מחזור 28 בפרמייר ליג :: חוזרים מפיגור ל-2-1 על צ'לסי (לוקאקו, ג'סי)

יונייטד צ’לסי, מוריניו קונטה, בלה בלה בלה. לא מעניין.
בעונה שעברה זה היה המשחק הטוב ביותר שלנו מזה כמה שנים. אחרי המשחקים המזוויעים של השבועות האחרונים, לא אכפת לי אפילו מהתוצאה ואם נאבד את המקום השני, רק שיעלו עם הגישה איתה עלו למשחק ההוא.

תקציר שהולם את יונייטד משעמם וחסר תוכן בדיוק כמו שצריך. אין הרבה מה להרחיב על משחק שבעבר הרחוק היה מפגש על. שתי קבוצות משעממות, לדעתי יונייטד משעממת הרבה יותר. מצ’לסי אתה לא יודע מה תקבל ולפעמים אתה אפילו נהנה, יונייטד לעומת זאת היא אחת הקבוצות היציבות בלשעמם אוהדי כדורגל.
אחרי שנים על גבי שנים של הנאות ולאחר מכן 5 שנים של אין דרך, שבה אנחנו נמצאים עד היום אני יכול להגיד שאבדה לי כל טיפת אופטימיות לגבי המועדון הזה, אני אדיש אליו ולמצב שלו. אני אמשיך לצפות במשחקים ואשמח בניצחונות, אבל הפסדים כבר לא ישפיעו עליי אותו דבר כישלונות כבר לא יהרסו לי את השבוע, התרגלתי לקבוצה השמנה חסרת המעוף הזאת.

הרכב:
דה חאה
ולנסיה סמולינג לינדלוף יאנג
מאטיץ’
פוגבה מקטומיניי
אלכסיס לוקאקו מרסיאל

ספסל: פריירה, שואו, קאריק, באיי, מאטה, ראשפורד, ג’סי.

על הנייר מערך כמעט אופטימלי (כולם רוצים לראות את באיי אבל אולי הוא לא 100% כשיר).
חובת ההוכחה על השחקנים.

אולי אפשר היה לתת לשואו לשחק במקום יאנג, שלפעמים שוכח שהוא מגן (קשה להאשים אותו). אבל מוריניו בוחר חיילים ולא שחקני כדורגל, והולך איתם באש ובמים. נקווה שזה ישתלם היום.

ההרכב הכי טוב שלנו בעת הנוכחית פרט למאטה. אם הררה היה כשיר אין לי ספק שהוא פותח כאן. למאטה יש קייס במקום מרסיאל אבל כנראה שז’וזה סומך על ולנסיה ומקטומיניי שישימו עין על אלונסו והזאר.

התוצאה משקרת. מחצית שבה (להוציא גג 5 דקות במצטבר) רק קבוצה אחת על המגרש. בנס ספגנו רק אחד.
מזכיר את המשחק נגד סיטי מבחינת ההבדל בין התוצאה למה שרואים. אם זה ימשיך ככה זה עניין של זמן עד שנחטוף עוד אחד.

ספגנו גול כל כך עלוב, אפילו דה חאה הצליח לטעות. צ’לסי טובה יותר, אך מלבד ההזדמנות של מוראטה בהתחלה, לא איימה יותר מדי. השער שלנו מצויין למורל של המחצית השנייה.

תחושה של אושר ענק אחרי הניצחון ולא משנה שההתקפה מקרטעת, אלכסיס ומרסיאל סופר חלשים ובכל זאת יוצאים מהמשחק עם 2 גולים נהדרים.
מקטומיניי ענק - שחקן בית שנלחם בלי הפסקה ואם ימשיך ככה יקבל אשראי יותר גדול ממוריניו, הוא מת על שחקני נשמה.
מאטיץ’ גם טוב עם תיקולים מצוינים שעצרו התקפות מתפרצות של צ’לסי, דה חאה מראה שגם לגיבורי על יש ימים של בני אנוש.
לוקאקו משמח את האוהדים שנתנו לו אמון עם משחק סופר חיובי , לראות אותו דופק בדקה 90 ספרינט עד השער של צ’לסי ולהתמוגג.
ראינו שעם ההרכב הנכון וקצת תעוזה ואדרנלין יש לקבוצה הזו מה לתת בטח אל מול מופע האימים ברביעי.

לייק 1

סוף סוף חוזרים מפיגור מול קבוצה ראויה. חסרה אמנם חזרה מפיגור במשחק חוץ, אבל לאט לאט.

מקטומיניי לאט לאט צובר ביטחון. הוא התחיל את העונה, או את החודש אם לדייק, עם משחק פשוט בצורה קיצונית. מסירות בלי טיפת סיכון, כדי להעביר את ההחלטות הקשות למנוסים. היום כבר ראינו ממנו שינויי כיוון על ויליאן והזארד, ריצות במרכז, מסירות יותר מתוחכמות. עדיין יש לאן להתקדם, אבל משמח מאוד שתוך חודש יש לנו קשר חדש ולגיטימי בסגל, ועוד תוצרת בית.

לוקאקו במשחק יוצא דופן. כל כך חבל שהספרינט בסיום וחצי המספרת קודם לכן לא נגמרו בשער. הגיע לו. הוריד את קוף ‘ללא שער מול טופ 6’ מהגב עם הופעה נפלאה.

פוגבה במשחק טוב, מקווה שימשיך לשפר את הכושר שלו לקראת המשך העונה בליגת האלופות. הקטע שפירפר את קאנטה וסחט ממנו עבירה של צהוב היה מעולה, ובוודאי תרם לו קצת לאגו.

סוף סוף קצת נחת. עכשיו שבוע ללא משחק עד פאלאס בשני הבא.

לייק 1

משחק מאד ילדותי של מרסיאל, כמו נגד סיטי. זו גם הסיבה שקשה לעלות איתו במשחקי חוץ קשים באירופה, כמו נגד סביליה למשל. יש לו עוד הרבה לגדול לפני שימצה את הפוטנציאל האדיר שלו.

אלכסיס היה נפלא ונתן לנו המון עוצמה כשירד אחורה ושמר את דרינקווטר. זה היה נחוץ כדי לא לאבד את היתרון המספרי במרכז המגרש, כיוון שמקטומיניי שמר את הזאר, פוגבה את קאנטה ומאטיץ’ היה השחקן החופשי לחפות ולהחזיק את הכל. בלי העזרה של אלכסיס זה לא היה מתאפשר. ברגע שלינגארד נכנס, אלכסיס עבר למקום של מרסיאל ולינגארד עשה את התפקיד של אלכסיס(לדעתי זה מה שהיה צריך להיות מלכתחילה, כשזו תוכנית המשחק, אבל כנראה היה ניסיון לתת למרסיאל הזדמנות).

אנחנו 6 נקודות מצ’לסי שבמקום ה-5. אם ננצח את פאלאס(לא קל בכלל) וליברפול, אפשר להגיד שהטופ4 מובטח.

2 לייקים

לא ברור לי איך שכחתי את לינגארד בתגובה שלי, השחקן שממשיך להאכיל אותי כובעים במשך כל העונה. הסטטיסטיקה לכשעצמה לא מספרת פה את כל הסיפור : 13 שערים ו-5 בישולים בכל המסגרות ( שער כל 139 דקות, נתון יותר טוב ממרסיאל ) - לינגארד הספיק השנה לקום מהספסל ולשנות משחקים מקצה לקצה.
הדבר הכי משמח לגביו זו התנועה ללא כדור שלו שכל כך חסרה לנו, הגול שלו היה נהדר כשלוקאקו פינה לו את עמדת החלוץ והתגנב בין הבלמים של צ’לסי.


לא חושב שיש אוהד שלא מתרגש מהתמונה הזו

מוריניו משבח את מקטומיניי :
MCTOMINAY IS DOING FANTASTIC JOBS FOR US
“I think he’s a fantastic player - a player that is what I call the modern midfield player, which in the end is a bit of what the top midfield players of the past were. They can do everything. The only thing he is not doing yet is scoring goals, which he can. But because I’m giving him different jobs, he’s not yet free to do that. We are starting from the basics and the basics he’s doing wonderfully well. I think he can also score goals - he has that talent. In pre-season, we understood that. But we are adapting him to his multi-functionality and he’s doing fantastic jobs for us, like he did in Sevilla against Ever Banega and today against Eden, so I’m really happy with the player.”

2 לייקים