לא רואה איך אנחנו לא חוטפים גול בקאמפ, ולא רואה אותנו כובשים ארבעה שערים מול סביליה.
בשביל להצדיק את המוניטין שלי כאופטימיסט אני יכול רק לזכור שיש לנו עוד משחק מולם בליגה לפני הגומלין. אולי זה יאפשר לנו ללמוד אותם עוד קצת. אולי זה ייתן לנו סיכוי לעוד הארכה…
וחבל, כי אם בשתי הדקות הראשונות למשחק לא הבנתי איך לא חוגגים לנו על צד ימין עם פירפו, בהמשך כבר נרגעתי ונהניתי ממש ממשחק טוב ושוויוני. דמבלה היה תענוג לעיניים במחצית הראשונה. גם כשירדנו בפיגור למחצית לא חשבתי שנסיים את המשחק באופן שכל כך לא משאיר תקוות להמשך.
במחצית השנייה התנמנמתי, וגם הקבוצה. או שאולי הקבוצה התנמנמה, וגם אני.
מסי לא הושיע, וריקי נכנס בדקה ה- 84 להציל את המולדת. הסתכלתי על השעון, הבנתי שיש לו קצת פחות מעשר דקות לחפש את המולדת ואז לנסות להציל אותה, ונשארתי מנומנם.
אני לא זוכר שום מסירה מעניינת או תנועה מלהיבה שהוא עשה, אבל היי - ריקי מקבל המשכיות. אפשר לפתוח את השמפניות, או סתם בירה.
אני מקווה שמתישהו נחזור לשחק בשעות קצת יותר נוחות. אני מתקשה לשמור עירנות במשך משחק שלם, בשעות האלה ומול בארסה הזו (לא כולל ה 5:3 המשוג מהסיבוב הקודם).
האמת שקומאן צדק כשאמר שהגיע לנו יותר. היה משחק שקול, לחטוף 2-0 במשחק כזה זה חוסר מזל ואומטיטי.
הגענו לכמה מצבים טובים, לא פחות מסביליה, אולי יותר. אני מאוכזב מהתוצאה , אבל לא מהמשחק.
קומאן מתלונן על לו"ז צפוף שהורג את השחקנים, אבל מבצע חילוף ראשון בדקה 84. זה המאמן השלישי בתור שמבצע חילופים מאוחרים אם בכלל. יש איזה וירוס שרץ לנו על הקוים.
אגב, פירפו בימין נראה יותר טוב ממה שהוא מציג בשמאל. רק שלקומאן לא ייכנס ג’וק לראש שזה יעבוד גם מול PSG.
בכנות אומר שבשל עניינים אישיים לא הצלחתי לראות את המשחק במלואו, אבל כמה נקודות מעניינות לגביי המשחק ספציפית ובארסה של העונה:
למעט ויאריאל בתחילת העונה לא ניצחנו קבוצת צמרת אחת בליגה. תיקו והפסד לסביליה, תיקו וניצחון בפנדלים עם סוסיאדד והפסדים למדרידאיות. כל הניצחונות העקביים שלנו הן נגד קבוצות קטנות, ומה שבולט בהם אלו הפערים הפרסונליים. מול קבוצות ברמה גבוהה בארסה מאבדת כיוון ונחשפת במערומיה.
חילוף של ריקי בפדרי גמור בדקה 85. חילוף ראשון מתוך שניים סה"כ בטענה ש"יש עוד משחקים". לא להאמין, אחרי שירדתי לא מעט על לופטגי הוא פתאום נראה מבריק לעומת קומאן. איך יכול להיות שהיעדר רוטציה מצדיק מצד הפרשנים את האמירה “יש עוד משחקים”. אין שום סיבה להמשיך לדחוק בשחקן עייף לשחק ככה, אלא אם מדובר בצורך מאוד ספציפי (קרה כמה פעמים אצל מוריניו לדוגמא).
קומאן מוכיח את עצמו כמאמן אמצע טבלה לטעמי כשיש לו שחקנים טובים מספיק כדי לעזור לקבוצה לנצח משחקים, מקווה שמסי יהיה עקבי דיו כדי שנשאר בטופ 4. מעולם זה לא היה בולט כל כך.
אחלה משחק, נהניתי יותר מהנצחון בליגה.
השופט לא גנב את ההצגה, נגיעת היד של לנגלה זה 100% לא פנדל כי הכדור נגע קודם בחזה. והחוקה מציינת במפורש שאם כדור נגע בחלק גוף אחר לפני נגיע היד, זאת לא עבירה. אנשי סביליה צריכים ללמוד את החוקים. וגם להודות לשופט שדייגו קרלוס וז’ורדן לא קיבלו אדומים על אינספור עבירות של צהוב. גם קונדה שדרך על ברייטוויט מאחורה כשכבר היה לו צהוב.
אין ספק שקומאן החדיר מוטיבציה לקבוצה הלוזרית הזאת. אין לי ספק שאותם שחקנים עם וולוורדה או סטיין היו מפסידים. לפחות על זה צריך לתת לו קרדיט, ואחר כך לצעוק “איפה ריקי???”