אני מייחל ליום שבו אפסיק לראות אותו בלבן. מעבר, פרישה, פציעה, מאסר, הכל תופס. האיש הטיפש והמאוס הזה מרחיק אותי מהמועדון שלי. קשה לי להזדהות איתו.
אולי זו מגמה כללית שקרתה תחת הנהגתם של אנצ’לוטי וויניסיוס. העצלות, האין טקטיקה, השכונה. הקבוצה היחידה באירופה שלא מתאמצת. זה לא שאי פעם היה לנו משחק לחץ מתקתק והנעת כדור, אבל הייתה מלחמה. היו הפסדים בעונה שעברה שהוציאו אותי מדעתי. שחקנים הלכו בתוספת הזמן, בפיגור, כאילו כלום. זה היה מראה מאוד חריג.
ועכשיו, איך שהם טיפלו במאמן שניסה לגרום לשחקנים להתאמץ יותר… מייאש ומזעזע.
לזה אמנם יש סיכויים קלושים, אבל זה לא תלוש מהמציאות. יש תסריט שזה קורה. האופציה שויניסיוס נמכר עכשיו לסעודיה בכלל לא על הפרק. הלוואי וזה יקרה אבל אני ואתה יודעים שזה לא הולך לקרות.
זה התסריט הרע ביותר. הוא לא חייב לקרות. אני כן חושב שיש אפשרות שארבלואה מצליח לגרום לו להתאפס לפחות חלקית.
זה הטוב ביותר שאנחנו יכולים לקוות אליו בשלב הזה. בקיץ נקווה שעדיין יהיה לו ערך טוב ותגיע הצעה. ואגב, גם אז אני לא בטוח שהמועדון ימכור. מכירה של ויניסיוס זה כולל איפשהו הודאה בכישלון, משהו שההנהלה שלנו לא מוכנה לעשות.
כמה לא מפתיע שאהחנו נראים כמו כלום ושום דבר, לפחות הילדים משחקים קצת, אבל ניכר לדעתי שהאנרגיה השלילית בקבוצה משפיעה גם עליהם.
וכמובן ויניסיוס בלתי נסבל. הפיטורים של אלונסו הופכים אותו משחקן שקשה לי איתו, לשחקן שאני לא יכול לסבול שמשחק אצלינו, ולא ישנה עם הוא יבקיע שלושער במחצית השניה, אחרי פלורנטינו הוא הסמל השני למשבר.
האמת שזה מעניין כי אני לא חושב שהקישור או ההתקפה מספיק טובים גם עם רג׳יסטה איכותי מאחור. גם אם קרוס היה חוזר מפרישה אין שחקן אחד בסגל שיכול למסור כדורים מדויקים כמו הבישול של פדרי ללבנדובסקי בקלאסיקו.
מסטנטואנו על פניו התאים לסגנון אלונסו רצה ליישם והגיע לסגל בו התחרות היחידה שלו על העמדה הייתה ברהים. הוא מפתיע בחוסר היכולת שלו אבל אני רוצה להאמין שהוא לא כזה גרוע.