אני מוחק חלק מ’תגובות המחצית’ שלי - עשיתי סדר בראש והנה משנתי לניצחון על ויאדוליד:
ההצגה נדחתה למועד לא ידוע| המשחק היום היה כמו להגיע למסעדת גורמה שהכל נראה יפה – השולחנות ערוכים, המלצרים והמלצריות, הנוף מרגש והמוסיקה ברקע נעימה – ובסוף האוכל חרא. לפעמים נראה שבריאל מדריד מתעסקים בהכל חוץ מכדורגל. הצגנו את גביע הסופר קאפ שזה אחלה, הבכורה של קיליאן אמבפה בסנטיאגו ברנבאו מרגשת, חדר ההלבשה שופץ וכדומה – אבל צריך לשחק לא?
כאילו העירו אותם מהשינה לפני עשר דקות ואמרו להם יעלה עולים לשחק. הייתי בכדורגל בחמישי ברמת גן ואחרי משחק-שניים עם החבר’ה שאיתך אתה מבין את החוזקות של כל אחד ואיך לשחק. אנחנו נראינו יותר ‘מאומנים’. ידעתי שלא יהיה קל אבל לא חשבתי שיהיה כל כך גרוע. איך אפשר להיות כל כך לא רלוונטים? קבוצה כל-כך לא מאומנת.
אבהיר שוב: אני מנתח משחק אחר משחק, פארטידו אה-פארטידו, נזהר מלקבוע מגמות במהירות ולחרוץ גורלות. לא אמרתי שהעונה הזו בדרך לאבדון וששחקנים מסוימים לא יספקו את הסחורה. בינתיים זה רע נו מה נעשה.
אני לא חושב שזה קשור לדרמה וזה לא רלוונטי שאנחנו רק במחזור השני. בואו ניכנס לפרופורציות אמיתיות – טוני קרוס הלך והוא שחקן נפלא אבל זה שחקן אחד בעוד רוב ההרכב הזה רץ יחד. פגשנו בסה"כ את מאיורקה שחזרה לגודלה הטבעי ונכנעה לאוססונה וכן את ויאדוליד העולה החדשה והצנועה. לא ציפיתי לתת הצגה או משולשים נגד אתלטיקו מדריד בוונדה מטרופוליטאנו. ויאדוליד התבנקרה בבונקר-לייט וגם נגד מנצ’סטר סיטי משחקים בונקר, נגד ארסנל, לפעמים נגד באיירן מינכן, נגד אינטר בסרייה A וגם ישחקו ככה נגד ברצלונה. תירוצים. אפשר לצפות למינימום כדורגל וקבוצה גם באוגוסט.
אנצ’לוטי לא קיבל פה משימה לחבר במיידי את הגלאקטיקוס 2.0 עם חמישה שחקני הרכב חדשים כמו מנואל פלגריני עם כריסטיאנו רונאלדו, קאקה, צ’אבי אלונסו, קארים בנזמה לאט לאט ועוד אלביול או ארבלואה. זו לא הקבוצה של פאביו קאפלו שקיבלה שני נגרים לאמצע כמו אמרסון ומהמאדו דיארה או זו של ברנד שוסטר ב-2007/08 שהיה לה ‘מגן שמאלי’ חדש, ווסלי סניידר אחד, בלם כמו פפה. זו קבוצה שעובדת בשיטה מסוימת ויש דברים שקורים על אוטומט או אמורים לקרות.
זה לא מתקבל על הדעת איך שהקבוצה נראית, במחצית הראשונה שוב קיבלנו כדורגל רדום, חוסר אונים ובעיטות מקילומטר של השחקנים, שוב גודש בצד שמאל, הדבר הטוב היחיד היה הניסיון לתת במה לארדה גולר שהלך והשתפר במחצית השנייה. ויאדוליד לא הציבה חמישה בהגנה – ברור ששיחקה נסוג, היא לא כיסחה והתנהגה יפה, לא בזבזה זמן – לא עשתה שום דבר ‘מיוחד’ חוץ מלעמוד כמו שצריך. קיליאן אמבפה גם אמור לעזור לנו לפרוץ בונקרים.
ואו.קיי המחצית הראשונה שוב לא טובה – ולא בהכל המאמן שלנו אשם – איך שוב אין חילופים? אז מה אם כבשנו שער בפוקס. למה? לוקה מודריץ’ זה הדבר הכי קרוב שיש לנו בסגל לטוני קרוס. דני סבאיוס דינמי יותר אבל מתמזמז עם הכדור והוא לא לידר. ללוקה עדיין יש את הטאץ’. למה תמיד הוא מחכה מינימום לדקה ה-60? אגב הסיומת המדהימה של המחליפים לא הרפת ממני את הסוגיה – מה היה קורה אם ברהים דיאס היה מקבל יותר מפירורים נגד מאיורקה? לא חבל על אובדן שתי הנקודות.
גולר לדעתי צריך למצוא את האיזון, מדבר על המחצית הראשונה כי לאחר מכן הוא הצטרף נפלא כל הזמן מהקו השני וזה חידוש מרענן – עליו לדעת למצוא את המינון הנכון בין הרצון לספק כל מסירה אה-לה-גוטי ולעשות משהו מתוחכם ומקדם ממש כמו ליצור מצב, לבין להזיז את הכדור מהר בנגיעה כמו טוני קרוס. הוא כדרר יותר מדי לדעתי והיריבים חיכו לו עם שחקן שיסגור לו את רגל שמאל.
אורליאן טשואמני לא נחוץ במשחק כזה. עזבו רגע, זה לא ביקורת ספציפית נגדו אבל זה טיעון לא טוב לומר שהוא ברמה של האחרים. מתי הוא יהיה טוב יותר מהאחרים? יראה קצת מנהיגות? או.קיי אז הוא עצר התקפה פה ושם והזיז את הכדור ממש לעתים רחוקות.
ההתקפה שלנו כמעט ולא קיימת, שחקני ההרכב “הבכירים”. לטעמי רודריגו היה היותר טוב מבין השלישייה, הוא לא משחק בעמדה שלו וטבעי שיוחלף כי הוא השחקן ‘החלש’ מביניהם. ויניסיוס ג’וניור גם בימים בינוניים תמיד נותן יותר בברנבאו. קיליאן אמבפה זז אבל לא קיבל מספיק כדורים וכמובן שהציפיות הרבה יותר גבוהות. כל כך הרבה דיברו על חוסר אידיליה ואגו והנה רודריגו צריך להבקיע והוא מנסה לבשל לוויניסיוס בכוח וחבל. ויניסיוס צריך ניעור וחבל שאנחנו כותבים את זה כל משחק שלישי.
במשך יותר מדי דקות גם אחרי השער שוויאדוליד ספגה מה שהכריח אותה לפתוח את המשחק – היינו לא חכמים ולא טובים במתפרצות, המסירות לא היו טובות, התנועות לעומק לא נכונות. ולמרות שיש שחקנים טובים בצד שמאל הכדור לא זז שמאלה מספיק.
פדה ואלוורדה צריך לבעוט לשער ואם הוא יחזור למוד 2022-23 שמדי פעם הוא מניף את הרגל אז דיינו, הוא לא קשר אחורי ועבר הסבה מדהימה, הוא קורא את המשחק כל כך טוב, נמרץ, לוחץ גבוה לעתים לבדו, יודע היכן לעמוד, באמת נכס. המזל הולך עם הטובים, זוכר המון בעיטות אדירות שלו שהיה חסר קצת מזל ואפילו הבומבה נגד נאפולי – שער יפה שנגזל ממנו. פדה נראה כאילו אנחנו באפריל - נהדר.
נקודה הבאה – הספסל, אם קרלו היה משתמש בו בתבונה היו לנו עוד שתי נקודות נגד מאיורקה. ברהים דיאס גיבור וכוכב כדורגל, סיומת קלאסית ואלגנטית. אוהד אחד טען שזה לא חוכמה לפרק יריבה כשאתה עולה מהספסל אש ורענן מול קו הגנה גבוה אבל זה קשה לעשות כל כך הרבה במעט דקות ואם היה 0:0 הלחץ עצום. הוא שחקן כנף טבעי בימין והגול הגיע מהאמצע. ואיך הוא בחר לפרגן אחר כך במקום לנסות להיות הגיבור הבלתי-מעורער. איזה נכס הוא.
על אנדריק כתבתי כבר שבקדם העונה הכל הלך לו הפוך, היה לחוץ, כל כך רצה להוכיח את עצמו. והנה מחליף רגליים ושולח חץ לרשת, גול של חלוץ גדול, אולי מאותת שצריך לספור אותו וגם לו יהיה מה לומר בעונה הזו וכיף לשמוח בשמחתו. לא להירדם נגד לאס פלמאס. האללה מדריד!
גיליון ציונים - נדיר שעושה זאת:
קורטואה - יחסית מחוסר עבודה: ציון 5
קרבחאל - עדיין בחגיגות מהיורו: ציון 3
מיליטאו - מראה עוד מהפיזיות של פעם, כדורים ארוכים נפלאים: ציון 7
רודיגר - אין משהו מיוחד להגיד: ציון 5.5
פראן - יציב בהגנה ותמך בהתקפה, ניסה, כדור רוחב מסוכן: ציון 6
טשואמני - לא יותר טוב מהחברים שלו, סביר: ציון: 5
פדה - מה עוד אפשר לבקש: ציון 7.5
גולר - אהבתי הצטרפות מקו שני: ציון 6
רודריגו - פתח את המשחק טוב אבל פספס: ציון 6
ויניסיוס - חייב תסרוקת אחרת זה מנחוס: ציון 5
אמבפה - לא רוצה לקטול בפרמיירה הביתית: ציון 5
מחליפים:
מודריץ’ - הכניס סדר וארגון וגם זה חשוב: ציון 5.5
ברהים - כמה אהבה: ציון 7
אנדריק - שער של אלוף: ציון 5
סבאיוס - בשביל הפרמיה: אין ציון