תרשום, אנחנו עולים עם הרכב מלא 100%.
אני לא זוכר מתי ריאל בעטה בסיכוי להשיג תואר פוטנציאלי. אני גם פחות מחבב תארים שהם המשך של זכיה כלשהי משנה שעברה (כלומר הגעת לקרב על התואר בזכות השגת תואר קודם), ועדיין זה תואר שסופרים.
הזדמנות להגיע לגמר נגד ברצלונה ואולי לנקום על התבוסה הקשה השנה מה גם שזה לא דומה לגביע הבן יבשתי שהוא מצחיק, רוטציות אפשר לעשות במשחק הגביע נגד סלטה ויגו משום שהם בלי יאגו אספס והוא ייערך בבית כך שאני לא מבין את “הזלזול” או “הקטנת הראש”. הרכב מלא היום בוודאי שהרכב מלא… אפילו העניין שזו מאיורקה ולא קשור לקרב החפירות נגד ויניסיוס אלא קבוצה עם הגנה סבירה (כמובן שגם אלימה), סגנון לא פשוט לנו, אולי עוד נפגוש קבוצות כאלה בליגת האלופות…
מחכה למשחק היום בקוצר רוח, קרב על תואר, הזדמנות להגיע לקלאסיקו נוסף ואולי לנקום על ה-26 באוקטובר הערב העצוב הזה בסנטיאגו ברנבאו. שאני עד עכשיו לא מקבל את ההפסד הזה ומתקשה להבין מה קרה שם. שינוי אווירה ביחס לליגה ואולי גם לא יהיה אנטי אלא כבוד של מלכים - אני מדבר על המסביב.
משחק נגד מאיורקה מחזיר אותי מה לעשות אכן לסופרקופה ב-2003 ובכלל לאותה עונה עם קרלוס קיירוש עוד הרבה לפני שבמארקה “התעוררו” וכתבו. מאמן כל כך חלש שקיבל סגל אמנם לא מאוזן אבל עשה הכל הפוך, עונה ביזיונית שתיזכר לדיראון. הכל עבד איכשהו עד מרץ ואז קריסה טוטאלית והכל התחיל עם המכירה של קלוד מקאללה. בתחילת הדרך דיוויד בקהאם כבש שערים והיה לא רע אגב במרכז, כבש שערים, היה ניסיון לשלב את אסטבן קמביאסו לידו. היו דקות של כדורגל עוצר נשימה.
ובחזרה ל-2025: מאיורקה קבוצה מאתגרת מאוד, היא יודעת לעמוד מאחור, היא מגנה טוב הן כקבוצה והם ברמת האינדיבידואל, כמובן שיש שם קצת אלימות מצידה - תשאלו את ויניסיוס ג’וניור, אבל זה אתגר לרצינות שלנו, כמו המאסטייה רק דרגת קושי גבוהה הרבה יותר. אולי עוד ניתקל במשחקים כאלה בהמשך הדרך בליגת האלופות אם וכאשר. מאיורקה הראתה לנו במחזור הפתיחה, כצפוי - שזה לא הולך להיות טיול, התיקו היה מאוד מאכזב, בטח כשהובלנו ועדיין אין סינרגיה מושלמת בחלק הקדמי. בואו נראה את הכוכבים שלנו באמת עולים עם רעב ומוצאים את הפיתרון.
יותר מעניין אותי את ריאל מדריד מזיזה אותה וצולחת אתגר כלשהו מאשר הקרב האישי של ויניסיוס אבל אני כן אכנס כאן לזוטות. הגיע הזמן שוויניסיוס ייצא עם ידו על העליונה נגדם. שיעלה לכר הדשא ויחייך, יצליח בדריבלים, יגזור על עצמו שתיקה ב-90 הדקות האלה, באמת כמו בכדורגל של פעם כשאני הייתי מתאמן בבית הספר והמאמן אמר לנו ‘משחק שקט’ - צורחים רק אם יש גול ומותר לסמן עם הידיים ‘תמסור לי’. הוא חייב להבין שזה לא שחור או לבן (אל תיקחו את זה לפן של גזענות) כלומר הוא לא מאה אחוז בסדר ומתנכלים לו. בוא תשחק כדורגל, גם ככה אוטוטו יש לך מנוחה כפויה בליגה. התסריט האידיאלי זה משחק טוב, שער ניצחון, ואפשר לסגור חשבון עם פאבלו מפאו ואנטוניו ראיו וכל “המעצבנים” גם אחר כך. לתעל את מה שקרה ואת הכעסים למקום חיובי בבקשה.
מבחינתי אם דני סבאיוס משחק היום זו הבעת אמון חזקה מאוד מצד המאמן קרלו אנצ’לוטי גם אם זו בסה"כ מאיורקה וזה לא דרבי לצורך העניין. הוא עובד, הוא מחלץ, הוא מסר אפילו לעומק נגד ולנסיה אחרי שפתח את המשחק קצת בגמגום. הזכרתי את הדרבי אז כמובן להילחם ולהאמין עד לדקה האחרונה כמו בחצי גמר הסופרקופה אשתקד, או אפילו דוגמא טובה יותר - במאסטייה. קצת יותר מריאל מדריד הזו - הלחץ הגבוה שמביא לשערים כמה מפתיע, הטירוף, הריכוז.
אין לי בעיה לראות את אדוארדו קמאבינגה כמגן שמאלי, האמצע שלנו חזק, וגם איתו יהיה שטח פרוץ. פשוט כי פרלאן מנדי גרוע מאוד ואני לא באמת מאמין שפראן גארסיה ישחק למרות מה שהשאיר בגביע.
הייתי עולה עם ברהים דיאס בצד ימין כי זה מוסיף לנו איזון טקטי, ברהים שחקן שעובד אפילו קשה מרודריגו, ככה באמת גם יש שחקן בצד ימין, הוא משחק טוב על שטח קטן, ולדעתי הוא “עומד להתפוצץ” ואוטוטו גם יגיעו המספרים. אם כבר מספרים, קיליאן אמבפה סיים בצורה טובה את 2024 ועכשיו צריך להמשיך, כמו במחצית השנייה במאסטייה. יש כל כך הרבה כישרון בהרכב שלנו עד שזה חייב לבוא. עוד נשק כמובן זה הבעיטות מרחוק של פדה ואלוורדה או תנועה מקו שני של ג’וד בלינגהאם כדי להעמיס את הרחבה. לגוון את המשחק ולתקוף בכל דרך.
צריך להיות יותר תיאום בחלק האחורי, לא יכול להיות מצב כמו הוגו דורו שבעט שם מהאוויר ברחבה חופשי ומאושר, אורליאן טשואמני ואנטוניו רודיגר זה לא השילוב שאני רוצה אבל המאמן מחליט, הם צוברים פז"ם יחד. אולי טוב שטשואמני פה כי מוריצ’י מסוכן מאוד בנגיחות, הוא צריך לשמור אותו באגרסיביות ולהיצמד אליו. לוקאס ואסקס מסוגל לסגור גם הוא טוב יותר אלכסונית, חלק מהזמן זה עניין של ריכוז. ו…בחלק מהזמן נגיד ‘וואו טיבו’. תנו לנו את זה לספור לאחור לעוד קלאסיקו ביום ראשון. האללה מדריד!
יש 2 תארים: אליפות וליגת האלופות.
כל השאר זה קשקוש חסר כל ערך ספורטיבי, מגדיל את העומס הכבד ממילא והסיכון לפציעות, והתועלת היחידה הייתה יכולה להיות אימון למחליפים ומלקטי הפירורים על מנת שתהיה להם כשירות מינימאלית כשנצטרך אותם.
ולכן קרלו יעלה עם ההרכב החזק ביותר.
לא נכון. יש שני תארים עיקריים-גדולים-מרגשים. יש עוד תארים קטנים (בעונה רגילה עוד שלושה-ארבעה והעונה קיבלנו משהו מוגזם). אלה תארים שפשוט לא מודדים האם הקבוצה הצליחה באמת או לא ועל כן לפני עשור קרלו אנצ’לוטי פוטר אחרי שלא זכה לא באליפות ולא בליגת האלופות. לא חושב שצריך להפוך את הסופרקופה לגביע הבן יבשתי וכאלה. אפשר לשמר מומנטום, אפשר להגיע לקלאסיקו וכשברצלונה בגמר זה מקבל משמעות טיפה שונה. גם הספסל שלנו לא רע בכלל ולשחקנים היה מספיק זמן לנוח מאז המאסטייה. ויניסיוס גם ככה מושעה מהליגה אז למה שלא ישחק? מדברים על הקטשופ שמחכים שקיליאן אמבפה ייכנס לזון, היום זו הזדמנות.
מי ישמע אתם מדברים פה כאילו זה משחק ידידות כמו זה נגד מילאן ב-2015 בדובאי שהיה טיול מיותר.
זה מלמד שממש התרגלנו לטוב, ולמה?
אם נוציא את שני התארים הגדולים שכתבת (אליפות וצ’מפיונס) נותרנו עם תואר אחד בלבד שהוא שייך לעונה שוטפת ( גביע המלך). שאר התארים מתייחסים לזכיות משנה קודמת, כשאחד מהם הוא די טרביאלי - סופרקופה ספרדי (מחייב אליפות/סגנות/זכיה בגביע המלך/פיינליסטיות גביע המלך ולעתים אפילו פחות מכך), ושני האחרים (סופרקופה אירופי וגביע בין יבשתי) מחייבים זכיה בצ’מפיונס (לא מדבר על השביעי החדש).
ולסיכום- בשנה שלא זכינו בה בצ’מפיונס נתחרה “רק” על עוד שני תארים קטנים, וממה שרשמת שבעונה “רגילה” נתמודד על עוד שלושה -ארבעה תארים משמע שעונה רגילה היא עונה שקודם לה זכינו בצ’מפיונס. אפילו מכבי תל אביב בכדורסל לא שלטה כך…
קבוצה אחרת עם קמאבינגה.
אחרי הסופרקאפ זה השלב שמגבירים קצב ונדע באמת מה הרמה של הקבוצה.
רודריגו בימין זה שחקן מסורס, אין לו שום יכולת לתקוף את השומר שלו במשחק עומד שם. קיבל את הכדור אחרי הקרן בשמאל וישר זרק את השומר ושחרר בעיטה טובה.
בא לי שילך למקום שיתן לו את המפתחות שם.
השער הזה כמו לידת עכוז שהסתבכה
בפראפראזה על מה שאדם חכם כתב על ויניסיוס פעם, שהוא היחיד בהיסטוריה שמסוגל ל:
2 נקודות-
1-אי אפשר להמשיך ככה בלי מגן ימני, לוקאס ואזקס פשוט לא מתאים לעמדה הזו, כשחקני מאיורקה כן החליטו לשחק כדורגל הם עברו אותו כאילו הוא לא קיים.
2-מה הקטע לחכות לדקה 90 להכניס את בראהים? למה לא מנסים לבכניס את השני במקום להסתבך בפנדלים?
שמעו, אסנסיו זה לא נאצ׳ו וזה לא בלם רביעי ואחלה בלם לסגל, הוא כוכב. כל פעולה שלו איכותית פשוט, עם ובלי הכדור. ותוסיפו את העבודה שהוא אתלט על ומאוד מהיר… מבחינתי חייב חייב להיות הבלם הראשון שלנו לצד רודיגר.
תוסיף לזה את האופי. בדרך כלל כל ילד שמקבל הזדמנות נראה ביישן. יש פה בחור לא פראייר עם ביטחון גבוה.
ריאל נראית כמו חבורת תיכוניסטים שמשחקים נגד המוני ילדי יסודי.
כל אחד בתורו לוקח את הכדור תוך קריאה “הנה אני שם גול”, עובר אחד, שניים - ומן הסתם מתישהו נתקע לקול תסכולם של חבריו על זה שלא מסר.
בסופו של דבר מדובר בחבורת דריבליסטים - ממש טובים אומנם - אך חסרי תקנה.
מפאו בראיונות: “אם נלך מכות אני אנצח את ויני בשתי דקות”
מפאו במציאות: “הצילו, ויני נגע לי בחזה, אני מת.”
אם יש משהו שיש לפדה ואין לקמא זאת כמובן הבעיטה, קמאבינגה ניסה היום להיות פדה ובעט מחוץ לרחבה כמה וכמה פעמים אבל זה לא זה, אין לו את זה.
מקווה מאוד שאנצ’לוטי לא ינסה להתחכם יותר מדי יום ראשון, ההרכב היום חייב לעלות בקלאסיקו, במיוחד קמאבינגה ופדה ביחד.
אסנסיו פשוט מדהים, כל דקה שלו הוא מוכיח שהוא לרמה הזאת, אבל הוא לא עלה עשרות מיליונים ולכן אנצ’לוטי לא יספור אותו ויתעלל בו, מקווה מאוד שהמאמן הבא ידע לנצל אותו ולתת לו מקום בהרכב.
יאללה יאללה, התקרבנו למרחק של משחק אחד מ"תואר", ופתאום כל הערכים של טיטי הלכו לפח כמו אחרון האוהדים המושפעים…
התחזית שלי לעונה הנוכחית כוללת שברצלונה מפטרת את המאמן החדש שלה עד סוף ינואר ומחזירה את צ’אבי, תבוסה בקלאסיקו ואני רק במרחק של עוד הפסד ליגה מביך
היה טוב - וטוב שהיה| משחק שקצת קשה לנתח מעבר לזה שהקבוצה באה עם מוטיבציה בכאילו ושיחקה די בכאילו. כמובן שאני תמיד רוצה לראות את ריאל מסכנת את השער בדקה השנייה כבר ואחר כך בדקה הרביעית. בתאכלס, היו הרבה מאוד מצבים וכמה בעיטות מרחוק אבל לא באמת שיחקנו כדורגל שוטף או מהנה. אני נניח בעל זיכרון טוב ולא זוכר איזה מהלך של ‘וואו’ סטייל כמה זה היה קרוב פרט לסלאלום של ויניסיוס ג’וניור שבעט לקיבינימאט.
אחרי צפייה בתקציר - רודריגו למשל כשבעט שם וסחט קרן בדקה הרביעית - אין סיכוי שהוא יבקיע משם. או הבעיטה מחוץ לרחבה של אורליאן טשואמני שזה ניסיון טוב אבל לא מספיק איכותי. לא הייתה ‘מסה’, לא היה קצב גבוה. מה שכן גם ביום פושר בחלק הקדמי ריאל מדריד של נובמבר-ינואר מייצרת וכובשת גם הרבה יותר שערים מאשר הדיכאון הזה של פתיחת העונה. אני חושב שמאיורקה קבוצת הגנה טובה וגם מעצבנת, חזקים הן אינדיבידואלית והן בפן הקולקטיבי. מצחיק שבסוף נגמר 0:3 והאמת שמגיע להם.
אני לא אוהב להתעסק ביריבות ומי זה בכלל פאבלו מפאו שנדבר עליו ונזכיר אותו כאילו הוא איזה דייגו קוסטה שהיה גם יריב קשה כי הוא חלוץ טוב, או נניח שחקן יריב של ברצלונה שהיה פרובוקטור. ועדיין יש גבול לכל תעלול. מגן בדרך כלל שנחות משחקן ההתקפה שמולו מעצבן פעמיים-שלוש במשחק. אבל מפאו אותו אחד ש"היה מפרק את ויניסיוס תוך עשר שניות" לדבר בקרב איגרוף תיאורטי - לא הפסיק ליפול, לעצבן, להתגרות, דווקא בלי משחק אגרסיבי ואלים אבל מעצבן. אפס. ממש נפל מהרוח, היישר לחוג תיאטרון, יש לו מקום בקאמרי. מגוחך. כמה רציתי שוויניסיוס יכבוש על הפרצוף שלו… שוב אני לא אשווה לקלאסיקו כי זה לא דומה אבל קצת דם רע זה טוב.
ראול אסנסיו טיפל טוב בסאגה הזו, הראה וובוס, הראה מנהיגות וביטחון עצמי, יודע את מקומו, כביכול “עוזר” לחבר, כל עוד זה בהתגרות בלבד, סימני הטרלה ונשיקה באוויר אז הכל טוב - בלי מגע ובלי להסתכן. הוא גם היה אחלה מאז שנכנס, אין לי בעיה לראות אותו בגמר למרות שזה אתגר גדול. אוהב את זה שהוא לא מחפש להיות נייטראלי או אהוב על כולם, הוא לא פראייר. המיקום שלו טוב, הוא תמיד מנסה לתקוף את שחקן ההגנה, די מהיר. לא נראה כמו בלם שיש לו פחות מעשר הופעות.
עוד קצת על ההגנה - אורליאן טשואמני הציג אחלה משחק לדעתי. מאיורקה כמעט לא עשתה כלום למעט ההרמה ההיא בדקה ה-20 בערך כשכל שחקני ההגנה עמדו לא נכון, די נדיר שטיבו קורטואה לא צריך להתרחץ אחרי משחק, התגעגעתי. עבודה שקטה. לוקאס ואסקס נכשל כמה פעמים בסגירות אבל ביחס לעונה הנוכחית זה היה יום כיף בלונה פארק, ובא לידי ביטוי בסיום עם השער שלו.
אמנם ניפחנו את התוצאה ל-0:3 די משקר בתוספת הזמן אבל עד אז זה בעצם היה ג’וד בלינגהאם שסחב אותנו לגמר שם עם גול גדול כמו ווינר, בתחילת העונה זה לא היה נכנס לו. זה לא מקרי שזה “עליו”, המספרים מתיישרים. פרט לכך אני לא חושב שהוא תרם יותר מדי.
הטוב בשחקני ההתקפה שלנו היה קיליאן אמבפה. רודריגו סתמי קצת עד לשער ולא מספיק איכותי, ויניסיוס ג’וניור עמד יפה מול הפרובוקטור, וקיליאן אמבפה הצליח בדריבלים והיה נראה קליל רגליים אך הסיומת לא שם. בכל מקרה משחק הרבה יותר טוב שלו בהשוואה לתחילת העונה.
אדוארדו קמאבינגה כל עוד הוא מצטרף לשליש האחרון ויכול לנסות להבקיע במהלך שמפתיע את ההגנה כי הם לא מצפים לזה - דיינו. זו כבר התקדמות לדעתי גם אם הוא מוריד ציפורים ביציע. רוב הזמן הוא ‘ויתר’ לעצמו על העניין הזה. כמובן שפדה ואלוורדה יכול ללמד אותו דבר או שניים על הבעיטה. אגב, פדה, לא מוסר קרוב כמו טוני קרוס אבל איזה כדור הוא סידר לקיליאן אמבפה בתחילת המשחק, זה ממש הזכיר את דיוויד בקהאם - תענוג. משחק שקט שלו
פרלאן מנדי מאוד-מאוד מיותר, זה משחק שהיה אפשר להפיק עוד מהמגן השמאלי שלנו שבקושי הייתה לו עבודת הגנה אבל כבר התרגלנו.
על הגמר עוד נדבר בהמשך, אבל על קצה המזלג: זה תואר, זה קלאסיקו, ואחרי היום השחור העונה - אתם יודעים מה צריך לעשות. ההפסד הזה עדיין רובץ עליי, דיר-באלאק, גם הכבוד על כף המאזניים.