מעביר לפה את דיוני הטקטיקה. השאלה היא האם יש לך שחקנים שיתרוצצו מסביבו. אני לא בטוח.
ואם כבר אריק גרסיה שהזכרתי בתגובה הקודמת - תמיד היה נראה שאם לא הייתה חסרה לו מהירות הוא יכל להיות בלם מעולה, אז אולי עמדת הקשר האחורי היא באמת הייעוד שלו. גם בוסקטס הוא שחקן מאוד לא מהיר, אבל חיפה על זה בעזרת חוש התמצאות מדהים.
מעלה נקודה נוספת - פראן כפאלסו ליד שני קיצוניים כמו לאמין וניקו גם אופציה מאוד מעניינית בעיניי.
בכל אופן, כל הדיווחים עד כה על פליק מאוד מרגשים בעיניי. אני לא יכול לחכות למשחקי ההכנה לראות על מיני ניסויים שאת חלקם אנחנו מחכים לראות שנים אבל סבלנו ממאמנים גרועים ומקובעים.
דווקא פרנקי, גאבי ופרמין נופלים לקטגוריה. אתה אפילו יכול לשמח את @Eyal וש ולהחזיר את ניקו שיתרוצץ גם או לנץהביא את מרינו שמקושר אלינו. בכל מקרה למצוא קשרי 50/50 יהיה משמעותית קל יותר מלמצוא את הקשר האחורי המיוחד הזה.
בוסקטס כזה מקרה קיצון שאני לא יכולת להפוך את זה לאפשרות מציאותית. אריק סבבה והכל בנוגע לראיית משחק ומשחק רגל, אבל זה לא מחפה על החסרונות שלו. ראיתי אותו מפספס כיסוי כמה פעמים כבלם וזה לחלוטין יכול לקרות לו גם כקשר אחורי.
מסכים, אבל לא כתוכנית א’. וגם אז הייתי רוצה שזה יקרה כשווינגרים כמו לאמיניקו יהיו שם ולא אחרים. אני יוצר מחכה לראות מה יצליח להביא ויטור רוקה לעמדת ה9.
אני גם ממש הייתי רוצה לראות את רוקה מקבל הזדמנות נורמלית. אחרת, הייתי מעדיף את ראפיניה כפאלסו לפני פראן. הרבה יותר חד מול השער.
אם לא מביאים את זובימנדי או אוננה אני כבר בעד לנסות למצוא פתרונות בסגל הקיים- כריסטיאנסן, אריק או לזרוק את קסאדו/ברנאל למים ולראות מי צף. קימיך מבוגר ולא מספיק טוב באספקטים הגנתיים.
גם מרינו זה בזבוז כסף לטעמי. מקווה שהוא יחתום בארסנל ושהברווז יישחט. אם הולכים על דאבל פיבוט פרנקי, גאבי וגונדואן זה סבבה. אם רוברטו נשאר הוא יכול להיות גיבוי.
יותר מכל שחקן שיכול להגיע, יותר מלהיב אותי אם סוף סוף יש לנו מאמן ברמה גבוהה שיוכל לקדם את השחקנים שכבר יש לנו.
דיברתם על רודרי ובוסקטס? אז מי היה מדבר עליהם ככה היום אם לא האיש שלקח אותם ושידרג אותם בצורה אקספוננציאלית.
ניקו ומרינו בעיני יהיו החתמות מעולות שישדרגו אותנו, אבל יותר ישדרג אותנו אם הוא יצליח להרים את פדרי ברמה הפיזית, יכניס קצת אגרסיביות בפרנקי דה יונג, ישחק עם ראפיניה באיזורים שהוא פורח בהם, ידאג ולבנדובסקי ישחרר את הכדור מהר, ישחק עם גאבי מאחור וידרוש ממנו לקדם את הכדור, ילמד את באלדה מתי עושים דריבל ומתי לא. ועוד ועוד ועד.
הלוואי.
ב433 לא הייתי מגדיר את הקשר שליד האחורי בתור ‘‘תוקפים’’.
עוד יותר לא הייתי מתאר בחיים את צ’אבי בתור קשר התקפי. יש סיבה למה קראו לו ‘‘מנוע’’.
בשביל להיות המנוע הוא היה צריך להיות במרכז המגרש.
אינייסטה זה קצת יותר מורכב כי הוא היה שחקן הרבה יותר משוחרר בתנועה שלו אצל פפ, הקבוצה שיחקה הרבה יותר משוחרר ממה שאנחנו רגילים היום והוא שיחק בכמה תפקידים שונים במהלך הקריירה שלו.
הייתי אומר שמה שהוא וצ’אבי עשו רוב הזמן היה דברים שונים לגמרי.
הוא היה יותר קשר התקפי כמו שנוטים לחשוב על העמדה/תפקיד, אבל בשנים מאוחרות גם התחיל לשחק עמוק יותר כתוצאה מההגעה של ססק ואז ניימאר, ופשוט התפתחות אישית.
היום קבוצות מנסות לשחק ישיר ומהיר יותר כדי לפתוח את המשחק ולהימנע מבונקרים. במצב כזה הקשרים ההתקפיים הולכים קדימה יותר, כמעט כמו חלוץ נסוג, והמחיר הוא שמאבדים את השליטה המוחלטת על הכדור ואת מרכז המגרש.
מאמנים מודרניים מנסים לפצות על זה בעזרת משחק אגפים ובעזרת בלמים שיודעים להתנהל עם כדור ולבנות התקפות.
בפועל אין קבוצה שמצליחה להביא את זה לרמות השליטה שהיו לבארסה. יש אבולוציה של הטוטאל פוטבול אבל האבולוציה לא מביאה אותו לרמות שהוא היה בהן. לא סיטי של פפ ולא אף אחד מצליח להתקרב לכדורגל של הפפ-טים ולאינרציה של לוצ’ו-טים.
אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון.
אם אני מסתכל על קבוצות שמושפעות מה-דנא הברסאי אני לא רואה ניסיון לשחק יותר ישיר, אלא אם כן מדובר ביתרון טקטי.
השינוי שאני רואה ביחס לעבר שהוא הכדורגל השתנה והחלוצים שפעם היו עוברים לשחק באגף, נכנסים פנימה עם רגל הפוכה ומפנים מקום למגן כבר כמעט ולא קיימים, ואפילו לא רצויים.
זה יותר מועיל עבור אותם מאמנים לשחק עם 2 שחקני כנף טבעיים שמרווחים את המשחק, לדחוף את הקשרים למעלה ואת המגנים פנימה.
מה שאתה היית רגיל לראות מצ’אבי, היום מבוצע ע’'י המגן או הבלם.
יש גם תמיד יוצאים מן הכלל כמו ז’ורז’יניו, קרוס ופרנקי שיותר מזכירים את מה שנראה שאתה מתכוון אליו אבל אני לא חושב שאפילו אתה היית קורא להם קשרים ‘‘התקפיים’’.
היכולת שלהם לנהל את המשחק מושפעת מהמיקום שלהם בתוך המערך, זה הולך יד ביד.
הגדרות זה עניין מסובך.
בתור אחד שגדל על המנג’ר, שם היה שלוש קווים לקישור: אחורי, מרכזי וקדמי.
במציאות בספרד מתארים את זה בשלוש מונחים שונים: פיבוטה, מדיו סנטרו/אנטריור, מדיו קאמפו.
אתה מבצע חלוקה רק לשניים וזה טיפה בעייתי עבור הדיון.
אפשר במקום לדבר על איזורים במגרש, שטחים ומשימות ולדעתי זה קצת מעמיק את הדיון ומאפשר להגיע לאיזושהיא בהירות בעניין.
כמו שאמרתי, עבורי צ’אבי בשנים היפות של פפ היה משחק לרוב בקו האמצעי של הקבוצה(בין ההגנה להתקפה) ומשם מנהל את המשחק.
אינייסטה כבר היה יותר רב גוני בהתאם לאיך שהקבוצה בנתה את המשחק(בוסקטס בקו ההגנה, או מערך ה-9 מזויף כשויאה/הנרי נכנס פנימה), אבל לרוב שיחק יותר בשטח טיפה יותר קדמי מצ’אבי והיה מנסה לפרוץ את ההגנה.
אמת, ולכן ראינו לא מעט נסיונות לטפל בבעיה הזו ע’'י הצבה של קשרים כבלמים או מגנים, מצד שני זה מביא איתו בעיות בצד ההגנתי.
אתה לגמרי צודק שאפשר לחלק את הקישור ל-3 ואז לקרוא לצ’אבינייסטה קשרים מרכזיים. פחות חשוב לי איך קוראים לזה, מה שמבאס אותי זה שבארסה ויתרה על העמדה הכי משמעותית שלה וזה שבר לנו לגמרי את סגנון המשחק:
הבלמים עסוקים בבניית התקפות ואין להם את הכישורים לזה, המרחק בין הבלמים והקשר האחורי לבין הקשרים ההתקפיים והחלוצים גדול מידיי ואז בעצם לא יכול להתקיים טיקי טקה ולא יכול להתקיים משחק סבלני.
השאלה אם האשמה נופלת על מה שאתה מתאר או בגלל שאין לנו מאמן טופ מאז שפפ עזב?
הרי גם פפ נטש את מה שאתה מתאר כמה שהביא להצלחה של סגנון המשחק שלנו.
גם אצלו ואצל ארטטה למשל, יש חשיבות גדולה בלמים בהנעת הכדור. גם אצלם יש מרחקים.
על הנייר שיחקנו במערך שאין בעיה לבצע בו את סגנון המשחק שאתה מתאר. יש לנו אפילו קשר שאמור לדמות את התפקיד שצ’אבי ביצע(פרנקי).
בוא נתחיל מלהיות מאומנים לבצע את הדברים כמו שצריך ואז נראה מה חסר ולמה.
כל ההגדרות האלו כבר לא רלוונטיות למשחק של ימינו. בעבר קשרים התקפיים היו משוחררים ממשימות הגנה, קשרים אחוריים ממשימות התקפה, והיו את אלה שעשו גם וגם (או לא זה ולא זה) ונקראו קשרי אמצע. היום לפחות ברמות שאנחנו מדברים עליהם כל התיאורים האלה כבר לא רלוונטיים. לכל שחקן יש תפקוד שונה בהתאם לסיטואציה על המגרש, והדוגמה הטובה ביותר היא המגנים. ישנם מגינים שהופכים לתוקפים כאשר הקבוצה בהתקפה וחוזרים להגנה כשהבוצה מותקפת, יש מגנים דוגמת זינצ’נקו טרנט או קאנסלו שהופכים לפליימייקרים, ויש כאלה סטייל מנדי שהופכים לשחקני קו אחורי. כולם מגנים, אבל התפקוד של כולם שונה לחלוטין. ההבדלים עוד יותר תהומיים כשמדברים על תפקידי הקישור. הנקודה היא שלהגדיר את צ’אבי ואינייסטה כקשרים התקפיים או אמצע זה כלל לא מספר את הסיפור שלהם או מכיל את מה שהם עשו.
בין עם הכדור ובין בלי הכדור ההגדרות היום מאות התשטשו. שני קשרי אמצע, אחד יקבל כדור וינסה להעביר אותו לשחקן שבעמדה טובה יותר והשני יתפוס אותו וידפוק דריבל על חמישה שחקנים. שניהם קשרי אמצע, על אותה בלטה בדיוק, ושניהם עם הכדור. מה שהשתנה בימינו זה התפקוד של השחקנים, כולם תוקפים וכולם עושים הגנה ולכן אין שום משמעות לטייטל קשר התקפי או קשר אמצע, החשיבות היא נטו היכולת שאותה מביא השחקן למגרש.
לא מסכים.
אתה לוקח את הכדור לקצה ואז זורק אותו מהצוק.
כן, כולם עושים התקפה.
לא, לא כולם עושים אותו דבר.
רייס לא עושה את מה שז’ורז’ינו עושה, שלא עושה את מה שאודגארד עושה, שלא עושה את מה שמרטינלי עושה, שלא עושה את מה שהאברץ עושה.
אני חושב שהדבר הגיוני הוא לדבר ב roles הגדרות שחקנים לפי עמדות זה כבר לא הסיפור פה.
צ’אבי ואינייסטה היו חצאי כנף בוסקטס היה פיבוט. אף אחד מהם לא שיחק כ 10 אצל פפ, כי הוא מהראשונים שויתר על התפקוד. מסי אצלו התחיל כ inverted winger וסיים כתשע מזוייף. בשום שלב לא היה אצל פפ משהו שעונה ל 10, צ’אבינייסטה ניהלו את כל המגרש מרחוק או מקרוב.
צ’אבי המאמן ניסה לשחק עם גונדו כ 10 או trequista, קרי שחקן של שליש קדמי בלבד. יכולת ניהול המשחק שלו בעמדה הזאת מצטמצמת משמעותית, ולא ברור מה היה פשר ההחלטה, אבל קשה לי להאשים את גונדואן בזה. זה קצת כמו להגיד לדני אלבס “תישאר למטה” ואז לא להבין למה הוא לא נותן ביצועים כמו בסביליה.
יש פה המון קונטקסט ללמה גונדואן לא שיחק באותה רמה כמו בסיטי, על כן קשה לי לבוא בהצהרה שהיה מדובר בשחקן “אוברייטד”. זה מזכיר לי את האכזבה מברנארדו סילבה עם פורטוגל, שהתפקיד של כולם היה לפרגן לכריסטיאנו, ואז תהו למה לא הולך לו כשכל מה שעשה היה לרוץ באגף ולהרים לו.