יפתח בהמשך השבוע 
לייק 1
עם כל הרכש שפפ עשה העונה, מי מהם באמת מהווה פקטור? אדרסון ו-ווקר. זהו.
האם שני השחקנים האלו, לבדם, שווים את השיפור בסיטי העונה? התשובה ברורה.
פפ שיפר את הקיים, פפ בנה קבוצת כדורגל, שלא יודעת להגן או לתקוף - אלא יודעת לשחק כדורגל. ובכדורגל של פפ, אין הפרדה בין הגנה להתקפה, פשוט אין.
מדברים על יאנג ו-ולנסיה. בסדר. אבל מי המגן השמאלי של סיטי? דלף - קשר אנגלי, אחורי, אפור ובינוני. וגם איתו - סיטי משחקת כדורגל, סיטי מנצחת.
עכשיו, אני באמת לא סובל את ההשוואות האלה לפפ וסיטי, אבל מה לעשות - מוריניו הביא את זה על עצמו עם הראיונות המביכים שלו.
זאת מזמן כבר קבוצה של מוריניו כמו שסיטי קבוצה של פפ; מבחינת סגל השחקנים ובעיקר מבחינת הכדורגל.
אמרת שאתה לא מבין למה קבוצה עם כזה כישרון משחקת ככה בהתקפה. התשובה ברורה.
אני זוכר אותך כותב פה שבלי פוגבה אנחנו חצי קבוצה וכשהוא יחזור ניראה אחרת (או משהו בסגנון). אני גם האמנתי בחשיבותו של פוגבה, אבל מעולם לא חשבתי - כמו שמוריניו פמפם במשך חודשים - שהוא הסיבה לאיך שאנחנו נראים.
והנה - פוגבה חזר - והכדורגל אותו כדורגל. והכדורגל ימשיך להיראות רע, גם אם יבוא רכש שאין ספק שאנחנו זקוקים לו.
2 לייקים
בהצצה זריזה למצב הטבלה לאחר סיום הסיבוב הראשון, מגלים שיונייטד ספגה 14 שערים, בדיוק כמו צ’לסי ורק שניים יותר מסיטי. הבדל זניח ביותר.
הבעיה היא לא בהגנה כקולקטיב (מסכים שניתן וצריך לשפר בשחקנים טובים יותר), אלא בכדורגל שהקבוצה מציגה.
כדורגל שמזמין לחץ ולא יוזם ייפול מדי פעם שטעויות שטוטיות כמו שקרה ללוקאקו או אתמול בערבוביה ברחבה. זה לא מדע מדוייק.
גם ריאל ובארסה סופגות הרבה שערים כאלה במשך העונה ומאבדות נק’ מאותם טעויות אנוש.
אבל ההבדל הוא ששתי הספרדיות יוזמות כדורגל, יש שיטה ברורה לכדורגל שמבוסס על איכות בקישור ומשחק לחץ.
ואני לא מבקש שישחק כמו פפ, אבל גם מאמנים שנחשבים נחותים ממנו עם רזומה שלא מגיע לחצי ממה שהוא השיג מצגים כדורגל יוזם ולוחץ…
זידאן, וולוורדה, מרסליניו, קונטה, קלופ… מה רע בגישה שלהם למשחק?
אני לא רואה קלופ מתלונן על התקציב הדל יחסית שיש לו, ולא את קונטה שלקח קבוצה ממקום 12 לאליפות עם שינויים קלים בסגל…
זידאן לקח קבוצה שנראית כמו סמרטוט רצפה מבחינת כדורגל ולחימה על המגרש, ולקח איתה אליפות ופעמיים צ’מפיונז… רק דרך שינוי גישה…
חפרתי והנק’ מאוד ברורה, זה 90% בגישה של מוריניו למשחק. שחקן כזה או אחר לא ישנה מהותית את הכדורדל שאת רואים מדיי שבוע. לראיה, ההיעדרות/חזרה של פוגבה.
לייק 1
פוגבה לא באמת יכול להביא את השינוי בעמדה שהוא משחק בה, אני לא מצליח להבין למה הוא משחק כל כל קרוב להגנה, היכולת ההגנתית שלו לא גבוהה והוא הולך לאיבוד בתפקוד הזה, וזה מסרס אותנו בהתקפה.
ראשפורד ומרסיאל שניהם פוטנציאל, אבל מרסיאל בהחלט בשל יותר וכזה שראוי להיות שחקן הרכב ראשון ביונייטד עם תמיכה של ראשפורד מהספסל.
מרכז המגרש שלנו הוא נקודת החולשה שלנו אנחנו משתמשים בקישור שלנו יותר כמו קו שני להגנה ומנסים לתקוף רק מצד שמאל, זה הופך אותנו לקבוצה מאוד צפוייה, וכשקבוצות סוגרות לנו את מרסיאל/ראשפורד הקישור וההגנה שהם בעצם חלק אחד מעיפים כדורים על לוקאקו ובונים על המהירות של ראשפורד.
בראש ובראשונה אני רוצה לראות פה קשר ימני אני מתגעגע לימים ששני האגפים שלנו היו פעילים.
אני לא שותף לדעה שהכדורגל שלנו גרוע. אתמול ראיתי מחצית אחת ומאוד נהנתי. יתכן שיכלנו לעשות משהו יותר טוב, אבל כבשנו צמד ב-45 דקות מול קבוצה שהגנה עם 11 שחקנים. בארנלי לא השלימה שני פסים כל המחצית, וזה כשהגנו עם שחקן אחד בלבד, במערך 1-4-3-2. כשה-1 זה ג’ונס, ה-4 הם מאטיץ’, פוגבה, שואו ויאנג, ה-3 הם מאטה, מיקי וראשפורד, והשניים הם לינגארד ולוקאקו. מוריניו הוציא את זלאטן מסיבות מקצועיות (לא קרה אף פעם), ואת רוחו כבר במחצית. לא נתן לסנטימנטים להשתלט, והחילופים הצילו אותנו מהפסד.
משחקים מושפעים מהאירועים שקורים בהם. ההגנה צריכה להיות חזקה כדי שלא נגיע למצב שאנחנו בפיגור, ובארנלי מתגוננת עם 11 שחקנים. לא רק ההתקפה שלנו הייתה מתקשה במצב כזה, כל התקפה תתקשה מול קבוצה מאומנת שמגנה מצוין עם כל שחקניה (צריך לזכור שבארנלי במקום השביעי, לא קבוצת סמרטוטים). אנחנו הצלחנו לכבוש פעמיים, והיינו מרחק סנטימטרים מהשלישי עם ההחמצה של ג’סי. אלמלא הטעויות המטופשות בהגנה, המשחק היה מתפתח בצורה שונה לחלוטין. בארנלי לא הייתה מתגוננת עם 11 שחקנים, לנו היו יותר שטחים פתוחים לנצל, ואין ספק שהיינו עושים זאת במוקדם או במאוחר, כפי שעשינו בכל משחק בית העונה.
יש המון מה לשפר בהתקפה. אני תופס את הראש כמעט כל משחק ולא מבין למה שחקנים עומדים במקום. זה לא משהו שרכש ישפר אלא רק עבודת אימון. אישית, אני באמת לא מבין מה כל כך מסובך לגרום לשחקנים לזוז קצת אחרי מסירה, או לעמוד קרוב אחד לשני ולא במרחק של 20 מטר. אני מסכים שמוריניו חייב לפתור את הבעיה הזו לפני שהוא שופך מאות מיליונים בשוק ההעברות. אבל, יונייטד לא גרועה כפי שמציגים אותה. אנחנו במקום השני בזכות, ומשחקים כדורגל טוב יותר משל צ’לסי, טוטנהאם וארסנל. כרגע ליברפול בכושר מעולה, אבל הם תמיד נדנדה חסרת איזון כך שקשה לי לקחת אותם ברצינות. הדבר החשוב יותר הוא שאנחנו משחקים טוב יותר מאשר יונייטד של 2016/17. יש שיפור ניכר, ופירוק העסק כרגע רק יהרוס את הדברים הטובים שנבנים כאן, לטובת סימן שאלה גדול (מי יחליף את מוריניו? מתי? שוב תהיה רכבת שחקנים?).
2 לייקים
האם הגענו למצבים בין הגול הראשון של ג’סי לשני? אני לא זוכר אפילו אחד כזה.
זה הזכיר לי את משחק הקרוסים המפורסם נגד פולהאם(?). פשוט נגעלתי מחוסר היכולת של יונייטד לייצר משהו בהתקפה, מלבד לנסות להרים עם יאנג וראשפורד.
ויודע מה - גם אם מרימים - אז תכניס שחקנים לרחבה.
לראשפורד הייתה בעיטה שעברה סמוך לקורה, מאטה ניסה להקפיץ מ-10 מטרים בהחלטה משונה, לוקאקו פספס נגיחה מ-6 מטר.
תסתכל שוב ותראה כמה פעמים מקטריאן ומאטה נכנסו לרחבה להגבהות. זו בדיחה כשמדובר בשני גמדי גינה ביחס ללוקאקו, אבל מקטריאן אפילו הצליח לנגוח פעם אחת. היו פעמים שג’סי, לוקאקו, ראשפורד, שואו, מאטה ומקטריאן היו ברחבה במקביל, כשפוגבה ומאטיץ’ על קו ה-16. היו גם פעמים שרק לוקאקו וג’סי חיכו להגבהה, ואני מסכים שלהרים במצב הזה זה מטופש. מה גם שלא במקרה שני השערים הגיעו מכדורים על הרצפה.
קשה להיכנס לרחבה עם הכדור כשמחכים בה 7 שחקני הגנה. ההגבהות נבעו מצפיפות מוגזמת אצל בארנלי (כל הכבוד להם), ושוב אציין שאני מסכים שהיו מקרים שכדורים הועפו לרחבה בלי מחשבה. בסך הכל החבר’ה כן ניסו להתמסר ולמצוא פירצה, אבל זה באמת מאוד קשה ואנחנו לא ברצלונה של 2009, לא מבחינת תיאום אך גם לא מבחינת חומר השחקנים ויכולתם לשחק בשטחים קטנים. ברירת המחדל לא הייתה כדורים הצידה, גם אם זה מה שקרה ברוב המקרים. קודם ניסו, נתקעו בחומה, ועברו הצידה. לא אידאלי, אבל נהנתי מהמשחק ומהרוח ההתקפית.