היה משחק מצ׳עמם בגדול.
מסי עם שתי הברקות (אחת בבעיטה חופשית) מנצח משחק בונקר רדום טיפוסי.
הנקודה הטובה שאני לוקח מהמשחק הזה היא הבישול של מאלקום.
בכל הזדמנות שהוא מקבל הוא מחזיר. רואים שהוא עוד לא שחקן ברמה של קראק, אבל בהחלט ראוי להיות שחקן מחליף. אולי עם הזמן והניסיון הוא גם יצמח להיות קראק, את זה אין לדעת.
בינתיים השמועות הן שהוא עוזב בקיץ. אני מקווה שאלו רק שמועות. יש לו כדורגל לא רע ברגליים, וגם הראש נראה במקום.
לגבי מאלקום, אם מסי יאהב אותו, יהיה בסדר.
לא ברור איך קוטיניו דורך על הרגליים של עצמו. אינייסטה השאיר וואקום אדיר שאפילו מסי לא יכול לעזור לקוטיניו למלא. כל אגף שמאל זה נטו דאבל פאסים של מסי עם שותפיו. גדול על קוטיניו לנהל אגף, בנתיים.
אני חושב שאם ישכיל לקחת את זה על עצמו, פחות הברקות וגולים ויותר יצירת זרימה באגף שמאל אולי בשילוב של ארתור, יהיה השלב הבא בקריירה שלו.
אגב
סמדו איש המשחק, חזק בהגנה, אמיץ בהתקפה
אגב 2
המסירה הארוכה של טר שטגן עם היד ואיך שהכדור מחליק באומנות על החזה של סמדו והלאה להתקפה. עונג.
כל שחקני ההתקפה נכנסים למרכז בוא זמנית. למה? חוץ מליצור עוד צפיפות זה לא נותן כלום.
אני באמת לא מצליח להבין את החשיבה כאן. זה משאיר את המגינים לבד באגף. אשכרה עוזר להגנה לצופף.
החשיבה הטקטית מול בונקרים היא פשוט תמוהה בעיני.
מרגע כניסת מלקום לא רק שהמשחק נפתח, אלא קוטיניו הרגיש טוב יותר בקישור.
הוא צריך לייצור הנעה וזרימה כקשר 50/50 שמאלי, לא להיות ווינגר כי הוא פשוט לא כזה.
גם אם מאלקום לא יתברר כקראק, אבל ייתן תפוקה ברמה של פדרו נניח, אני חושב שיש לו מקום חם אצלנו.
זה מוביל כמובן לבעיות ניהול הסגל שאנחנו רואים כבר מתקופת לוצ׳ו - פחות השקעה במחליפים ויותר מדי הסתמכות על שלישיית קראקים בכל משחק וללא מנוחה.
יש לזה את הצדדים החיוביים בליגה שבה חייבים לצבור נקודות בקצב מטורף אם רוצים אליפות. ויש את הצדדים השליליים שהם שחיקה מצד אחד ופריזר מהצד האחר.
אם מאלקום ימשיך לקחת את ההזדמנויות שלו כסאב ויאפשר למיסטר לתת קצת מנוחה לכוכבים זה יהיה לטובת כולם. בינתיים לא נראה שזה קורה, ולי עצמי קשה להעריך את השחקן לעומק. האם הוא מתאים? האם הוא מסכים? הייתי רוצה יותר מידע פנימי עליו.
אני חושב שהוא לא מתאים ולכן זה משחק לטובתו. הוא עולה כמחליף משחק כווינגר רגיל לגמרי - שורף אגף - ולא נכנס לאמצע כמו דמבלה או קוטיניו.
באשר לקוטיניו - אין שום תקווה שהוא יצליח למלא חלל ולהיות ווינגר. או בתור קשר שמאל ב 4-3-3 (לא חושב שהוא יצליח להזיז את ראקיטיץ או ארתור), או בתור קשר קיצוני ב 4-4-2, או במערך משוגע של דמבלה בשמאל ומסי בימין, סוארז חלוץ וקוטיניו מאחורי חלוץ. כווינגר קלאסי אין לו את המהירות או התנועה פנימה, כקשר יש לו את החכמה וקריאת משחק, דריבל לעבור קשרים, יכולת מסירה מצוינת ובעיטה מרחוק.
מקרה קוטיניו אצלכם מזכיר לי את מקרה חאמס אצלינו (בהבדל של 100 מיליון).
שחקנים מצוינים שעל כך אין ספק, בעלי יכולת בעיטה מרחוק ודריבל והכל, אך חסרי המהירות לשחק באגף וחסרי המחויבות והאגרסיביות לשחק כקשרי 50-50.
העמדה של שניהם היא כקשר ההתקפי יותר והחופשי יותר, מעין מה שפוגבה ביונייטד.
חאמס הצליח בכך עונה אחת, אך בעזרת עונת שיא של מודריץ שפשוט כיסה את כל המגרש בתצוגות קישור שאני מעולם לא ראיתי (ואז נפצע מהעומס).
קוטיניו יכול להתברר כחתיכת בינגו אם יצליח להכנס לקישור הברסאי. הוא בהחלט שחקן שבקישור יכול לתת משהו שאין לאף קבוצה כמעט בעולם, בדמות קשר התקפי מהסוג הישן שיכול לשנות משחקים לבדו ולהיות הכוכב בכל קבוצה. אך כדי שכל זה יקרה הוא צריך קישור שממש יעבוד בשבילו, ובו בעת לשפר את משחק ההגנה שלו ולעזור הרבה יותר להגנה.
האמת אני חושב שלקוטיניו יש את מה שדרוש, הבעיה כרגע היא שבברסה ישנו שחקן שמשנה את המערך שלה פעם אחר פעם ושמו מסי. מבחינה טקטית מסי הוא שחקן איום ונורא ולדעתי הוא הסיבה שקוטיניו לא יצליח להשתלב בקישור, כי זו בדיוק העמדה אליה מסי ממשיך לרדת.
אבל שוב, מדובר פה במסי ובמקרה שלו עדיף לוותר על קוטיניו לטובת השחקן הטוב בהיסטוריה.