יש פה טיפה מה לפרק:
טיפה בעייתי להגיד את שניהם.
אני לא חושב שיש לפליק דרישות דוגמטיות מעמדות מסויימות במגרש. באופן אסטרטגי כן, אבל הדרישות מכל עמדה היא לא קבועה מראש.
הקשר השלישי של בארסה העונה צריך לרוב לשחקן המרובע העליון הימני, ולהתאים את עצמו לשחקנים הקבועים מסביבו: ימאל, קונדה, לבה וכו’.
אם אני מסתכל למשל על מה נדרש מגאבי(שחקן שונה מאולמו), אני לא כל-כך מסכים עם התיאור שלך.
כן צריך לעשות תנועה לרחבה, אבל לדעתי יש יותר חשיבות מהשחקן בעמדה הזו לקבל את הכדור בין קו ההגנה לקישור.
אולי, אבל הוא כל-כך טוב עם הכדור, שזה יהיה לא חכם לא לנצל את היכולת הזאת בשליש ההתקפי.
הוא מפצח הגנות בזכות היכולת האישית בצורה שאף שחקן אחר לא מסוגל בסגל. כמו נגד לאס פלמאס.
לא בטוח בדיוק למה אתה מתכוון, אבל אחד הפלוסים הגדולים של אולמו זה התנועה שלו והיכולת למצוא שטחים מתים בין הקישור להגנה.
ראינו גם שהוא יודע לעשות תנועה הכדורים של ימאל. אולי אתה מתכוון לזה אולי זה לא מספיק. יכול להיות.
כשהוא לא פצוע, הוא שחקן עם טכניקה, ראיית משחק ויכולת לשנות משחק ברמות הגבוהות ביותר.
הוא צריך לייצר רציפות כדי להיות משפיע באופן רציף, אבל התקרה שלו נורא גבוהה.
אני לא רוצה להיות בעמדה של סניגור של פרנקי.
הוא שחקן שאני לא הכי אוהב והביא לי הרבה תסכול לאורך שנים.
אני גם לא אוהב שהוא חושב שהוא צריך לגעת המון בכדור, אני גם לא אוהב את ההתלהבות שלו מכך שהוא יכול לצאת עם הכדור קדימה כל הזמן, אני גם מאוד לא אוהב שחקנים שלא עובדים קשה ולא נלחמים בכל מהלך במגרש.
גם שיהיה ברור, אני מעדיף את קסאדו על פרנקי.
אבל ברמת הטכניקה, פס, דריבל, משחק תחת לחץ, קידום הכדור וכו’ וכו’ דה יונג הוא עילוי, ומעטים טובים בזה ממנו אם בכלל.
כשהוא לא מחזיק את הכדור בכוח, עוזב את העמדה סתם ועושה סבסובים מיותרים אז התקפית הוא הפיבוט הכי טוב שלנו.
.