כאילו לא מספיק גרוע לראות את ריאל משחקת כמו שהיא משחקת (ומפסידה כמו שהיא מפסידה), ועוד יותר גרוע אבל כנראה שלא מספיק גרוע לראות יום אחרי זה את בארסה משחקת כמו שהיא משחקת (ומנצחת כמו שהיא מנצחת) - עכשיו אני צריך לשמוע גם שזה נחשב “משחק חלש” בפרמטרים של האינטנסיביות של פליק?
לא ראיתי כ"כ הרבה תנועה ולחץ במשחק של ריאל מאז שדווידה אנצ’לוטי גילה משחק אחד שנגמרו המסטיקים בחפיסה של אבא שלו.
לכו לעזאזל.
כן, בהחלט, אבל מה שהתכוונתי - פרמין הוא זה שגם דחף קדימה וגם היחיד שרץ כדי לקבל את הכדור המפלצתי הזה מלאמין. מסירה, טובה ככל שתהיה, לא שווה כלום בלי מישהו שיגיע אליה. וזה שפרמין התחיל את המהלך בחצי המגרש של ברצלונה, מאחורי לאמין בכלל, והגיע לכדור בקו הרחבה - הרשים אותי לא פחות מהמסירה של המרוקאי. והיא מאוד מאוד הרשימה אותי.
תגידו אני היחיד שרומא ואנפילד עשו לו טראומה?
מה יש להוסיף שלא נכתב פה? תענוג פשוט תענוג.
לאמין עם המסירות שלו…
פרנקי עוד משחק סולידי, פליק החזיר אותו לחיים.
יאללה ללגאנס… חיבים לנצח אותו…
https://x.com/BarcaTimes/status/1910079985135608248
פליק מאשר שהכל בסדר עם לאמין…
יום שבת חופש אבל על מי אני עובד…
לא יודע אם הייתי מגדיר את זה “משחק חלש” בפרמטרים של האינטנסיביות של פליק, אלא בעיקר יותר זהיר ומחושב. עדיין היו הגברות אינטנסיביות לעיתים, אבל ממש לא בתדירות ובכמות שראינו בלא מעט מקרים לאורך העונה הזו.
ובניגוד למשחק מול בטיס, למשל, זה לא היה כתוצאה מעייפות, אלא ההיפך - לדעתי זה היה לצורך מניעת/צמצום העייפות.
אני באמת חושב שפרמין זו ההפתעה הכי גדולה השנה.
לא כי הוא מבקיע או מבשל הרבה, לא כי הוא משחק בראבק כמעט כמו חצי גאבי, בעיקר בגלל שהנחיתו עליו אולמו שמגיע עם פזם יותר רציני כדי לקבל הרכב, ובכל אופן הוא נלחם בפירורי הדקות שהוא מקבל וגורם לכולם להתאהב בו.
אין לו את הטכניקה של מוסר על והוא לא משתלט על כדורים כמו קשר לה-מאסיה קלאסי, אבל יש לו תכונה שאין לאף שחקן שלנו - הוא חושב מהר, לפעמים מהר יותר ממה שבן אנוש מסוגל לבצע ואז יש דיליי בין המחשבה המהירה לביצוע הנגרי.
באמת שאין דומה לו. עמדה של קשר התקפי אחת הקשות בברצלונה והוא מאייש אותה בגאווה.
מת עליו
תיקנתי.
מסכים לגמרי עם מה שכתבת, עם 3 תוספות:
היו 20 דקות שלחצו בחצי כוח, דקה 25 עד סוף המחצית. זה נחשב משחק לחץ חלש מאוד שלנו.
אה, והגול הרביעי נולד מלחץ של לבנדובסקי, בן 36, שזכה בהכל, בדקה 80, במצב של 3-0. ספר את זה לויניסיוס ואמבאפה. ולאנצ’לוטי.
גם עשה אלסטיקו כמו של רונלדיניו, כמעט הפיל אותי מהכורסה.
אני משווה אותו לרונלדיניו כדי להוריד ממנו לחץ. שלא יעלה לו שטן לראש.
שמעתי עכשיו את קוורצ’קליה, אני לא אלך לישון.
JUST IN: Lamine asked for the change to give Ansu Fati a chance. In the summed, Yamal was also offered the #10 — but he respectfully refuse
מחווה יפה רק חבל על הלב שלי…
הנשמה של המלך.
הלוואי והייתי יודע לכתוב והייתי משקיע הודעה ענקית ושלמה שהיא רק מכתב אהבה לימאל.
אבל יותר מזה שאני לא יודע לכתוב, אנחנו כבר מתקרבים למצב שבו המושג הזול ‘‘אין מילים’’ הופך להיות תיאור מדויק לכדורגל של הילד הזה. ילד. בן 17.
אוהדי ריאל כנראה ידעו לפני כולם. לא סתם ניסו לשכנע אותנו שצריך למכור אותו. בטח הם היו הראשונים לקנות.
כשניסינו להסביר שהוא אחד השחקנים הטובים בעולם, צחקו. סבבה. השוו אותו לקרבחאל. חחחחחח.
אני לא יודע איך בגיל 17 שחקן יכול להיות כל-כך טוב. כל-כך קרוב לשלמות.
צריך שחקן אגף שמכדרר? קיבלתם.
רוצים פליימייקר עם מסירות עומק משוגעות? קיבלתם.
לבוא לשחרר לחץ מהקישור? בטח, עלי.
להחזיק את הכדור עם הגב למגן? רגע, אני עושה עליו סיבוב במקום ויוצא קדימה למתפרצת. בעצם בא לי ככה עקב שהיא בעצם מסירות עומק. למה לא.
רונאלדיניו אמר שהוא נהנה לצפות בי? קבלו אלסטיקו בשביל לעשות לכם פלאשבק שמרטיט את החושים.
ולקינוח? לא הולך המסובבות לפינה הרחוקה? בוא ננסה עם הפאלש, זה יותר נוח.
אם הוא טוב במשהו, אז הוא מדהים בו. הוא לא סביר או נחמד. הוא פאקינג מדהים כמעט בכל אספקט של המשחק. זה לא נורמלי בשום קנה מידה.
והוא לא רק שחקן מדהים, הוא שחקן מדהים בלייצר יש מאין שזו התכונה הכי סוחפת.
אפשר לחלק בצדק מחמאות לכל השחקנים(ואיפה הקרדיט פה לאריה איניגו שמחזיק את ההגנה הזאת עונה שלמה ונותן עוד משחק אדיר?), כל אחד בחלקו, אבל היום ימאל היה מעל כולם, והוא כבר הרבה זמן נמצא ברמה שאנחנו לא רגילים לראות. בטח לא בגיל הזה.
אוהבים לכעוס פה כשמשווים אותו למסי. סבבה, אולי פשוט נתחיל להשוות אותו לפלה.
בעבר כשבארסה הגדולה ההיא של לפני 15 שנה (פאקינג 15 שנה, אנחנו זקנים!!) הייתה מביסה קבוצות בחצי רגל היינו קוראים לזה “גוליאדת שקר”.
ניצחון ענק בתוצאה שלא קשור ליכולת.
בארסה ההיא הרגילה אותנו לא פעם לגוליאדות שקר כאלה, אינטנסיביות נמוכה, כמה מצבים קטנים, המון כישרון אישי וניצחון מוחץ בסיום.
אתמול בארסה של פליק שהרגילה אותנו שהיא מביאה ניצחונות ענק רק ברמונטדות וברגעים מלחיצים ומכריעים בסיום המשחק, העלה שלב בהתפתחות שלה כשהראתה שהיא מסוגלת להביס גם ללא אינטנסיביות גבוהה ומשחק לחץ בראבאק.
בארסה אתמול הניעה כדור בנונשלנטיות ברוב שלבי המשחק עד לרחבה כשדורטמונד בוחרת לא לשחק עם קו הגנה גבוהה וללחוץ ומחכה לנו ברחבה.
אז עד הרחבה גם בלי יכולת שיא לבארסה היה קל, ברגע שזה הגיע לרחבה בארסה פתאום איבדה את זה.
2 הגולים הראשונים שלנו היה מוזרים ולא באמת הגיעו מהתקפות מסודרות והאחרונים היו שילוב של בארסה שאנחנו יותר מכירים והמון כישרון אישי והבנת משחק.
בארסה הרוויחה את זכותה למרווח נשימה ולנוח קצת, מקווה שתדע לנצל את זה לסיום העונה.
גאבי צייץ: ״עבודה של קבוצה, עם הקהל שלנו. ויסקה בארסה!״.
לאמין הגיב: ״אחשלי, אין להם מושג מ*דיין״.
יש להם הומור לצעירים.
בעוד מקומות מדווח על זה, וגם פליק רמז על משהו בנושא. אם זה נכון, זה שווה מבחינתי הרבה יותר מכל דריבל או אלסטיקו או כל דבר in game אחר.
נכון?
אבל בהסתכלות על חצי הכוס המלאה, עוד גול לספירה של ראפי מוסיפה לו לשבור איזה שיא או לקחת איזה תואר שקר של מלך השערים וזה.
אז נכון שהגול הוא של קובה, אבל אני גם שמח שראפי מגדיל את הפער לעונה המשוגעת הזו שלו.
יתרון נוח באינטנסיביות נמוכה - צ’ק
ראפיניה מתחיל להיכנס שוב למומנטום- צ’ק
הוצאה של פדרי ולאמין בסוף - צ’ק
לחלוטין עשינו את המוטל עלינו, ואני תוהה מתי יהיה הרגע להעלות הילוך כי כרגע נראה שאנחנו עוד באינטנסיביות נמוכה. אני מניח שהמשחקים הקשוחים ממש מתחילים בסוף החודש עם גמר הקופה מול ריאל, הקלאסיקו במאי ואם יקרה, שלבי חצי גמר האלופות. אז נצטרך להתפוצץ.
שאלת לבנדובסקי
רגע אחד הוא קורע רשתות וברגע האחר הוא מיירט ציפורים…
40 שערים (43 g+a) העונה
שווה כל אירו שהשקיעו בו.
לכולם ברור שהדאבל (מינימום) כבר של בארסה, כן? זה כמו קאמבק של ריאל בצ׳מפיונס, מריחים את זה באוויר מראש.
אגב, חצי אוף טופיק, אבל שביט לא מזמן כתב (בצדק) על ריאל שלא מפסידה גמרים. אז הלכתי לבדוק את המילניום הנוכחי:
בארסה:
גביע: 7/10 (שני הפסדים לנו ואחד לולנסיה)
צ׳מפיונס: 4/4
ריאל:
גביע: 3/6
צ׳מפיונס: 8/8
ב-2000-2008 ריאל הגיעה לגמר פעמיים והפסידה, ובארסה לא הגיעה לגמר בכלל. אחוזי ההצלחה של ריאל משתפרים דרמטית בלי זה.
כלומר שתי הקבוצות בקושי מפסידות בגמר גביע (בארסה הדיחה אותנו לפני הגמר כמה וכמה פעמים, וגם אנחנו איזה פעם או פעמיים) והפסידו בצ׳מפיונס פעם אחרונה בעידן האבן. ריאל בהרבה יותר גמרים בצ׳מפיונס מן הסתם, ובארסה בגביע.
אני חושב שהוא התכון יותר לצמפיונס.
בצמפיונס תחזית שלי , אתם מול ארסנל דקה 80 3-0 לארסנל תום המשחק : 4:3 לריאל אחרי שהשוער של ארסנל החליט למסור לאמבפה בדקה האחרונה למשחק.
זה בתחום של העל טיבעי מה שקורה עם ריאל בצמפיונס
גם אם הם יעברו בסוף, אבל אחרי 120 דקות, זה טוב לנו.
הססנריו הכי גרוע מבחינתינו הוא שהם דורסים את ארסנל ועוברים ב 90 דקות. זה ייתן להם מורל ואנרגיות חדשות להילחם גם בליגה וגם בגביע.
אבל לא נראה שזה יקרה. אני מכיר את ההיסטוריה שלהם בצ’מפיונס, אבל הקבוצה הזאת כבויה.
