ב-2019 ניצחנו את יונייטד ברבע בחוץ. מאז לא היה לנו אף משחק חוץ ברבע הגמר, ככה שבפעם האחרונה שהיה לנו כזה ניצחנו אותו
בכל מקרה היה משחק מרגש מאוד. ראפיניה באמת ראוי לכל מחמאה שיש ואני חייב לציין את לבה שאני לא מאוהדיו, שאתמול בניגוד להרגלו לא רק חיכה לדחוק אלא ממש שימש כפיבוט ועזר לנו בבילד אפ. יש לו חלק גדול מאוד בשער הראשון.
שחקני ההגנה שלנו הם הטובים ביותר אינדיבידואלית מאז עידן פפ בפער. הבעיה היא שהקישור שלנו פשוט מחריד הגנתית (וגם בשליטה במשחק…). על דה יונג כקשר אחורי כבר כתבתי כאן את דעתי לא פעם ולא נתקלתי בהסכמה רחבה, הוא פשוט לא מתאים לתפקיד. על רוברטו עם כמה שהוא לב גדול ושחקן נחמד, זה לא קרוב להספיק כשחקן פותח באינטנסיביות הזאת.
טר שטגן כהרגלו באירופה שוב מצלם שערים שאתה אומר הוא לא באמת אשם, מצד שני, מתי הוא נתן לנו ערך מוסף אמיתי באירופה סטייל אובלאק או קורטואה (או דיבו בארגנטינה)? לא זוכר.
יש איזו אמונה, שמתבססת ככל הנראה על תקופתו באייאקס שגם בה הוא לא היה קשר אחורי (לפחות לא יחיד), שאם רק יתנו לו להיות קשר אחורי בברצלונה - הוא יהיה מדהים, והוא הפתרון הכי טוב בעמדה הזו בעידן שאחרי בוסקטס. למה? לא יודע. בכל הפעמים שהוא נוסה שם הוא היה “בסדר”, במקרה הטוב, ו"טוב, הוא ממש לא טוב בעמדה הזו" במקרה הרע. והיו יותר מקרים רעים מטובים.
מה שכן, התפיסה הזו כן הולכת ונעלמת, לפחות על גבי הפורום.
יש גם איזשהו נראטיב כאן שמדובר בטופ 3 קשרים בעולם ורק כל המאמנים בבארסה הצוררים של בארסה ב-5 שנים האחרונות אשמים בכך שהוא לא כזה.
יותר מדי תירוצים, פחות מדי קבלות.
יש לו איכויות, ללא ספק, אבל ביחס לזה שהוא לא מוצא את עצמו באף תפקיד בקישור הברסאי כבאנקר מרשים ובהתחשב בתג מחיר שעוד יש לו ובשכר שלו לדעתי המועדון חייב למכור אותו ולהביא קשר אחורי טבעי טופ במחיר שלו.
אני אישית לא האמנתי שברצלונה תצליח להרים את עצמה ככה מאז ההודעה של צ’אבי שהוא עוזב בסיום העונה. לא יודע כמה יש קשר ישיר לכך, האם זה שרוברט לבנדובסקי התחיל להבקיע (מהלך פנטסטי שלו בשער הראשון), החזרה של מארק אנדרה טר שטגן שעשתה פלאים, אולי בגלל הפער הגדול מריאל מדריד הלחץ ירד, כמובן לאמין ימאל, הנסיקה של קובארסי - אבל באמת שאפו. אני חושב שלואיס אנריקה הוציא לקיליאן אמבפה את החשק לחיות אבל אוהדים חששו מאוד מהמשחק הזה. ברצלונה עם ניצחון חוץ ענק ואחד המשחקים הכי מרשימים שלה בכלליות מאז עזיבת ליאו מסי. הא הייתה צריכה ניצחון כזה, היא כבר שכחה איך מנצחים ככה בבמה הגדולה בליגת האלופות. לא מזלזל בה בכלל לקראת הקלאסיקו. זה מצחיק שאני כתבתי 800 מילה על ויניסיוס ג’וניור וכל העולם דיבר עליו והוא אמנם בישל פעמיים נגד מנצ’סטר סיטי אבל מול השער פישל. מי האמין שראפינייה יכבוש צמד במשחק ובמעמד כזה - שאפו.
זה שוב מרגיש לי, אחרי שצ’אבי בחלקים גדולים מהעונה הזו עשה שטויות והיה נראה אומלל, שצ’אביי>>אנצ’לוטי.
אגב השאלה הזו עלתה אני לא יודע אם סתם מחשבה של אוהדים\בתקשורת הישראלית\שניהם נשאלו על כך. צ’אבי או לואיס אנריקה, מי מסמל יותר את ברצלונה? לדעתי אין כאן שאלה בכלל. שאפו כל הכבוד לכם
בהקשר לדיון על פרנקי, הבעיה עם מה שראינו ממנו נגד פסז’(שהיא המשך ישיר לדברים שראינו כשהוא כשיר באופן מלא) זה לא בעמדה שבה הוא שיחק(עמדתו הטבעית שבה שיחק בהצלחה לפני הגעתו לבארסה) אלא במה שיש לו לתרום כשחקן בעמדתו הטבעית מול יריבות ברמות הגבוהות.
צ’אבי הבין עוד בעונה הראשונה שלו שפרנקי לא קשר אחורי אבל גם לא קשר 50-50, הוא משתמש בו כפליימייקר בדאבל פיבוט. הבעיה היא שהגנתית הוא בינוני במקרה הטוב וברמה ההתקפית הוא לא יציב או דומיננטי מספיק. בטח לא ביחס לסכומים שיוצאים עליו.
כשאני רואה את פדרי או גונדו משחקים בעמדה שלו כשהוא פצוע, אני לא מתגעגע אליו בכלל. הכדורגל שלהם הרבה יותר פשוט ויעיל.
I think in my nature as a player, I want to receive the ball early in the play and to set up the play. I think that’s more my style of play than waiting for the ball and receiving it up front, and touching the ball less. I think I feel more comfortable in the pivot position than high up front
אני מרוצה מאוד מפרנקי.
הוא לא טוב כקשר אחורי יחיד ולא יותר טוב מפדרי כקשר קדמי, אבל הוא היחיד ששובר שורות של הקישור של היריבה בכדרור. הוא גם טוב מאוד בלקחת את הכדור מהבלמים ולדחוף אותו קדימה.
יש לו ראית משחק ומסירות כמו לכל קשר טופ.
שחקן חיוני.
אני גם חושב שהוא יכול להשתפר כקשר אחורי אם יוחלט להסב אותו לעמדה. הוא כבר שיחק בלם, אז זה אמור להצליח.
לרוב אני מעדיף לראות משחקים של בארסה לבד או עם החברה. מאיזשהי סיבה לא ברורה דווקא היום הזמנתי את החבר’ה, מה גם שכולם אנגלופילים ויצחקו עליי בשמחה אם פאריז תנקנק אותנו.
למה כתבתי את כל החפירה הזו? אני לחוץ.
אף פעם לא היינו טובים בלשמור את התוצאה, ואני בטוח שפאריז תגיע ברבאק ובהרכב מאוד התקפי.
פסז’ תעלה עם המון לחץ מקדימה והמון נסיונות לכבוש מההתחלה. ברצלונה תצטרך לשרוד את ה-15-20 דקות הראשונות, עם המון עבודת צוות, משמעת, ריכוז ומזל, בלי לספוג. או לפחות בלי לאבד עשתונות ולקרוס. רק אחרי גל התקיפה הגדול הראשון, יהיה אפשר לדבר על לנצל את השטחים שהצרפתים ישאירו מאחורה.
בעיקר בעיקר, ברצלונה תצטרך להראות המון אופי, ולא לקרוס כמו שקרה לה כל כך הרבה פעמים בעבר.
