עונת 2021/22: כאלופי אירופה הגאים וגם אלופי ספרד - נסכם, נבחר מצטיין ועוד

סכמו את העונה עצמה מבחינת ההישג, רמת הכדורגל, עד כמה נהניתם, האם עמדנו בציפיות וכן הלאה, עד כמה אתם נרגשים.

אני בתחילת העונה עשיתי חשבון כזה: הפסדנו את וראן וראמוס, זידאן עזב, בהגנה הבאנו רק את אלאבה שבאיירן ויתרה עליו. ניסינו להחתים את אמבפה ונכשלנו, כנראה שנה הבאה יגיע בחינם. המאמן הוא מישהו שאספנו רק בלית ברירה. בנוסף, אפילו עם וראן ראמוס וזידאן לא היינו קבוצה גדולה ואנחנו חייבים בנייה מחדש.
הציפייה שלי הייתה להילחם על האליפות, לקדם כמה צעירים, ולגמור את העונה בלי נזק משמעותי. ליגת האלופות לא עניינה אותי, ויתרתי עליה מראש.

אז נראה לי שעמדנו בציפיות…

ברמה האישית חזר לי החשק לכדורגל. ב90% מהמשחקים העונה שיחקנו כדורגל חיובי ומרגש, והגישה הזאת אפשרה לשחקנים יותר יצירתיים לפרוח. חזרתי להינות מכדורגל ומהשחקנים האלה.

-השחקן המצטיין: הפרס על שם קארים בנזמה, כך נדמה.

בהתחשב בכך שקרים הוא השחקן המצטיין בעולם, ולא רק בריאל מדריד, יהיה קשה לבחור שחקן אחר. אני אזכיר את ויני ולא בגלל השערים הבישולים או סחיטות הפנדלים, אלא בגלל שהוא שבר את השבלוניות שאפיינה את הכדורגל שלנו בשנים שעברו.

וגם איך לא, קורטואה. אולי העונה הטובה ביותר של שוער שראיתי, וזה לא רק בגלל הגמר.

-השחקן המאכזב: אפשר גם לבחור ‘בליצן’ ולא חסרות אפשרויות.
וואלה לא התאכזבתי מאף שחקן. כמובן שהייתי שמח לקבל קצת יותר מבייל יוביץ’ הזאר וכל שאר החברה האלה, אבל גם לא ציפיתי מהם ולכן לא התאכזבתי.

-מילות פרידה ממרסלו הגדול ואיך החלה הנפילה

תן לעכל… מבחינתי הוא עדיין איתנו.

-השחקן המפתיע\הפריצה

טוב אפשר גם פה לבחור את ויני אבל זה קל מדיי. קמא, מיליטאו, רודריגו בסיום העונה, אבל מי שהכי הפתיע אותי הוא דווקא אסנסיו. כמובן שהוא כבר לא יהיה השחקן שחלמנו שיהיה, ושהוא איבד המון מהיכולות שלו, אבל 10 שערי ליגה זה לא רע בכלל. איזן את ההתקפה בחלק מסויים של העונה, ממש מפתיע.

-מתי הבנתם שהאליפות שלנו

כשלסביליה נגמר המזל והם התחילו לאבד נקודות. עם זאת הייתי דרוך עד הרגע האחרון כי כבר ראיתי את הקבוצה זורקת אליפויות לפח במחזורים האחרונים.

-המשחק הגדול ביותר

לא היו לנו משחקים מטורפים העונה. אבל ב2-0 על אתלטי אפשר היה לראות שאנחנו בליגה אחרת משאר הליגה.
גם הרמונטדה על סביליה בפיחואן הייתה אדירה.

-רגע השיא היש משתווה לרמונטדת הפיחואן?

זה נכתב הרבה לפני הזכיה באלופות ואפילו לפני החצי, אבל כמובן שהצמד של רודריגו. בליגה כמובן שהפיחואן במקום הראשון.

-רגע השפל (קלאסיקו)

את המשחק הזה כנראה שרק אוהדי ברצלונה יזכרו, הוא לא היה רלוונטי לנו להמשך ואולי אפילו למדנו ממנו דבר או שניים. לי אישית למרות הסיום המתוק של העונה עדיין יש כוכבית קטנה בצד.

-השער הגדול ביותר

של ויני מול סביליה כי התגעגענו לראות דברים כאלה בלבן.
של ויני מול אלאבס כי זו הייתה התקפה קבוצתית מושלמת.
הראשון של בנזמה מול צ’לסי כי הוא שילב כל כך הרבה איכויות של הצמד ההתקפי שלנו.
השער של מודריץ’ בשמאל מול סוסידאד.

לא יודע מי הכי גדול.

-התפקוד של אנצ’לוטי

מה אנחנו בכלל מבינים…?
אם מישהו יודע איפה ניתן להשיג כובעים לאכילה שישתף מיקום.

-עונת הבכורה של קמאבינגה ואלאבה

החיבור של אלאבה בעיניי מדהים, בעיקר חברתית. המועדון מפרסם כל הזמן סרטונים ביוטיוב או סרטוני סרטוריז באינסטגרם ומדהים לראות אותו מחובר כל כך לשאר השחקנים, כאילו הוא רץ איתם כבר שנים.
יש לי ספק על יכולותיו כבלם, אבל אין ספק שהתרומה שלו העונה הייתה ענקית, ושהוא אחד ההחתמות הטובות ביותר בשנים האחרונות.

את קמא בשלב מסויים העונה לא יכולתי לסבול. אבל באיזשהו שלב קרלו הוציא אותו מהמקפיא, ושיניתי את דעתי עליו ב180 מעלות. עדיין יש לו דרך לעבור, אבל הוא רק בן 19 ולא כולם פדרי ומשחקים בגיל כזה כאילו הם בני 30. עוד קצת ניסיון והשמים הם הגבול.

-ניתוח היכולת של רודריגו

לרודריגו עד לפני חודשיים קראתי שחקן פרווה, ושמתי אותו ברשימת השחקנים שאני מקווה שימכרו. אני חושב שהגול שלו מול צ’לסי פתח לו את הצ’אקרות, ומאז הוא ביכולת פנומנלית. הבעיה איתו כנראה הייתה מנטלית.

אני אוהב את התנועה שלו על שטח קצר, את הטכניקה. אני חושב שהוא חייב לשחק קרוב לרחבה, כשהוא על הקו הוא מבוזבז.

-האם ואלוורדה אכן תקוע במקום?

פדה היה במקפיא עד לפני לא הרבה זמן, והוא סבל מייבוש עם חוסר הרוטציות של קרלו. כשהוא נקרא למגרש תמיד עשה עבודה טובה, גם כשלא היה בתפקיד שלו. גם הוא עשה מהפך כשלאחרונה הוא הפך לקונצנזוס. האינטנסיביות שלו היא מהרמה הכי גבוהה והוא משלב יכולת טכניקה, בעיטה פריצה ודריבל. המסירה לא הכי נקייה אבל היא לא הרעה ביותר שאפשר למצוא גם ברמות האלה. בנוסף להכל, הוא משאיר הכל על המגרש והוא מדרידיסטה אמיתי, גם אם לא גדל במועדון.

-האם הייתם משאירים את סבאיוס כשחקן ספסל? - מוזמנים לעשות ניתוח של הסגל.

כן. במשחקים האחרונים ששיחק הוא היה מעולה. הוא ומודריץ’ האחרונים שנשארו מהסגנון הזה של השחקנים הצנומים יותר אבל המעולים טכנית, והוא מהווה כלי שונה אם במידה ונצטרך. אם הוא מסכים לתפקידו כשחקן משלים אשמח שישאר. אם הוא לא מוכן אז למכור ומהר, בשנה הבאה מסיים חוזה.

-מה לא עבד עם הזאר ומי ‘אשם’ בכך?

במהלך העונה חשבתי שקרלו סתם מייבש אותו. אבל אז גם קרלו וגם הזאר בעצמו אמרו שהוא סבל מכאבים והיה מוגבל, ועכשיו אחרי שעבר את הניתוח הוא הרבה יותר טוב. גם הוא קיבל כמה דקות מאז שחזר. נו מילא, נקווה לטוב, אין לי כבר ציפיות ממנו.

-הרכש הכי נחוץ פרט לאמבפה - על אף שכבר נגענו בסוגיה הזו.

מגן ימני… עצם זה שהיינו מרוצים מההופעה של קרבחאל בגמר, כבר מראה את המצוקה שלנו בעמדה הזאת… מינימום הגנתי, לא פעם טועה במסירות, כמעט וכבר לא תורם בהתקפה.

-האם הייתם השנה במשחק של הקבוצה?

לא :unamused:

-האתר שלנו, הפורום והקטגוריה של ריאל מדריד, כל דבר שיש לכם בראש והאם רכשתם את הספר שלי.

מעולם לא קניתי ספר, מעולם לא זוכר את עצמי יושב וקורא אחד. כל השאר אין תלונות, אהלה מדריד!

3 לייקים

@jese, סה"כ אין לי ויכוח איתך פרט לכמה דברים:

יכול להיות שלא הבנתי אותך טוב אבל אני הרגשתי בדיוק ההפך. אצל זידאן בשתי הקדנציות מודריץ’ לרוב “סורס” לעמדה אחורית כדי לשמור על צפיפות בהגנה וכדי שיהיה לך קרוב לשער את השחקן הכי עמיד ללחץ בקבוצה. הפליימייקרים שלך בפועל היו מרסלו, איסקו ובשלוש העונות האחרונות לפני הנוכחית (שתיים וחצי עם זידאן + חצי עם סולארי ולופטגי) לא היה לך כזה בכלל. אולי בנזמה.

דווקא העונה מודריץ’ נהנה מיותר חופש התקפי וזה תרם הן להנאה שלנו מהמשחק והן לפוריות של ההתקפה ביחס למה שהתרגלנו.

מסכים, אבל לקרוס כן היו לא מעט משחקים מעולים. לקאסמירו בקושי והציפיות כלפיו בתחילת העונה היו בין הגבוהות שיש משחקן בקבוצה. זה גם מהווה שיקול מבחינתי.

גם אם זה מוצדק, אני חושב שזה הזוי שלמרות שסיימנו את העונה עם דאבל ענק, רק ארבעה שחקנים בסגל (אצל חלק זה אפילו שלושה) מקבלים פה יותר מחמאות מביקורות על העונה החולפת.

לייק 1

פשוט כי רוב השחקנים השתפרו ונתנו יכולת סבירה - טובה בחלק החשוב של העונה, כשלפי דעתי רק מיליטאו וקרוס הציגו חצי שני פחות טוב
ובהתחשב בזה שבשביל הליגה העונה לא היינו צריכים יותר מדי…
ובדיוק בגלל זה גם לא צריך להסתנוור ולצפות שבלי חיזוקים הכרחיים זה יקרה שוב ונמשיך לזלול תארים עם הקיים

מה שהזוי בעיניי זה שכל העונה המטורפת הזאת הסתמכנו על שניים וחצי שחקני התקפה

לא הבנת אותי :slight_smile: אנחנו מסכימים, ציינתי שהייתי רוצה לראות אותו מקבל יותר חופש בשיא היכולת שלו ולא בגרסה המבוגרת של עכשיו. הוא היה פליימקר, פשוט יותר deep-lying מאשר אחד בהתקפה כמו איסקו ומרסלו.

לקרוס בניגוד לקאסי יהיה יחסית פשוט למצוא מחליף ברמה גבוהה, בין אם באותו הסגנון או בסגנון אחר. קשרי 6 ברמת וורלד קלאס הם מאוד נדירים.
בכל מקרה בהתחשב בזה שלוקה הוא עדיין הטוב מהשלושה אני הייתי מוותר על אחד מקרוס וקאסמירו לעונה הבאה. אם טושאמני יחתום ועוד בסכומים שמדברים עליהם הוא יהיה מולחם להרכב, חבל על פדה וקמאבינגה שבנקודת הזמן הזו לא נופלים מטוני(ואם כן זה לא בהרבה).

לא חושב שזה היה נחשב לדאבל ענק בלי תואר האלופות שבו אלמנט המזל שיחק תפקיד חשוב, אבל בכל מקרה-
גם בעונת האליפות של לסטר היו שם אולי 5-6 שחקנים שנתנו עונה ברמה באמת גבוהה, באלופות בדומה לאותה לסטר שיחקנו היטב כקבוצה עם הברקות של ויני, בנזמה, קורטואה ומודריץ’. לא היה כאן מופע של חצי מהסגל כמו ב16-17 או ב11-12.

אני בכנות לא חושב שאם היינו פותחים את העונה עם בלם אחר מאלאבה או קשר אחר מקרוס התוצאות היו שונות, כמו שלסטר היו מסתדרים יפה גם בלי רוברט הות’ או אולברייטון. זה הכדורגל.

השחקן המצטיין: הפרס על שם קארים בנזמה, כך נדמה.

קרים
קורטואה
ויני
מודריץ׳

-השחקן המאכזב: אפשר גם לבחור ‘בליצן’ ולא חסרות אפשרויות.

שניים שהיו לי ציפיות מהם, מאחד באמת ומהשני סתם קיוויתי שזה יקרה
הראשון זה יוביץ׳, עד עכשיו אמרתי אולי הוא לא הסתדר עם זידאן ובאמת שיחקנו די הגנתי. אבל אנצ׳לוטי כן נותן חופש התקפי ולא היה אטום לשינוי ולהזדמנויות לשחקנים (ראו ערך הספסולים של הזאר ובייל, הפריחה של ויני, והסוף עונה של סבאיוס) - ציפיתי מיוביץ׳ שיפרח, או שלפחות יראה שיש לו כדורגל ברגליים, הרבה רצון ומקום בקבוצה כמו ריאל, או לפחות חלוץ שני לגיטימי. זה לא קרה ואפילו אנצ׳לוטי כבר העדיף את מריאנו או את איסקו כחלוץ מדומה. וואלה, התאכזבתי

השני זה איסקו, די קיוויתי שתחת אנצ׳לוטי הוא כן יצליח לחזור לכושר ולשחק הרבה יותר ממה ששיחק וכן יתן דקות טובות ואפילו יפתח פה ושם (אצל מרסלו זה פחות היה ריאלי כי מגן תוקף צריך המון כושר ועם הכושר והגיל של מרסלו), לא התאכזבתי רק רציתי לראות אותו נותן עוד כמה רגעים יפים

-מילות פרידה ממרסלו הגדול ואיך החלה הנפילה
אחד השחקנים המרגשים, הוא לא ״המציא את העמדה מחדש״ אבל מבחינתי הוא המגן התוקף הכי טוב שהיה, עם טכניקה שלא תבייש קשרים גדולים, פליימייקר גדול (ועוד כמגן!) ושחקן שיתן הכל, יהיה מוזר בלעדיו למרות שכבר מזמן לא משחק קבוע

-השחקן המפתיע\הפריצה

ויני וקמאבינגה, ויני פשוט עם שיפור מטורף אפילו כמעט לא הגיוני, עם עונה נהדרת ויכולת ומספרים של וורלד קלאס. מה שיפה זה שיש לו עוד המון לאן להשתפר

קמאבינגה פשוט כישרון על מפוצץ בביטחון

-מתי הבנתם שהאליפות שלנו
ב3-2 על סביליה

-המשחק הגדול ביותר
3-2 על סביליה :wink: פשוט ידעו שנעשה שם קאמבק והוא היה סופר משמעותי לאליפות ולמנוחה בהמשך העונה
היו המון משחקים (בעיקר שקמא וולוורדה פתחו) שחזרנו להנות מכדורגל התקפי, היה כיף

-רגע השיא היש משתווה לרמונטדת הפיחואן?
המהפך על סיטי! אפילו דור לא חלם על מהפך כזה

רגע השפל (קלאסיקו)
הקלאסיקו…

השער הגדול ביותר
ויני מול סביליה, גול גדול, שער ניצחון ופשוט הראה המון ביצים תחת לחץ והוכיח שאפשר לסמוך עליו

ויני מול שחטאר א-לה כריסטיאנו
השני של בנזמה מול פריז כי מודריץ׳
הגול של רודריגו מול צלסי כי מודריץ׳ ואחלה של סיומת
הגול של ויני מול סיטי

-התפקוד של אנצ’לוטי
סה״כ אפשר להיות מרוצים עם דאבל, לא?
התחיל טוב מאוד עם השינוי ביכולת, המשיך קצת פחות טוב כשהכל התאזן והוא חזר להיות עקשן טיפה שלא עושה רוטציות, בסוף הוא חזר להיות גדול כשכן שילב עוד שחקנים, עשה לעצמו ולנו סדר איך הוא ישלב אותם ולקח את השתי תארים הכי חשובים

-עונת הבכורה של קמאבינגה ואלאבה
אלאבה פשוט תותח, חיבור טבעי לקבוצה והרווחנו עוד שחקן עם מנטליות של אלוף. הרווחנו המון השנה מהנעת הכדור שלו(למרות שיש לו בעיה קטנה אבל זה לפעם אחרת) והלוואי שיהיה מגן שמאלי קבוע שנה הבאה ואפילו קשר לפעמים
קמאבינגה עם עונת בכורה פנטסטית לדעתי, הרוויח את המקום שלו בסגל והראה שיש על לתלות תקוות בהווה ובעתיד. מפוצץ בכישרון, ביטחון, חכמה וקצב משחק, והוא רק בן 19

-ניתוח היכולת של רודריגו
לא יודע מה אני חושב עליו, מצד אחד הוא תקוע באגף ימין, לא עקבי, לא טוב לאגף(ימין) לדעתי ולא מייצר מצבים משם.
מצד שני הוא גולר, נתן סיום עונה לפנתיאון במאני טיים עם עשרה שערים בחודש ובמשחקים הכי חשובים
חובת ההוכחה עליו, בעיקר בלהמשיך ולעשות את הקפיצת מדריגה ולתת גם עקביות

-האם ואלוורדה אכן תקוע במקום?
בחצי עונה האחרונה היה אחד השחקנים הכי הכי חשובים שלנו, היה קצת חסר מזל עם מספרים, אבל היה סופר חשוב טקטית, הגנתית והתקפית וגם נתן את הבישול בגמר! אני מת עליו ומאמין בו

-האם הייתם משאירים את סבאיוס כשחקן ספסל? - מוזמנים לעשות ניתוח של הסגל.
כקשר שביעי למה לא? אפילו סומך עליו מול האוססונות למיניהן

-מה לא עבד עם הזאר ומי ‘אשם’ בכך?
אני לא יודע, בינתיים הזאר ״עומד להגיע בשיא הכושר שהיה בו בתקופה אצלינו״ טייק 4 , באמת מקווה שיחזור לכושר משחק טוב כי אם כן זה חתיכת חיזוק
כרגע לא בונה על זה בעיקר כי זה אחד השחקנים שהיו אהובים עלי ולא רוצה להתאכזב, בינתיים להתרכז בשלא יפצע במונדיאל

-הרכש הכי נחוץ פרט לאמבפה - על אף שכבר נגענו בסוגיה הזו.
אגף ימין - מגן + ווינגר, וחלוץ מחליף חובה

הציונים שלי:
קורטואה - 10. לא יודע מה עוד היה אפשר לבקש ממנו העונה, אחת העונות הכי גדולות שאני זוכר משוער אם לא הגדולה שבהן. יציבות, רמה גבוהה ++ ואני לא זוכר משחק נפל ממנו - במשחק הראשון מול סיטי הוא יכל לעשות יותר, אבל רק בגלל שהתרגלנו לסטנדרט המדהים שהוא עצמו קבע, בכל מקרה הוא ״החזיר״ בענק בגומלין ובגמר

לונין - 7(בהומור כמובן). מה לא נפרגן? שיחק כמות משחקים שאפשר למנות ביד אחת, הראה יכולת לא רעה בכלל, בשבילו אני מקווה שיעזוב להיות שוער ראשון בקבוצה אחרת

קרבאחל - 6.5, לא עונה טובה שלו, יריבות בנו עליו בהרבה משחקים, הוא יצא בהמון התמודדויות כי לא היה טוב. אבל קרבאחל כמו קרבאחל הוא שחקן נשמה ומדרידיסטה ונתן משחקים טובים עם המון הקרבה בסיום העונה

לוקאס ואסקז - 6.5, לא חושב שהוא יכול לתרום יותר ממה שתרם, זה לא נורא כי גם מקצועית הוא תורם את שלו - כאחלה תוספת להתקפה מול קבוצות קטנות וכמגן ימני מחליף שיכול להניע כדור טוב תחת לחץ. הוא לא מספיק טוב הגנתית… לוקאס כמו כל הספרדים פשוט החלום הכי גדול שלהם זה לשחק עבור החולצה של ריאל ורואים את זה, התרומה הכי גדולה שלהם היא לאו דווקא על המגרש ולדעתי הם חשובים מאוד לסגל

מיליטאו - 7, היו לו המון משחקים שהיה בהם מעולה, אבל ביחס לעונה כולה היה קצת חסר יציבות. סיום עונה לא טוב בכלל, אבל סיום סיום עונה סבבה לגמרי
יש לו לאן להשתפר ואני חושב כם שהוא ישתפר עוד ויוכיח את עצמו
אלאבה - 8, לא היה הכי טוב כבלם, אבל זה הספיק. הובלת הכדור, החיבור לקבוצה והמנטליות הווינרית היו חשובים מאוד לעונה הזאת
נאצ׳ו - 6.5, נאצ׳ו גם מאלה שהתחילו את העונה לא טוב, אפילו לאורך רוב העונה. במשחקים האחרונים שלו הוא נתן הופעות מעולות
מנדי - 7. הראה את מה שאנחנו רגילים ממנו, סלע הגנתי, חסר טכניקה ולעיתים מאבד את הראש בחצי שלנו.
מרסלו - 7. שיחק את סוג המשחקים שהיה צריך, שחקן שגדלתי עליו, וחולה עליו, כולנו נתגעגע
נתן הופעות די טובות ובמיוחד בסוף העונה, גם בהגנה! זכה גובה ןהשקיע כרגיל, ובהתקפה היכולת והטכניקה זה רמה אחרת, וגם ההבנה והיכולת להיות עוד איום

קאסמירו - 6.5. עונה לא טובה שלו, אבל ידע לשים הכל בצד ולתת לה סיום גדול בגומלין מול סיטי ובגמר. במשחקים מול הקטנות כל עוד אין לנו מגן תוקף מובהק כמו מרסלו לדעתי אפשר לוותר עליו לפעמים, אבל יש לו יכולת הגנתית (ואווירית) שפשוט אין לנו בסגל
וכן, יהיו לו עוד 3 שנים בטופ לפחות

קמאבינגה - 7.5 , עונת בכורה. אני מת עליו, הוא חכם, כשרוני בשני הצדדים של המגרש ופשוט עומד להיות אחד השחקנים הכי טובים בעולם. צריך להשתפר בעיקר הגנתית במיקום וגם לפעמים בדיוק של המסירות כשהוא משחק אחורי

מודריץ׳ - 8.5, עונה גדולה שלו, ועוד לחשוב שהוא בן 36… תחשבו איפה קשרים גדולים אחרים היו בגיל הזה - ומודריץ משחק ברמות הכי גבוהות ונותן תצוגות ורגעים היסטוריים. שחקן ענק, שלא יגמר
ד״א, העונה היא עונה גדולה שלו אבל ביחס לשנים שלו במועדון היא לא בטופ 3 לדעתי(אולי שלישית)

קרוס - 7. בתחילת העונה כשחזר מפציעה הוא שיחק נהדר והיה באחת התקופות הכי טובות שלו אצלינו לדעתי. בנוקאאוט לדעתי ראינו שהוא לא מתאים ככ לקצב, אבל נתן מחצית שניה נהדרת בגמר ונתן בראש.
בכל מקרה, מעדיף לראות אותו ואת מודריץ׳ משחקים כל אחד בנפרד, ככה לדעתי זה מוציא משניהם כרגע את הכי טוב שלהם וגם נותן לנו עוד מהירות ואינטנסיביות במשחק

וולוורדה- 7.5, לדעתי הוא נתן שיפור גדול במשחק שלו בחצי עונה האחרונה וגם היה משמעותי מאוד בשבילנו (ממש אנצ׳לוטי עשה איתו די מאריה (למרות שהמקרים שלהם שונים)), אחד השחקנים האהובים עלי בסגל ואני חותם שהוא עוד ישתפר!
סבאיוס - 6. יפה שאנצ׳לוטי החזיר אותו משום מקום, אחלה בשביל קשר שביעי אבל שלא יאריכו לו חוזה בשביל זה.
איסקו - ״זה שיר פרידה״ אני אתגעגע אליו, נתן עונות טובות מאוד אצלינו ושחקן שנורא אהבתי לראות
בניגוד לבייל כן היה לו אכפת לפי דעתי והוא גם ידע את מקומו
אסנסיו - 7. למה 7? כי הגולים שלו היו חשובים לאליפות הזאת ואחרי הכל נתן מספרים יפים וכמה בומבות, שאר היכולת שלו לא מספיקה והוא לא היה טוב ככ. אם הוא יתרום הגנתית יכול להיות שאני מעדיף אותו כקשר שביעי על פני סבאיוס, אבל הוא עוד יכול להימכר ומעדיף שילך למילאן שנראה שעושים שם אחלה פרויקט
רודריגו - 7. כמו אסנסיו - למה 7? כי בסופו של דבר היה משמעותי בשבילנו, הפעם באלופות. מבחינתי הוא צריך להוכיח את עצמו עדיין - בעקביות ולאורך עונה שלמה, שיאתגר את ההרכב גם אם מגיע איזה גנאברי לאגף ימין!
בנזמה - 10. היה אחד המנהיגים שלנו העונה, גם ביכולת וגם במנטליות, פשוט ענק ואני לא מאמין שאני אומר את זה עליו כי הוא היה אחד השחקנים הכי שנואים עלי עד 2019. אבל לפעמים כובע יכול להיות טעים נורא
אפילו כשאנצ׳לוטי אמר למה שבנזמה לא יבקיע 50 שערים התפוצצתי מצחוק, אז כן, מאז הפרידה מרונאלדו בנזמה לוקח את ההתקפה על חסותו ומבקיע בחסד, אבל 50 שערים?! אתה עושה צחוק? טוב, אז יש עובדות ושמח שבסוף אנצ׳לוטי ובנזמה צחקו אחרונים
יוביץ׳ - 1, כי רק במשחק אחד הוא היה טוב ועזר לנו. מול סוסיאדד, עם שער ובישול וחשבתי מאז שאולי הנה זה בא והוא יכנס לכושר משחק בשביל לתת לפעמים מנוחה לבנזמה. אבל לא… להיפתר ומהר, ובבקשה לא בהשאלה
מריאנו- 1, הוא לא לרמה, אבל גם לא מגיע לו לקבל פחות מיוביץ
ויני - 10. עונה מטורפת שלו!! בחלומות שלי לא חשבתי שהוא ישתפר בכזאת קיצוניות פתאום, היה השחקן השני הכי חשוב בהתקפה, עם שיתוף פעולה עיוור עם בנזמה ובתכלס היחיד שייצר מצבים. בסוף קלטו את זה והלכו רק עליו, ועדיין גם במשחקים חלשים הוא ידע להיות במקום הנכון, לעשות את הפעולה הנכונה. שיפור אדיר ביכולת, בסיומת, בלקחת על עצמו, בקבלת החלטות! ולקראת סיום העונה גם הראה שיפור בתנועה ללא כדור, רק שימשיך ככה!

טוב אז הגיע הרגע האמיתי לסכם את העונה.
הדבר הכי חשוב שהבנתי העונה, זה שעם כל הניתוחים הטקטיים שלנו, יש בסוף אלמנטים שמנצחים כל היגיון. כן קרוס, לא קרוס, 442 או 433, קלופ או אנצ’לוטי, כל זה מחוויר לעומת האופי וכוח הרצון.
אפשר לדבר עד מחר על איך לעלות מול סיטי/צ’לסי/ליברפול/פריז, בסוף מה שניצח את המשחקים האלה היה האופי שלנו, והאמונה עד הסוף שאנחנו מסוגלים. פתאום מודריץ’ משחק עם אנרגיות של ילד ורודריגו פנומנו.
לפני כל משחק לפני ההרכב צריך להטריף את השחקנים. גישת ה’פארטידו א פארטידו’ של זידאן אם תרצו.

מעל כולם העונה אני רוצה לדבר על אנצ’לוטי.
מה לא נאמר עליו כבר. לדעתי חצי פורום כבר פיטרו אותו אחרי הקלאסיקו ורבים נוספים התייאשו ממנו. גאה להגיד שכל הדרך תמכתי בו.
מתחילת העונה ראינו שיפור מאוד משמעותי בקבוצה. מצבירת נקודות גבוהה יותר וליותר ניצחונות קלים וחשוב מכולם, שיפור בהנאה שלנו מהקבוצה.
הוא לא זידאן, הוא לא אליל של איש פה וזו הסיבה שהוא לא יורד לכולם חלק בגרון, כי בפועל הוא עשה כמעט כל מה שזידאן עשה, רק טוב יותר. נקודות, הפרש שערים, הנאה.
קפצתי להגן עליו לא פעם ולא פעמיים. לא כי יש לי בעיה עם ביקורת כלפיו, בעצמי היו לי לא מעט כאלה, אלא בגלל שהרגיש לי שהוא זוכה ליחס לא הוגן. בעוד כשתמיד ניסינו לנכס לכל מאמן אחר הצלחות, בין אם ברכש, בקידום צעירים או בתוצאות, אצל קרלו הרבה פה ניסו לתרץ את אותן הצלחות. לנתק כל קשר בין ההגעה של קרלו לשינוי שעבר על הקבוצה, לומר שחפיפת התאריכים מקרית.
מקרי או לא (לא), אנצ’לוטי וריאל זה פשוט שילוב משמיים. משהו באופי שלו של למקסם את יכולות הפרט על חשבון הטקטיקה זוהי בדיוק המהות של המועדון שלנו שמעולם לא היה טקטי מידי ותמיד מעט מפוזר אך הדגיש את האינדיבידואלים. אבא של השחקנים, גם הצעירים וגם הוותיקים. זה עבד!
אני לא זוכר דרך קשה יותר לתואר שקבוצה כלשהי עברה, אפילו מנצח את הדרך שעשינו ב2018.
אני לא חי בסרט, יש לו חסרונות, ואני כן אשמח לקלופ ביום מן הימים. אבל לא מדובר במאמן בינוני כמו שניסו לעשות ממנו פה. מדובר במאמן על, שאולי מעט מיושן לפעמים אבל בהחלט לומד ומפיק לקחים.
הדבר החשוב ביותר מבחינתי הוא שחזרתי להנות מהקבוצה. התארים הם רק הבונוס.

כמובן שטקטיקה היא גם חשובה. העונה הזו מבחינתי סימנה סוג של חילופי דורות. התפקיד של קרוס וקאסמירו היה לשמור על התוצאה ולהתיש את היריבה בעוד רודריגו וקאמבינגה נכנסו כדי לנצח משחקים.
עונה הבאה מקווה שהמהפכה תמשך ונקבל מערך חדש לקבוצה.
לא יודע כמה קאסמירו יהיה מוכן לקבל את המעמד החדש בו הוא מתחרה על ההרכב, אבל לטעמי אם זה אז זמנו הגיע ואפשר לעשות עליו קצת כסף. יונייטד בטוח תקפוץ על המציאה.
מקווה עונה הבאה לראות הרבה יותר קישור של דאבל פיבוט כשמודריץ’ חופשי יותר למעלה. שינהל את המשחק ויהיה בכל מקום כשמאחוריו 2 מבין פדה/קאסמירו/קאמבינגה/טשואמני ישחקו.
אפילו הייתי ממליץ לפתוח במשחקים רבים עם שלישיה קשוחה ואתלטית של קאמבינגה, פדה וטשואמני/קאסמירו ופשוט להתיש כל יריבה ולתת למודריץ’ לעלות מהספסל ולנצח כשנשבור אותם. פיזית ומנטלית.

לגבי ההגנה, רודיגר עדיף על שני הבלמים שלנו נכון להיום. לטעמי מיליטאו הוא בלם העתיד של הכדורגל. הפפה החדש. הוא לא מושלם, אך רוב בעיותיו קשורות לניסיון, הן ישתפרו. הלוואי שאלאבה יוסט שמאלה.
אני מאוד אוהב את מנדי, הוא יראה עדיין המון דקות שכן עדיין כל היעדרות של אחד מבין אלאבה, מיליטאו ורודיגר תגרור כניסה של מנדי (אם במקום אלאבה או בכך שאלאבה יוסט למרכז). גם קצת תחרות תעשה רק טוב בחלק האחורי שלנו.

מאוד הייתי שמח לראות אותנו עונה הבאה מתרגלים מערך של 5 שחקני הגנה, 532 (או 352 כי זה נשמע יפה יותר על אף שזה זהה רעיונית).זה מערך שלדעתי במקרים רבים יכול למקסם את יכולות השחקנים שלנו ולנצל את העובדה שיש לנו 3 בלמים ברמה מאוד גבוהה.

עונה מהמרגשות שראיתי כאוהד. מצד אחד חווינו אכזבות ענק (ההפסד לברסה, ועסקת אמבפה) ומצד שני הצלחות ענק שאיש לא האמין בסבירותן.
לא הייתה לנו העוצמה של 2017, לא את המספרות של 2018, אבל היה פה קסם אחר. קסם של אופי.
בכל אחת מהזכיות האחרונות שלנו היינו פייבוריטים בצורה כזו או אחרת. אפילו ב2016 בהתחשב בהגרלות להן זכינו. העונה לא רק שלא היינו פייבוריטים אלא ממש היינו אנדרדוג בכל אחד ואחד מהמשחקים שלנו.

לייק 1

אני רק רוצה לומר לכל החברים פה שזו ממש לא חוכמה מצדכם! אני הייתי זה שרשם סיכום עונה אחרי אליפות ספרד הפחות סקסית. לבוא ולכתוב בכיף אחרי זכייה בליגת האלופות זה כבר לא אותו הדבר :slight_smile:

סיכום העונה שלי פה: האלופה הנצחית שהגשימה לי את כל החלומות. אני חושב שמה שיפה זה שכולנו ‘התחלנו להרגיש משהו’ באותו 3:3 אפור נגד לבאנטה, זה רגע המפנה של ויניסיוס וכיוצא בזה גם של העונה שלנו. אולי היה אפשר וצריך לשחק יותר יפה לפרקים, להיות דומיננטיים בליגה וקצת יותר רוח נעורים אבל זה לא משנה. פדה סיים את העונה אחרת לגמרי, גם רודריגו הייתי אומר. גם דני קרבחאל אחרי מופע גדול בגמר.
עוד “עדכונים”: הרגע המרגש חוץ מכל דבר שכולל את מרסלו - הנפת הגביע, הסיבלס וכן הלאה (ויש גם כמה קלוזאפים של קאסמירו!) - זה ראול שואג את ההמנון בגמר הדסימה.

ואגב עם ההצגה הפסיכית שלו בגמר אולי יש כאלה שקורטואה קופץ עוד מדרגה והופך להיות שחקן העונה מספר 2 אחרי קארים בנזמה. בכל מקרה אני חושב שאצל הרוב כאן In That Order: בנזמה-ויניסיוס-קורטואה-מודריץ’.

המשחקים בליגת האלופות עלו על כל דימיון, לחלוטין, זה היה משוגע. ובכל שלב זה רק הלך והתעצם. בליגה הדבר היחיד שהיה דומה לזה - ה-2:3 בפיחואן ואולי ה-1:2 במאסטייה אבל זה היה רק בתחילת העונה (הייתי בחתונה של אח של חבר טוב וזה מרגש להתעדכן ככה ולהיות במתח כשאתה מפזז ברחבת הריקודים לצלילי המזרחית).

קבוצה שהיא שילוב גדול בין שחקני וורלד-קלאס: ‘ארבעת המופלאים’ קראתי להם - שניים ‘קשישים’, אחד צעיר מאוד שעתידו לפניו ואחד בגיל המתאים| שחקנים צעירים כמו פדה וקמאבינגה בעיקר| וגם האפורים אבל מלאי הנשמה, מדרידיסטאס מבטן ומלידה שיכולים להוות רפרנס לכולם - דני קרבחאל ונאצ’ו (וגם לוקאס ובווליום נמוך יותר).

קארים בנזמה: ציון 10| טיבו קורטואה: ציון 9| ויניסיסיוס ג’וניור: ציון 9| לוקה מודריץ’: ציון 8| פדה ואלוורדה: ציון 7.5| רודריגו - ציון 7.5| דויד אלאבה - ציון 7.5| אדר מיליטאו - ציון 7.5| דני קרבחאל - ציון 7| נאצ’ו - ציון 7| מרקו אסנסיו - ציון 7| פרלאן מנדי - ציון 6.5

לייק 1

אני אוהד ריאל מדריד משנת 92 (גיל 12).
ידעתי מי היא ריאל מדריד כש"נתפסתי בחיידק" אבל האם דמיינתי שאזכה לראות 8 מ-8 בגמרים של אליפות אירופה? אני חייב לומר שלא . .

כמה מילים על העונה שלא תיאמן הזאת:
*לדעתי עונת הצ’מפיונס הכי מלהיבה ומטורפת של קבוצה כלשהי אי-פעם.
אני חושב שזו פעם ראשונה שהרבה מהצופים ה"נייטרליים", ואפילו אלה שבדר"כ לא מעדיפים את ריאל- היו בעדה.

*הזכייה השנה הייתה חשובה במיוחד- כי לדעתי מתישהו הכסף של ממלכות הנפט יתחיל לשאת פרי גם באירופה ואולי נמצא את עצמנו בעתיד הקרוב בתקופה של דומיננטיות רבה של סיטי ופ.ס.ז., אז לפני שזה קורה טוב שריאל ביססה את עצמה בפסגת הזכיות וסימנה לעולם שהיא מסוגלת לעמוד באתגר הזה.

*דור- אולי כדאי לפתוח שרשור נפרד לנושא- האם חזינו ב"שושלת" גדולה אף יותר מזו המיתולוגית של די-סטפאנו ופושקאש בשנות ה-50?
5 אליפויות אירופה, 3 מהן ברצף בעידן שבו אף אלופה לא מצליחה להגן על תוארה (מלבד ריאל שעשתה זאת פעמיים ברצף!), תוך שממשיכים את המסורת של הדחת האלופה המכהנת (5 מ- 8 הזכיות האחרונות).
3 אליפויות ספרד, אולי 4 אם מכלילים גם את זו של מוריניו שלא מעט שחקנים מהשושלת שותפים לה.
הייתי אומר שכולנו היינו עדים בימי חיינו לאחת השושלות הגדולות בתולדות הכדורגל, אולי הגדולה ביותר בתולדות ריאל. זה משהו שנספר לנכדים (למרות שהיום בניגוד לשנות החמישים כל דקה מתועדת , והם יוכלו גם לראות בעצמם/ן )


שחקן העונה- קארים המדהים. אני מאלה שירדו עליו כל השנים . מהעונות הגדולות ביותר של חלוץ שראיתי.
אכזבה- הזאר. עד עכשיו מהפלופים הגדולים, אולי הגדול מכולם. אולי הוא עוד יעשה לנו עונת קאמבק סטייל בנזמנה?
הרגע המרגש- שריקת הסיום בגמר. קשה לי לתאר את ההרגשה . . מקום שני השער השני של רודריגו מול סיטי, ביום העצמאות . .
רגע השפל- התבוסה בקלאסיקו. אבל יאללה, באמת אין לי בעיה להפסיד ככה כל שנה בתמורה לזכייה באליפות ובצ’מפיונס
המשחק הגדול- בליגה הרמונטדה בסיביליה. בצ’מפיונס הרמונטדה מול סיטי. איזה כיף , איזה אושר . .
השער היפה- תמיד קשה לי לבחור . אני מאלה שאוהבים מהלכים קבוצתיים מרשימים, ואין יותר מרשים מהמהלך שהינדס מודריץ’ בשער השני מול פ.ס.ז. מההתחלה ועד הסיום, אמנות. גם הבישול עם ה"פלאש" בשער של רודריגו מול סיטי. כמו שאתם רואים אני מתלהב יותר מהבישולים . .
התפקוד של אנצ’לוטי - סתם פיות ואני נותן לו את מלוא הקרדיט. בריאל בעיקר צריך לדעת לנהל את השחקנים ואת הלחצים במהלך העונה. הוא עשה זאת בצורה הטובה ביותר, וגם טקטית לדעתי עשה עבודה מרשימה.

שחקנים:
מסכים לחלוטין עם עם הציונים של דור. כמה דברים שחשוב לי לציין:
*בנזמה- הכל נאמר. סחב את המועדון על הגב .
*קורטואה- כרגע השוער הטוב בעולם
*מיליטאו ואלאבה- הם גם עשו טעויות, אבל העובדה שסה"כ החזיקו (עם קורטואה) בהצלחה במרכז ההגנה, בעונה ראשונה ללא שחקן סופר-דומיננטי כמו ראמוס שעליו התבססו כל השנים, זה הישג מצוין
*קרבחאל- רוב העונה היה בינוני והחולשות שלו בלטו, אבל בגמר- !Totaly Redeemed. עשה בית ספר.
*נאצ’ו- היה שם תמיד כשהיינו צריכים. נכנס היטב לנעלי “שחקן הבית הוותיק”, ואין סמלי יותר מריקוד המטאדור שלו בסיום הגמר
*ואלורדה- השנה הוכיח סופית ורשמית שהוא יכול להיות שחקן הרכב ראשון בריאל, ושיש על מי לבנות לעתיד.
*קאמבינגה- פרע שטרות מהרגע הראשון.
*קאסמירו וקרוס- כמו כל עונה לפעמים גורמים לתפוס את הראש בתסכול. אבל ברגעי האמת . . ברגעי האמת לא היה תחליף לניסיון, לקור הרוח ולמקצוענות שלהם.
*רודריגו- הפוטנציאל להפוך מ"סופר-סאב" לכוכב בהרכב קיים
*ויניסיוס- שמח לומר שטעיתי גם לגביו. לא חשבתי שהוא אחד ש"יש לו את זה". יותר מדי פעמים בעבר נכווינו עם שחקנים מהסוג שלו, אבל הוא האחד שעשה את זה ופרץ, והתממש. עכשיו מה שחשוב- שימשיך קדימה.
*מודריץ- 5 פעמים אלוף אירופה. 4 פעמים אלוף ספרד, 2 זכיות בגביע הספרדי, הוביל נבחרת לא מהדרג הראשון לגמר המונדיאל, היה שחקן השנה בעולם (בעידן מסי-רונאלדו). מדובר באחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה.

מעבר לתארים- שהם תמיד הדבר הכי חשוב (או כמו שאומרים- הדבר היחיד שחשוב), היה גם יפה ומרגש לראות מועדון כדורגל מגובש, שמח (עם כל הלחצים), סופר-מקצועי ומלא אמונה, ברוח של “כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם”.
נכתב פרק מדהים נוסף בהיסטוריה של המועדון הגדול מכולם, ושל רוח ה-Madridismo

7 לייקים