גומלין רבע הגמר נגד ארסנל: מתבזים גם בברנבאו עם הפסד 2:1 (ויניסיוס כבש). נפרדים מהכתר

גומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד ארסנל -

“הגעתי לכאן כדי לנצח - לא עברתי הכל כדי להפסיד” (סיוון - אין גבולות)

חואניטו: “90 דקות בסנטיאגו ברנבאו הן זמן מאוד-מאוד ארוך”.

ראול: “תהיו עם אמונה, ככל שהמשחק מתקרב אנחנו רואים שזה הופך להיות אפשרי. זה יכול לקרות”

מרסלו: “ריאל מדריד לעולם לא מתה”.

וודין ווג’קוב מאמן העבר: “השער הראשון הוא הכי קשה. ואחריו בדרך כלל מגיעים מהר השער השני והשלישי”.

חוסלו: “לריאל מדריד יש משהו מיוחד, בטח בברנבאו, אם יגיע שער מוקדם. כולנו בטוחים ש…”

השדר האנגלי: “ריאל מדריד – קבוצת הניסים. הם עובדים בשביל הניסים והם מגיעים” (מול מנצ’סטר סיטי - באנגלית זה נשמע יותר טוב).


image

ריאל מדריד מגיעה לגומלין נגד ארסנל אחרי ניצחון 0:1 קשה על אלאבס שהרגיע את האדמה שרעדה – הרי לאבד קשר עין עם ברצלונה בליגה בזמן הזה – ממש אסון, אבל לא מעבר לכך. כעת מגיע משחק העונה שלה: אלופת אירופה חולמת על רמונטדה מארץ הרמונטדות – המילה שחזרה בחדר ההלבשה יותר מכל מילה אחרת, כבר באוטובוס אחרי המשחק בלונדון – הדובר: ג’וד בלינגהאם, כדי לא להיפרד מהכתר כבר בשלב רבע הגמר. במסיבת העיתונאים כמובן ג’וד וכך גם המאמן קרלו אנצ’לוטי הזכירו שוב ושוב את הלילות הקסומים של הסנטיאגו ברנבאו, אבל נתנו ביטוי לכך שצריך להגיע משהו מהקבוצה. כדי למחוק את ה-3:0 מהאימרויות נגד ארסנל – הכל צריך להיות אחרת. למשל: משחק גדול כמו שלא הציגה ריאל העונה. “לברנבאו יש קסם, בוודאי. מחר אנחנו צריכים קצת מהכל: איכות וביצועים שלמים, פיזית וגם קולקטיבית. כדי שנעבור אף אחד מהדברים האלה לא יכול להשתבש”, אמר הדון, התייחס לכך שדובר גם על ההיבט הרגשי לא מעט. “לריאל יש את המשאבים להפוך את הנוקאאוט הזה. יש לנו את האיכות, המחויבות, הניסיון, האוהדים… המשאבים שם ועכשיו הגיע הזמן להוציא את הטוב ביותר כדי לשנות את ההתמודדות הזו”. קרלו אמר שהוא לא יכול להבטיח שריאל תעבור אבל בוודאי שתשחק הרבה יותר טוב ותילחם עד הסוף. במועדון כבר עבדו יפה על כל המסביב והשחקנים זרמו עם הסטורים, סרטוני הווידאו וקריאות לקהל אבל חייבים גם לשחק כדורגל.

טקטית, קרלו דיבר על “כדורגל אפקטיבי ואינטנסיבי. לא אמרו שריאל שיחקה את הכדורגל הכי מרהיב בשנים האחרונות, אבל היינו חזקים”. השינוי, לדבריו הוא הרצון ‘להפעיל לחץ’, משהו שתורגל כביכול באימון. “אני אסביר את האסטרטגיה בצורה הברורה ביותר. חשבנו על הכל, כל שחקן יגיע למגרש עם רעיון ברור, וכך השחקנים יוכלו להופיע בצורה טובה יותר”. נזכיר כי ריאל תחסר דווקא את המצטיין מיום ראשון הלא-הוא אדוארדו קמאבינגה שהציג פארטידזו במרכז המגרש וגם כבש את שער הניצחון. הצרפתי מושעה, במקומו ככל הנראה יעלה אורליאן טשואמני שנעדר מהמשחק הראשון ויקבל עוד הזדמנות. בכלי התקשורת דיברו לא מעט על ‘פקטור דני סבאיוס’, כאשר דני היה מהמצטיינים של ריאל מדריד בתקופה בה פתח בהרכב והוא פרח גם במשחקים הגדולים. הוא בהחלט מביא לריאל משהו אחר, כרגע השחקן השלם שלנו במרכז מבחינה הגנה-התקפה, אך הוא יוכל לעזור רק מהספסל, שכן הוא בכל זאת לא שיחק חודש וחצי. אנחנו מהמרים גם על פדה ואלוורדה במרכז השדה בשלב מאוחר יותר, ככל שהדקות יתקדמו, ובתחילת הדרך ישחק שוב כמגן. לוקה מודריץ’ עשוי להיות הצלע השלישית במרכז השדה, הוא פתח על הספסל בראשון. הקרואטי מקווה שזה לא משחקו האחרון במפעל במדי ריאל או בכלל. הוא יציין את הופעתו ה-134 במדי ריאל בצ’מפיונס – יתנתק מקארים בנזמה והוא שני רק לאיקר קסיאס.

ביטוי שחזר על עצמו גם כן אלף פעם הוא “הלילות הקסומים של הסנטיאגו ברנבאו”. קרלו ידע לא אחד ולא שניים כאלה, ולא רק בגביע ה-14. המועדון כבר דאג ‘לפמפם’ כמובן בסרטונים את רמונטדת פריז סן ז’רמן, את חצי הגמר נגד מנצ’סטר סיטי המיתולוגי ב-2022 וכמובן גם את מעשה הגבורה של חוסלו בעונה שעברה. “האוהדים חשובים מאוד, מחר יהיה אותו הדבר. נשחק עם הראש ועם הלב ועם ביצים”, אמר. בלינגהאם עם אותו הקו בדיוק: האוהדים מדהימים. הם חיוניים, הם יוצרים אווירה מדהימה… והאנרגיה מדבקת. אנחנו יכולים להרגיש את זה היטב כשהאוהדים איתנו. הם מוציאים את המיטב מאיתנו. אנחנו לא יכולים לבקש מהם שום דבר שהם עוד לא עשו. עכשיו זה תלוי בנו. רמונטדות. ובכן… ראיתי סרטונים ב-TikTok (על שנות ה-70 וה-80); זה המקום שבו אני נמצא קצת בימים אלה. אנחנו רוצים להיות חלק מזה ולהוסיף להיסטוריה של המועדון עוד ימים מפוארים כאלה. מחר הוא יום גדול עבורנו. המילה הכי חוזרת בחדר ההלבשה היא רמונטדה, קאמבק. שמעתי את זה מיליון פעמים, צפיתי בהרבה סרטונים… זה מניע אותנו מאוד. זה לילה שתפור לריאל מדריד. זה משהו שאנשים מכירים, אין צורך להוסיף שום דבר אחר. אנחנו מוכנים ולהוטים לרגע שיבוא.

אבל, צריך להזכיר. הקבוצה זקוקה לרמונטדה שלא השיגה בעידן הנוכחי. סופר-דפור מחקה 4:1 מול מילאן ב-2004, ליברפול עשתה את זה נגד ברצלונה ב-2019 ושנה קודם לכן רומא. ריאל? הכי קרוב לכך זה וולפסבורג ב-2016, פיגור 2:0 בלבד, ואז היה לה את כריסטיאנו רונאלדו. כל הרמונטדות מהעידן הנוכחי שאנחנו מדקלמים בעל-פה ומתענגים עליהן - אלה היו הבזקים של כמה דקות, כשריאל חזרה מפיגור של גול אחד. האוהדים כבר בטירוף ויעשו את שלהם, עכשיו תור השחקנים. חלקם הגיעו למתחם האימונים עם דמות ענקית ושלט “רמונטדה”. שלט ענק ביציע יהיה, כך אומרים “ליגת האלופות היא האובססיה שלי” . אפשר לדבר גם על אלה שלא שם. דני קרבחאל הפצוע, טוני קרוס, נאצ’ו. הם היו חלק בל יתואר במשחקים האלה. מה שכן, בפעם היחידה שריאל הפסידה 3:0 במשחק הראשון בחוץ בנוקאאוט אירופי – היא חזרה – אותו 1:6 אדיר נגד אנדרלכט. השחקנים כמובן עם קמפיין ברשתות, חורחה ואלדאנו שאמר ש"יהיה כאוס" ומשהו “לא רגיל” וריאל מדריד תמיד מוצאת את הדרך - אבל הרי ההיסטוריה, הסמל של ריאל והתג של 15 זכיות בליגת האלופות, לא יוכלו להביא את הניצחון והקאמבק לבד. ריאל מדריד ביטלה הפסד חוץ במשחק הראשון 25 פעמים וכשלה ב-16 הזדמנויות נוספות. למעשה מחצית מהפעמים בהן הפסידה ריאל (שש פעמים) בשלושה שערים ומעלה - היא גם חזרה. “ה-50% המעודדים את ריאל מדריד”, נכתב במארקה. ריאל צריכה את “הקסם של הברנאו”. מול ה-Big Data שמדבר על ארבעה אחוזים בלבד.


ויני - איפה אתה?

במסיבת העיתונאים קרלו ‘הכחיש’ זאת כשנשאל ישירות האם המשחק מחר ישפיע על עתידו – (“אז לא התכוונת להיות ישיר, אבל לבסוף היית. אני לא חושב”). הוא נשאל אחר כך מה שלומו וענה: “זה לא המשחק הראשון. כולי ממוקד במשחק, אני קר רוח”. ואולם, נראה שכן. קרלו משחק על עתידו. כל הכבוד לאמירות של “יש לי חוזה” (ואין מה לדון). הוא מעולם לא הודח כמאמן ריאל לפני שלב חצי הגמר. וכדי שריאל עצמה לא תסיים את דרכה ברבע הגמר לראשונה מאז 2004 (כמובן שהיו הדחות בשמינית הגמר). ב-36 משחקי הבית של ריאל תחת אנצ’לוטי כמאמן בצ’מפיונס, היא ניצחה ב-28 והפסידה בארבעה. ולגבי העונה – האם יש מקום לאופטימיות. העונה הזו 2024-25, ריאל ניצחה שלושה משחקים גדולים: פעמיים את מנצ’סטר סיטי שבעונת בלהות, בשלב הפלייאוף (2:3 דרמטי בחוץ ו-1:3 בבית), וכן את אתלטיקו מדריד בשמינית הגמר הראשון. כמה משחקים ניצחה ריאל העונה בהפרש של שלושה שערים - אם נתעלם כמובן מטורנירים קיקיונים והשלבים המוקדמים של הקופה דל ריי| וכמה פעמים היא הצליחה לשמור על שער נקי בליגה ובצ’מפיונס? אז ככה. אמנם טיבו קורטואה לא עבד נגד אלאבס, אבל בלונדון בהחלט כן, ושמר על שער נקי ביום שבת לראשונה מזה תשעה משחקים. העונה ריאל לא ספגה רק במשחק בודד בצ’מפיונס וחטפה כבר 20 שערים ב-13 משחקים, ובעשרה משחקי ליגה לא ספגה. סה"כ בכל המסגרות – 15 מתוך 52 (לא מחשיב את ה-0:5 על דפורטיבו מינארה). כמו כן, ב-11 משחקים העונה היא ניצחה בהפרש של שלושה שערים ומעלה. ריאל ניצחה ב-22 מ-29 משחקי הבית האחרונים שלה בליגת האלופות, רשמה גם ארבע תוצאות תיקו ושלושה הפסדים. יש לה 18 שערים בחמשת משחקי הבית האחרונים במפעל אבל זה כולל את המאניטה נגד לייפציג וההצגה של ויניסיוס נגד בורוסיה דורטמונד.

לקראת המשחק מחר ריאל צריכה הרבה דברים ונראה שיותר מכל – גולים. מה שלא עבד בגומלין נגד אתלטיקו, מה שלא עבד בלונדון, מה שלא עבד יותר מדי פעמים העונה. אמנם הוא כבר ידע נקודות שפל גדולות יותר העונה, אבל מי ש’סומן’ בתקשורת אחרי המשחק האחרון הוא קיליאן אמבפה שספג כרטיס אדום מטופש אחרי עבירה מכוערת ומטופשת ומיותרת וייצא למנוחה במשחקי הליגה הקרובים. בתקשורת דיווחו כי גם המאמן וגם כבוד הנשיא פלורנטינו פרס שוחחו עימו. “הוא פגוע ומאוכזב ממה שקרה במשחק האחרון, אבל הוא התאמן טוב מאוד אתמול", הבהיר קרלו ו’קרא’ לו למעשה: אנחנו צריכים אותו כי זה לא רק לעשות הגנה היטב במקרה הזה, אנחנו צריכים להבקיע שערים… ויותר מתמיד אנחנו צריכים את השערים שלו מחר”. אנצ’לוטי חולם על שלושער אולי כמו נגד מנצ’סטר סיטי. אמבפה הגיע לריאל בשביל לזכות בליגת האלופות ובדיוק בשביל משחקים כאלה הביאו אותו. בלונדון הוא הגיע למצב לא רע והיה יכול וצריך לעשות יותר. מחר הוא חייב לאפס את הרגל. הצרפתי, שרוצה לזנק קדימה בטבלת המבקיעים במפעל, עם שבעה שערים העונה בצ’מפיונס - רחוק רק שניים מקביעת שיא אישי חדש.

עוד דבר שריאל תצטרך הוא, מן קטע כזה – לרוץ. ריאל רצה 14 ק"מ פחות מארסנל במשחק הראשון, דבר שקורה לה שוב ושוב העונה, והייתה הקבוצה העצלה ביותר בשלב שמינית הגמר. וזה מצחיק בהתחשב בכך שהכדור לא היה אצלה. “זה נכון שאם אתה רץ יותר – יש לך יותר אפשרויות וזה משפיע על המשחק. אנחנו צריכים לדעת מה זה אומר לרוץ בחוכמה, לרוץ מחר יותר טוב ולתקן”, הבהיר ג’וד, שמצד שני הזכיר כי גם בעונה שעברה ריאל לא הייתה אלופת הקילומטראז’, אבל יחי ההבדל הקטן. ג’וד כרגיל, אופטימי: “למען האמת התחלנו להאמין בקאמבק כבר באוטובוס, התחושה הזו מדבקת אחרי שאתה מסתכל על חווית מהעבר. כל החברים לחדר ההלבשה ממש התחילו להאמין כבר באוטובוס וזה אומר, בטח אחרי משחק רע – שאתה במועדון הטוב בעולם”. הוא אומר שארסנל שיחקה נהדר אבל למעט הכדורים החופשיים הנהדרים – היא לא הפתיעה אותו. “אנחנו צריכים לסמוך על הקבוצה ועל האפשרויות שלנו. היו לילות קסומים בברנבאו, ברור שאנחנו מאמינים שיש לנו סיכוי. עלינו לעבוד קשה, זה מה שיכול להביא את ההצלחה מחר ולא ההיסטוריה של המועדון. עלינו לשחק הרבה יותר טוב מהמשחק הראשון, להבין מה המשחק דורש”.

האנגלי, שהיה זה שניצח למשל את סיטי באיתיחאד עם שער חכם בדקה האחרונה – דיבר על הצורך של ריאל להשתפר במעברים לחלק הקדמי, מה שהיה ממש לוקה בחסר במשחק הראשון. זו בעצם קריאת השכמה לוויניסיוס שהיה השחקן החלש ביותר על המגרש באימרויות עם לא פחות מ-18 איבודי כדור. זה שלא הצליח באף דריבל. אף אחד לא נשאל עליו במסיבת העיתונאים ואולי לראשונה מזה זמן רב יש לו קצת יותר שקט נפשי? ויני עם הופעה מספר 68 במפעל היוקרתי וזה מכובד מאוד, 28 שערים ו-25 בישולים, האיש שכבש פעמיים בגמר וליברפול ומנצ’סטר סיטי, קבוצות פאר מאנגליה - כבר חוו על בשרן את יכולתו. ואולי הפעם תורה של ארסנל? בהחלט יכול להיות שוויניסיוס טוב עושה את ההבדל עבור ריאל. עבור רבים המשחק האחרון הטוב שלו באמת היה ה-2:5 על בורוסיה דורטמונד וזה היה באוקטובר. כבר זמן רב שוויני לא חד בפעולה האחרונה, אבל אתם מכירים את הקלישאה על שחקנים גדולים…


“משחק שתפור על ריאל מדריד”. ג’וד אופטימי

ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| פדה ואלוורדה, ראול אסנסיו, אנטוניו רודיגר, פראן גארסיה| אורליאן טשואמני, לוקה מודריץ’, ג’וד בלינגהאם| רודריגו, ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה

ארסנל מגיעה למשחק אמנם אחרי תיקו ביתי 1:1 מאכזב נגד ברנטפורד, משחק ליגה שני ברציפות שהיא לא מנצחת ויש לה רק שני ניצחונות ליגה בשבעת האחרונים, אך זה ממש לא משנה. ליברפול בין-כה נוגעת בכתר בעקבות קצב צבירת הנקודות המדהים שלה והפער הגדול, והתותחנים באופוריה מה-0:3 על ריאל מדריד, הניצחון הכי גדול שלהם בעידן שאחרי ארסן ונגר ואולי אפשר להגיד גם הגדול ביותר שלהם באירופה. והם גם מריחים חצי גמר שלישי בתולדות המועדון וראשון מאז 2009, אז נתקלו במנצ’סטר יונייטד ובכריסטיאנו רונאלדו. מיקל ארטטה שהלך וצבר ניסיון, ידע לחלק את הכוחות ועלה בהרכב מכובד בשבת, אבל עם לא מעט שינויים. שחקנים בכירים רבים טענו מצברים. בוקאיו סאקה למשל נשמר היטב ושותף רק ל-27 דקות. תומאס פארטיי שכבש את שער היתרון - פתח כמגן ימני בכלל (ייכלל בסגל). גם מרטין אודגור ומיקל מרינו התחילו על הספסל זאת בניגוד לדאקלן רייס כוכב השבוע האחרון. שחקנים כמו ז’ורז’יניו, קיירן טירני, אולכסנדר זינצ’נקו ועוד הראו מדוע הם שחקני ספסל. ארסנל מלאת ביטחון כאשר גם המאמן וגם השוער דויד ראיה דיברו על הרצון העז לזכות בליגת האלופות העונה.

יש לא מעט סיבות לאופטימיות עבור האנגלים, שלא ספגו העונה באף משחק שלושה שערים. “מנהג הרשתות הנקיות שמאיים על ריאל מדריד”, נכתב במארקה. ארסנל היא אולי קבוצת ההגנה הטובה ביותר בליגת האלופות מבחינת האיכות שלה, והיא גם זו שספגה הכי מעט שערים בפריימרליג. באירופה, היא שמרה בשישה משחקים על שער נקי, ספגה רק פעם אחת מעל שער אחד וזה קרה בגומלין נגד פ.ס.וו אחרי 1:7 בחוץ (תיקו 2:2 חסר חשיבות בבית) האנגלים יחסרו כמובן את הבלם גבריאל אבל יודעים להסתדר כקבוצה. הפעם האחרונה בה ארסנל ספגה שלושה שערים הייתה בדצמבר 2023 בניצחון 3:4 על לוטון טאון. עברו לא פחות מ-79 משחקים מאז. ברמת המספרים האלה ארסנל מזכירה קצת את הקבוצה ההיא עם יינס להאמן בשיאו ב-2006, סול קמפבל ואחרים, שקבעה שיא במפעל. “ביטחון עצמי” הוא מונח שחזר על עצמו לא מעט מצד השוער, שלא עבד קשה במשחק בלונדון למעט הצלה אחת מול אמבפה.


השואו של רייס. מהניצחונות הגדולים בתולדות התותחנים

ראיה: “יש לנו את הביטחון לעשות את אותו הדבר כמו במשחק הראשון, כלומר לא רק להעפיל אלא גם לנצח. אנחנו יודעים כמה טובים היינו במשחק הראשון ואנחנו כאן כדי לעשות היסטוריה, כדי לנצח. אני מרוכז במשחק ויהיה מה שהיה”. השוער נשאל על האווירה בברנבאו ואמר: “הכל יכול לקרות בכדורגל, אנחנו צריכים להתכונן היטב ולשחק את המשחק שלנו. אנחנו לא יכולים לשלוט באווירה שתהיה, עלינו להתמקד בעצמינו, לנצל מצבים ולהבקיע שערים”, אמר ודרש מחבריו ריכוז שהיה כמעט לאורך כל המשחק הראשון למעט אולי כמה איבודי כדור בדקות הפתיחה. כשאני משחק בליגת האלופות אני יודע שנפגוש את הטובים ביותר. עשינו את זה היטב בעונה שעברה ואנחנו מתקדמים ועושים את זה גם העונה". הוא מוסיף: “אנחנו רוצים לזכות בליגת האלופות, אבל קודם כל יש את המשחק מחר”. על הצהרותיו של קרלו אנצ’לוטי: “הדרך לנצח היא להיות סופר-משוכנעים בקבוצה שלנו”.

איי שם לפני כמעט 20 שנה ניצחה ארסנל בסנטיאגו ברנבאו את ריאל מדריד והם רוצים לעשות זאת שוב, מה גם שהם לא ספגו אף שער מולה בשלושה משחקים. בסה"כ יש לה חמישה ניצחונות מול 11 הפסדים על אדמת ספרד. העונה היא גברה על ג’ירונה 1:2 בספרד עם שערים של ז’ורז’יניו ואייתן נווארי. ההיסטוריה מספרת שארסנל ניצחה במשחק הבית שלה 20 פעמים באירופה ועברה 18 פעמים הלאה, אם כי שתי ההדחות היו מול ספרדיות בליגת האלופות: נגד ולנסיה ב-2000-01 ברבע הגמר (ניצחון 1:2 לא הספיק עם הפסד 1:0 במאסטייה והדחה בשל שערי חוץ) והן נגד ברצלונה בשמינית הגמר ב-2010-11 (ניצחון 1:2 בזכות שערים מאוחרים של ארשבין ורובין ואן פרסי, לעומת הפסד 3:1 בספרד אחרי שלושער של ליאו מסי ואדום של ההולנדי). את המשחק ההוא ב-2006 ארטטה גם כן זוכר: “הרגע הזה היה מיוחד במינו ואנחנו רוצים ליצור עוד רגע גדול”.

ארטטה בטוח בעצמו לקראת המשחק: “יש לנו הזדמנות לזכות העונה בליגת האלופות, לא עשינו את זה מעולם, אבל קודם המשחק מחר, עלינו ללמוד גם ליהנות מהמצב. אנחנו רוצים לעשות את אותו הדבר, לשלוט במשחק ולנצח כמו במשחק בלונדון, אם כי כל משחק הוא שונה”. הוא משבח את ההגנה: “מאזן הספיגות שלנו גורם לי להאמין שהקבוצה בוגרת, טובה וחזקה, גם כששחקנים חסרים, אך עלינו להוכיח את עצמינו גם מחר. מה שעשית אתמול כבר לא משנה. עלינו לנסות למזער את המעלות שלהם ולחזק את המעלות שלנו, עלינו להיות שוב יציבים מאוד מאחור”. הוא לא נרתע מהלחץ: “אני אוהב את זה שאנחנו מתחרים, אני אוהב את הלחץ של התחרות הזו” וסיפר עד כמה היה חשוב לו להחדיר בשחקניו עוד לפני המשחק הראשון את האמונה שהם מסוגלים לעשות את זה.

על ריאל מדריד ורצון הקאמבק שלה: “יש לנו כבוד והערצה למועדון הזה ולבטח מה שהשיגו בתחרות הזו. זה מדהים, אבל אנחנו רוצים לנצח אותם והגיע הזמן לנצח אותם. אנחנו לא משתמשים במילה ‘פחד’ בארסנל, אף פעם. למדנו מהמשחקים בליגת האלופות, יש לנו את היכולת להסתגל לכל תרחיש, עלינו להבין איך הם עשו את זה כל כך הרבה פעמים. זה חלק מהעניין, אנחנו מתכוננים לרצון שלהם לעשות קאמבק, אנחנו עובדים על דברים חיוניים לניצחון במשחק. הרעיון שלנו הוא להאמין, לשלוט, ולהיות בטוחים שנוכל לנצח אותם גם במדריד”. ארסנל תחסר את ז’ורז’יניו שהוא שחקן ספסל, בעוד פארטיי השתתף באימון ואמור לפתוח בהרכב. גם בן ווייט זמין. המאמן הבהיר כי ארסנל מתאמנת על פנדלים כל הזמן ולא רק סביב המשחק הזה, אם וכאשר.

הקשר מיקל מרינו עשה את שלו גם במשחק הקודם, ואם השערים הקודמים היו במשחקים פחות גדולים הרי שהשער השלישי שלו עשוי לשחק תפקיד חשוב. “כן, הרקורד שלי טוב”, אמר בחיוך לתקשורת בספרד אבל הוא זהיר יותר. “אלף דברים יכולים לקרות במגרש הכדורגל ובטח בברנבאו, ועל כן יש לנו כל כך הרבה כבוד אליהם. לא דיברתי על זה עם אף אחד מחבריי לקבוצה אבל הם יודעים על ההיסטוריה, ‘הרעש’ וההילה סביב ריאל מדריד במקום בהחלט. זה הולך להיות משחק יפה וחשוב, בתור אחד הוותיקים אתרום מהניסיון שלי, אבל נראה שחבריי לקבוצה די רגועים. באופן אישי גם לי הכל קרה בברנבאו, היו חוויות טובות ורעות”. הוא מסכם: “ארסנל של ארטטה היא קבוצה אמיצה”

ארסנל - הרכב משוער: דויד ראיה| יוריאן טימבר, וויליאם סאליבה, יקוב קיביור, מיילס לואיס-סקלי| תומאס פארטיי, דקלאן רייס, מרטין אודגור| בוקאיו סאקה, גבריאל מרטינלי ומיקל מרינו

הקמפיין של ריאל מדריד| במועדון עובדים חזק ברשתות החברתיות לקראת המשחק, וגם יש את ‘הגב’ של השחקנים. ברהים דיאס העלה תמונה שלו חוגג בטירוף נגד אתלטיקו מדריד עם הכיתוב “אמונה, יחד איתכם, רביעי”, גם פדה ואלוורדה, דני קרבחאל שבכלל פצוע ועוד - נרתמו לרעיון. ריאל מדריד פירסמה את הרמונטדות נגד וולפסבורג, פריז סן ז’רמן, מנצ’סטר סיטי ובאיירן מינכן, שילוב של הזכייה האחרונה, הגביע המטורף ב-2022 וכן וולפסבורג ב-2016. הכותרת “הברנבאו שוב” מלווה במוסיקה אפית ומסר שמגדיר בצורה מושלמת את הרוח של ריאל מדריד במפעל האהוב עליה. “אנחנו הולכים ללמד אותם שאין מחסומים או גבולות. עולם שבו הכל אפשרי. אני לא יודע את העתיד. לא באתי לספר לך איך זה נגמר. באתי להגיד לך איך זה יתחיל. מתישהו זה יגמר, אולי. אבל לא הפעם”.

עוד מספרים והיסטוריה: ריאל מדריד מובילה עם 40 רבעי גמר בגביע אירופה\ליגת האלופות, המאזן שלה עומד על 33 העפלות ושש הדחות. בכל 12 הפעמים האחרונות היא המשיכה הלאה. אם מדובר על ליגת האלופות בלבד הרי שזה רבע הגמר ה-21 שלה, שנייה רק לבאיירן מינכן עם 23.

ריאל מדריד הדיחה יריבות מאנגליה 15 פעמים לעומת שבע פעמים בהן הודחה. יש לה עשר העפלות ב-13 המאבקים האחרונים, וכן שלוש ההדחות האחרונות שלנו היו גם כן נגד אנגליות: נגד מנצ’סטר סיטי בשמינית הגמר ב-2020, נגד צ’לסי בחצי הגמר כעבור שנה ונגד סיטי בחצי הגמר ב-2023. את מנצ’סטר יונייטד למשל הדיחה ריאל ארבע פעמים מול הדחה אחת. ריאל גברה על יונייטד בחצי הגמר ב-1957 עם ניצחון 1:3 בבית ותיקו בגומלין וכן הדיחה את אלכס פרגוסון שלוש פעמים: ברבע הגמר בשנת 2000 עם הצמד של ראול באולד טראפורד בדרך ל-2:3 בגומלין, ברבע הגמר ב-2003 עם צמד של ראוליטו ו-1:3 ביתי מול הפסד 4:3 בגומלין ושלושער רונאלדו, וב-2012-13 בשלב שמינית הגמר עם קאמבק בגומלין בחוץ אחרי פיגור, לא מעט בזכות כרטיס אדום - כריסטיאנו קבע 1:2 כשמודריץ’ השווה בבעיטה אדירה לקורה ופנימה. את ליברפול ניצחה ריאל מדריד פעמיים בגמר לאחר שהפסידה לה ב-1981, וכן הדיחה אותה בשמינית הגמר ב-2023 וברבע הגמר ב-2021. מנגד הודחנו בשמינית הודחנו בשמינית הגמר ב-2009, כלומר מאזן 2:4 לריאל. בעקבות הפעמיים האחרונות בהן התגברה ריאל על סיטי - העונה וכן בדו-קרב הפנדלים אשתקד, המאזן עלה לחיובי, יחד עם חצי הגמר המיתולוגי ב-2022 ונס רודריגו בגומלין - 1:3 לנו אחרי הפסד רק 4:3 איכשהו באיתיחאד, וכן ההדחה בחצי גמר 2016, כשסיטי מנגד הדיחה את ריאל ב-2020 כאמור וב-2023. גם כאן מאזן 2:4.

מנגד, ריאל כבר הודחה נגד ארסנל פעם אחת ב-2006 כאמור עם הפסד ביתי 1:0 ותיקו מאופס בגומלין, וגם נגד הלונדונית השנייה הבכירה המצב לא מזהיר. ריאל התגברה על חצי הגמר ב-2021 כשכעבור עונה הדיחה את צ’לסי עם 1:3 בחוץ בזכות שלושער של קארים בנזמה, והובכה בברנבאו אבל לבסוף עלתה עם רודריגו והוולה והפסד 3:2, כעבור שנה ריאל השיגה ניצחון כפול על האנגלים. ריאל הדיחה את טוטנהאם פעמיים בליגת האלופות ויש לה משחק אייקוני מאוד גם נגד דרבי קאונטי עליו תקראו למטה.

הרמונטדות הגדולות של ריאל מדריד

-עונת 1975-76: תבוסה 4:1 לדרבי קאונטי בשמינית הגמר| ניצחון 1:5 בבית

ריאל מדריד של מילאן מיליאניץ’ שתשייט לאליפות נוספת באותה עונה פתחה את הליגה ללא רבב והתגברה על יריבה רומנית בדמות סטיוואה בוקרשט בסיבוב הראשון של גביע אירופה די בקלות. ואז היא חטפה כאפה לפנים באנגליה. פירי אמנם כבש שער מצמק בדקה ה-25 אחרי בליץ’ של האנגלים בזכות ג’ורג’ שכבש פעמיים ברבע שעה, אך דויד ניש כבש שער שלישי לפני המחצית ובדקה ה-78 אותו ג’ורג’ השלים שלושער, ועם 4:1 זה נראה קשה מאוד.

תיקו במאסטייה נגד ולנסיה לא הפריע לריאל שלא איבדה את הביטחון והאמינה. רוברטו מרטינס הביא לפתיחה חלומית עם שער בדקה השלישית. החלוץ השלים צמד רק בדקה ה-51, ואז בא שער של קרלוס סנטיאנה. ג’ורג’ צימק בדקה ה-62 ופירי לקח את המשחק להארכה עם פנדל מדויק. בדקה ה-99 סנטיאנה השלים צמד. המסע של ריאל הסתיים בחצי הגמר נגד באיירן מינכן האכזרית שתזכה בכתר.

-עונת 1979-80: הפסד 2:0 לסלטיק ברבע הגמר| ניצחון 0:3 בחוץ

ריאל הגיעה לסלטיק פארק אחרי שהדיחה את לבסקי ספארק וכן את פורטו, את הפורטוגלים בזכות שערי חוץ. ג’ורג’ מקלוסקי וג’וני דויילי כבשו עבור המארחת במחצית השנייה. הקהל “פוצץ” את הסנטיאגו ברנבאו, 110 אלף אוהדים חזרו שם ברמונטדה כך אומרים, כשבועיים אחרי יום ההולדת ה-78 של המועדון. קרלוס סנטיאנה הרגיע עם שער יתרון רגע לפני הירידה להפסקה. אולי שטיליקה הגרמני כבש את השני בדקה ה-56 ואז הגיע תורו של חואניטו הכל-יכול עם שער שלישי ארבע דקות לסיום. חואניטו עם שערו היחיד באירופה אגב באותה העונה. בחצי הגמר נתקלה ריאל בהמבורג הגרמנית ולמרות 0:2 ביתי במשחק הראשון - זה כבר היה יותר מדי עבורה. לגמר תגיע ריאל ב-1980-81, כעבור שנה, ותפסיד לליברפול.

-עונת 1984-85: הפסד 3:0 לאנדרלכט בחוץ| ניצחון 1:6 בגומלין הביתי

יש לציין כי מדובר אמנם רק בגביע אופ"א וזה פחות סקסי, אבל זו הייתה הדרך לזכייה הראשונה של המועדון. בסיבוב השלישי פגשה ריאל את הבלגים, שמרה על שער נקי במחצית אבל התפרקה תוך שתי דקות כשספדגה בדקות 65 ו-66. חמש דקות לסיום זה הפך לתבוסה - 3:0.

הגומלין נערך בסנטיאגו ברנבאו בחודש דצמבר, כעבור שבועיים 95 אלף היו שם לדחוף את הקבוצה, כך אומרים. מנואל סאנצ’יס דווקא הוא כבש ראשון בדקה השלישית, אמיליו בוטראגיניו קירב את מחיקת הפער בדקה ה-16 וזהו-חורחה ואלדאנו מחק לחלוטין עם השלישי, אבל פר פירמן השווה בדקה ה-34. ואולם, ואלדאנו השלים צמד וריאל ירדה להפסקה ב-1:4. בעידן שערי החוץ זה לא היה מספיק ועל כן אמיליו בוטראגיניו השתולל עם צמד תוך חמש דקות והעלה את מאזנו לשלושער. בחצי הגמר, אגב, אחרי שריאל דילגה על טוטנהאם עם ניצחון דווקא בלונדון ותיקו בבית - הגיעה עוד רמונטדה - נגד אינטר. האיטלקים ניצחו 1:2 בג’וזפה מיאצה, אבל ריאל לא ויתרה. קרלוס סנטיאנה כבש צמד בגומלין הביתי ומיצ’ל הבקיע את השלישי.

עונת 1985-86: הפסד 5:1 בחוץ מול בורוסיה מנשנגלדבאך| ניצחון 0:4 בבית

שוב גביע אופ"א, לפני רצף האליפויות של הקינטה דל בויטרה, שוב משחק היסטורי. הימים הם הימים בהם ריאל הייתה מפסידה דרך קבע בגרמניה. להפסקה במשחק הראשון היא ירדה בפיגור 2:0, עם שער עצמי של חוסה אנטוניו סאלגווארו, אלא שאוו ראן, הקשר ההתקפי, הלם עם צמד מהיר במחצית השנייה ואוואלד ליין כבש את החמישי - כואב מאוד.

כואב אבל לא בלתי אפשרי. חואניטו, הלב הפועם של כל הרמונטדות, ישב על הספסל ולא שותף בתבוסה בגרמניה. גומלין הוא פתח בהרכב. בדקה השישית הוא בישל לוואלדאנו, ובדקה ה-18 זה עבד היטב, שוב. חוסה אנטוניו קמאצ’ו עם סרט הקפטן הנהיג ועשה את עבודת ההגנה בצד שמאל. אלא שלמרות הלחץ הבלתי פוסק - הגולים היו חסרים. קרלוס סנטיאנה כבש 14 דקות לסיום ונתן תקווה, וממש בדקה ה-89 הגיע השער המיוחל וכולנו זוכרים את שאגות השמחה האייקוניות של חואניטו כשהוחלף… גם העונה הזו הסתיימה עם זכייה בגביע אופ"א. היריבה בגמר גם כן הייתה גרמנית - קלן, גמר כפול יש לציין. ריאל סגרה עניין עם 1:5 ביתי, שוב צמד של ואלדאנו הכל-יכול, והפסידה 2:0 בגומלין כעבור שבוע. אבל חכו…

-עונת 1985-86: הפסד 3:1 לאינטר בחוץ בחצי הגמר| ניצחון 1:5 בבית

העיתונאים ומחברי הספרים למיניהם אומרים שעוד במקלחת לאחר המשחק ראו את חואניטו כועס, רוצה להרים את החבר’ה ולחפש את האיטלקים ולומר להם: “אנחנו עוד נראה לכם”. מיד עם שריקת הסיום הוא היה בטירוף וחיכה לגומלין. מארקו טאדלי כבש לנראזורי כבר אחרי דקה בחצי הגמר הראשון, פתיחת משחק איומה, והכפיל בדקה ה-57. ואלדאנו הביא לשמחה אדירה עם שער חוץ יקר בדקה ה-87 והפסד מינימלי (הכובש הבכיר שלנו במפעל באותה העונה עם שבעה), אלא שסאלגוארו כבש שער עצמי.

הגומלין היה קשה ומאתגר. הוגו סאנצ’ס כבש בפנדל וגורדיו כבש שער שני, אלא שמייד לאחר מכן ליאם בראדלי כבש שער חוץ יקר לאיטלקים. הוגו כבש פנדל נוסף והמשחק הלך להארכה, שם הגיע תורו של קרלוס סנטיאנה עם צמד גדול בדרך ל-1:5 אייקוני.

-עונת 2015-16: הפסד 2:0 לוולפסבורג בחוץ ברבע הגמר| ניצחון 0:3 בגומלין

ימים ספורים לאחר ניצחון ענק 1:2 בקאמפ נואו על ברצלונה בעשרה שחקנים שגרר את הכותרות הידועות “hay liga” - שכחה ריאל שצריך לשחק בגרמניה. ריקרדו רודריגס כבש בדקה ה-18 בפנדל למארחת, והלחץ גבר עם שער שני די מהר - מקיסימיליאן ארנולד היה הכובש. ריאל לא הצליחה להיכנס למשחק, סבלה מיום חלש של הכוכבים כאשר קארים בנזמה נפצע ארבע דקות למחצית והוחלף בחסה רודריגס, והייתה אובדת עצות. המחליפים חאמס רודריגס ואיסקו לא עזרו.

זינדין זידאן רצה להוביל את ריאל לרמונטדה ראשונה בליגת האלופות – אשכרה – מאז ימיו כשחקן, נגד באיירן מינכן ברבע גמר 2002. כריסטיאנו רונאלדו היה בטוח בעצמו ובקבוצה וסיפר לחבר’ה בחדר ההלבשה - זה עליי, יהיה בסדר. אחרי שטחן את שלב הבתים וכבש גם בצמד המשחקים בקלים נגד רומא בשמינית הגמר - הוא חיכה לעשות את זה קצת ביותר גדול. בדקה ה-16 הוא נהנה מכדור רוחב של דני קרבחאל ושנ"צ של הבלמים ועשה 0:1. כעבור דקה טוני קרוס הרים קרן נהדרת ורונאלדו הלא מכוסה - איך? - כבש את השני ומחק את היתרון של הגרמנים. ריאל לא רצתה להשאיר פתח למתפרצות ולמרות ששלטה במגרש באופן ברור - משהו היה חסר. ואז בדקה ה-77, חואניטו וחואניטו, כמה סמלי - כריסטיאנו השלים שלושער בכדור חופשי ערמומי מתחת לחומה, שערו ה-15 והאחרון במפעל באותה עונה

האגדות מדברות| שער המארקה חגיגי יממה לפני המשחק עם אזכורים של עוד ציטוטים משחקני העבר על רקע קאמבקים בלתי נשכחים של ריאל מדריד. “ככה, ככה ריאל מדריד הופכת”.

חוסה אנטוניו קמאצ’ו שהיה גם כן אחד המנהיגים בימי הרמונטדות: “אחרי משחקים כאלה המורל קצת יורד, כשאתה סופג הפסד בהפרש גבוה, ובאותו רגע רציתי להגביר אותו”, אומר ומדבר על המשחק נגד אנדרלכט ב-1984. “למרבה המזל היו הרבה לילות קסומים לריאל מדריד, עם קאמבקים. אם יש קבוצה עם מנטאליות כזו ועם אוהדים שמגיעים בצורה אחרת הרי זו ריאל מדריד. אבל, השחקנים האלה רוצים ללכת על כל התארים אבל לעתים הם קצת מתחבאים”. הוא מנתח כי ארסנל “תכבד את ריאל הרבה יותר בגומלין ולמרות שהיא תוקפת ומתגוננת כיחידה - זה עלול לעלות לה ביוקר”.

חורחה ואלדאנו הדגיש את דמותו של הספרדי: “אני לא האמנתי שאפשר להדיח את אנדרלכט אבל קמאצ’ו תפס אותנו מיד אחרי המשחק. אני זוכר שבבוקר של הגומלין הביתי הוא היה מעיר אותי מוקדם מאוד וחופר עם שאלות. איך אני הולך לשחק, איך אני הולך להבקיע, כמה אני ארוץ. היינו צעירים והוא היה אחוז טירוף וזה עזר לנו. לרגע יש זיכרון טוב מאוד, והמשחקים האלה בלתי נשכחים. האווירה הייתה טובה יותר מהיום כי הברנבאו היה עם 120 אלף אוהדים שהתאספו כדי לעודד, הייתה רמה יוצאת דופן וביטחון. אני חושב שאין היגיון במשחקים האלה. הדור הזה מכיר את הסיפורים ויש את האקלים שצריך ליצור. יש פחד אצל היריבות, התנאים מתחילים להיווצר”

2 לייקים

סחתיין על הסיקור דור (כרגיל), רק משהו אחד שהייתי משנה - בכותרת, הייתי מוסיף סימן שאלה בסוף: “רמונטדה, בבקשה?”
בשלב הזה, ואיך שאנחנו נראים השנה, לא בטוח בכלל שהייתי רוצה רמונטדה (גם אם היא אפשרית). וזה אפילו לא בגלל חשש מהתבזות בהמשך או משהו בסגנון (מה גם ש-אופס, קצת מאוחר מידיי בשביל זה). פשוט ברמה הכי בסיסית - לא בא לי לראות ריאל מדריד השנה יותר ממה שאנחנו “צריכים” ממילא.

4 לייקים

במחשבה שניה אנשים רוצים להוציא קיטור, אז אני אמשיך לאט לאט בזמני עד שהתוצר יהיה מוגמר וכל אחד יוכל לקרוא ולהגיד את דעתו.

לגבי המשחק: אני חושב שגם אם נעבור את ארסנל העונה הזו תסתיים בחרא אחד גדול. אני לא חושב לטווח הרחוק אלא לטווח הקצר וזו אולי בעיה אבל אני לא פלורנטינו פרס. ואני למען האמת חושש שקרלו אנצ’לוטי (“יש לי חוזה”) שורד עד ל-2026 גם אם נושפל, בכל מקרה. אז אני חושב על הלב שלי, המצב רוח שלי, ורוצה קצת להתרגש מהכדורגל מה שלא קרה לי השנה באף משחק של הקבוצה הזו. אולי רק בניצחון הדרמטי על מנצ’סטר סיטי. אני גם יודע שגם אם נוביל 0:2 אחרי רבע שעה - סתם זורק - זה בהחלט יכול ללכת לפח, ועדיין…

אם זה קורה, אני חושב שאני לא צופה בריאל בעונה הבאה. זה נהיה נורא.

לייק 1

אני כל פסח טס לתאילנד עם האישה ותמיד רואה ריאל למרות 4 שעות הפרש, כולל משחקים שמתחילים ב2 לפנות בוקר בתאילנד.
אתמול היה משחק בשעה נוחה מאוד, 9 בערב, ולא טרחתי בכלל לחפש בר או לינק לראות את המשחק. מבחינתי זה מסכם את העונה של ריאל - מהדבר שאני הכי מצפה לו, לאדישות מוחלטת. הפרחים לקרלו והשחקנים.

ולמרות הכל…את המשחק נגד ארסנל אני אשב לראות כהרגלי בקודש, בשעה 2 לפנות בוקר ואתפלל למשחק אחד חלומי.

4 לייקים

כתבתי את זה אחרי שהדחנו את סיטי, הקבוצה תגיע שאננה ומזלזלת למשחק נגד ארסנל. בתחושה שהיא מעל לכדורגל והכל פשוט מגיע לה בלי להתאמץ.
וככה בדיוק הם נראו על הדשא, עצלנים, מדושנים וממתינים לנצח בלי לשחק כדורגל. הגול יגיע גם אם לא ננסה לכבוש, לא ברור…?

עצם העובדה שכולם עסוקים בלדבר על רמונטדה (באמת?!) אחרי תבוסה (!) 3:0 ועם אפס כדורגל ששיחקנו, בלי בכלל לתת איזשהו משקל לקבוצה היריבה, שכבר הוכיחה שהיא טובה מאיתנו בכמה רמות ממש לפני פחות משבוע, זה להמשיך לזלזל בכולם.

זה היה צריך לקרות אחרי התבוסה לברצלונה בסופרקאפ ואחרי כל משחק מאז, שבכולם בערך הצגנו משחק רופס ועלוב.
קצת צניעות, סתמו את הפה, תורידו את הראש ותתחילו לשחק כדורגל פשוט ויעיל, בתור התחלה, לרוץ! שיראו שהם מתאמצים, זה המינימום שהם חייבים לאוהדים כרגע. אין לנו שום זכות לעוף על עצמינו כאילו כל מה שעומד בנינו לבין לזכות בתואר זה רק הרצון שלנו.

8 לייקים

בשביל שתהייה רמונטדה צריך שיהיה גם כדורגל, צריך שתהייה מינימום של שיטה או תכנית.

בכל הרמונטדות הקודמות שלנו אמנם הגענו כאנדרדוג, אבל לקבוצה היה מן שטף כזה שזרם על המגרש, הייתה קצת דינאמיות על המגרש, הייתה מחשבה התקפית הכי בסיסית ומינימלית, אבל היא הייתה קיימת.

הפעם זה אבוד מראש לחלוטין עם כמה שזה כואב ומשפיל, אבל זה אבוד.
אין התחלה של מומנטום, אין תכנית, אין שיטה, נראה לפרקים אפילו שאין רוח.

3 לייקים

האמת, רמונטדה היום ממש תבאס אותי. מקווה שארסנל יסגרו סיפור מוקדם.

אם נושפל, בברנבאו, מבחינתי זה בונוס.

הדיבורים על רמונטדה במצב הנוכחי שלנו מביכים. למזלנו, המשחק ביום רביעי בערב ואין הרבה זמן לסבול את זה. ארסנל לא קבוצה אימתנית אבל אנחנו במוד של הרס עצמי העונה ולא צריך להיות קבוצה אימתנית כדי לנצל את זה.

אחרי הדיווחים של פבריציו אתמול שבמידה ולא נעפיל לשלב הבא קרלו יהיה בסכנה ממשית לאבד את התפקיד, אני לא בטוח עד כמה יכאב לי כשנודח.

3 לייקים

הסיכוי היחיד לרמונטדה…

אם זה תלוי רק בכדורגל אז אין לנו סיכוי, אבל אם זה היה תלוי רק בכדורגל קרלו היה זוכה בשתי הצ’מפיונס האחרונים שלו ?
עדיין יש סיכוי, כי זאת ריאל בברנבאו בליגת האלופות, כי למרות הכל אנחנו מאמינים שזה אפשרי(גם אלה שכותבים שזה לא אפשרי), כי יש לנו אמבפה, ויני, ג’וד וגם רודריגו שאם אחד מהם תופס משחק הוא יכול לתת שלישייה, כי המגרש הזה נתן מהפכים יותר גדולים(לדוגמא המהפך מול סיטי בדקות האחרונות יותר משוגע מאשר לנצח את ארסנל 3-0).

האם זה יקרה ? רוב הסיכויים שלא, אבל לא צופים בכדורגל בגלל הסיכויים על הנייר.

שמע קודם כל אני חושב ש-2024 לא דומה בכלל ל-2022 שהייתה רכבת הרים מטורפת ממש בכל משחק. הדחנו את מנצ’סטר סיטי באיתיחאד עם מזל זה נכון אבל זה לא כמו שנתיים קודם לכן ולדעתי במשחק הביתי הגיע לנו יותר מ-3:3. ואחרי שסילקנו אותם היה ברור שהדרך שלנו סלולה. להיפך זה מחדל שהיה צריך לחכות לחוסלו כדי לנצח את באיירן מינכן שהייתה בעונה איומה. אבל כמובן שאני מסכים עם הקו הכללי שלך.

הרבה מדברים על הרמונטדות האלה וגם המועדון - הלוואי והשחקנים היו בטירוף לא רק ברשתות החברתיות - אבל אז היה צריך לחזור מגול אחד. הפעם משלושה.

אני ממשיך לערוך פה את הת’רד בהתלהבות ולא נותן לכם לבאס אותי - סתם. מזכיר גם שיש אופציה להגיע ‘בטירוף’ למשחק או לראות אותו ואחרי זה להחליט שכוס אמק הם לא שווים כלום והעונה נגמרה, זה כנראה מה שאני אעשה. גם אם אני רוצה לא לראות זה חזק ממני. הראש אומר שאין סיכוי לרמונטדה, הלב נותן לזה כמה אחוזים.

אגב העלו פה את התמונה של לוקאס ואסקס - אמרתי את זה גם בפודיום, מניח שאני ממש בדעת מיעוט - עולה עם פדה ואלוורדה כקשר, לוקח את ההימור הזה. גם פדה אגב התקשה מול מרטינלי. צריכים את פדה באמצע, בטח כשאין קמאבינגה וסבאיוס לא שיחק הרבה זמן. יודע שלוקאס הוא נזק אבל גם ככה נספוג.

מי רוצה רמונטדה אם זה אומר שנגזר עלינו סבל מתמשך לפחות עוד שנה? כמו ש-Harozim כתב, זה יהיה קטסטרופלי. חוץ מזה, לא מגיע לנו בשיט, בשונה משנים קודמות.

לייק 1

לא יודע, לא רואה המון הבדל מהשנים הקודמות עם קרליטו האגדי. גם אז לא הייתה שיטה, גם אז המקריות הייתה לצידנו לאורך כל הדרך, גם אז טענתי בכל מפגש נוקאאוט שלא היינו הקבוצה הטובה מבין השתיים על המגרש לפחות משלב רבע הגמר בכל שנה.

מה השתנה? אולי הדברים מתאזנים קצת, כדרך הטבע. אולי ירידתם של המנהיגים והמאמנים הטבעיים על המגרש פגעה עוד יותר בקבוצה ועכשיו היא נראית כאוסף כוכבים.

ואולי, רק אולי, ברביעי תהיה עוד רמונטדה שאחריה מי יודע מה יהיה. כי תאכלס, בעיניי, אין שום הבדל משנים קודמות. זה אותה הגברת, עם קצת פחות נקודות לה ליגה ועם יריבה ראויה.

אני מצטרף לתחנונים שהסבל המתמשך מהעונה הזאת ייגמר במהרה, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה ששער ב-10 הדקות הראשונות והברנבאו יהיה בטירוף.

אחרי המשחק הראשון נגד ארסנל הייתי ממש עצוב אבל די מהר חזר לי החשק, אני מכור לזה. ברור שאני רוצה רמונטדה, אני לא חושב רחוק ואמרתי שלדעתי קרלו אנצ’לוטי בכל מקרה יישאר. אני רוצה להתרגש מכדורגל משהו שלא קרה לי העונה מאז המשחק הראשון של 2024-25 החלשה. דור הופמן שאל אותי בפוד קלאסיקו על הראש והלב. הראש אומר שאין סיכוי ואני לא יודע מאיפה להתחיל בכלל, אבל הלב…הלב, כל החלומות מתגשמים בלב.

הרמונטדות הגדולות של ריאל מדריד בעידן הנוכחי לא היו כמו סופר-דפור נגד מילאן, רומא 2018, ליברפול 2019 וכדומה. פיגרנו גג בשני שערים ותסלח לי וולפסבורג. זה לא אומר שלא יהיה נס, זה אומר שהרמונטדה “המתבקשת” היא אחרת לגמרי. אנחנו בפיגור עצום. ריאל מדריד הנוכחית בונה על כל המסביב אבל לא משחקת כדורגל. ההיסטוריה, הסנטיאגו ברנבאו ו-80 אלף איש, אולי קצת לחץ של שחקני ארסנל, המיתוס – הכל טוב ויפה אבל צריך לשחק כדורגל.

לפני כל משחק גדול העונה האמנתי – אולי עבדתי על עצמי בכוח – ראיתי את החולצה ואת השחקנים ואת המגרש והתרגשתי וכבר אחרי חמש דקות הבנתי שזה לא היום שלנו. האם הקבוצה המבאסת הזו מסוגלת לתת לנו ערב אחד טוב בו כל הכוכבים יתחברו תרתי משמע? החלקים בפאזל? אני בספק. ארסנל תרגיע, תוכל לעקוץ במתפרצות מסוכנות, מותר לה לספוג פעמיים ויש לה הגנת ברזל. קיליאן אמבפה במוד קרבי-מדי, ויניסיוס ג’וניור לא בעסק בכלל ופשוט לא נראה כמו שחקן כדורגל סביר אפילו, רודריגו לא פוגע, ג’וד בלינגהאם לא יכול לבד.

אני כן חולם על ריאל מדריד ‘מתנפלת’ מה שלא ראינו העונה באף משחק, עם לחץ גבוה, עם שחקנים עצלים שעושים לחץ, אולי שער מהיר – כי הראשון הכי קשה – ומשהו יזוז.

אני כועס מאוד על הקבוצה על מה שקורה, על הרשלנות, הזלזול, העצלנות והליצנות. אנשים לא מבינים אותי. זה עוד בסדר לא לזכות באף תואר, אבל להיראות ככה זה מביך כי אין סיבה, ואין מאמן. אנחנו מתבזים פחות או יותר כל העונה, אני לא מפרשן תוצאות בלבד. כבר פירטתי מספיק בפריויו על הספיגות בלי הפסקה, על הניצחונות הדחוקים, התקפה לא מחוברת.

דיברנו על חלומות – כל החלומות מתגשמים בלב (עידן יניב) אז אציג את ההרכב שלי. חבל שאדוארדו קמאבינגה חסר כי גם ביום שאני מעביר עליו ביקורת הוא כן עושה דברים טובים, עם כמה שהוא חסר אחריות, והוא שלוש דרגות מעל אורליאן טשואמני. כמה חבל שדני סבאיוס חזר רק עכשיו מפציעה. אני מניח שהוא ופדה ואלוורדה בקישור יהיו שינויים שיתרחשו בכל מקרה. ההרכב, כן – אני הולך בגישת ה-“גם ככה נחטוף” וחושב שאין לוקסוס לוותר על פדה באמצע, כן, הוא ירוץ כמו משוגע ויהיה גם וגם. פדה אולי יפתח משהו עם בעיטה אדירה מרחוק. אני יודע שלוקאס ואסקס זה סיכון אז נתפלל, והאמת גם פדה התקשה קצת מול הזריזות של מרטינלי. הייתי עולה עם ברהים דיאס בצד ימין, כי רודריגו לא מרגיש שם בנוח, וברהים עושה הגנה ויעזור לנו להתגונן בעצם ב-4-4-2. ברהים לא בכושר טוב ואני יודע שרודריגו אחראי לאחד הניסים הגדולים שראיתי אבל גם זה היה כמחליף ונמאס לי ממנו.

במילים אחרות אולי אני מציע משהו לא מספיק טוב – אבל בכל הרכב נראינו חרא – ומשעמם לי שהכל צפוי. לוקה מודריץ’ לא יכול פיזית אבל הוא כן מוסר לשטח ויכול לספק כדורים לוויניסיוס ואתה אומר שאולי מעשרה כאלה ייצא משהו אחד.

במשחק הראשון – בו כמובן לא הגיע לנו כלום – קיליאן אמבפה הגיע למצב שבפריז סן ז’רמן הוא שם בעיניים עצומות ולא רק נגד כל הדיז’ון אלא גם נגד ברצלונה, נגד באיירן מינכן ועוד. הפעם אין לנו מצבים לבזבז. אני מקווה לראות אותו רוצה להחזיר אחרי השטות נגד אלאבס והוא עומד לנוח הרבה בתקופה הקרובה.

לצערי, אני לא חושב שבקבוצה יש לנו את החואניטו הזה, ולא את ראול, ולא את סרחיו ראמוס. וגם דני קרבחאל כל-כך חסר, ונאצ’ו שהיה שם בכל הניסים.

קראתי המון במארקה וב-AS, מחפש מקור לאופטימיות, שערי העיתונים יפים, שוב, המסביב. אוהב לשמוע את חורחה ואלדאנו ויודע שהוא אחלה פרשן אבל גם קצת לא אובייקטיבי כשמדובר בריאל. התפלאתי לראות כמה מעט חשיבות מייחסים שם רוב הפרשנים לקבוצה הגרועה שלנו השנה וכאילו זה באהלן-אהלן לשים לארסנל 0:3. אני רוצה להזכיר שגם משחק מושלם שלנו יכול שלא להספיק.

זה זורק אותי, תסריט ריאלי אולי – לעונת 2012-13, ז’וזה מוריניו וריאל מדריד מול בורוסיה דורטמונד של יורגן קלופ. אגב כל העולם ציפה לקלאסיקו בגמר אבל לגרמניות היו תוכניות אחרות. ריאל הובסה 4:1 מול דורטמונד במשחק ענק של רוברט לבנדובסקי – ולא הייתה את אותה תחושה חרא כמו ארסנל. לקראת הגומלין המועדון הוציא סרטון מדהים עם השחקנים מדברים ורקע שחור והברנבאו ו-Nuestra Fuerte eres tu – הכוח שלנו הוא אתם. וריאל הייתה מעולה, החמיצה שלושה מצבים לגול בעשר הדקות הראשונות (אוי – היגואין, אוי – אוזיל, אוי – כריסטיאנו). והשגנו 0:2 שלא הספיק אחרי ה-4:1 ההוא. הימים בהם הדסימה נראתה רחוקה רחוקה. כל כך הרבה דברים צריכים להסתדר כדי שיהיה טוב מחר.

הדרישה המינימלית שלי מהקבוצה שלא עשתה כלום כל העונה זה להילחם עד הסוף גם אם יהיה 0:0, שהשחקנים ירוצו, הם הרי הלכו על המגרש כל העונה וזה ביזיון, להחזיר אולי חלק מהכבוד האבוד.

וואלה אני כבר הלכתי למקומות האלה של אמונות תפלות, הברקתי בבית בדיליי כמובן את החדרים לכבוד פסח ולכבוד הגומלין, שפשפתי יפה את בובת האבן מזכוכית שלי עם גביע הדסימה, הספר שלי, הגביע הקטן שיש בבית וגם העתק מהדסימה, אולי כל זה יעזור?

מסיבת העיתונאים של ריאל מדריד לקראת המשחק: ג’וד בלינגהאם וקרלו אנצ’לוטי - בעריכה:

ראשון הוא בלינגהאם - על הלילות הגדולים של ליגת האלופות בסנטיאגו ברנבאו: “האוהדים מדהימים. הם חיוניים, הם יוצרים אווירה מדהימה… והאנרגיה מדבקת. אנחנו יכולים להרגיש את זה היטב כשהאוהדים איתנו. הם מוציאים את המיטב מאיתנו. אנחנו לא יכולים לבקש מהם שום דבר שהם עוד לא עשו. עכשיו זה תלוי בנו”.

“רמונטדות. ובכן… ראיתי סרטונים ב-TikTok (על שנות ה-70 וה-80); זה המקום שבו אני נמצא קצת בימים אלה. אנחנו רוצים להיות חלק מזה ולהוסיף להיסטוריה של המועדון עוד ימים מפוארים כאלה. מחר הוא יום גדול עבורנו. המילה הכי חוזרת בחדר ההלבשה היא רמונטדה, קאמבק. שמעתי את זה מיליון פעמים, צפיתי בהרבה סרטונים… זה מניע אותנו מאוד. זה לילה שתפור לריאל מדריד. זה משהו שאנשים מכירים, אין צורך להוסיף שום דבר אחר”.

דיונים עם חברים אחרים לקבוצה - רמז לעימות עם אנטוניו רודיגר: “אני חושב שהדבר הראשון שאמרת… זה כדורגל. זה מאוד נורמלי שזה קורה על המגרש כי אתה מרגיש על הקצה, אנחנו צריכים להיות כל כך כנים אחד עם השני. אז כל התקשורת מדווחת על זה, למרות שאתם עושים מזה יותר ממה שהיה. אנחנו מוכנים ולהוטים לרגע שיבוא”.

מה ריאל מדריד צריכה וחייבת להראות ולעשות מחר: “לשחק הרבה יותר טוב ממה שראינו במשחק הראשון. יותר מחויבות והבנה של מה המשחק דורש. יותר בהירות במעברים קדימה… זה לא רק היבט אחד. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לשחק הרבה יותר טוב. זה דבר אחד להפסיד, ודבר אחר לא ללמוד מההפסדים”.

מה זה אומר בשבילך להיות חלק מזה? - “זו סביבה מדהימה. המשחק הראשון היה אחת התוצאות הגרועות שיכולנו לדמיין, ועכשיו כולם חושבים על הקאמבק. זה אומר שאתה במועדון הכי טוב בעולם. יש גם לחץ מאחורי כל זה; אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להשיג את התוצאה הכי טובה שאפשר”.

על כך שריאל מדריד רצה 14 ק"מ פחות מהיריבה במשחק הראשון: “זה נכון שאם אתה רץ יותר, יש לך יותר הזדמנויות. כן, זה משפיע על המשחק. אבל אותו דבר קרה בשנה שעברה: אנחנו לא היינו אלה שרצנו הכי הרבה וזכינו בליגת האלופות. אנחנו צריכים לדעת מה זה אומר לרוץ מצד אחד לצד השני. צריך לדעת איך נרוץ ומחר נשחק הרבה יותר טוב”.

מתי הקבוצה החלה להאמין בקאמבק אפשרי: “למען האמת… אחרי המשחק זה מסובך כי זה היה קשה. אתה מנתח מה לא עשינו טוב, אבל כשדיברנו והסתכלנו על החוויות שעברנו בעבר, זה משהו שמדבק. האנשים שאתה חולק איתם חדר הלבשה, זה היה כמעט מיידי. באוטובוס, כבר התחלנו להאמין…”

איך זה אפשרי והאם ארסנל הפתיעה אותך? - “ובכן כבר היו לילות ליגת האלופות קסומים בסנטיאגו ברנבאו. אנחנו מאמינים שיש לנו סיכוי ושאנחנו יכולים לעשות את הדברים הרבה יותר טוב. אנחנו צריכים להגביר את רמת הקשב שלנו ונוכל להיות שם. אנחנו בטוחים בסיכויים שלנו. הם לא ממש הפתיעו אותנו, אולי כן השערים בכדורים החופשיים. אף פעם לא ראיתי את דקלאן רייס מבצע בצורה מושלמת ככה שתי בעיטות (צוחק). הם משחקים טוב מאוד. אני חושב שהיו לנו משחקים קשים, אבל בכל זאת הצלחנו לנצח. כמו שאמרתי בעבר, יש היבטים שליליים למשחקים… אבל זה נכון שכשדברים משתבשים, החשיבות גדולה יותר. אנחנו מסוגלים לעשות דברים טוב מאוד; אנחנו צריכים לסמוך על הקבוצה ועל האפשרויות שלנו. אין לזה שום קשר להיסטוריה של המועדון בכל יום, אלא לעבודה קשה”.

אנצ’לוטי מגיע, השאלה הראשונה זהה - על הלילות הקסומים בברנבאו: “הם חשובים מאוד כי התמיכה של האוהדים עזרה לנו מאוד. מחר יהיה אותו הדבר; אנחנו צריכים משחק במיטבנו כדי לנסות לשנות את ההתמודדות הזו היום זה מאוד מסובך, אבל מחר ננסה לשנות את הלך הרוח הזה. לשחק עם הראש, הלב שלך… וגם עם ‘ביצים’”. שאלה דומה על כך שדברים קורים בברנבאו: “למדריד יש את המשאבים להפוך את הנוקאאוט הזה. יש לנו את האיכות, המחויבות, הניסיון, האוהדים… המשאבים שם ועכשיו הגיע הזמן להוציא את הטוב ביותר. בשנים האחרונות, אנשים לא אמרו שמדריד שיחקה כדורגל מרהיב, מה שאולי נכון כי אנחנו רוצים לשחק כדורגל אפקטיבי ואינטנסיבי, משחק עם הפעלת לחץ. אני לא בטוח אם נצליח להפוך את זה אבל אני בטוח שנהיה טובים יותר ממה שהיינו ובהרבה - וניתן את הכל”.

“מה שאני רוצה זה להסביר את האסטרטגיה בצורה ברורה. חשבנו הרבה על הכל, ואני רוצה שהשחקן יבוא למגרש עם רעיון מאוד ברור. אני הולך לבזבז את זמני בניסיון להסביר את אסטרטגיית המשחק לכל שחקן. אם זה יקרה, השחקן יכול להופיע טוב יותר. דיברנו גם על ההיבט הרגשי, חשוב שהשחקנים לצד המוטיבציה גם יהיו רגועים”.

שימו לב לשאלה של אחד העיתונאים: האם העתיד שלך תלוי במשחק מחר? - “אז לא התכוונת להיות ישיר, אבל לבסוף היית. אני לא חושב”. הוא נשאל אחר כך מה שלומו וענה: “זה לא המשחק הראשון. כולי ממוקד במשחק, אני קר רוח”.

האם חסר שחקן עם ‘פסימיות’ כמו נאצ’ו : “אנחנו צריכים ביטחון עצמי וגם רצינות. אם אתה יוצא מרגעים קשים, ברור שיש לך יותר אנרגיה. לצאת מהמצב הזה - יכול להיות בעל משמעות רבה בתחרות הזו”.

מה הוא צריך מהשחקנים: “בברנבאו יש קסם; כולם יודעים שזו אווירה מיוחדת. מחר אנחנו צריכים קצת מהכל: איכות וביצועים שלמים, פיזית וגם קולקטיבית. כדי שנעבור אף אחד מהדברים האלה לא יכול להשתבש”.

על קיליאן אמבפה: “הוא פגוע ומאוכזב ממה שקרה במשחק האחרון, אבל הוא התאמן טוב מאוד אתמול. אנחנו צריכים אותו כי זה לא רק לעשות הגנה היטב במקרה הזה, אנחנו צריכים להבקיע שערים… ויותר מתמיד אנחנו צריכים את השערים שלו מחר”.

עתידות למחר- ריאל מדריד הולכת לתת את המשחק הכי טוב שלה השנה, עם אנרגיות, התלהבות ודחיפה של הקהל ו… זה יהיה קרוב אבל לא יספיק.
קצת כמו המשחק ההוא נגד דורטמונד ב2013 אחרי שלבאנדובסקי התעלל בנו במשחק הראשון ניתן את הטון ובאמת נשחק טוב אבל בסופו של דבר זה יספיק ל0-2, אולי 1-3 או משהו באיזור.
התחושה הכללית תהיה שהיינו מאד קרובים ואולי עם קצת מזל זה היה קורה, הפרחים יגיעו לקרלו והשחקנים על המאמץ הכביר וארסנל תמשיך לחצי הגמר.
הייתי אומר שהלוואי ואני טועה אבל בפועל אני לחלוטין מעדיף את התרחיש הזה מאשר לחטוף בראש מבארסה בגמר אלופות שיזכר לדורות קדימה.

2 לייקים

אני רוצה שנצליח הכי הרבה שאפשר בלי שאנצ’לוטי ימשיך. הבעיה היא שזה משחק מסוכן, כי אם הוא בטעות יצליח טיפה יותר - נסבול גם בעונה הבאה.

לייק 1

מה ראית העונה, כל העונה, בכל מסגרת, כולל סרטונים מאימונים, שגורם לך לחשוב את מה שכתבת פה ברצינות?!

מה שלא קרה מספטמבר, לא יקרה לפתע באפריל.

יהיה מהפך בדיוק כמו שדורטמונד תעשה מהפך היום (רמז, היא כנראה תקבל עוד רביעייה).

זה שהקבוצה מנסה לשקר לנו זה משהו אחד, אבל לא צריך לשקר לעצמינו.

לייק 1

אם לא הבנת אותי זה ממש לא נאמר מתוך איזו תקווה שנעבור אלא בדיוק ההפך, אני די בטוח שנודח וכן די בטוח שזה יקרה תוך מצג שווא של קבוצה שעשתה הכל לערב אחד וזה לא הספיק.
בכל אופן, נראה מחר.