מחזור 27: 1:4 מצוין על סוסיאדד לפני פ.ס.ז' ופער 8 נק' בפסגה| קמאבינגה, מודריץ', בנזמה ואסנסיו

לא יודע כמה ברירות יש לנו.
אנחנו חייבים גול, וכמו שראינו במשחק הראשון, הגישה הקבועה שלנו לא עבדה. פריז קבוצה שבנויה להתמודד מול קבוצות שמניעות כדור והם יאכלו אותנו פעם אחר פעם במתפרצות שנהיה חשופים אליהם.
גם משחק הלחץ יחשוף אותנו למתפרצות, אבל לפחות הפעם נצליח להחזיר מידי פעם.

אלאבה ומיליטאו נראים נהדר יחד, החיבור שנוצר ביניהם שווה הרבה.
על הנייר אתה בהחלט צודק וגם אני טענתי ככה, אבל כל פעם שאלאבה הוסט שמאלה ונאצ׳ו פתח במרכז זה נראה לא משהו, התקפית והגנתית.
נאצ׳ו מצוין בהגנה, אך הוא נוטה להתמקם רע, לא פעם ולא פעמיים זה עלה לנו בשערים, במיוחד כאשר הוא מנסה לרוץ
קדימה ולחטוף כדור/ללחוץ. אלאבה ומיליטאו עושים זאת נהדר, והם מהשחקנים החשובים ביותר למשחק הלחץ שלנו.

בגדול, מערך של 3 בלמים יושב פה בול, אבל אנחנו לא מאומנים בו.

זאת טענה שאני טוען מאז 2017 בערך. שום דבר לא השתנה, אותם חסרונות שיש כעת היו גם אז. זה לא שמודריץ וקרוס היו מפלצות פיזיות בצעירותם. קרוס לטעמי לא השתנה כלל מבחינה פיזית למשל.
גם אז היינו לטעמי זקוקים לעוד שחקן מהיר ופיזי שייתן לנו אלמנט נוסף. בעבר קיוויתי שזה יהיה איסקו, אחר כך קובאצ׳יץ, אחר כך קיוויתי שפדה, וכעת אני לא בטוח אם קאמבינגה או פדה עדיפים.

הבעיה בלחץ שאנחנו מנסים להפעיל זה לא קרוס או אסנסיו האיטיים, שניהם יודעים לייצר משחק לחץ אפקטיבי, נכון שקמאבינגה עדיף, הוא סוגר את השחקן שלו יותר מהר, יכול לכסות יותר שטחים עם הרגליים הארוכות והאתלטיות ואולי הכי חשוב הוא אגרסיבי וחוטף הרבה כדורים מה שבהרכב המקורי שלנו אנחנו מקבלים רק מקסמירו.
הבעיה היא חוסר ארגון הגנתי וחוסר תיאום ותירגול כשאנחנו מבצעים לחץ, כשאנחנו לוחצים גם עם קרוס אנחנו עושים זאת מספיק טוב, קרוס מאוד חכם ויודע לסגור נתיבי מסירה, הבעיה היא כשקו הלחץ הראשון נשבר אנחנו לא מתורגלים מספיק כדי להגיב ולעקב את היריבה כדי שנצליח לחזור לעמדות, כשקו הלחץ הראשון נשבר אנחנו מיד חשופים למתפרצת מהצד השני.
עוד בעיה זה הכדורים הארוכים, אחרי לחץ אפקטיבי שלנו היריבה מרחיקה כדורים, אנחנו לא מספיק משתלטים על הכדורים האלה, לא על הכדור הראשון ובעיקר לא על הכדור השני(אחרי שבלם או חלוץ נוגעים בכדור).
הבעיה זה תיאום והתאמה, זה מצריך עבודה רבה וקשה באימונים, זה לא רק לשים שחקנים מהירים ולרוץ מהר למעלה, אנצ’לוטי לא מאמין בעבודה קשה, זידאן לא האמין שהסגל הזה מספיק טוב ללחץ, פעם אחרונה שלחצנו טוב היה בתקופת מוריניו עם ראמוס ופפה בשיאם והם היו מפלצות, גם אז נקודת התורפה הייתה בכדורים הגבוהים לכיוון המגינים הנמוכים שלנו, היו מקרים שמאמנים העבירו את השחקנים הגבוהים לקווים וההרחקות הלכו לשם במקום לאמצע.

הקבוצה שלוחצת הכי טוב זאת ליברפול, היא לא הייתה יכולה לעשות זאת בלי השליטה המוחלצת של ואן-דייק ומאטיפ על הכדורים הגבוהים הארוכים, כשהם היו פצועים(במיוחד ואן-דייק) הלחץ לא היה אפקטיבי, פאביניו והנדרסון משתלטים כל ריבאונד, והכי חשוב יש שיטה ויש הגיון בלחץ, יש קווים, כשלחץ הראשוני נשבר מיד יש משולש שני שמאט את התקדמות ההתקפה, פה המגינים והקשר האחורי וה 50/50 באותו צד נכנסים לפעולה, וגם אם זה נשבר אז מיד עבירה.

אצלנו אין סדר בלחץ, ברגע שהלחץ הראשוני נשבר תוהו ובוהו.

בקיצור, בניגוד למה שחושבים כאן אנחנו לא מצליחים לבצע לחץ לא בגלל שקרוס וקרוס איטיים, לא מצליחים כי לא מספיק מתואמים, וכן ! כשקמאבינגה ורודריגו המהירים משחקים במקומם לוחצים יותר טוב כי הם יותר אתלטים, אבל הבעיות נשארות, נראה אותנו במשחק נגד פסז’ לוחצים ואז הם שוברים את קו הלחץ הראשון ומסי מקבל את הכדור בחור שבין הקישור להגנה ואמבפה פותח מבעירים…

זאת כתשובה לאלה שלא הבינו למה אינטר מצליחה ללחוץ את ליברפול עם שחקנים לא מהירים ואילו ריאל לא מצליחה.

2 לייקים

מסכים לגמרי. הלחץ היה טוב סה״כ אבל בעיקר בתחילת המשחק נוצרו חורים שגרמו לו להראות מגוחך. ובכללי, לא חושב שיש צורך בלחץ כזה ברביעי. יהיו אנרגיות גבוהות מההתחלה בגלל הברנבאו והמעמד ותמיד כיף לראות את הקבוצה לוחצת אבל אנחנו בסה״כ בפיגור של שער אחד, לא חייבים להשתגע מהדקה הראשונה ולקחת סיכונים מיותרים מול קבוצה שלבטח תדע לנצל זאת יותר טוב מסוסיאדד.

למרות כמה מהבעיות הרגילות, ככה אמור להראות כמעט כל משחק שלנו בברנבאו. בשאיפה שלי ובתקווה שגם בשאיפה של המועדון. שהיריבה לא תנשום לרגע, שתצטער על הרגע שהיא יצאה מהמנהרה ותחזור אליה בראש שפוף כבר במחצית. גם כשנקלעים לפיגור בגלל שטות, שלאף אחד לא יהיה ספק איך המשחק הזה ייגמר. כאמור, כנראה שזה רק היה ניסוי כלים וגם השינויים המאולצים בהרכב תרמו לכך, אבל תמיד נחמד לפנטז איך אולי נראה יום אחד.

נ.ב.
משחק גמור. חילוף ראשון דקה 76. בוא נוציא את שחקן ההתקפה היחיד שלא בטוח שישחק השבוע בגומלין, ונשאיר על המגרש את השניים שבטוח ישחקו וכבר סחטנו מהם כל טיפה אפשרית העונה.

2 לייקים

@dkaro ו-@el_maestro

  • מבחינתי רודריגו היה לא רע בכלל אתמול, המהירות שלו ‘מפתה’ אותי לבחור בו על חשבון אסנסיו, הן מבחינת משחק הלחץ וגם ההצלחה בדריבלים. אתמול אני בעיקר מאשים את בנזמה שרוב הזמן לא היה ברחבה.

  • כן הייתי רוצה לראות את הקבוצה פותחת חזק מאוד, מאוד-מאוד קשה לנו לכבוש שערים השנה, שער מהיר יהיה פשוט פרס עצום וירגיע את השחקנים. כמובן שבלי קאסמירו זה קשה אבל אם לא מבחינת המיקום אז פדה גם יודע לתקל, מהיר, חזק, פיזי, זה צריך להיות משחק חייו.

  • כתבתי כאן שאני מצפה לראות את הקבוצה משחקת ככה כל שבוע. אני מתבסס על שני דברים: אנחנו לא כאלה טובים הרי - ולכן אין שום סיבה להיות שאננים ולחשוב שהגול יבוא לבד, נגד אף קבוצה; שנית, הליגה באשפתות והנה ראיתם מה קורה כשקצת מעלים הילוך. סוסיאדד הייתה פאתטית אתמול. היא המשיכה להתמסר מאחור בכוח. במשחק בית האנרגיות והקצב צריכים להיות אחרים. נניח מדקה 30 ועד דקה 70 היה בסדר גמור.

בגדול אני לא אזיל דמעה אם חלילה טוני לא יהיה כשיר. ניסינו את הקישור של המהנדסים והגאונים וזה לא ממש הלך. אני בעד קישור דינמי עם מהירות וטכניקה ותנועה. אם צריך לבחור בין קמאבינגה לבין פדה אגב אני עדיין הולך עם האורוגוואי.

אני היחיד פה שדיבר על אינטר אז בטח הכוונה אליי,אני הבאתי אותם כדוגמה לקבוצה עם קישור לא יותר מהיר משלנו ועדיין קבוצה שיודעת ללחוץ אפילו מול ליברפול המפחידה ואמרתי שכל ההבדל הוא במאמן והלוואי עלינו סימונה אינזאגי כזה על הקווים,אז די אמרנו אותו דבר בסופו של דבר…

לייק 1

כל צד בדיון מקצין.
מהירות ואתלטיות לא שווה לחץ, אבל זה בהחלט עוזר ללחץ.
זה כמו ששחקן מהיר לא בהכרח שחקן טוב, אבל זה בהחלט עוזר להיות מהיר.

גם מול צ׳לסי וגם מול פריז בלט מאוד חוסר האתלטיות שלנו. אז כמובן שכדאי לפתור את הבעיה הזו. אף אחד לא טען שפדה טוב מקרוס, רק טענו שהוא מתאים יותר לשחקן בגומלין. (אישית לא הייתי פוסל את קרוס כקשר אחורי במשחק הזה, אבל כנראה שלא הייתי פותח ככה מההתחלה אלא עובר לזה במחצית אם נהיה עדיין חייבים גול).

זה גם לא רק הגנתית, זה גם התקפית. אנחנו לא פעם ולא פעמיים מוצאים את עצמינו חסרי אונים.
גם מול קו הגנה נמוך אנחנו מתקשים וגם מול לחץ של שחקנים אתלטים.
מול לחץ של קישור אתלטי אנחנו מגלים כמה חסרה לנו יכולת אישית, זה לא רק יכולת טכנית אלא גם דריבל. ברגע ששחקן עובר את השומר שלו אז פרצנו את הלחץ. זה משהו שקרוס וקאסמירו לא מרבים לעשות, אבל פדה וקאמבינגה עושים לא מעט.
כמובן שגם עם מסירות אפשר לשבור לחץ, אבל לא הצלחנו לעשות את זה במפגש הקודם אז לא אהמר על מה שכבר נכשל. שחקני ההצקפה שלנו לא עושים תנועה מספיק טובה בשביל משחק מסירות איכותי ולשחקנים רבים מידי חסרה החשיבה המהירה או הדיוק בשביל משחק מסירות מהיר.

מול קו הגנה נמוך אנחנו חייבים המון תנועה. פדה וקאמבינגה עדיפים בזה על קרוס וקאסמירו. כשמודריץ נמצא לא חסר לנו מנהל משחק, חסר לנו קשר שיפרוץ קדימה, שיעשה תנועה לעומק.
כשמודריץ לא משחק קרוס הוא הקשר הראשון שלנו שאני ארכיב, אבל כשהוא משחק אני אולי אפילו אעדיף את איסקו בגומלין (אנחנו חייבים ניצחון להזכירכם).

לא רק, עם צמד הבלמים שלנו גם די קשה ללחוץ, אין להם מספיק שליטה על המרחב האווירי שלנו, מיליטאו אתלט ומגיע לכדורי גובה, אבל לא ממש שולט, לדוגמא ראמוס וואן-דייק מגיעים לכדורי גובה ונוגחים כדור מכוון לרגלי השחקנים שלנו, מיליטאו בהרבה מקרים מגיע לכדור אבל נגיחה קשתית לא נקייה שמשאירה את הכדור באיזור המסוכן.
אינטר עלתה עם 3 בלמים כדי להצליח מול ליברפול, מערך שאני לא כ"כ אוהב.

איפה הקצנתי ? אמרתי שכדי ליצר לחץ לא בהכרח צריך מהירות, צריך שיטה ושחקנים שיודעים לסגור נתיבי מסירה, בנזמה לדוגמא עושה זאת ברמה הכי גבוה שיש.
כתבתי והוספתי ששחקנים מהירים יצליחו להפעיל לחץ יותר טוב משחקנים איטיים.
יש יוצאים מהכלל, שחקנים כמו די-מריה שהם גם מאוד מהירים וגם רצים כל הזמן ולא מצליחים לייצר שום לחץ.

דריבל מהיר עוזר לשבור קווי לחץ, אבל השיטה המועדפת לשבירת לחץ זה כדורים לצדדים לשיחרור הלחץ, אצלנו בגלל ששני המגינים נכים מבחינה טכנית זה בלתי אפשרי.
שני מגינים עם יכולות טכניות מתאימות לרמה של ריאל(לא מדבר על מרסלו ואלבס בשיאם) יכולים לעזור יותר מניסיון של לשבור קווי לחץ עם כידרור מהיר.
לא טוען שכדרור מהיר לעומק לא כלי מוצלח לשבירת לחץ, רק טוען שכדי לשבור לחץ כשיטת משחק יש להשתמש במגינים יותר טובים, יכולות אישיות תמיד עוזרות, אבל זאת לא שיטת משחק שעובדים עליה באימונים.