Guess who’s back, back again
Sh4rky’s back, tell a friend
בדרך כלל לא אכפת לי כל כך ממונדיאל. אני כמובן רואה, אבל לרוב אין שם את החיבור הרגשי שיש לכדורגל קבוצות, כך שגם לא ממש מעניין אותי מי זוכה. בכמעט שלוש שנים האחרונות התחלתי להרגיש ככה גם לגבי יונייטד, והתחלתי לעקוב בחצי כוח יחסית למה שהיה קודם. על נסיעה למנצ’סטר בכלל לא היה מה לדבר ולא רק כי יש שם תהלוכות שריעה במרכז העיר (באמת).
אבל דווקא המונדיאל האחרון הצית משהו. בטורניר הזה היה סיפור. כמו שרסלמניה טובה לא בנויה מקרבות טובים אלא מסיפורים טובים, גם כאן היו אמנם לא מעט משחקים מעולים, אבל מסי הפך את המונדיאל הזה לכזה שמאוד קשה להישאר אדיש אליו. מוסיפה העובדה שהילדים הקטנים שלי נתפסו בחיידק מסי out of nowhere, ומצאתי את עצמי נזכר למה כדורגל זה נחמד בסך הכל, למרות שאני לא ארגנטינאי.
אולי עוד מוקדם לומר, והיו רגעים של רגש גם בשנים האחרונות (ליון), אבל אני מקווה שהשנה ארצה לחזור לעקוב אחרי הפרמייר ליג, אחרי יותר מדי זמן. אגב אני מכריז בזאת על עזיבתי את ברצלונה אחרי תקופת השאלה. יא קמצנים ארורים היה כיף.
אז מה היה ומה מחכה לנו?
קודם כל, ארסנל בשעה טובה (תלוי למי), מצאה סוף סוף תרופת נגד לשלשול והצליחה לקחת אליפות מרשימה (תלוי את מי). ארטטה הוכיח שאין תחליף ליציבות בעמדת המאמן, ולמכות רצח ברחבה כשהשופט לא מסתכל בקרנות. התותחנים לא נחים על זרי הדפנה ועבדו יפה בחלון ההעברות עם החתמתו של ברונו גיימראש ואפילו ויניסיוס ג’וניור (כמעט).
טוטנהאם הצליחה בהירואיות להכניס את עצמה ברגע האחרון לטופ 17. עכשיו כשהיא הראתה שרק חסר לה הגרוש ללירה, היא הוציאה 260 מיליון פאונד כדי להביא את מתאוס פרננדס (meh), סנדרו ‘המנחש’ טונאלי (יפה) ועוד איזה בלם של ברייטון (לא יודע מי זה אבל הנחת המוצא שלי היא שברייטון עקצה כרגיל).
ליברפול נפטרה מסלוט שכולה הביא לה אליפות בעונה הראשונה שלו חח לוזר אפס, והחליפה אותו באריאולה שהגיע מבורנמות’. כמה רכישות נחמדות הקיץ אבל בעיקר בניה על כך שהרכישות הבומבסטיות משנה שעברה ישתלמו השנה. בדיוק כמו בשנה שעברה, ליברפול היא כמובן הפייבוריטית שלי לאליפות ואני לא רואה שום סרט שהיא לא מסיימת ראשונה.
עוד בגזרת מחליפי המאמנים ניצבת כמובן מנצ’סטר סיטי שלדאבונה הרב, ולאושרו העוד יותר רב של כל שאר העולם, נפרדה מפפ גווארדיולה (קולולולו). סיטי כמובן נאבקת בקשיים כלכליים ורגולוטוריים תחת מגבלות הפייר פליי, אז היא קנתה רק את אליוט אנדרסון ב-130 מיליון 
. המערכת של סיטי משומנת והביאה את המאמן שרצתה ומתאים לה עוד כשאימן את צ’לסי, כך שהעזיבה של פפ היא אמנם קשה, אבל אולי לא כל כך קשה כמו שעשויה הייתה להיות בקבוצה פחות מסודרת.
אם כבר הזכרנו את צ’לסי, הבלוז החתימו 780 שחקנים הקיץ, ביניהם בולטים מורגן רוג’רס בגזיליון פאונד, לקרואה מפאלאס בחצי טריליון, פאלסטרה מאטלנטה ב-57 ודני וולבק החביב והמנוסה בנזיד עדשים (זה באמת אחלה רכש בעיניי). כמובן שהשינוי המשמעותי ביותר בצ’לסי הוא החתמתו המפתיעה של צ’אבי אלונסו, שבעיניי כולם היה עם שלוש רגליים ורבע בליברפול, אבל ברח כדי לנהל את קרקס מערב לונדון. השאלה היחידה היא האם הוא יפוטר לפני הכריסמס או אחריו? מרתק.
בגזרת הפנים החדשות, קובנטרי עלתה לליגה לראשונה מזה 25 שנה אחרי שצ’לסיונר אחר, אחד פרנק למפארד, לקח איתה את אליפות הצ’מפיונשיפ. איפסוויץ’ טאון שבקושי הספיקה לרדת חוזרת מיד כדי לרדת שוב, והאל סיטי שהגיעה מהפלייאוף תקווה לצאת עם ידה על העליונה בקרב שצפוי לה על המקום ה-17 מול טוטנהאם.
קבוצה נוספת שראויה לאזכור, הפלא של הליגה בעיניי, היא ברייטון. אמנם רק מקום 8 בעונה שעברה (הזיה שזה נחשב נמוך עבורה), אבל המשכיות בעמדת המאמן כשהרצלר ממשיך על הקווים (הוא יותר צעיר ממני. וגם מכם. סעמק), ושוב החתמות של שחקנים שאף אחד לא מכיר היום אבל בעוד שנה יהיו שווים 100 מיליון כל אחד. תמיד קבוצה שמרתק לראות. אם הייתי הבעלים של יונייטד ההחתמה הראשונה שלי הייתה כל השדרה הניהולית-מקצועית של ברייטון. כל עונה מוכרים שחקן-שניים מרכזיים (השנה ואן הקה ובאלבה), שומרים על נט ספנד חיובי, ומצליחים לשמור על יציבות יחסית בטבלה. קוסמים.
לבסוף, אסטון וילה ממשיכה עם אמרי אחרי הזכיה בליגה האירופית (צ’יטרים) ועונת ליגה חזקה מאוד, ותקווה לעשות צעד קדימה למרות שאיבדה את רוג’רס וטילמנס. לאמרי מצפה עונה אירופית נוספת, הפעם במפעל שהוא פחות אוהב, אבל גם במקרה של וילה אפשר לסמוך עליהם שמילאו את החסר עם רכש מדויק. ניוקאסל יצאה למכירת חיסול בקיץ כשאיבדה את גיימרש, טונאלי וגורדון (בשבילו יש לכם כסף אה יא קמצנים?) ושם אני לא כל כך בטוח שיש על מי לסמוך, אחרי עונה די רעה והעובדה שהמכירות האלו לא חד פעמיות (גם איסק ברח מהם שנה שעברה). העיקר שיש להם תלבושת חוץ של החמאס במימון כספי נפט בלתי נדלים.
אם כך, רוב הקבוצות הגדולות בתהליכי שינוי עמוק. האם גם זו העונה של ארסנל? האם ברייטון תעשה לסטר? האם טוטנהאם תעשה וולבס? האם יונייטד תצלם דוקו באמזון או בדיסני? והאם האוהדים האנגלים יקללו את ענאן חלאיילי בגלל שהוא ישראלי או בגלל שהוא ערבי? כל זאת ועוד בעונת 26/27 של הליגה היקרה בעולם.
מחזור פתיחה:
ארסנל - קובנטרי (שישי, 22:00)
האל - יונייטד (שבת, 14:30)
אברטון - פאלאס (וחלאיילי!!!) (שבת, 17:00)
איפסוויץ’ - סנדרלנד
נוטינגהאם פורסט - לידס
ברנטפורד - טוטנהאם (שבת, 19:30)
ברייטון - אסטון וילה (ראשון, 16:00)
סיטי - בורנמות’
ניוקאסל - ליברפול (ראשון, 18:30)
פולהאם - צ’לסי (שני, 22:00)
