הסגל של ברצלונה -
פראן ולבנדובסקי עדיין מושעים.
ככל הנראה נראה כמה רוטציות במשחק הזה, לקראת רצף משחקים לא פשוט בכלל שמחכה לנו (חצי גמר גביע ראשון, בטיס, סביליה, ויאריאל וכמובן - יונייטד), ולכן אפשר לצפות לחולצת ההרכב עבור פאטי כחלוץ, ולקסייה, אריק, אלונסו ורוברטו.
ברצלונה תציג ותלבש את החולצה הרביעית שלה במשחק הזה, כי כסף.
ההרכב של ברצלונה -
טוב, אז צ’אבי הטעה את כולנו, או לפחות אותי, ועולה עם מעט מאוד רוטציות (בעיקר בקישור ובהגנה, כי הרוטציות בהתקפה די נכפו עליו):
מאטס
אלונסו, אריק, אראוחו, קונדה
פרנקי, בוסקטס, גאבי
דמבלה, פאטי, ראפינייה
כריסטנסן, באלדה ופדרי זוכים למנוחה. ואם המשחק יילך טוב ולא נלך אחורה אחרי שער אחד - אולי עוד כמה אחרים יוחלפו מוקדם ויצטרפו אליהם.
ההרכב של ג’ירונה -
אורי רומאו - ההוא שעוד שנייה מדיח את בוסקטס מההרכב, נו…הנה…זה כבר קורה, מ-ע-כ-ש-י-ו, ממש עוד רגע זה מגיע - פותח, יחד עם ריקלמה הכישרון.
לעומתם סטואני המלך של העולם, מתחיל בספסל.
הנה, הלכה המנוחה של פדרי.
דמבלה נגמר, אז לפחות טוב שלבנדובסקי חוזר במשחק הבא.
גם פראן, אגב.
טוב החזיק מעמד הרבה יותר זמן ממה שחשבתי…
מסקנות מהמחצית הראשונה -
לא חושב שחסרים קשרים לניהול משחק, אבל אנשים שיודעים להכניס כדור לשער: זה מאוד חסר.
פעם פאטי היה כזה, אבל מי יודע מה יהיה איתו (עצוב).
הבעיה היא שגם ככה לא ברור אם טבאס יאשר לנו לקנות קטשופ לקפיטריה במתקן האימונים בקיץ, וצריך א’ מחליף לבוסקטס וב’ מגן ימני בדחיפות.
בהינתן כל זה, קשה לי להאמין שנוכל להביא חלוץ. לבה יצטרך לסחוב אותנו עוד עונה, ומקווה שבקיץ הבא (אחרי הקרוב) המצב הכלכלי יהיה טוב יותר.
בוסקטס חושך היום.
לא יכול לסבול את החילופים ‘ההגנתיים’ המפגרים שאומרים לקבוצה השניה: אל תדאגו אנחנו לא נתקוף, תנו לנו בראש.
המשחק מול ריאל מדריד זה המשחק היחיד שהבקענו בו יותר משער אחד מאז החזרה מהפגרה.
שמע, פראן ולבנדובסקי מושעים, דמבלה נפצע. אז כל חילוף הוא חילוף הגנתי.
חוץ מזה שבמצבו הנוכחי, להחליף את פאטי בבאלדה זה לא רק שלא נחשב “חילוף הגנתי”, זה כמו כרטיס אדום, רק הפוך. החלוץ רחוק כמה משחקים מלהיות מוגדר כשחקן גמור.
הפכנו להיות אתלטיקו של גודין ושות’ - גונבים גול והולכים אחורה. בינתיים זה עובד. מכוער, אבל עובד. אבל לפנינו בטיס, ויאריאל, יונייטד, בילבאו/ריאל/אוסאסונה. זה ממש ממש לא יעבוד מולן. אי אפשר עם זה שיש שחקן אחד שיכול להבקיע בקבוצה, ו-0.5 כאלו שיודעים למסור לגול.
גם אם הוא וראפיניה הם בגדר נמר של נייר, הם איום התקפי שקושר אליו שחקנים ומונע מכל ג’ירונה לתקוף בלי חשש.
זה הרבה יותר מועיל מלדחוף עוד 2 שחקנים להגנה, ליצור בלאגן ולקוות לטוב.
החילופים האלו כמעט והביאו עלינו כבר 2 גולים (עריכה- 3). כשאתה מזמין את היריבה להבקיע היא בסוף תבקיע.
יצאנו בשן ועין.
מי זה? שמעתי שהוא הבטחה גדולה.
טר שטגן והצוות ההגנתי (בעיקר קרדיט כרינסטסאן ארוחאו באלדה וקונדה) ספגו רק שישה שערים העונה.
מצד שני היחיד שמתפקד בהתקפה זה לבה.
מדהים שלבה הוא במעמד כמעט של מסי אצלנו. תלות כמעט מוחלטת. בקושי מבקיעים בלעדיו. ידעתי שהוא שחקן נהדר אבל חשבתי שהמחיר עליו מוגזם מידי. מוזמנים לסקול אותי באבנים. עכשיו אני חושב שהמחיר שקיבלנו אותו זה מציאה מבחינתי. שווה כל אגורה. באיירן פריארים 
אכזבה גדולה.
נתנו לו את צד ימין, נגד ג’ירונה, ועדיין רע מאוד.
הוא התדרדר מבחינתי לקצת יותר טוב מפראן טורס, וזה אומר הכול.
תמיד היו לנו משחקי Next, רק פעם המשחקים האלו היו מדי פעם, היום המשחקים הטובים הם מדי פעם וברוב הזמן יש משחקי Next.
מבאסת הגישה, ומבאס טבאס החרא שגומר את הליגה בכוח.
לא רוצה אליפות כזאת, אני לא אוהד אתלטיקו
אני רוצה להנות מכדורגל של הקבוצה שלי, לא ממצב בטבלה וסטטיסטײַקות. זה נחמד מאוד כשזה משלים כדורגל, אבל מבאס כשזה בא במקום כדורגל.
אני חושב שבארסה משחקת טוב כשהיריבה משחקת כדורגל בעצמה. מול קבוצות הגנתיות כמו חירונה עדיין קשה לנו, במיוחד בלי לבנדובסקי. אין לנו כמעט משחק ראש כי אין שחקנים גבוהים, אז ההנשק האולטימטיבי צריך להיות זריזות ברחבה ובעיטות מרחוק . פאטי כבר לא זריז, ראפיניה בקושי נכנס פנימה, בעיטות מרחוק אין בהגדרה, אז מה שנשאר זה לבנדובסקי ודמבלה.
הגולים של פדרי וגאבי זה בונוס לא צפוי.
מה שכן, לחץ גבוה עובד מצוין, וטר שטאגן בעונה מדהימה. גם המזל, גם סורלות’ וגם החלוץ של חירונה היום החתיאו מ 3 מטר מול שער ריק.
קראתי עוד לפני המשחק שבארסה מתעניינת בארנאו המגן הימני של חירונה. לפי המשחק היום הוא שחקן נהדר. קצת חלש בהגנה, אבל טוב מאוד בהתקפה. תביאו אותו במקום ביירין ודסט בקיץ, אני אהיה מאושר.
שלא תטעה אני גם לא בעד כדורגל כזה.
זה טוב ונחמד לטורניר קצר, לכדורגל נבחרות.
בליגה ארוכה, מהקבוצה שלי בשלב הארוך אני מצפה ליותר.
הבאתי את הפוסט כנקודת תשבוחת להגנה.
בקשר להתקפה-קטסטרופה
שמח שדמבלה נפצע. מבואס שג’ירונה לא כבשה. לצ’אבי לא מגיעות שלוש נקודות על הגועל נפש הזה. מביש איך שאנחנו משחקים. מבישים החילופים של צ’אבי. מעדיף כבר שיחזירו את קומאן כי אותו אני לפחות יכול לשנוא.
הבעיה במה שפפ עשה זה שהוא גרם לאנשים לחשוב שלהגיע לכדורגל של ברסה שלו וגם של לוצ’ו זה דבר שלוקח עונה. לחלק מהקבוצות זה לוקח 3. לרוב הקבוצות זה לא קורה בכלל, החיבור פשוט לא עובד. תסתכלו כמה גלגולים מילאן עברה עד לתואר. תסתכלו כמה גלגולים אינטר עברה עד ששברה את יובה. תסתכלו כמה גלגולים ארסנל ומנצ’סטר עברו. זה הכדורגל, זה לא תמיד מתחבר. כנסו לפרופורציות. פפ ומה שעשה זה לא קשור לכלום וזה לא נורמה בשום מקום, לא משנה כמה ההייטרים שלו ינסו לגמד אותו ואת מה שעשה בברסה.
אני עובר פה על התגובות והאמת, אני אשמע קצת קיצוני, אבל אני קצת נגעל. הקבוצה שלכם במקום הראשון, יא חבורה של פולנים בכיינים (פולנים בכיינים שאני אוהב, חשוב לציין) אחרי 4 שנים ללא אליפות, היא במקום הראשון עם שחקנים צעירים ונמרצים, ואתם בוכים כי לא נתנו הצגה נגד ג’ירונה בחוץ? אז הכדורגל לא מושלם הכל משחק, אז לא תמיד אתם נהנים, אבל אתם מציגים את זה כאילו כל העונה סבלתם ואין בכלל כדורגל טוב. מה אתם חושבים שכל משחק ברסה תתן הצגה? או כל חודש הם יהיו מושלמים? פפ פשוט גרם לכך שהסטנדרט יהיה יותר מדי גבוה, וגם ציפייה שכדורגל טוב יהיה תמיד. זה לא עובד ככה, קבוצות גם משחקות חרא. קבוצות שלקחו תארים, שיחקו חרא, ועדיין לקחים תארים כי הם לקחו את הנקודות האלה.
לא מתגעגע לקומאן, אני במקום הראשון ואני רואה פער 6, וקבוצה שסוף סוף מראה אופי. משהו שלא היה לה בכלל המון שנים. אתם זוכרים שבכיתם על אופי? הנה, קחו אופי.
בגדול אני מסכים. מאוד מסכים.
אבל מה שמפריע לי, עוד לפני סגנון משחק, ותיאום, ומיקום, ומערך, ומסירות קצרות ו-90%-10% החזקה בכדור, זה הנושא של ההליכה אחורה אחרי יתרון של שער אחד. אני לא אומר לרוץ קדימה בכל מחיר כי “אנחנו ברצלונה ותמיד התקפה”, אבל באופן די עקבי הקבוצה סוג של מפסיקה לשחק, ולא כשהמשחק גמור.
אז נכון, אפשר לדבר על אופי, וזה שכמעט תמיד אנחנו מצליחים לשמור על היתרון. אבל גם אפשר לדבר על החטאות ממטר של ג’ירונה וחטאפה, שלא קשורות לאופי של שחקני ברצלונה.
אני אשרוד עקומת למידה של כמה שנים, בלי ספק בכלל, אבל קשה לי עם ההליכה אחורה.
