למזוכיסטים בלבד: סיכום עונת 2024-25 וחלוקת תעודות: קרלו, אמבפה, ויניסיוס ומודריץ'

[Raulito-7]

סיכום עונת 2024-25 ושאלון

יסלחו לנו במועדון ובטח אוטוטו יחל “קמפיין” אליפות העולם למועדונים ועד כמה זה תואר חשוב (וכלכלית בהחלט כן בגלל בונוס שמן מאוד) – אבל עם כל הכבוד - עונת 2024-25 התחילה כמו סרט מהאגדות והסתיימה במפח נפש עם כישלון בשני המפעלים הגדולים ושיא הפסדים בקלאסיקו. זה לא התחבר מתחילת העונה, אולי קצת אחרי שעשן החגיגות מהזכייה בסופר קאפ עם הופעת הבכורה של קיליאן אמבפה וה-0:2 על אטאלנטה – התפזר.

זו הייתה עונה שהרגישה כמו עשור, או לפחות כמו חמש שנים, גם אם אומרים את זה על כל עונה במועדון הגדול בעולם. בעונה הזו לא היה רגע דל. תיקו כבר במחזור הפתיחה נגד מאיורקה ועודף כוח אדם בצד שמאל, פאשלה גם במשחק החוץ הבא נגד לאס פלמאס. מפלה נגד ליל בצרפת ומה שהגיע לשיאו כנראה עם תבוסה 4:0 בקלאסיקו, ימים אחדים אחר כך ויניסיוס ג’וניור ‘מפסיד’ בקרב על הבלון ד’אור וריאל מדריד כועסת ומבטלת את נוכחותה – זה הפריע למועדון יותר מהתבוסה בקלאסיקו. מאז ה-2:5 על בורוסיה דורטמונד עם שלושער שלו – הוא לא ממש הופיע.

בין לבין דני קרבחאל קורע את הרצועה הצולבת וגומר את העונה דווקא אחרי השנה הגדולה בקריירה שלו, וגם אדר מיליטאו - והמועדון בשאננות ענקית מחליט לא להביא מחליף - לטיפולך פלורנטינו פרס, ורק אז בנובמבר מגיע שער הבכורה של ג’וד בלינגהאם. פדה ואלוורדה מנסה להיות טוני קרוס אבל זה קשה. ילד בשם ראול אסנסיו עולה מהספסל ובהמשך יפלס דרך להרכב הראשון.

אמבפה נמצא “ברגע שפל” שהחל עם שיא הנבדלים בקלאסיקו, אבל ראינו נקודת אור עם קצב הבקעות ושלושער נגד מנצ’סטר סיטי, ניצחון כפול. ריאל לא מנצחת משחק גדול בליגה אבל באיזור פברואר, על אף עוד מפלה בסופרקופה בדמות 5:2 משקר – יוצאת לדרך חדשה כביכול ופותחת פער של שבע נקודות בפסגה. פער שנעלם מהר מאוד אחרי איבודי נקודות נגד אספניול – הפסד 1:0, תיקו נגד אוססונה בעשרה שחקנים..את אתלטיקו עברנו על הקשקש בדו-קרב פנדלים - תשאלו את חוליאן אלבארס - ושם נגמר התחת.

דקלאן רייס קבר את ריאל מדריד בלונדון עם צמד ענק לארסנל ברבע הגמר הראשון ולא הגיוני בבעיטות חופשיות ואחרי ה-3:0 הסיכוי היה אפסי. כל העולם דיבר על רמונטדה אבל ברגע האמת לא היה לנו כדורגל, 2:1 בחוסר אונים והדיווחים על אדיוס קרלו ו-Bienvenido צ’אבי אלונסו. הפסד הזוי לוולנסיה מהתחתית בבית בין-לבין בליגה גמר את הסיפור (או שמא ב-2:1 נגד בטיס?), והעונה הסתיימה רשמית עם ה-4:3 בקלאסיקו. בלי הגנה ובלי שחקני הגנה. ובלי לרוץ! בכל כך הרבה משחקים רצה ריאל פחות מהיריבה וניצחה שלושה משחקים בלבד העונה נגד קבוצות גדולות. קיליאן עשה שיא שערים בעונת הבכורה - 39 נכון לכתיבת שורות אלו. קרלו נפרד בטעם מר והגיע לו יותר. אבל הוא איבד את הקבוצה מזמן. ועכשיו זמן הסיכומים.

1.רגע השיא של ריאל מדריד העונה? היה כזה בכלל? המשחק המהנה וכדומה
2.רגע השפל?
3.מה הבעיה הכי גדולה שלנו העונה?
4.הפספוס הגדול
5.השחקן המצטיין שלנו העונה? - לא לשכוח לענות בסקר
6.השחקן המאכזב?
7.השער היפה ביותר?
8.ההחלטה ההזויה של קרלו אנצ’לוטי…או היחס שלו לצעירים?
9.עונת הבכורה של אמבפה בקבוצה היא..
10.מה קרה לוויניסיוס ג’וניור מאז שלא זכה בכדור הזהב?
11.מדוע ג’וד בלינגהאם לא היה ‘קשר’?
12.עד כמה הפציעה של דני קרבחאל הרגה אותנו?
13.המקופח הגדול ביותר שלנו העונה?
14.השחקן הפציע או זה שנמאס לכם לראות?
15.עד כמה ההצלחה של ברצלונה מהיום ראשון השפיעה עלינו לרעה?
16.ההרכב הטוב ביותר שלנו העונה כשכולם בריאים?
17.סטטוס חוזים: לוקה מודריץ’ ולוקאס ואסקס – מה עושים איתם?
18.סכמו את עידן קרלו אנצ’לוטי…
19.ראול אסנסיו – מעבר לנקודת אור: שווה מקום בהרכב? בלם מחליף?
20.רכש לעונה הבאה?
21.התנהלות המועדון: איך עוצרים את זה?
22.הדבר שצ’אבי אלונסו צריך יותר מכל? המפתחות להצלחתו?
23.מוכרים את רודריגו?
24.האם היית בעיה קשה של כושר גופני והמצב הרפואי של המועדון בכלל?

מיהו שחקן העונה של ריאל מדריד?

• פדה ואלוורדה
• טיבו קורטואה
• ג’וד בלינגהאם
• קיליאן אמבפה
• ראול אסנסיו

[EJB]

מבחינתי שחקן העונה זה ויקטור מוניוס.

בפעולה אחת, בנגיעה אחת בכדור - הוא הצליח לסכם את כל העונה שלנו.

[guti14]

מבחינתי, כל עוד אני בשלב ההכחשות אני אתמקד בדבר שמכניס לי הכי הרבה אופטימיות, קיליאן אמבפה.

בעונת בכורה, שמתחילה הכי גרוע שאפשר לדמיין, כשהוא בכלל לא חד ולעיתים גם נראה לא מחובר הוא עדיין מסיים עונה עם 27+ גולים בליגה וכמעט 40 בכל המסגרות, כולל שלושערים מול סיטי ובארסה.

כשהוא בפורמה, הוא הטוב בעולם. זה רק יילך וישתפר.
כשיהיה גם מאמן נורמלי על הקווים עם תכנית מסודרת שתפעיל אותו ביעילות ותבנה סביבו משחק התקפה הגיוני ולא מאולתר אנחנו נקבל שחקן של 50+ שערים בעונה.
אני מבסוט עליו ומי שמבקר אותו וטוען שהוא לא מה שחלמנו עליו - לא מבין כדורגל, או יותר גרוע - עיוור.

[SantiagoBernabeu]

זו העונה השחורה ביותר שחוויתי כאוהד ריאל מדריד. אנחנו אמנם איבדנו את האליפות לברצלונה, ואולי ספגנו מהם 16 שערים העונה, אבל הם בתחתית רשימת הדאגות שלי. העונה הזאת הבטיחה כל כך הרבה ונתנה לנו את הרע שבעולם בתמורה. בראש ובראשונה התדמית שלנו נפגעה, ספורטיבית וניהולית. הפכנו לשק חבטות של ברצלונה, של ליברפול, של ארסנל פור גאד סייק! נלחמנו בכל גורם אפשרי ואפילו האוהדים האדוקים ביותר כבר היום מודים - הפכנו למועדון שחצן ומדושן עונג שלא רואה שום דבר מלבד את הכרס של עצמו. הפכנו לקבוצה שכולם אוהדים לשנוא.
ספגנו מכות מבחינה כספית, משפטית, פרויקט הענק של הברנבאו, עד שהתחיל לעבוד, נקלע לבעיות משפטיות ונאסר עלינו לקיים אירועים שם. שחקנים נפצעו לנו לתקופות ארוכות וירדו בכושר, וכמובן ויניסיוס שמהשחקן הטוב בעולם בעונה החולפת, הפך לנטל ומשא.

העונה הזאת אכלנו כל כך הרבה מכות שקשה בכלל לדבר על כדורגל.

אבל אני אשאר אופטימי! את הבסיס יש, ויניסיוס הפסיק להתפרץ לאחרונה וכנראה למד את הלקח שלו, והוא עוד יחזור לשחק כדורגל - הוא לא שכח איך עושים את זה ביום אחד. את הבעיות כבר התחילו לתקן ואחת המטרות הראשיות לקיץ זה לאזן את הסגל. הרע ביותר מאחרינו, וזה היה חתיכת רע, אבל מפה יש לנו רק לאן להתקדם. אחרי שיגיע הרכש, אחרי שתעבור תקופה תחת אלונסו ויגיעו כמה משחקים טובים, אני בטוח שנראה ריאל מדריד אחרת, עם כדורגל אינטנסיבי וחזק, כזה שלא ראינו הרבה זמן, ואולי מעולם, בריאל מדריד.

[Elvis]

כמזוכיסט מושבע (בעינייני ריאל מדריד . . ) להלן הסיכום שלי.

אציין תחילה שבאופן כללי האכזבה היא מרה וקשה במיוחד לאור הכישלון המתמשך לחבר שתי אליפויות ברצף, והמצב הלא מזהיר של מאזן האליפויות ההיסטורי מול ברצלונה, אשר בהחלט נמצא בסכנה חמורה לאור העתיד המסתמן של היריבה ומאזן הכוחות המאד לא מעודד שצפוי בשנים הקרובות.
ההרגשה האישית שלי- העתיד טומן בחובו עבורנו הרבה מאד רגעי סבל ותסכול.

1.רגע השיא של ריאל מדריד העונה? היה כזה בכלל? המשחק המהנה וכדומה
אני מניח שמשחק החוץ מול מנצ’סטר סיטי. אז נכון שהיא הייתה השנה צל של עצמה אבל הסתבר שגם ריאל…

2.רגע השפל?
התבוסה הבייתית בקלאסיקו.
התצוגה האומללה בגמר הסופר-קופה נותנת פייט, לפחות שם זה היה קצת פחות מסוקר והכה פחות גלים.

3.מה הבעיה הכי גדולה שלנו העונה?
קל: עומק הסגל, במיוחד בהגנה. נותרו בקושי שני שחקני הגנה ברמה סבירה, ושוער.
כמו כן, אין מחליף לטוני קרוס- “בעל בית” במגרש, ואין מנהיג.
על החוסרים האלה גם מאמן שהיה עושה עבודה טובה בהרבה מאנצ’לוטי לא היה מתגבר.

4.הפספוס הגדול
הגביע. הם היו 5 דקות מ"לגנוב" את המשחק ואת התואר. הם היו חייבים לעשות את זה.
הרי ריאל של השנים האחרונות הייתה מומחית בלשמור על יתרון כזה בדקות כאלה במשחק מכריע, ובלנצח משחקים שלא הגיעו לה. השנה אפילו זה אבד. הפכו ללוזרים.

5.השחקן המצטיין שלנו העונה?
ואלוורדה שחקן נשמה, מנהיג בפוטנציה ואחד הטובים בעולם בתפקידו, אבל בחרתי באמבפה, שבסוף פרע בגדול את השטרות בסיטואציה מאד לא פשוטה ובעונה קשה לקבוצה.

6.השחקן המאכזב?
ויניסיוס כמובן.
וחבל כי בשנים האחרונות הפכתי לאוהד גדול שלו.

7.השער היפה ביותר?
כרגע פחות זכור לי, כי ברגעים המכריעים של העונה לא ממש נרשמו הצלחות אדירות.
היה איזה שער יפה של ויניסיוס מול דורטמונד…

8.ההחלטה ההזויה של קרלו אנצ’לוטי…או היחס שלו לצעירים?
היו הרבה, אני מניח שאם צריך לבחור אחת ממוקדת זו ההזייה של לעלות עם אלבה בהרכב מול ארסנל.

9.עונת הבכורה של אמבפה בקבוצה היא..
כאמור, מצויינת מבחינה אישית.
חבל שצוות האימון לא ידע למצוא את השילוב וצורת המשחק שימנעו את הנסיגה של שחקני ההתקפה שלצידו.

10.מה קרה לוויניסיוס ג’וניור מאז שלא זכה בכדור הזהב?
עד עכשיו לא ברור לי, נראה לי שדווקא לא משהו נפשי/פסיכולוגי אלא פשוט כישלון מקצועי לשחק לצד אמבפה.

11.מדוע ג’וד בלינגהאם לא היה ‘קשר’?
כי רוב הזמן הוא היה עסוק במשימות טקטיות הגנתיות, לחפות על העדרה המוחלט של חוליית ההגנה.

12.עד כמה הפציעה של דני קרבחאל הרגה אותנו?
מאד. המגן הימני היחיד בסגל, שהוא גם שחקן חשוב בהתקפה וגם למעשה מנהיג הקבוצה על הדשא.
ההיעדרות שלו היא לא הסיבה היחידה לכישלון השנה אבל היא חלק מרכזי בו.

13.המקופח הגדול ביותר שלנו העונה?
לא חושב שהיה שחקן שלא קיבל את ההזדמנות/יות שהגיעה/ו לו.
בסוף רק 2-3 שחקנים מכל הסגל הציגו באופן עקבי את היכולת המצופה משחקנים של ריאל מדריד.

14.השחקן הפציע או זה שנמאס לכם לראות?
כמובן מנדי, שאין בינו למשחק הכדורגל שום קשר, והעובדה שאנצ’לוטי הצליח לזכות בשתי אליפויות ושני גביעי אירופה איתו בהרכב היא עדות ישירה ומובהקת לכך שבסופו של דבר אנצ’לונטי גאון . .

יש גם את קאמאבינגה, שנכון להיום הוא שחקן מאד לא אינטליגנטי שמקבל החלטות גרועות ושמשום מה פשוט מסרב בכל תוקף לשחק בנגיעה ומעדיף לאבד כדורים בניסיונות כדרור מיותרים.
אני מקווה שישתפר ויתקן כי הפוטנציאל עדיין קיים.

15.עד כמה ההצלחה של ברצלונה מהיום ראשון השפיעה עלינו לרעה?
לא חושב שהייתה לה השפעה כלשהי מעבר לעובדה הפשוטה שברצלונה הייתה הרבה (הרבה) יותר טובה במפגשים הישירים. הרי באמצע העונה ריאל הובילה בטבלה על ברצלונה ב-7 (!!!) נקודות, וזה עוד אחרי המפלה הנוראית בקלאסיקו הבייתי. ההצלחות של ברצלונה לא מנעו זאת ולא היו מונעות זכייה באליפות אם ריאל הייתה קבוצה טובה. אבל היא הייתה השנה קבוצה גרועה.

16.ההרכב הטוב ביותר שלנו העונה כשכולם בריאים?
אם זה כולל קרבחאל אז הוא, יחד עם טיבו, רודיגר, אסנסיו, ופראן בהגנה, טשואמני ואלוורדה ומודריץ’ בקישור, בלינגהאם (בתור קשר קדמי/חלוץ מדומה) ויניסיוס ואמבפה בהתקפה.

17.סטטוס חוזים: לוקה מודריץ’ ולוקאס ואסקס – מה עושים איתם?
נפרדים בצורה הכי מכובדת ומכבדת שיש. מודריץ’ אגדה ואחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה.
ואסקס חלק מנשמת המועדון וייזכר כגיבור מקומי.

19.ראול אסנסיו – מעבר לנקודת אור: שווה מקום בהרכב? בלם מחליף?
יכול לשחק בהרכב, אבל אידיאלית מחליף ראשון לשני בלמים מהטופ של הטופ.
כרגע נראה שהפוטנציאל שלו הוא יותר נאצ’ו מאשר ראמוס- שזה אחלה לגמרי.

20.רכש לעונה הבאה?
כנראה לא יקרה אבל:
הגנה חדשה לגמרי ישר “מהצלופן”- שני בלמים, מגן ימני (שיתחרה עם קרבחאל) ומגן שמאלי.
קשר לתפקיד שמילא טוני קרוס.
חלוץ רחבה קלאסי- מחליף בסגנון חוסלו, כזה שייתן איזה 10-11 גולים חשובים בעונה.

21.התנהלות המועדון: איך עוצרים את זה?
זה כבר נושא לדיון נפרד, ארוך ומפורט . . .
ארשום רק משהו שאני חוזר עליו כמנטרה כבר 25 שנה:
תסתכלו על ברצלונה ופשוט תעתיקו- לכל הרוחות ת ע ת י ק ו- את מה שעובד כל כך טוב שם לאורך השנים:
את מחלקת הנוער שמפיקה כוכבים וכוכבי על (היסטוריים) באופן עקבי, ואת שיטת המשחק שמלמדת שליטה והחזקה בכדור בכל דרך ובכל אופן.
הם אפילו לא צריכים רכש שם. קרקסו אותנו 4 פעמים, לקחו דאבל, והיו כפסע מלקחת טרבל עם שחקנים מקומיים תוצרת בית + 4-5 “זרים” בלבד. והעתיד שלהם ורוד מאד.

22.הדבר שצ’אבי אלונסו צריך יותר מכל? המפתחות להצלחתו?
שליטה מלאה ברכש לעונה הבאה וגיבוי מלא לכל ההחלטות מול השחקנים.
(ספק ענקי לגבי שני הדברים כך שאפשר כבר לנחש מה טיב סיכויים לעונה הבאה . . )

23.מוכרים את רודריגו?
כפי שזה נראה כרגע כן.
לדעתי צריך לאפשר לו את ההחלטה, אם הוא רוצה לעזוב אז לשחרר, אם מביע רצון להישאר אז שיישאר.

24.האם היית בעיה קשה של כושר גופני והמצב הרפואי של המועדון בכלל?
הצוות הרפואי היה הצלחה אדירה בשנים האחרונות ונראה שהשנה…פחות.
אבל כל מי שעוסק בספורט תחרותי יודע שלפעמים יש עונות כאלה שפשוט אין מה לעשות ואין מזל. במיוחד עם שחקנים מבוגרים (קרבחאל, אלבה) וכאלה שחוזרים מפציעות ארוכות וקשות (מיליטאו) או כאלה שפשוט פגיעים יותר מאחרים. צריך סגל עמוק וטוב.
לגבי כושר גופני, אני אישית לא חושב שזו הייתה הבעיה.
השחקנים של ריאל בחלקם הגדול, הם פשוט מאד שחקני כדורגל פחות טובים מאלה של ברצלונה, ואפילו מאלה של ארסנל.

---

נסיים באנצ’לוטי:

18.סכמו את עידן קרלו אנצ’לוטי…
השנה הזאת הייתה כישלון מוחלט שהבליט את כל החסרונות שלו.
אני יודע שפה בפורום לא חסכו ממנו ביקורת וההערכה אליו מאד נמוכה (בלשון המעטה).

אבל דווקא כמישהו שהיחס שלו לאנצ’לוטי היה דומה אחרי הכישלונות הבהחלט מגוחכים בזכייה באליפויות בקדנציה הראשונה, אני חושב שבסיכומו של דבר צריך להעריך מאד את העבודה שלו, במיוחד לאור ההישגים בקדנציה השנייה, שמדברים בזכות עצמם: שתי אליפויות, גביע ,ושתי זכיות צ’מפיונס אדירות והיסטוריות, ולחלוטין בלתי צפויות.

זה נכון שלעתים נראה שהוא עושה שטויות והיו גם נפילות מרגיזות, אבל לאורך התקופה לדעתי כן היה אפשר לראות מה הוא מנסה לעשות ולהשיג מבחינה טקטית. לגיטימי היה לא להסכים והדברים לא תמיד עבדו, אבל בוודאי שהוא מבין כדורגל ברמה גבוהה ביותר והההצלחות הן בהחלט הודות לעבודת האימון שלו ושל הצוות.
השיא הגיע בגמר 2022- לדעתי מלאכת מחשבת של הכנה וניהול שהביאו ניצחון מול יריבה שהייתה עדיפה בהרבה (וכן, תודה גם לקורטואה . . ). והיו גם רגעי שיא נוספים (0-4 במינכן זוכרים?).

השנה האחרונה מעיבה ומהווה תזכורת שלפעמים צריך לדעת מתי לפרוש/לעזוב/לשנות, ואלה רגעים שמתישהו בחיינו רובנו נופלים בהם, וכך גם אנשי מקצוע גדולים ודגולים בתחומם. אבל בסופו של דבר ברור שאנצ’לוטי, שיאן זכיות וג’נטלמן אמיתי, שנתן לקבוצה את כל מה שהיה לו, היווה דוגמא ומופת למנהיגות, וייצג בכבוד ובהערכה את המועדון וערכיו, ייזכר כאחד הגדולים אי-פעם ושמו תמיד יעלה בדיונים ובוויכוחים שעוד יהיו לגבי מאמן ריאל הגדול מכולם.

[YairY]

כמה נקודות לסיכום העונה:

• קרלו החליט שהוא קושר בין היכולת של הקבוצה לזו של וינסיוס. כשזה עובד זה מביא דאבלים, כשלא… אין מה לעשות, אם המשחק שלנו קם ונופל על היכולת של ויני - בעונה גרועה שלו (אחרי 3 וחצי שנים בטופ) הקבוצה תיראה זוועה. למישהו יש ספק בכך שעונה סבירה שלו מספיקה לאליפות השנה?
  מה שקורה כבר 3 שנים זה שמזיזים את הכדור, אין שום תוכנית למה עושים כשהכדור אצלינו אז הוא הולך לשחקן היחיד שיכול לייצר משהו מכלום. התוצאה הבלתי נמנעת מכך היא קורלציה ברורה מאוד בין היכולת שלו ליכולת של הקבוצה. לכן, אגב, גם כשהוא לא משחק לא מגיעים למצבים איכותיים.
  במילים אחרות - אם ילד מושתן סוחב אותך לדאבל וחצי, אל תתפלא שכשהוא נופל אתה קורס יחד איתו. ההשתלחויות התכופות פה בברזילאי - מעבר להיותן מוגזמות - מטפלות בסימפטום ולא במחלה (למה הגענו למצב הזה מלכתחילה).

• מעבר למשחקים גדולים בצ’מפיונס לא ראיתי את אמבפה בפריז, אבל ע"פ העונה - אמבפה ה"כנף שמאל הטבעי" זה חתיכת בלוף. מדובר בחלוץ לכל דבר ועניין - מהירות, קליניות, יכולות בעיטה מרשימות ו"דריבל" שכל כולו השתחררות לבעיטה - לעומת יכולות מסירה ודריבל (פרופר) בינוניים מאוד. אמת, הוא אף פעם לא קיבל 90 דקות כווינגר אבל הוא החליף מקומות עם ויני לא מעט פעמים, ואילו יכולות שאמורות לבלוט. הוא לא האלנד, כן? אבל גם לא ויני, ומי שמפנטז על הסטה שלו לשמאל צריך לקחת את זה בחשבון.

• speaking of חלוץ 9, אני לא כ"כ מבין את ההתעקשות כאן על רכש של אחד כזה. אני שותף, חלקית לפחות, לטענות כלפי פרז ברמת המאקרו (קרי, קרלו, רכש, ניהול מקצועי וכו’) אבל ברמת המיקרו (= העונה הקטסטרופלית שעברנו) כלל הטענות שלי מופנות אל האיש והמסטיק. אפשר למצוא פתרונות, וכשהם יימצאו נהיה קבוצה קטלנית, בלי להתאמץ בכלל. לא שמעתי אף חכם בדיעבד כמו כל מי שצץ עכשיו מתלונן על ההתקפה של פריז למרות שהם משחקים עם ליטרלי “3 ווינגרים שמחלטרים בכל מיני עמדות” (מוכר מאיפשהו?) ונראים מעולה.
  רכש או לא, כלום לא ישכנע אותי שויני ואמבפה לוחצים כמו שהם לוחצים כי הם “פרימדונות” או שההשתחררות שלנו מלחץ נראית ככה בגלל פרז היהיר שלא הביא מחליף לקרבאחל. זה מגוחך, ובארסה של פליק מהווה אנטיתזה מושלמת לזה. אני מסכים שצריך חיזוקים, אבל עם כל הליקויים שאנחנו רואים משחק אחרי משחק לטעון שזאת הבעיה העיקרית שלנו נשמע לי מופרך. נראה מה צ’אבי יעשה עם סגל שעד לפני העונה היה ברור לכולם שהוא רמה מעל זה של השכנים.

• לא מדובר במאמן מתסוכל משחקנים אגואיסטים שלא מאמצים את פילוסופיית המשחק שלו, כן? זה סך הכל החרטא שאנחנו משחקים כבר 3 שנים שעכשיו התפוצצה לנו בפרצוף. אחרי ה-4:0 בברנבאו שמענו “ראיתם מה קרה בפעם הקודמת שהפסדנו 4:0 בקלאסיקו” ואחרי ארסנל “טוב נו אנחנו לא יכולים לנצח כל הזמן”. על היתרון 7 נק’ שהיה בזמנו הוא ידע לחגוג… אולי זה חלק מטקטיקת ניהול המשברים המעולה שלו, אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.

• ואם כבר מלכלכים על קרלו, אגיד שהשכנים פה (ולא רק פה) שמתעקשים להגן עליו מסמלים בעיניי את כוחה של פוזיציה. מדהים.

• רודריגו מוכיח מעבר לכל ספק שיכולת ההיעלמות שלו היא לא פיצ’ר אלא באג, בניגוד גמור לויני.

• אסנסיו זה מתנה, מסתמן כבלם-על וגם מהיר מאוד, והכי חשוב, סופסוף שחקן עם ביצים. נמאס מהרכרוכיות הזאת.

• ועוד נקודה - אני לא כ"כ מבין את ההתעסקות האובססיבית במערכת היחסים בין ויני לאמבפה - אפשר להתווכח על מה קורה על המגרש (אני לא ראיתי משהו חריג), כל מה שמעבר לזה זה ספוקלציות ותו לא - ובד"כ כל אחד מעקם אותן איך שהוא רוצה.

[Raulito-7]

טוב אמנם לסכם עונה כזו - משימה למזוכיסטים ומכורים בלבד אבל אני פתחתי את הדיון. ואני זוכר את הכתבה שהכנתי גאה לוואלה! ספורט בחודש אוגוסט.

ריאל מדריד מודל 2024/25 היא הקבוצה המאכזבת ביותר שחוויתי כאוהד. כי זו לא עונה שהיה לנו סגל איום ונורא, שהיריבה הייתה מפלצת וכן הלאה. הציפיות היו בשמיים, כן, היו בעיות. אבל עם קצת יותר רעב ותשוקה ויצירתיות מצד המאמן כמו המערך. בשום שלב זה לא באמת התחבר. אפילו קלאסיקו אחד לא הבאנו. לא את הגביע, לא במחזורי הסיום.

הסגל שלנו היה חסר ודני קרבחאל והפציעה שלו - מכת מוות. אבל אני לא מצליח להבין למה קרלו אנצ’לוטי לא הביט למטה לקאנטרה בטח לאחר הניסוי המוצלח עם ראול אסנסיו. למה הוא התעקש על המערך הלא מאוזן שלא עבד שוב ושוב ושוב ובשביל מה? רודריגו? למה כשיש שחקנים לא בריאים הם משחקים עד תום ובהגזמה, נניח אנטוניו רודיגר. חאקובו ראמון היה יכול לשחק קודם לכן וגם לשלם שכר לימוד. ולמה דויד אלאבה נגד ארסנל.

שחקן העונה שלי הוא פדה ואלוורדה. היחיד ששמר על רמה טובה כמעט לאורך כל העונה. יש שחקנים שעושים פעולה ששווה גול בחלק הקדמי והוא בכל משחק היה מציל גול. עילוי גם כמגן ימני במשחקים הגדולים בליגת האלופות| קיליאן אמבפה נכנס לקצב הבקעה מעולה והוא תופס את המקום השני וגם זה משהו, היה קצת לא יציב| ראול אסנסיו מדורג שלישי אצלי וההמשך כולל את טיבו קורטואה ובא לי לפרגן גם ללוקה מודריץ’.

השחקן המאכזב הוא ויניסיוס ג’וניור שלא משחק כדורגל מאז נובמבר. וגם כשכבר הוא רצה הוא לא הצליח. הבלון ד’אור שבר אותו, הוא חזר להיות שחקן מתסכל. רודריגו שחקן שלא היו לי ציפיות עזות ממנו אף פעם ולכן במקום השני ג’וד בלינגהאם. כי הוא לא רצה לשחק את הקשר במרכז, לא שהוא לא מסוגל. הוא גם כן היה נראה לי שבע.

רגע השפל שלי - והיו כל כך הרבה כאלה - השבוע הזה בחודש אוקטובר. מושפלים 4:0 בקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו שזו תוצאה איומה כמובן ובריאל מדריד לקחו ללב יותר את רודרי וכדור הזהב. סדר עדיפויות קלוקל. באותה הנשימה גם הקרקס של המועדון לפני גמר הגביע, באמת שהובכתי.

המשחק הכי טוב שלנו העונה היה הניצחון 2:3 על מנצ’סטר סיטי באיתיחאד. אבל כמובן שזה מראה על העונה האיומה של סיטי. מוטיבציה מהצד שלנו גם כן. הניצחון היה כמו שאנחנו אוהבים עם רמונטדה ודקה 90 אבל 0:4 היה הרבה יותר משקף, הגענו להמון מצבים.

אני רוצה לציין את הצרפתים. על אמבפה דיברנו, היהלום שיוביל אותנו בעונה הבאה| פרלאן מנדי לא כשיר לכדורגל - למכור מיד לערב הסעודית או למנצ’סטר יונייטד| אורליאן טשואמני סיים את העונה היטב, זה עדיין לא מספיק| אדוארדו קמאבינגה השחקן עם הפוטנציאל הגדול יותר לטעמי והוא לעולם לא יהיה אחראי אבל הוא קיבל כמה מתנות כמו אתלטיות מדהימה, תעוזה, דריבל. רק שלא ייפצע.

שער העונה: אני אבחר בבעיטה האדירה של פדה ואלוורדה נגד אתלטיק בילבאו ברגע האחרון (אם כי לא נמצא הסבר הגיוני לשער של חאקובו אחרי בישול של חסוס ואייחו - נגד מאיורקה) - זה היה יפה מאוד, מרגש, פיצוי על התמדה וכדומה| כמובן שהיו עוד יפים: אמבפה משכיב שם את הגנת מנצ’סטר סיטי בדרך ל-0:2| רודריגו וברהים דיאס נגד אתלטיקו מדריד| ויניסיוס ג’וניור נגד בורוסיה דורטמונדX2.

לא נעים לי לדבר על אנטוניו פינטוס כי הוא ממותג כאגדת מועדון ויש לו מניות גדולות בזכיות האחרונות בליגת האלופות אבל וואלה מה שקורה לא תקין. מכת הפציעות בצולבת כבר בקיץ מצד הצעירים - היה עליהם עומס עבודה בלתי-רגיל כנראה ולא נכון! וגם בכלל מכת הפציעות. יש שחקנים שאתה מצפה שהם יישברו כמו פרלאן מנדי ודויד אלאבה, אבל זה לא פסח על אף אחד. מעבר לכך הקבוצה העצלנית או העייפה או גם וגם שפכה לאגר בכל משחק, רצנו פחות, תמיד.

הגעתו של צ’אבי אלונסו יוצרת אצלי ציפיות אולי לא ריאליות ואני מנסה לא לחשוב על תארים. אלא ליהנות מכדורגל אבל באמת, לא רק להגיד שזה יותר טוב מהחרא שהיה לנו השנה. קבוצה מודרנית שלוחצת גבוה, עם שיטת משחק ברורה אבל מגוונת, קבוצה רעבה, שחקנים שהמאמן מוציא מהם 150% ולא להיפך..