בחצי הראשון זה היה הקצנה של הקלישאה של העני השאפתן מול העשיר השבע. הפער בין הרצון, המאמץ והתשוקה של האורחת והמארחת היה מביך למדי. קוטיניו התחיל די מזעזע, אבל השתפר עם התקדמות המשחק. מה שנותן קצת אופטימיות שעם יותר תיאום נחזור לראות שחקן שמתפקד בצורה סבירה, בגלל שכשהוא לא טוב, הוא ממש לא טוב. רציתי להכריז על סוארז כסובל מתסמונת אטו, שככל שהוא מקבל יותר זמן לחשוב על הפעולות שלו היעילות שלהן יורדת (הגול הראשון כדוגמא טובה) אבל הגול השני קצת הציל את הרושם הזה. סוג המשחקים שהיו יכולים להסתיים בצורה הרבה פחות נעימה אם ליריבה היה קצת יותר כשרון, אבל נייחס את זה לעייפות ולאנרגיה נמוכה. גם משחקים כאלה צריך לעבור
קיבלנו שלישיה של בוסקטס , רקיטיץ וקוטיניו. דעתכם?
על מה אתה מדבר? קוטיניו שיחק בשלשייה הקדמית, ארתור מלו שיחק לצד ראקי ובוסקי.
היה חילוף שארתור ירד ודמבלה נכנס, מה שאומר שקוטיניו עבר לקישור. לצערי לא ראיתי כי אני בערב שכולו פוטבול.
מזה סוג המשחקים שצריך לעבור? זו לא וולנסיה בחוץ. זאת אייבר בבית.
זה משחק שהיה אמור להגמר כבר במחצית הראשונה.
עייפות ואנרגיה נמוכה? אנחנו נראים ככה מאוגוסט.
מצד אחד נצחון. מצד שני היכולת של הקבוצה פשוט לא טובה מספיק בשביל ליגת האלופות.
ואני לא אהיה מופתע אם יהיה שוב רצף של איבוד נקודות.
אנחנו לא נראים ככה מאוגוסט.
אם אתה חושב שמישהו אמור להבטיח לך, לא רק נצחונות אלא גם יכולת משכנעת מול כל קבוצה בליגה, אז לך לאהוד רובוטים.
אין שום קבוצה באירופה שנראית יותר טוב באוברול מאיתנו (לא שזה אומר המון, אבל זה אומר)
קורה שיש משחק פחות טוב.
ואני לא מצפה לחמישייה כל משחק, רחוק מזה.
אבל בשביל להגיד שלקבוצה היה משחק חלש ושזה קורה צריך להיות תקדים של משחקים טובים ומהנים. ובעקביות. לא אחד בחודש.
סוארס אוהב להבקיע רק כשהוא יוזם, ממשיך ומסיים את המהלך. זה טוב מול קבוצות שמאפשרות לו את זה, זה רע מול קבוצות שסוגרות לך את הנשמה ואז כל מה שצריך זה רגל חדה ומסיימת, ושם, משום מה, הרמה שלו יורדת. מאידך, סוארס זו הבטחה לתנועה בלתי פוסקת (!), פינוי שטחים ואופציית מסירה מתואמת עם דיוס. אז באנקר גם לעוד עונה.
לגבי הקוסם הברזילאי, ראינו אמש שעם הביטחון באה היכולת ועם היכולת בהתאמה גם האיכות של הפעולות עולה נוסקת השמיימה. חייבים אותו בהרכב, לא משנה באיזו פוזיציה, הוא חייב לעשות את ההצרחה אל הקישור ואל החזקת הכדור, אם כי אני חושש שפשוט אין לו מה שצריך בשביל להיות המלווה של בוסקטס. הוא יותר מדי התקפי בנשמה שלו.
ארתור מדהים, נקודה. בעוד שנתיים אפשר לבנות את כל הקישור שלנו על ההתמקמות שלו, אני לא רוצה לדמיין בכלל מה היה קורה לו אם המאמן היה צ’אבי. הוא היה הופך לשחקן הטוב בעולם לעמדה הזו. אבל השנה? לצערי עוד אין לו את הנוכחות שנדרשת בשביל לשרוד את האלופות בשלבים המאוחרים. לכן כנראה ארתורו יועדף על פניו בשלבים המתקדמים.
לסיום ולסיכום, אנו אוספים נקודות, בלי אומטיטי ובלי סמדו, ההגנה שלנו סבירה מינוס. הלוואי ואתבדה.
אגב
כשאלבה טוב, יש לו איכויות של אינייסטה ברמת ההשתחררות והתנועה קדימה.
אגב 2
מסי בהליכה שווה עוד דף בהיסטוריה של הכדורגל. אשרינו.
זה נראה ומרגיש יותר 433 כאשר קוטיניו על תקן חצי קשר חצי ווינגר.
בכל אופן, לדעתי זה יותר סגנון המשחק של ארתור שגורם למופע הזה להיראות כך ולא פזור יותר.
על מה אתה מדבר? ראקיטיץ’ לא רואה מה הולך קדימה כלום!
לא שמתי לב שפרסמת פה את התמונה הזאת.
במשך משחק שלם אף שחקן לא מסר 5 מסירות למסי, כדי שאפילו יהיה חץ. תנו לזה כמה דקות לשקוע.
הערה קצת יותר רצינית שלי, אגם שראקיטיץ’ לא מוסר בכלל (!!) קדימה, ארתור חגמרי לא במקום נכון ובטח שלא מרווח את המשחק. הוא ממש על הרגל של בוסי ושם אין צורך בו. עם זאת, הוא בהחלט לא האשם הבלעדי, בכזה הרכב קוטיניו אמור להיות הרבה יותר למעלה (לא בתור קשר התקפי אלא יותר ווינגר), סוארז יהיה יותר במרכז ומסי יותר בימין. ברגע שסוארז כל כך בימין קוטיניו נדחף לאחור, וארתור נופל על בוסקטס. כל זה ביקורת על האגף הפעיל של בארסה.
שמישהו יסביר את עניין המסירות… איך יודעים כמה מסרו לפי המוצג למעלה…?
זה לא הגיוני שרוברטו לא מסר אלף אחד. שמסי לא קיבל מסירות. זה לא נראה הגיוני או שאני לא קורא נכון את המפה.
קו דקיק הנמתח משחקן למשנהו מסמן מינימום של חמש פסים שהושלמו, מכאן ואילך העובי מספר כמה מסירות הושלמו. אם עבה מאוד הקו - הרבה מסירות, אם דק מעט מסירות.
רוברטו מסר לפיקה והמון מסירות לראקיטיץ’ שחילק את הכדורים לאחור או לצדדים. רוברטו לא תרם להתקפה כמו גם ראיקיטיץ. רוב המשחקמסי וסוארז קבלו כדורים מהצד השמאלי.