בדיוק. בתגובה אחת התכוונתי לכיוון אחד של מחסום אצל מדריד, ובשנייה למחסום הפוך. המחסום הזה לפעמים בא לידי ביטוי גם מבחינה איכותית, אבל הוא תמיד בא לידי ביטוי מבחינה מנטלית.
ריאל לא הייתה טובה מהסיטי, למשל, ועדיין ניצחה. כמו שבלא מעט מקרים היא הייתה טובה מברצלונה, ועדיין הפסידה. ברצלונה בצד השני של הדוגמה הזו, מול באיירן. לפחות בערך.
נאגלסמן העלה את גורצקה במחצית והם פתחו בבליץ על בוסקטס שבלעדיו אתם לא מסוגלים להניע כדור.
הם כבשו שני שערים עד שצ׳אבי הגיב עם דה יונג שאיזן את הסיפור הזה.
לבנדובסקי ופדרי ביום רגיל ואתם ב3-0 במחצית. כל הטענות לשאר השחקנים לא רלוונטיות. מרכז ההגנה שלכם התפרק בשני השערים וזה היה צפוי שהוא יעשה חורים. בתכלס המשחק התנהל כצפוי מינוס כל ההחמצות.
ניצחון גרמני שלא מוטל בספק- לא.
הפסד שיקשה מאוד על המשך המאבק בבית, אולי אפילו רחמנא ליצלן, על ראשות הבית- כן.
מאטס די חירבן במשחק הזה, מקווה שזו מעידה חד פעמית ולא מגמה מול קבוצות גדולות כי עד כה הוא פתח יפה את העונה.
והגול השני של סאנה הוא גול שכולו קריסה מנטאלית ובלבול.
החילופים של צ׳אבי היו מאוד הזויים בעיניי, פראן פשוט לא היה החילוף המתבקש. לא מבין את ההתעקשות עליו.
אבל לגמרי מגיע פרגון על המחצית הראשונה. ההחמצות ההזויות של פדרי ולבה מאוד לא אופייניות.
בארסה הגיעה למצבים והשד הבאוורי העונה ממש לא מפחיד כמו שנוטים לזכור אותו, חבל שלא השכלנו לנצל את הטיימינג במפגש הנוכחי כדי לאסוף נקודות ראשונות במגרש הארור הזה.
בוסקטס במשחק סולידי ואלונסו הראה שיש תחרות על עמדת המגן השמאלי.
הפנים קדימה, בהחלט יש על מה לעבוד אבל הפעם יש גם עם מי לעבוד.
למה?
נראה לך שאינטר תנצח / תוציא תיקו בגרמניה? באיטליה היא כבר הפסידה לבאיירן ועכשיו היא צריכה להתמודד איתנו ולא נראה לי שאנחנו האנדרדוג במאבק הזה.
ראשות הבית זה באמת קשה יותר אבל תלוי במה יהיה במשחק נגד באיירן בקאמפ.
בארסה תעפיל מהבית רשמית אם תנצח את שני המשחקים הקרובים נגד אינטר בבית ובחוץ. גם ניצחון ותיקו ישים אותה בעמדה טובה להעפיל וזה בעיני התרחיש הסביר יותר לאור איך שאינטר נראית ולאור איך שאנחנו נראים.
כמובן אם נמשיך ביכולת הזאת והשחקנים לא יהיו בקשיים במשחק בגלל הצום (המשחק השני בכיפור).
אגיד את זה אחרת, אני מניח שהפסד לבאיירן בחוץ זה בהחלט תרחיש שנלקח בחשבון בבית הזה. זה לא שעשינו תיקו עם פלזן בבית.
אני מאוד מעודד מהיכולת , והתוצאה מאכזבת.
לא ראיתי התפרקות מנטלית או משהו כזה. כל מה שראיתי זה שהכדור לא נכנס .
קיבלנו שער מקרי מקרן ועוד שער אחד מחור במרכז ההגנה. גם באיירן עשו חורים בהגנה, פדרי החטיא פעמיים מ 10 מטר מול נוייר.
אני לא מבין איך אפשר לבוא בטענות לשחקנים ספציפיים כמו טר שטאגן, גאבי או פדרי. מבחינתי כולם היו טובים, היינו שווים לפחות שער בכל מחצית.
חוסר מזל גדול.
גם אין לי טענות לצ’אבי מלבד החילוף של פראן. אם כבר אז נאגלסמן אידיוט שהעדיף את סאביצר על גורצקה. אז זה היה צ’אבי, כל הפורום היה קורא כבר לפטר אותו.
פדרי הוא סוג של אנלוגיה למשחק. נתנו הכל, ניסו להראות שאנחנו יכולים להסתכל למינכן בעיניים, מחמיצים, נלחמים משתדלים, ובסוף תופסים את הראש. קשה יותר כשיש תקווה, בטח שזה נראה כל כך קרוב. כל הכיף בקבוצה צעירה, בונים להם אופי דרך מיני טראומות.
אם כבר עיניינים מנטאליים, ברצלונה נקלעה לראשונה העונה לפיגור, משער מבאס במצב נייח ואיך הגבנו? עצבים, בילבול, לחץ והופ הנה השער השני. החילופים של צ’אבי הגיעו לא רק כי השחקנים התעייפו, אלא גם למתן את הפאניקה שהייתה על הדשא. בארסה תהיה חייבת ללמוד להתמודד עם מצבים כאלו. אנחנו עוד הספוג ונצטרך להגיב עם שערים.
באיירן לא הרשימו, יותר מזה, באיירן נראו כמונו. שתי הקבוצות נמנעו מלהחזיק את הכדור, הכוח שלהם באמלידי ביטוי בלחץ הגבוה, וזהיה קרב של מי ממצמץ קודם, ומצמצמנו פעם אחרת יותר מידי בשביל שהדינאמיקה תשתנה ותכריח אותנו להתעקש על הכדור יותר, ובאספקט הזה בארסה עוד לא נמצאת ברמות הגבוהות באמת.
הם עוד יגדלו וילמדו מזה, אנחנו עוד לא שם, ועם כמה שכזה לקבל הזה לאחר הקיץ האחרון, הפרויקט הזה צריך זמן.
אני יפתח בבאיירן הנוכחית . כנראה שטעיתי הם לא הקבוצה הטובה באירופה והקרדיט אליהם מוגזם לחלוטין. גם בדיעבד שהם אחרי שהם ניצחו אני חושב שטעיתי בקרדיט אליהם.
יותר מזה, זה ניצחון “גרמני” של הכדורגל הגרמני הקלאסי. נתנו איזה רבע שעה טובה במחצית השניה וניצחו.
לא יודע כמה פעמים השוערים של היריבה שפוגשת את לבה ירדו למחצית ויגידו את תפילת “הגומל” אני לא רואה עוד משחק כזה של לבה . אי אפשר להסביר את כמות ההחטאות שלו בהסבר רציונאלי.
לגבי צאבי, הסכמתי איתו על אלונסו וגם בדיעבד זה החלטה טובה. רציתי שגרסיה יפתח אבל כריסטאינסן זה החלטה לגטימית.
אבל וזה לא בדיעבד, העיורון והאגו שלו לגבי גאבי חייב להיפסק ועכשיו. אם המשחק הזה יגרום לאסימון ליפול אני יגיד שהרוחנו. אבל אם הוא ימשיך להתעקש על גאבי במשחקים מול קבוצות ברמה של באיירן. תאהבו את זה או לא , צאבי יסיים את דרכו בסוף השנה במפח נפש. גאבי שחקן טוב מלא בפוטנציאל אבל הוא לא מספיק טוב בשביל להוריד את דה יונג לספסל במשחקים כאלו. זה לא סתם במקרה שהצלחנו אחרי שדה יונג נכנס לשנות את המומנטום שוב לטובתנו. ומה שאוכל אותי, שהכתובת היתה על הקיר. באיירן את המחצית השניה פתחה דומה לאיך שסביליה פתחו את הראשונה לפני שבועיים. אבל סביליה זה קבוצה דרג ב ובאיירן זה שתי דרגות למעלה.
לא צריך לשמוח ‘לא התפרקנו’ אבל גם לא להתבאס תחת. זה עדיין מוקדם מאוד להגיד שעדיין קיים מחסום. זה בסה"כ מבחן אחד גדול ברמה הכי גבוהה שיש. בואו נראה מה יהיה בקלאסיקו עוד מעט לצורך העניין. מדובר גם במשחק חוץ ואני חושב שזה גם כן משפיע. באיירן מינכן נתנה רבע שעה טובה וניצלה את שני המצבים שלה. היה בור די מדאיג בהגנה בשער השני (ולפחות במדריד די קוטלים בצורה מוגזמת). ביום רגיל לבנדובסקי לא יחמיץ שלושה-ארבעה מצבים של מאה אחוז ובחלק מהם לא יצליח לבעוט אפילו. אמנם גם ביום רגיל הוא לא יגיע לכל כך הרבה מצבים נגד קבוצת טופ ותוך חצי שעה, אבל זה יתאזן. משחק טוב של ברצלונה, או יותר נכון מחצית ראשונה טובה. אני לא אגיד שהתוצאה כלל לא חשובה אבל זה לא הדבר הכי חשוב. כן ראיתי את באיירן קצת חסרת אונים.
הנקודות טובות לדעתי: פדרי וגאבי, קונדה ברוב המשחק, מרקוס אלונסו, בוסקטס במחצית הראשונה.
הנקודות הפחות טובות: דמבלה.
קשה לי מאוד להשוות עם ריאל מדריד בנקודת הזמן הזו. מה שקורה לנו בליגת האלופות הוא מטורף ומנגד היו קלאסיקו קצת צמודים שתמיד הפסדנו. אולי צריך להשוות את ברצלונה לקבוצה אחרת בליגת האלופות מבלי לרקוד פה על הדם של אף אחד. גם עד הגול של ראמוס בדסימה ריאל הייתה נראית זו שחסר לה הגרוש ללירה. אפילו בשמינית הגמר נגד ליון. כל פעם בחצי הגמר למשל קרה לנו משהו אחר. נניח שבארסה 2011 הייתה מודל קשה מאוד עבורנו. ב-2012 הפנדלים האלה אחרי שהובלנו כבר 0:2 בקלות והלכנו אחורה, מי האמין שיהיה כל כך קל; וב-2013 התפרקנו בחצי שעה.
כבר אמרתי שמה שמדאיג אותי בנצחונות היפים שהיו בחודש האחרון זה שעוד לא הראינו שאנחנו יכולים לספוג שער מוקדם ולחזור מפיגור. זו יכולת אחרת מהיכולת שנדרשת לתקוע רביעייה לרשת כשאתה מוביל ראשון. זה מומנטום אחר שצריך לבנות ואתמול גם אם זה היה במחצית השנייה ולא משער מוקדם, אתמול לא היה לנו את מה שצריך בשביל לשכנע.
מהצד השני ונקודת האור - אחרי שני שערים בארבע דקות לא התפרקנו.
צ׳אבי עשה חילופים מעט תמוהים (פראן? באמת?), כן, אבל החילופים ייצבו אותנו והמשכנו לתת עמידה וחזרנו להיות שווים במשחק. לא קרסנו מנטאלית - שזה לא הרבה וזה לא מעט. בסה״כ אחד ממגרשי החוץ היותר קשים באירופה ועדיין לא ניצחנו בו גם בימיו הגדולים ביותר של מסי (רגע רגע, אני זוכר שמתישהו ניצחנו אותם 3:0 ו- 4:0 לא? או שזה היה הפוך? זה לא היה בארנה? ).
ההתרגשות וההחמצות של לבה מובנות, ועם זאת… כבר שאלתי לפני המשחק אם הוא יידע לתת לנו גולים גם במעמדים קשים. אני לא מתרשם מהגולים הקלילים שהוא כובש בצרורות נגד קבוצות פח. כלומר, זה משמח אותי והכל ואני מתלהב כמו ילד קטן מהאלגנטיות והקילריות, אבל אחרי שעה מול קאדיס גם דה-יונג כבש בהרכב המשני. אני צריך את לבה למעמדים הגדולים. אני מקווה שההחמצות אתמול היו מהתרגשות ותו לא. בכל זאת מעמד לא פשוט לשחקן שחוזר למקום שבמשך שמונה שנים הוא קרא לו בית.
תהרגו אותי, אבל אני לא מבין מה מוצאים בראפיניה. כן, הוא שחקן אגף. כן, איתו יש לנו משחק אגפים טוב יותר ומאוזן יותר מאשר עם פראן. אבל מבחינתי שניהם לא פוגעים ממש. בימים מסויימים אני מעדיף את פראן. אתמול אני חושב שהוא יכול היה להוות אופציה טובה יותר במחצית הראשונה. הוא יותר עוזר בהחזקת והנעת הכדור מאשר הברזילאי שבינתים כל מה שאני רואה ממנו זה מיקום וריצה באגף. לא התרשמתי מהדריבל שלו או מיכולת כיבוש מיוחדים. קצת כמו אדאמה משודרג, אבל לא יותר מדי משודרג.
יכול להיות (ואני ממש מקווה שזה כך) שאני טועה לגבי הברזילאי. אני אשמח לראות שקנינו שחקן התקפה קילר אבל בינתיים זה עוד לא שם. כל הדיבורים על רונאלדיניו כאליל, על הלחץ במגרשי העוני הקשים בברזיל ועל הרצון לשמח את האוהדים, עוד לא מראים קבלות בשטח. אם רוצים להגיד על הקיץ האחרון שביזבזנו כסף מיותר, אז זו העמדה שהכי קשה לי איתה.
בסה״כ צ׳אבי מעמיד קבוצה שהולכת ומתפתחת ומראה יותר ויותר יציבות ויכולת. זה לא רק הרכש, זה גם העמידה על המגרש. למשל, למרות שגם הם אלופים בזה לא נפלנו מול באיירן בהחזקת הכדור. במחצית השניה גם היו מדי פעם מסירות מהירות וחכמות שהזכירו ימים יפים של הנאת כדור (שגיאת הכתיב במקור). זה עוד לא מוצר מוגמר ויש הרבה מה לשפר אבל מתחילים לראות שזה בכיוון. אני בטוח שליאור עוד יאכל את הכובע עד לסוף העונה הזו.