כל מיני דברים קורים לאחרונה במנצ’סטר יונייטד.
בעלים חדשים הצטרפו והתחילו לעבוד - מנכ"ל חדש יגיע בקיץ, ואולד טראפורד יעבור שיפוץ או יהרס לטובת אצטדיון חדש (לא יקרה).
מגוון פצועים חזרו למגרשים - קאסמירו שהגדיל לעשות ועדיין לא קיבל אדום, מרטינז שהתיאום שלו עם וראן כל כך מושלם שגם הוא נפצע מיד וגמר את העונה, וכמובן הארי מגווייר שליט"א.
הצעירים התחילו לרגש - הוילנד הרגיש רשת אנגלית וראה כי טוב, גרנאצ’ו עבר לצד ימין וראה כי טוב, מאיינו לקח לאריקסן את המקום ואנחנו ראינו כי טוב. אפילו גרינווד עושה חיל בגולה וגורם לי לדפוק את הראש בקיר שבוע אחרי שבוע.
וכמובן הרגע המרגש ביותר בעונה זו - הראשון בדריבול, המסי של צפון אנגליה, הרונאלדו של המסיבות, הזידאן של התספורות, לורד ג’סי לינגארד הודיע על יעדו החדש. בראיון מטלטל לספורטס אילוסטרייטד הצהיר קינג ג’סי, שקיבל הצעות מכל הגדולות של אירופה אסיה, שהחליט לקחת את כישוריו לחוף המזרחי של העולם ולחתום במ.ס. סיאול. גאווה גדולה לאקדמיה. עלה והצלח, בחור צעיר (בן 31 בסך הכל, תיכף פורץ ומממש את הפוטנציאל).
אבל למרות כל הריגושים-על-הנייר האלו, ואפילו כשהכדורגל נראה די בסדר סך הכל, עדיין לא ממש אכפת לי. אוף.