מה שעבד היום זה משחק הלחץ, ושגאבי קיבל את הכדור כשהוא לא צריך להיות זה שנוגס בבשר, אלא מסיים את המהלך. הגול הראשון הוא דוגמה מושלמת-לחץ גבוה של בוסקטס שחוטף, מעביר לדמבלה שמהר מעביר לפדרי, ופדרי בעצם מעביר את זה קדימה וזאת בעיניי המסירה הכי קריטית במהלך-היא בדיעבד מייצרת את היתרון המספרי. התנועה של גאבי נכונה וגדולה, אבל אין לי ספק שאם גאבי היה מקבל את הכדור באמצע ולא פדרי, הוא לא היה מבין את הפוטנציאל של המהלך ואת החשיבות של להעביר מהר את הכדור ללבה, והוא היה מחפש את המסירה הבטוחה יותר לצד והורס את המומנטום והפגיעות של ריאל באותו מהלך.
אבל על מה אני מברבר? כמו שאמרתי, הוא עוד ילמד. הוא צריך ללמוד מפדרי, או פשוט לקבל את הכדורים במצבים אחרים-או שהוא עושה תנועה לרחבה, או הוא מסירה אחת לפני הגול. היום הוא קיבל את הכדורים האלה בדיוק והיה מושלם.
הקישור ניצח לנו את המשחק. האמצע של ריאל לא עמד בזה, בוסקטס, דה יונג, פדרי וגאבי פשוט ריחפו. בעיקר דה יונג ובוסקטס. הם נראו קלילים, לא התרגשו מהלחץ של ריאל, העזו להעביר את המסירות הקשות באמצע שגם ייצרו לנו את הגול השני. הגול השני למשל בעיני הוא דוגמה מושלמת-המסירה של בוסקטס לדה יונג זה מה ששבר את הלחץ, זאת המסירה האמיצה שאנחנו צריכים לעשות יותר. זה מה שפתח את הבור אצלם ואפשר לדה יונג להעביר כדור לגאבי. וזה מה שהיינו צריכים, מה שהיה חסר לי באמצע של ברסה כבר תקופה.
בהגנה פשוט ראיתי מחויבות, תשוקה, ואת באלדה מראה לקבראחל את עמדת הפרשן כי הוא צריך לפרוש. היה שם מהלך שזה היה מביש לקרבאחל, באלדה פשוט שרף אותו כאילו זה דיויס נגד סמדו. זה היה מביך ועדיין כל כך מספק כאוהד ברסה לראות את הקשיש שלהם שבור לא מסוגל לרוץ אחרי המגן שלנו. אפשר לשחרר את אלבה בשקט, מספיק, גידלנו אחד לא רע.
פעם בפורום הישן כתבתי משפט אחרי קלאסיקו, אני אכתוב אותו שוב.
פחחח
במשך הרבה מהמשחק חשבתי על המזוודות של פלורנטינו… או שייתן אותן לשחקנים שלו, או שישתמש בהן בשביל לקנות שחקנים חדשים. העיקר שיעשה משהו שיגרום להם לא להיות כל כך כבויים.
עם כל הכבוד לבארסה, ריאל הייתה נחותה, עייפה ולא ברמה המתאימה. גם יכולנו להבין את זה מהמשחקים האחרונים שלהם.
אני מאוד שמח על הניצחון ועל זה שאנחנו מתחילים להתחבר. המשחק הזה היה תענוג לעיניים, אבל כדאי שנשמור על ערנות, לא ניצחנו קבוצה חזקה אמש.
ברכות על התואר, ברצלונה הייתה טובה מאוד והיא לא צריכה להתנצל על כך שריאל מדריד חלשה ומביכה. בארסה ראתה שריאל פגיעה ולחצה כדי להשיג את ה-0:2 ולגמור את המשחק. ואחר כך את השער השלישי. רעבה, דינמית, צעירה, לאט-לאט, קודם ספרד ואז אירופה. צ’אבי שיחק אותה עם באלדה במקום ג’ורדי אלבה על אף שכל אחד כנראה יכול לאמלל היום את קרבחאל. לבנדובסקי לפעמים שוכחים שהוא יותר מרגל מסיימת מפלצתית, הוא הניח לגאבי כדור על מגרש. השחקנים של ברצלונה עשו את מה שהקישור של ריאל לא עושה - לא נייד מספיק, לא מחליף מקומות, הצטרפו להתקפה. לא זוכר את מודריץ’ מבקיע גול דומה בריאל כמו של גאבי, אולי נגד סבילה הענה.
בשנה שעברה הזכייה בסופרקופה הייתה מעין רגע מפנה קל עבור ריאל וזה בהחלט יכול להיות ככה עבור ברצלונה. לדעתי צ’אבי כן לומד תוך כדי תנועה והקבוצה במקום טוב. גם הרעיון עם ארבעה קשרים היה די חכם. אראוחו מייצג לא פחות את ‘ברצלונה החדשה’ מאשר גאבי או פדרי.
בואו נשווה בין הקלאסיקוס של העונה, ה-1:3 של ברצלונה אתמול, ולא רק כי בנזמה כבש שער מצמק באמא של המאני-טיים וכבר התחלתי לכתוב סיכום משחק לפייסבוק - הרגיש הרבה יותר כמו ‘תבוסה’ שהקבוצה הנחילה לצד השני מאשר ה-1:3 של ריאל מדריד בליגה, משחק שהוכרע עמוק בבאזר עם הגול של רודריגו בפנדל.
הטקטיקה (אולי) עוד תגיע, צירופי המסירות גם הם, אבל חלק גדול ממה שהיה חסר לברצלונה בשנים שעברו היה תערובת של הרבה דברים ומושגים שבעצם אומרים “מנהיגות”. ל-RFA יש את זה, ובערימות.
תנו לי 11 אראוחו-ים בהרכב, ואני מבסוט. הדברים האחרים יגיעו בעקבות זה.
ברדיו קטלוניה מביאים פיקנטריה מהמשחק: “אראוחו אמר לויניסיוס בתחילת המשחק, אני ממליץ לך לשנות את העמדה ולשחק מגן ימני, כי זו הנקודה הכי רחוקה מהעמדה שלי.”