בינונית בספרד שתתבנקר, כזו בלי ‘הגאווה’ למשל שתחנה את האוטובוס.
לייק 1
זה אומר שהמספרים האלה לא אומרים יותר מדיי. ומלבד זה כך בדיוק בנינו את ההתקפה בתחילת אותה עונה עד שעברנו לשחק 442 קלאסי.
אתמול ויתרנו מראש על ניסיון לשחק כדורגל והרצנו כדורים ישירות להתקפה. זה יצר הרגשה של משחק אינטנסיבי יותר. אם זה המדד שלך להאם זה משחק של אנצ’לוטי או לא - אז אתה צודק.
זה לא בדיוק מה שאמרנו עם קרלו?
אמת, הסטטיסטיקה מייצגת משחק אינטנסיבי- דבר שהיה נדיר תחת קרלו, מספיק כדי שאוכל להגיד שאצלו משחק כזה היה חד פעמי. אלונסו עלה עם רעיונות ברורים- מרכז שדה חזק ולוחץ, הגנה דחוסה וכדורים מהירים מטרנט להתקפה. אני בעד רוב מה שראינו, לכן כרגע- אני מבסוט. ימים יגידו אם גם אצלו, זה היה חד פעמי.
גם אם נתעלם מפרק א’, אנצ’לוטי אימן 3 עונות רצופות. חיכינו וקיווינו, השלב הבא לא הגיע; אם בעוד שנה הכדורגל עם אלונסו ייראה כמו שנראה אתמול, גם הוא “יחטוף” ממני. כרגע מגיע לו קרדיט כמאמן שהגיע לקבוצה עם הרגלים רעים שטופחו במשך שנים.
בסדר גמור, גם אני בעד לתת לו את הזמן וגם כמה שחקנים שלדעתי חסרים לו, אבל אתמול ראינו בדיוק מה שראינו עם אנצ’לוטי. כדורגל ישיר שמתבסס על יכולת אישית ושחקנים שעושים ברדק בהתקפה במטרה להוציא את היריבה מאיזון.
יכול להיות גם שצ’אבי אלונסו שינה את דעתו והוא ירצה שזה יעבוד אבל זה לא יעבוד. כי השחקנים שלנו במרכז השדה לא מספיק יציבים ביכולת שלהם, הנעת הכדור מאוד בינונית והם גם נוטים לטעות. לפדה ואלוורדה ברח הכדור אתמול שלוש פעמים או בהערכה לא נכונה של מרחק או סתם עצירת כדור לקויה, וזה מאוד מתאים לאדוארדו קמאבינגה. כמו שאלונסו רצה משחק לחץ קטלני והנעת כדור מסודרת בתחילת העונה וזה לא יצא. כאינדיבידואל בסגל די בריא יש לנו שחקנים שינצחו תאקלים בהגנה והם מהירים וחזקים - מסכים איתך.
כעת גם כשטרנט אלכסנדר-ארנולד נפצע עוד פעם ובחוץ לחודשיים - > פדה ואלוורדה מגן ימני - > בקישור מתפנה מקום לדני סבאיוס או ארדה גולר והם בעייתיים. לשים את ראול אסנסיו מתחילת המשחק זה קצת סיכון לגבי הכדור ברגל.
חבל רק שהמוד הזה שמור למשחק של משבר אחרי ניצחון בחמישה משחקים בכל המסגרות ושלושה משחקים בליגה ללא ניצחון.
היה נכון אז ונכון היום
לייק 1