@EHUD לא לכבס את החולצה. בעצם עזוב - לא להוריד אותה עד סוף הגומלין, שמעת???
אותה הזדמנות לא לתת כניסה לרביע לפה…
חיכיתי לסוף.
משחק קלאסי מינוס של דמבלה הישן והטוב (אם הוא נגדך).
המון דריבלים וריצות ו0 תכלס.
גול אחד יפה בגלל טעות הגנתית - בעיני רחוק ממשחק טוב ובטח ממשחק חייו.
הפתרון של אנריקה במחצית לשגיאה שלו במחצית הראשונה היה הכנסה של עוד שחקן מהיר והורדה של קו ההתקפה כדי לנצל את השטחים.
זה עבד טוב עם שני השערים המהירים, הגול של ברצלונה out of nowhere ריסק להם את כל המומנטום. הם קבוצה כל כך פריכה מנטלית שזה הספיק, ואז כריסטאנסן עם שער בעוד קרן שדונארומה לא מנצל בה את יתרון הגובה שלו גמר אותם סופית.
דמבלה הוא כזה בן זונה הלואי שישבור את הרגל
לא האמנתי כשהוא חגג האפס הזה. בלי בושה
משחק שקול ומעניין לצופה הנייטרלי.
אני לא נייטרלי, עשו לי התקפי לב כל פעם שמבאפה קיבל את הכדור ובכל החמצה.
סה"כ היה שקול, יכלנו גם לנצח בתוצאה גבוהה יותר וגם להפסיד עם קצת פחות מזל.
שום דבר לא סגור עדיין, יהיה קשה בגומלין בלי כריסטנסן ואפילו רוברטו מורחק.
צ’אבי עם עמידה נכונה ומשחק לא ברסאי קלאסי.
הכל מוכן לבעיטה בדלי בגומלין אבל וואלה נהנתי
במשך חצי שעה מצטברת במשחק, בערך ברבע השעה הראשונה של כל מחצית, ברצלונה שיחקה גבוה מדי ואז פסז’ ניצלה את השטחים שנשארו מאחורה והגיעה להזדמנויות. במחצית השנייה גם לשערים.
משום מה, זה היה צריך לקרות שוב במחצית השנייה, בתוספת הנאיביות הברסאית עם קורטוב קריסה מנטלית, כדי שברצלונה תחזיר חזרה את קו ההגנה אחורה, ותצופף שוב, כדי למנוע מהצרפתים לאיים על השער. גם אם זה במחיר הקרבת ההחזקה בכדור. אבל את זה הקרבנו מזמן, עוד מתקופת הלוצ’ו.
חוליית ההגנה בגדול הייתה אחלה לגמרי, למרות הטמטום של קאנסלו לפעמים, וזה שקובארסי עדיין ילד שצריך לעבור עוד כברת דרך (היו כמה פישולים היום, שלמזלו לא הפכו לשער לפריז), ובעיקר בזכות קונדה שחיבק חזק את אמבפה וכל אחד אחר שהגיע לאזור שלו, ולא שיחרר. ובעיקר בעיקר בגלל RFA, רונאלד פאקינג אראוחו, שהחליט להתחפש לפויול ומסצ’רנו, וששום כדור לא יעבור אותו היום. משחק מעולה של האורוגוואי.
פרנקי עדיין חלוד, גונדואן די שיחק לבד בקישור ולאמין באגף, ולבנדובסקי בעצם עשה את מה שהלאנד ניסה לעשות אתמול ללא הצלחה - להשתלט על כדורים ולנסות לגרד מזה משהו. אבל ראפיניה במשחק מאופס-לא מאופס שלו, נתן את התפוקה הנדרשת, עם אחלה מלחמה ואחלה גולים. לא שזה משנה לצ’אבי, כי הוא עדיין יצא בדקה ה-70 ומשהו.
האמת - יצאתי מהמשחק הזה מעודד הרבה הרבה יותר ממה שנכנסתי. כל מה שצריך לקראת הגומלין זה…אממ…לא להיות בארסה. פיס אוף קייק.
אני חושב שאפשר להסכים שקוברסי מצדיק את את עצמו
Mbappé vs. 17-yeard old Pau Cubarsí:
- 0 shots on target
- 3/12 duels won
- 1/4 dribbles completed
https://twitter.com/BarcaUniversal/status/1778165103386407052/photo/1
בוא…זה דמבלה. גול אחד זה משחק חייו.
רק רוצה להגיד משהו וגם אם אבמפה יקח את הצמפיונס לא ישנה לי.
העידן שאחרי מסי ורונאלדו זה כל כך מדכא. איזה נפילה.
אשרינו שזכינו לראות את הצמד הזה אחד מול השני כל כל הרבה שנים. לא ידענו להעריך את זה מספיק
גם זה בפוקס, הוא החליק אז בטעות יצאה לו פצצה לחיבורים.
חחח, הוא לא שיחק מול קוברסי.
קונדה ואראוחו עשו עליו עבודה נפלאה, ולא נעים להגיד, אבל גם רוברטו עזר מאוד. כל פעם שמבאפה קיבל את הכדור, רוברטו רץ אליו לעשות הגנה כפולה.
כל המשחק שמתי לב לקטע הזה. כשהכדור היה אצל PSG, מבאפה עומד בנבדל, ואז דמבלה בצד השני עושה תנועה קדימה, קאנסלו בא איתו , מוציא את מבאפה מהנבדל, ויש לו שבריר שניה עד שקונדה שם לב. הם לא הצליחו לנצל את זה כי הקשרים שלנו לחצו את הכדור כל הזמן, אבל זה עשה לי התקפי לב.
20 שנה שאהוד שם חולצת משחק בכל משחק ואלה 20 השנה הכי טובות בהיסטוריה של המועדון, ואז 2-3 שנים שהוא לא שם חולצת משחק ואלה מהשנים הגרועות בתולדותיכם, ואחרי זה אתה ונדב עוד התכוונתם להאשים את אהוד בכל דבר רע שהיה קורה לבארסה אתמול בערב?
אם זו רמת הסקת המסקנות של ה-DNA הברסאי, לא פלא שברצלונה נראית כמו שהיא נראית.
הבנאדם גר בחור באמצע הסהרה. הסיבה היחידה שהוא הוריד את החולצה מלכתחילה היא שהיא פשוט…התפרקה מהחום, היובש, החול, והבדידות. אין קשר בין הפעולה הזו ליכולת הגרועה בשנים האחרונות.
לעומת זאת, ואני יודע שזה מבלבל אנשים מסויימים, יש קשר ישיר בין לבישת החולצה להצלחה.
אני חוזר ועומד מאחורי כל מילה פה, הצורר האמיתי של הקטלונים זה @Aragones לא היה פעם אחת שהוא אמר לי “אתם עוברים זה קל” וכמה דקות אחרי זה לא חטפנו גול אחרי זה…
לא אהוד והחולצה שום דבר לא מתקרב לזה. היכולת שלו ל"דפוק" אותנו שקולה ליכולת של יאגו אספס לתפור אותנו כל פעם שהוא משחק מולנו.
אחרי הזוועות של העונות האחרונות, היה נחמד לקום בבוקר ולהיזכר שאתמול בלילה בארסה עלתה למשחק לא פשוט ברבע גמר ליגת אלופות וירדה ממנו מנצחת. זה לא קרה מאז 2019.
אנחנו נהנים לצחוק על השגיאות של צ’אבי, אבל אתמול היה מהמשחקים הבודדים שהרגשתי שצ’אבי הביא את הקבוצה מוכנה ליריבה ועוד במעמד אירופאי גדול.
דמבלה קיבל שמירה כפולה(אולי בגלל שצ’אבי נתן לו כבוד או אולי בגלל שהוא פחד ממה שהוא יעשה לקאנסלו באחד על אחד), אמבפה קיבל שמירה הדוקה של קונדה, בין אם זה באמצע או באגף, עם תמיכה של אראוחו.
והקבוצה כולה הייתה ערוכה למשחק התגוננות עם יציאה למתפרצות בעזרתו האדיבה של לבנדובסקי שנתן משחק מצוין בתור חלוץ מטרה ועזר כל הזמן לשחרר את הלחץ ולפזר כדורים לרצים מסביבו.
אני לא יודע מה קרה בתחילת המחצית השנייה, כאוס שנוצר מכניסתו של ברקולה או חוסר ריכוז מוגזם מצידנו, אולי שניהם. גם פה צ’אבי הגיב נכון עם הכניסה של פדרי לקישור וההוצאה של ימאל שהיה ביום רע.
מתישהוא לקראת הסוף הקבוצה כבר שפכה לאגר והמשחק היה פרוץ לגמרי וקו ההגנה שלנו היה הדבר היחיד שהצליח להחזיק אותנו עד לסוף(צריך להמציא סטטיסטיקה מיוחדת בשביל אראוחו והצלות של הרגע האחרון).
בעיני הנקודה הכי חלשה שלנו במגרש הייתה במרכז הקישור. רוברטו נחמד אבל הוא לא מתאים להרכב ברמות האלה, והוא ופרנקי באופן כללי פחות מתאימים לסגנון המשחק שנדרש מאיתנו אתמול. פרנקי גם לא הוסיף הרבה ברגעים שלא התגוננו על סף הרחבה.
בהתחשב בכך שגונדואן גם לא תרם הרבה בעמדתו בגלל הסגנון משחק, אולי היה מקום לשחק איתו מאחור ולשים את פרמין מקדימה.
מילה אחרונה היא שאפו גדול לראפיניה על עוד משחק מצוין והשיפור שהוא עובר ביחד עם כל הקבוצה.
אין לו סיומת של שחקן גדול אבל עם תנועה כמו שלו הוא בסוף מגיע למספיק מצבים, מצד שני הוא חיה הגנתית.
הוא מצליח לעשות אדפטציה למשחק בצד השמאלי של המגרש וזה לא ענין של מה בכך. סוף סוף הסכום מתחיל להיראות מוצדק.
סוף סוף מישהו מבין את הערך שלי לתרומת המועדון.
הזוי שאני עושה את זה בהתנדבות ולא בשכר.
כמו כן, מקום הישיבה בספה, צורת הישיבה, מיקום השלט של הטלוויזיה, מספר הווליום שבו הוא נמצא.
התחתונים שלבשת באותו יום, עם מי ראית את המשחק.
הכל משפיע, הייתי אומר תבוא פעם להרצאה אבל אתה לא תעבור את גבול דימונה…
היה משחק אש.
אולי בשבוע הבא נחטוף ואולי נעבור, זה פחות משנה לי.
מה שיותר משנה לי זה שאמש ראיתי משחק מענג, בארסה בגדולתה, נותנת ניצחון חוץ ברבע גמר ליגת האלופות.
בשקט בשקט וכמעט בלי להבחין, אתמול ראינו משחק בקנה מידה היסטורי.
מישהו זוכר מתי ניצחנו ניצחון חוץ ברבע בפעם האחרונה? לדעתי, מניחוש מושכל שכזה, עבר משהו כמו עשור…
חוץ מהחילופים המצויינים של צ׳אבי, אתמול סופסוף הקבוצה נראתה כמו קבוצה.
הרבה פעמים מסירות מהירות בשביל להשתחרר מלחץ, הרבה פעמים תנועה ללא כדור. בכללי ראו שהשחקנים היו באטרף ובאו עם מוטיבציה מהממת לנצח את המשחק.
גם ההכנות הטקטיות היו יפות לראות. בארסה החזיקה בכדור פחות מפ.ס.ז, רצה יותר, הסתמכה על כדורים ארוכים בצורה לא משפילה אלא ככלי, בעטנו הרבה מחוץ לרחבה וידענו לרווח את המשחק ולא לשבת על אוטובוס ברחבה של פאריס. זה תכנון משחק למופת ולא ראינו הרבה כאלה בשנה האחרונה.
היה לי כיף.
כיף.
כיף.
כיף.
כיף.
ונקודת האור היא שבהבדל גדול משנותיו האחרונות של מסי (כמה פעמים הזכרתי אותו אתמול תוך כדי משחק… לעזאזל!!), פה כמעט כל השחקנים שהעניקו לנו אושר אתמול הם כאלה שיש להם עוד משהו כמו עשור לפניהם. סופסוף יש התרגשות מהקבוצה ברמה של - גם אם יתנו לנו בראש בעוד שבוע, יש חומר שחקנים שבשנה הבאה רק יהיה טוב יותר, מנוסה יותר, חזק יותר ומתואם יותר.
מרגש.
יש למה לצפות
ועוד מילה טובה לצ׳אבי מעבר לחילופים ולתכנית המשחק -
ההצבה של קונדה כמגן ימני היא ביצים שצ׳אבי גידל סופסוף.
לפני המשחק תהיתי אם הוא ישתפן ויציב את אראוחו בימין בשביל לשמור על מבאפה. בפועל הוא נתן את ההמשכיות לחולית ההגנה ולא עשה שינויים של פחדנות.
קונדה כבר הטמיע את עצמו טוב לעמדה, מה הטעם לעשות חילופים בשחקן שפחות רגיל לעמדה?
קובא ו RFA כבר יותר מתואמים במרכז ההגנה, למה לפגוע בזה?
אלו שאלות טובות שהיינו עלולים לשאול ובסוף לא היה צריך. אחלה.