תגדיר שלנו. בכדורגל של קומאן לא צריך שום דבר מהרשימה שכתבת, מה כן צריך? אני חושב שאפילו הוא לא יודע.
אנחנו רואים לוק דה יונג, קומאן רואה לוק סקיי-ווקר…
מחצית מגעילה
אני באמת תוהה מה קומאן ציפה לקבל מלוק דה-יונג, שהוא כל כך התאכזב והוציא אותו במחצית.
את אותו הדבר שהוא יצפה ממנו לקבל במשחק הבא ושגם שם התוצאה תהיה זהה…
הלואי שדינמו תעשה איתנו חסד ותנצח, די אני לא מסוגל יותר.
זוכרים שפפ תמיד דיבר על זה שמפסידים כמו שמנצחים? אז עם קומאן כל ניצחון הוא הפסד… שלנו…
היחידים עם נגיעות טופ קלאס-בוסי, דה יונג ולרגעים פיקה. כל השאר ברמה של אמצע טבלה. לא יודע מה קומאן יכול לתרום כאן מלבד מוטיבציה ומנהיגות-לא מזלזל בזה בכלל- אבל זה חומר השחקנים.
גם עם קומאן מנצחים ומפסידים באותה הדרך.
יש קטע עם קומאן, כשהוא רואה שמשהו ספציפי הולך לו כמו נגיד משחק המצ’אפים מול לבאנטה, או ההצבה של דסט ככנף, או מערך 3-5-2 כמו עונה בעונה שעברה, הוא מנסה בכוח לרכב על זה כאילו “או! עכשיו מצאתי את השיטה בה הכל יעבוד” בלי שום הכנה, מחשבה דינאמית, או כלום. אין שיטה באמת, יש ערימה של מקריות ושחקנים שמסתמכים על היכולת האישית שלהם, ובגדול נראים אבודים. כאילו כולם פוגשים אחד את השני פעם ראשונה היום.
מה הם עושים באימונים?
מה קומאן עושה כשהוא אמור להכין את הקבוצה למשחק הבא?
מה לעזאזל השיקולים שלו?
באמת שאם אוקראינים היו מגיעים עם מש קצת תעוזה, היינו מפסידים להם בקאמפ נואו. הראיון שלו בטח יהיה מהול בהיאחזות ב3 הנקודות, ובעוד אמירה בה בין הדקות ה-5 ל-10 ובין הדקה ה-83 ל- 87 שיחקנו סבבה אז מה כל המבקרים רוצים? מניפולציות בשקל בעוד אנחנו מתחילים לראות את הברתומיאו של המאמנים (כן, מילים קשות, אני יודע). אני באמת מתלבט עם עצמי אם כאוהד אני אשכרה רוצה שננצח את ריאל או שיעשו לנו המתת חסד ברוטאלית עם חמישייה שלא נשכח לעולם. מנגד, אין כסף, אז מה זה משנה?
סעמק אני עובד 54 שעות שבועיות, ואני מפנה זמן כמו טמבל לאסקפיזם שלא קורה. מה ביקשתי? שיהיה קצת כיף?
אבל האסקפיזם הזה עושה עונת השאלה בפסז’.
אני אגיד את זה פעם אחת ומאוד ברור:
לא חייבים כוכבי-על בשביל כדורגל טוב, צריך רק גישה
חוץ מזה, אני לא מקבל את הרושם שמסי נהנה כל כך מהכדורגל בפריז.
איזה שעמום. הרגשתי שאני נרדם במשחק כל כך קריטי.
כל המשחק רציתי שממפיס ינסה לבד במקום למסור. רק הוא החזיק אותי ער.
אם זה מנחם מישהו, אני חושב שאוהדי יוניטד גם אומללים כמונו.
אני חייב לציין שלקראת סוף המשחק שהחזקתי אצבעות לברצלונה שלא תספוג, שקומאן ימשוך עוד קצת, זה טוב.
להם יש תקווה וציפיות (סגל ששווה אפילו אלופות בפריים שלו), לגביכם, לא נעים להגיד אבל לא כל כך.
יוניטד גם בשיאה היא לא הקבוצה הטובה באירופה. ספק אם היא הטובה באנגליה.
אבל מסכים שהם אומללים יותר. כי לנו לפחות אין שום ציפיות.
הנה הנאחס שלי מתחיל לעבוד…
גם ליונייטד אני מחזיק אצבעות שתשווה את התוצאה, גם סולשיאר צריך להישאר
תגיד את זה כמה פעמים שבא לך, אבל האסקפיזם שהתרגלת אליו מחייך בפריס.
בשביל אסקפיזם מסוג חדש תצטרך יותר מלהעיף את קומאן. לא שאני לא בעד להעיף אותו.
אגב
אל תגיד לי שקראת למסי ‘כוכבים’.
התייחסת גם לטיב הסגל קודם. מסי זה סבבה והכל, אבל המצב הנוכחי הוא לא בגלל שמסי הלך, זה בגלל שכל מה שהיה מסביב לו כבר לא תפקד. זה לא רק נוגע למסי, זה נוגע למקום אליו שקע המועדון. כל מה שהיה טוב פה התחיל מאנשים עם שאיפות גבוהות וגישה מאוד ברורה שלא הייתה תלויה רק בשחקנים שלה. הגישה היא זו שמייצרת שחקנים, כשזה הפוך זה לא באמת מחזיק.
מה שכן, זה יהיה חייב להתחיל מקומאן.
חדשות טובות מהמשחק השני. באיירן מביסה את בנפיקה, ויש לנו עדיין סיכוי סביר לעלות.