עונת 2023/24 הייתה היסטורית, עונה כמו חלום מתוק. אני זוכר איך התחלנו ולבטח זוכר איך זה הסתיים. כמו ההצעה שקיבלתי להצטרף לפודיום לפוד קלאסיקו, ההקלטה הראשונה בכיכר המדינה. ועד לזה שאוהדי ריאל מדריד מחפשים אותי באינסטגרם ושואלים אותי מתי הפרק הבא, מכירים אותי. או.קיי אז הטרבל ההיסטורי ימשיך לחכות, זו עונה היסטורית, עם תוצאות פשוט פסיכיות. אליפות ספרד ‘בלבד’ לא הייתה מספיק לי אחרי שהדחנו את מנצ’סטר סיטי. את איכות הכדורגל צריך ודחוף לשפר. זו הייתה עונה בה התעלו כוכבים גדולים כמובן אבל גם ‘שחקני המשנה’ וריאל ידעה להסתגל להכל.
השחקן המצטיין-מבחינתי טוויסט בעלילה, אין מה לעשות, מה שהחל כמגמה ב-2024 התעצם בשלבי ההכרעה בליגת האלופות, הלכתי עם ויניסיוס ג’וניור בעיקר לאור מה שקרה נגד מנצ’סטר סיטי וקדימה, והמשחק נגד באיירן מינכן בעיקר. אפילו נגד בורוסיה דורטמונד והמהלך הזה שהוא העביר שם בין הרגליים עם העקב. במקום השני ג’וד בלינגהאם שפתח מדהים, ניצח את הקלאסיקו הראשון לבד, כבש המון בזמן שהקבוצה עוד חיפשה את עצמה. במקום השלישי אפרגן לטוני קרוס, אחר כך אנטוניו רודיגר ואז דני קרבחאל ופדה ואלוורדה יחד.
השחקן המאכזב-אין כאן ממש בחירה מובהקת. אין לי ממש ציפיות מדויד אלאבה. רודריגו לא עשה את קפיצת המדרגה מבחינתי, נחלש מאוד, נתן פיק טוב של חודשיים, והוא שיחק ה-מ-ו-ן. אורליאן טשואמני כנ"ל. עדיין לא מרגיש בעל הבית, לא חוצפן ונועז מספיק.
השחקן המפתיע -אני אלך על ברהים דיאס בגלל מהלכים עוצרי נשימה, המספרים המדהיים שסיפק, חשבתי שנחלשנו כשהוא הגיע במקום מרקו אסנסיו ואיזה כיף שטעיתי. במקום השני אבחר בחוסלו כי ידענו שהוא שווה דאבל-פיגרס אם ישחק, ותודה על הצמד נגד באיירן מינכן. אולי ארדה גולר שלישי.
השחקן המשתפר - אנדריי לונין זה סיפור מקסים, ראינו אותו, מעט כמובן, מפשל קצת בכדורי הגובה נגד אלקויאנו, לא מבריק בעונה שעברה כשטיבו קורטואה נפצע, והעונה הוא לקח אותנו לגמר. לייפציג, דו-קרב הפנדלים נגד מנ’צסטר סיטי וגם אחלה נגד באיירן מינכן.
השחקן שהתחברתי אליו תוך כדי תנועה - אני חושב שרודיגר היה אחלה גבר מההתחלה והעונה זה בא לידי ביטוי גם במנהיגות ובתאכלס על המגרש. אולי את טוני למדתי להעריך לאט-לאט. קניתי חולצה של לוקאס ואסקס, זה נחשב? גם לפני זה ממש אהבתי אותו.
המשחק הכושל: ברוך השם לא היו הרבה אופציות, ההפסד 3:1 בליגה כשכל השערים שספגנו אותו דבר - הבלמים נרדמים, אין לחץ ושמירה צמודה גם על השחקן שמרים מהצד. קיבלנו גול איך שהתחיל וגם בפתיחת המחצית השנייה. המשחק הזה נתן לנו את הכאפה הנחוצה. אני מאוד סבלתי בגומלין נגד לייפציג וזה היה רע.
המשחק הטוב ביותר: אני אלך על ה-3:3 נגד מנצ’סטר סיטי כי עמדנו מול קבוצה מפחידה, אמנם בהרכב לא מלא, כבשנו שערים יפים, הגענו למצבים, היה להם טיפ-טיפה מזל שזה נגמר 3:3. הרגע המרגש? חוסלו נגד באיירן מינכן, דו-קרב הפנדלים והגמר. גם שני שערי הניצחון של ג’וד בלינגהאם בקלאסיקו.
הרגע בו ידעתי שזה שלנו: אחרי ה-0:4 על ג’ירונה ידעתי שאין סיכוי שהם נשארים בתמונה, ברצלונה הייתה רחוקה ועם אותו 2:3 בבנבאו זה ממש היה משחק הכתרה.
שער העונה: בגלל החשיבות אבחר בוולה של פדה, שלא הבקיע הרבה, הברנבאו היה בטירוף. בהתחלה לא הבנתי לאן ויניסיוס מרים ופיצוי על הגול שנגזל לו נגד נאפולי| השער של ג’וד בקלאסיקו הראשון בבעיטה עוצמתית משום מקום| ויניסיוס ג’וניור לחיבורים של ג’ירונה במשחק העונה| וגם ברהים דיאס נגד…תבחרו. ברצינות: נגד ויאריאל למרות שגם נגד לייפציג זה היה וואו!
מה היה חסר העונה: הצטרפות של שחקנים מקו שני וזה חבל כי פדה כבש המון אשתקד והיו משחקים בהם הוא לא בעט, לגבי אדוארדו קמאבינגה לא החלטתי אם הוא באמת יודע לבעוט טוב אבל הוא משתחרר נפלא לבעיטה. דבר שני זה מינימום כדורגל מצד פרלאן מנדי שהוא שחקן מהיר ואף פעם לא רץ לעומק. כן גם היו משחקים שהרגשתי שזה לתת את הכדור לוויני וזהו ושאין סגנון.
משפט הלל: פלורנטינו פרס הוא האדם הכי חשוב בהיסטוריה של ריאל מדריד ככל הנראה וללא ספק הנשיא הטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל. חוזר לספר המחזור שלי.
שאר ירקות: ראיתי את הגמר באירוע בזאפה בפארק בשורה הראשונה, הרמנו אחר כך את גביע הדמה אני ובן והבטחתי בפרק בפודיום שאם ריאל זוכה אני קונה גביע גדול גם כן וזה כמה אלפי שקלים. היה מחשמל וכיף אדיר לשיר את ההמנון| קניתי השנה כמה וכמה וכמה חולצות| הרגשתי שהכדורגל מגן עליי ותמיד מרים אותי ברגעים הקשים, כמו תמיד, ואני אסיר תודה.
הנבחרת שלי ביורו הקרוב: נבחרת ספרד, מאז ומעולם, מימי רבע הגמר עם ראול האגדי, הילד איקר קסיאס ועוד. אני שמח שנאצ’ו זומן וכך אני מרגיש קצת זהות ואוכל גם לעודד לשם שינוי את הילד המפלצתי לאמין ימאל. לא באמת מעורב רגשית.
העונה הבאה: נאצ’ו - תישאר| לוקה מודריץ’ - זה אחלה!| צריך בלם לשנים הבאות| אלפונסו דיוויס גם כן| בקשה טקטית זה לראות את ג’וד בלינגהאם יורד לקישור ולשחק עם שלושה שחקני התקפה מובהקים. לעלות כדי ליזום, להבקיע מהר, להביס, השנה ראינו מעט מאוד הצגות. קיבלנו יהלום כמו קיליאן אמבפה וחיכינו לזה זמן רב. עונה של מיליון משחקים אבל לכן נבנה סגל רחב מאוד. לא להיות פאסיביים, אם קרוס בחוץ אז יש לנו במקומו עוד שחקן שיכול לקדם אותנו לכדורגל מודרני של לחץ גבוה. אני מצפה לשיטת משחק, לגיוון בהתקפה, לא להיות פאסיביים. זכייה באליפות בליגה, רצף ראשון מאז 2007-08 בגדר חובה.
זה באמת נראה שאנחנו כמה רמות מעל ברצלונה - ניהולית-סגל-מומנטום או לא יודע מה אבל אני אציב כאן כאות אזהרה את קיץ 2003 למשל ששינה את הכדורגל הספרדי| את קיץ 2012 בו חשבתי שאלופת המאה נקודות תמשיך בשלה! בטח כשלוקה מודריץ’ הנפלא הצטרף| ובעיקר את קיץ 2017 כשניימאר עזב את ברצלונה, אנחנו עשינו מהם צחוק בסופרקופה ו…אתם יודעים.