מחזק. הביקורת הבולטת על פדרי בעונה שעברה הייתה שהוא לא מנסה לקדם את המשחק כמעט בכלל. אי אפשר שלא היה להתפעל מהטכניקה, השליטה בכדור על שטח קטן וההשתחררות מלחץ, אבל בחודש האחרון אנחנו רואים ממנו גם ראיית משחק מדהימה, מסירות מקדמות וחכמות מאוד ויכולת לרווח את המשחק עבור שחקנים שחיים על שטחים פנויים. הוא אחת הסיבות לכך שאדאמה ואובמיאנג משתלבים כ"כ טוב, דמבלה פתאום עושה דברים ופראן לפחות מגיע להרבה מצבים.
5 לייקים
פדרי במשחק הזה זה לגמרי אינייסטה. איזה טאץ’ ואלגנטיות.
ולשם שינוי, מחצית שניה הרבה יותר טובה מהראשונה.
9 לייקים
מרשים, מרשים מאוד
אפשר קצת מים עם הכובע?
4 לייקים
ללוק דה יונג מגיע יותר קרדיט.
מדהים . אני נהנה מכדורגל בחודש האחרון כמו שלא נהנתי בשנתיים שלוש האחרונות.
2 לייקים
- דווקא בגלל שלאורך שלבים רבים במשחק זה לא היה המשחק הכי “סקסי” לצפייה, אני יותר מבסוט. גם במשחקים קשים, גם בכאלו שדברים עובדים פחות טוב או שפחות יפה בהם, וגם כשמשחקים מול כל מיני באסקים 3 מטר - צריך לדעת לנצח. וכמו שטל ציין - זו לא רק התוצאה, מה שמרשים זה העניין הקטן הזה של המלחמה הבלתי פוסקת של השחקנים היום. התוצאות מגיעות יחד עם זה.
- ואחרי הלחימה והכל - רביעייה מול בילבאו, רביעייה מול נאפולי, רביעייה מול ולנסיה. ברצף. מאיפה זה בא? ואיפה זה היה עד עכשיו?
זו ברצלונה אחרת לגמרי ממה שהורגלנו לפני כן, גם אם השנה זה יתורגם “רק” למקום בליגת האלופות. הלוואי. - אני מתחיל לחבב ממש את אובמיאנג, ולאהוב יותר את לוק דה יונג. אלו לא רק הגולים. אצל הראשון היו הרבה נגיעות של “היה חסר לנו מישהו כמוהו” שקידמו את המשחק, ואצל השני? 5 שערי ליגה. ללוק דה יונג. היינו כחולמים.
זו מציאות אחרת עם חלוץ שזהו תפקידו, וחלוץ נורמלי. - דסט עבר שיפור גדול, אבל מישהו צריך לקחת אותו למטווחים ולעשות לו איזשהו מקצה איפוס. לא חושב שהייתה לו מסירה אחת מדוייקת, שהיא לא אחורה. אלבה לפחות מוצא את מסי, דסט בעיקר מצא את לקואה.
- כשפרנקי דופק ספרינטים וחיוכים, אני מבסוט.
- כתבתי את זה במחצית, ואכתוב את זה שוב - פדרי היה היום מעל כולם. ובכלל, מאז שחזר מהפציעה, הוא העלה הילוך וכמה רמות. יותר דוחף, יותר תכל’ס, יותר וירטואוז. יותר, ואולי בדיוק, מה שאנחנו מקווים שהוא יהיה. שרק ימשיך ככה.
- דמבלה עם שער ו-2 בישולים ב-25 דקות. לא יודע מה לחשוב על זה. מצד שני - גם המדע לא יודע מה לחשוב על דמבלה.
לאט לאט, בשקט בשקט - נקודה ממקום שלישי, עם משחק חסר.
11 לייקים
ברשימת השחקנים שאני לומד לחבב- לוק יודע לעשות רק דבר אחד, וזה להתמקם לנגיחה ואז לנגוח, אבל תשמעו- הוא עושה את הדבר הזה אחלה חח
ברשימת השחקנים שאני עדיין לא מחבב- למה פראן טורס עדיין כל הזמן משחק?
וואו פדרי. איזה ילד פסיכי
כל החבר’ה שדיברו על הסגנון- אותי לפחות שני המשחקים האחרונים החזירו מלא אחורה. פייר? מתחיל להיראות אש
5 לייקים
אמרתי לכם שצריך להביא את צ’אבי, כי רק הוא יחזיר לנו את ההנאה מבארסה 
לייק 1
פשוט סוף סוף הוא החליט להקשיב לביקורות בפורום 
זה לא רק התוצאה ( וואחד תוצאה) זה הדברים הקטנים שפדרי עושה, זה היציאה של הקבוצה מגדל הקרן, זה סוף סוף חלוץ חוד שיודע לשים כדור ברשת ועוד אחד מין היה מאמין שנהיה מר שער לדקה מהספסל, זה קיצונים ימניים שעושים מה שהם רוצים באגף, משהו שהיה חסר לנו הרבה זמן גם בתקופת מסי.
זה החיוכים על הדשא ובאימונים, ובעיקר זאת האמונה.
זה מה שצ’אבי הרננדס הביא למועדון הזה.
יש עוד הרבה מה לתקן אבל הכיוון סופר חיובי, וואלה זה כיף
7 לייקים
אחרי אירועי אנפילד, הייתי מסתפק בזה שלא יפנו את הגב לכדור בכדור קרן.
בכל מקרה, זה מה שמחכה לנו בליגה, עד סיום העונה -
אלצ’ה בחוץ.
אוסאסונה בבית.
מדריד בחוץ.
סביליה בבית.
לבאנטה בחוץ.
קאדיס בבית.
סוסיאדד בחוץ.
מאיורקה בבית.
בטיס בחוץ.
סלטה בבית.
חטאפה בחוץ.
ויאריאל בבית.
איפושהו גם צריך לדחוף את משחק ההשלמה מול ראיו, בבית. וצריך לזכור שיש לנו לפחות עוד 2 משחקים באירופית, נגד גלטסראיי, שישוחקו אחרי אלצ’ה ואחרי אוסאסונה.
לא מעט משחקים נגד יריבות ישירות על המיקום הטבלה, שחובה לנצח בהם. ולא פחות חשוב - חובה לנצח במשחקים ה"קלים" על הנייר האחרים (אלצ’ה, מאיורקה, קאדיס, לבאנטה, ראיו) כדי להגיע במצב כמה שיותר טוב למפגשים הקשוחים יותר.
4 לייקים
זה לא throw back לפני עשור בלי שיהיה מהלך עם קריינות ערבית
כמובן, גם קצת xg:
ההימור של מרסלינו נכשל, והוא לא הצליח לשנות את הבחירות שלו. ברגע שהסכר נפרץ והגול של אובמיאנג הגיע, מרסלינו נאלץ להיכנס למלחמת הקצב של ברצלונה, מולה לא היה לו שום סיכוי. בילבו לא יצרו מצבים, ובשום שלב לא נראה שהיו לה את הכלים להתמודד עם בארסה של צ’אבי, ועל כן קיבלנו קונצרט במחצית השנייה.
הטוב: לא הרעתי לו, אבל דמבלה שיחק טוב, כמו גם פדרייסטה, אלבס, דסט ולמעשה כמעט כולם תפקדו מעולה.
הרע: המחסום הפסיכולוגי של טורס לשים כדור ברשת.
המכוער:
איציק זוהר מדבר שטויות באולפן
המושלם: התגובה של הקהל בפריים האפי הראשון של בארסה של צ’אבי.
3 לייקים
אחרי ההסתודדות של צ’אבי עם פיקה ובוסקטס הוחלט שבוסי יילך קצת יותר קדימה. אם ההר לא בא אל מוחמד מוחמד יבוא אל ההר. זה היה הימור ברמה ההגנתית וזה בסופו של דבר לא פתר את הבעיה מבחינה התקפית. פיקה הופך לבונה ההתקפות ובוסקטס מפסיק לחזק את ההגנה. וכל הדבר הזה כי? כי גאבי לא מורגש במשחק…
יש לנו 4-3-3 שהופך כל הזמן ל 2-3-2-3. אתמול זה היה ההרכב:
אראוחו - פיקה
אלבס - בוסי - דסט
גאבי - פדרי
אדאמה - אובמיאנג - טורס
בוסקטס באופן טבעי נוטה להיכנס בין הבלמים כשאלבס ודסט עולים. ההוראה של צ’אבי היא שיישאר בקו עם אלבס ודסט. בין אם בוסי עולה או יורד הבעיה תמיד נשארת בצמד הקישור ההתקפי.
חלוץ הוא שחקן שרוב הזמן לא מעורב באופן ישיר בהנעת הכדור ועסוק במיקום ותנועה למיקום. כרגע נוצר מצב שיש לנו את:
אראוחו - פיקה
אלבס - בוסי - דסט
שבונים את המשחק ויש לנו את:
אדאמה - אובמיאנג - טורס
שמסיימים את ההתקפות.
הגוף המקשר בין הבונים למסיימים הוא הגוף שאחראי על הדיסטריביושן. הוא המוח שמחליט
ימין/שמאל
למעלה/למטה
מהר/לאט
לטעמי אין לנו את המוח במשחק. אנחנו תמיד למעלה ותמיד מהר (שזה אגב שיפור אדיר מקומאן שאצלו זה תמיד למעלה ותמיד לאט). גם ההחלטה ימין או שמאל היא תמיד החלטת מיקרו.
עכשיו יש היגיון בתזה של צ’אבי, שבוסי אלבס ואלבה יהיו המוח יחד עם פיקה ואראוחו. זה גם נכון מבחינת הגיל והנסיון. אבל זה לא מספיק כי כרגע אנחנו עדיין לא מצליחים לשחק מספיק מאורגן ולהיות מספיק בשליטה.
זה כאילו יש לנו קבוצה מבוגרת מידיי וקבוצה צעירה מידיי. כאילו נפער בור באמצע בארסה. חמש שנים של מוות. של קיפאון. כאילו בארסה דילגה על דור ויש לה עכשיו סבים ונכדים.
את הדור של ההורים אני כל הזמן מחפש על המגרש ורואה רק נכדים מתרוצצים.
אני כן מרגיש טוב סוף סוף. הצלחנו לחבר 3 פאקינג נצחונות, כשבשלושתם היינו טובים יותר ועוד עם מאזן שערים מפואר של 12-3 וזה מול שלוש קבוצות לא רעות בכלל. לגמרי מתחיל להרגיש כמו כיוון נכון.
3 לייקים
זה מדהים לראות כמה פדרי וגאבי יעילים כשיש מאמן בקווים. פתאום הטכניקה והראיית משחק של השחקנים אמצע שלנו, בעיקר פדרי (דה יונג!!!) באים לידי ביטוי, יש להם למי למסור, יש שטח פנוי, יש מוח מאחורי התוכנית משחק קראחו!!! ואין מה להגיד, גאבי פדרי ודה יונג פשוט פורחים. זה מדהים לראות, רק שימשיך ככה.
ההבדל העצום בין קומאן לצ’אבי זה במחשבה. בתפיסה של המשחק. אתמול היה רונדו קרוב לרחבה שלנו, אלבס-אראוחו-פדרי, שלבסוף השתחרר ויצאו להתקפה יפה מאוד. עזבו רגע את העובדה שהם השתחררו מהלחץ בעזרת רונדו ולא בעזרת פס אחד יומרני מדי או יכולת אישית (שזה מה שהיה קורה בתקופה לפני צ’אבי), אבל כשזה קרה אראוחו רץ למעלה כי הוא האחרון ששחרר את המסירה, אז באופן טבעי ברסאי הוא רץ למעלה להצטרף וליצור יתרון מספרי. ישר עלה לי פלאשבק למינגסה המסכן שעשה זאת בעצמו וקיבל צרחות וספסול. אראוחו קיבל מחיאות כפיים. מינגסה עוד עשה זאת בעזרת יכולת אישית. כמה חשוב המאמן הנכון לילדים האלה…
7 לייקים