לקראת אתלטיקו| הדרבי מגיע העירה ובזמן ערב כיפור. ריאל מדריד תתארח מחר (ראשון, 22:00) בוונדה מטרופוליטאנו לדרבי הסוער בתקווה להמשיך את פתיחת העונה המושלמת שלה. ויניסיוס, כמה התגעגענו - חוזר לסגל (ואולי אף מעבר לכך) בזמן שקרבחאל לא מגיע בזמן ויוחלף בלוקאס. גריזמן ומוראטה מאיימים מנגד. הכל לקראת המשחק - רק כאן
סטטוס ריאל מדריד:
ריאל מדריד מגיעה לדרבי מחר במצב רוח טוב בעיקר בגלל שהיא הקבוצה היחידה מחמש הליגות הגדולות שניצחה בכל משחקיה (כן, אפילו מנצ’סטר סיטי מעדה – במגן הקהילה), אם כי כדורגל זה לא רק תוצאות. ה-0:1 על אוניון ברלין מציג היטב, בצורה מושלמת את העונה שלה – הכל קשה, הכל “בזכות האופי” ופחות “כדורגל”, הכל על הקשקש. לפחות ג’וד בלינגהאם שמתרגש מאוד לקראת הדרבי הראשון שלו (כשחקן בורוסיה דורטמונד לא הצליח לכבוש בדרבי) – ממשיך להבקיע. בינתיים ריאל איבדה את הפסגה לג’ירונה והגיוני שהיא תראה גם את ברצלונה כותשת את סלטה ויגו וחולפת על פניה. “הדרבי זה תמיד משחק גדול ואנחנו כבר לא יכולים לחכות”, הבהיר המאמן שלנו שתמיד רואה דברים טובים. ריאל רוצה 6 מ-6 כמו בעונה שעברה, וגם אז הגיע הדרבי במחזור השישי והיא השיגה 1:2 גדול בוונדה מטרופוליטאני ונראתה בלתי ניתנת לעצירה. זו הייתה הפעם הראשונה שריאל פתחה עם 6 מ-6, שימו לב, מאז ימי הקינטה דל בויטרה שדרסה את ספרד (עונת 1987-88). אבל סטט’ בצמד: היכולת של ריאל חייבת להשתפר. ואולי זה יקרה בזכות האיש והחיוך ששב אלינו: ויניסיוס ג’וניור.
אוהדים רבים מיהרו שלא להתלהב מזה שהברזילאי ‘קיצר את משך ההחלמה’ ושב לאימונים מהר, ופתאום הוא זמין אחרי חודש. קרלו אנצ’לוטי הכריז חגיגית כי הברזילאי ייכלל בסגל ומחר בבוקר המשחק קרלו יחליט “מה יהיה התפקיד שלו”. אלו חדשות גדולות מצד אחד לבטח החולשה של בן ארצו רודריגו שלא כבש כבר למעלה מ-500 דקות (ואשתקד איזה גול היה לו בדרבי כשמילא את מקומו של קארים בנזמה) ומשחק ההתקפה התקוע. מצד שני, כמובן קיים החשש שזה מוקדם מדי והפציעה תחמיר. “אתמול הוא חזר להתאמן עם הקבוצה, מצבו טוב והפציעה נשכחה”, הבהיר קרלו. “לא ניקח שום סיכון. הוא מרגיש טוב ואם נחשוב שיש אחוז אחד של סיכוי – הוא לא יהיה. הכי חשוב שהוא התאושש”. ההנחה היא שוויני יהיה קלף מהספסל. בינתיים נראה שבספרד הגזענות קצת נרגעה וזה מה שחשוב.
מי שלא מגיע בזמן הוא דני קרבחאל שלא הספיק להתאושש מהפציעה וזה יהיה זמנו של לוקאס ואסקס הפייטר שעד לאוניון רשם רק 17 דקות. לוקאס הפעם יהיה במבחן – יצטרך להיות גם יציב הגנתית. בהשוואה למשחק הקודם, פראן גארסיה יחליף את נאצ’ו ודויד אלאבה ישוב לעמדת הבלם, ופדה ואלוורדה יפתח בהרכב גם כן. בעונה שעברה הוא כבש את השער השני להזכירכם וריאל זקוקה לו. כמובן שקיים הסיכוי שבמשחק גדול באמת, ומפגש כזה יוקרתי מאשר משחק נגד ריאל סוסיאדד – קרלו “יחזור לאחור” ויפתח עם הוותיקים שוב, או יעשה מישמש – קצת רגליים ושרירים וקצת טכניקה-איכות-ניסיון. “התחרות במרכז השדה גבוהה מאוד”, הבהיר קרלו. “שחקנים רוצים לשחק ואני רואה שחקנים עצובים כשהם מוחלפים. וזה לא אומר שהם לא שיחקו משחק טוב אלא שאני מחפש לשנות שיטה או רגליים טריות”. אם לוקה מודריץ’ יפתח זה יהיה הדרבי ה-35 שלו – אחד יותר מהאגדה איקר קסיאס – מרשים מאוד.
קבוצה גדולה צריכה לדעת להעלות את רמת המשחק שלה בהתאם ליריבה. הגנה-התקפה, הכל ביחד. ריאל ספגה רק שלושה שערי ליגה אבל שלושתם עד לדקה ה-11, ופיגור מוקדם יהיה לא פחות מ"גיהנום". זה יהיה דרבי בכורה לקפה וגם מן העבר השני לחוסלו שמקווה ששמר את הגולים. רודריגו, למשל, יש שמועה, זכה לחיבוק מפלורנטינו פרס אחרי שירד מתוסכל לחדר ההלבשה בתום המשחק נגד אוניון. רודריגו כבש אשתקד גם בליגה וגם בגביע נגד אתלטיקו והוא פשוט צריך לחזור להיות רודריגו. כמו שקרלו אמר על הקבוצה, גם עבורו – “הדרבי הוא תמיד הזדמנויות מצוינת בין אם אתה ברגע טוב ובין אם לאו”. מי שלא צריך עידוד הוא ג’וד, שהיה לכם ספק שישחק? נכון שהוא לא התאמן בשל כאבי בטן, אז מה, זה שייך להיסטוריה. “הוא התאמן כרגיל, ואם הוא לא היה שם, מישהו אחר היה משחק. לא היינו בוכים על כך. הקבוצה הזו הראתה שהיא מסוגלת לתקן את המחסור של שחקנים חשובים”.
עד היום ניהל קרלו כבר 18 משחקי דרבי ובזכות העונה שעברה עלה למאזן חיובי של שבעה ניצחונות מול שישה הפסדים. ריאל הפסידה לאתלטיקו בחוץ פעמיים בלבד בליגה בעשור האחרון. המאמן יודע מה מונח על הכף: “המשחקים האלה הם מיוחדים, זה דרבי על הגאווה של מדריד ולשתי הקבוצות יש הרבה איכות. אלה משחקים בעוצמה רבה. אני משוכנע שהמשחק שאתלטיקו הפסידה לוולנסיה לא ישפיע עליה, כי היא כבר עשתה את השינוי נגד לאציו וזה משחק אחר”. עוד אמר: “אנחנו רוצים לנצח כדי לצבור נקודות ולנסות לזכות באליפות, לא כדי להכניס את אתלטיקו לבור”. אם ריאל תנצח מחר היא תפתח פער של 11 נק’ על פני אתלטיקו לה משחק חסר וזה יהיה מרגש מאוד. לסיום נשאל קרלו – ‘דרבי או קלאסיקו’ ואמר שמבחינתו כמעט ואין הבדלים. “אלה משחקים שאנחנו אוהבים להתכונן אליהם ורוצים להיות הגיבורים, יש מתח חיובי. אנחנו כבר לא יכולים לחכות”. פייר? גם אנחנו, למרות הכל.
ג’וד עשה את זה גם נגד אוניון. מי מצטרף אליו לקראת הדרבי?
ריאל מדריד – הרכב משוער: קפה| לוקאס ואסקס, אנטוניו רודיגר, דויד אלאבה, פראן גארסיה| אורליאן טשואמני, אדוארדו קמאבינגה, פדה ואלוורדה| ג’וד בלינגהאם, רודריגו וחוסלו (ויניסיוס ג’וניור)
מה המצב אתלטיקו?
אתלטיקו מדריד מנסה להרים את רוחה, ותהיו בטוחים שתצליח, אחרי שבוע מעצבן ולא פשוט בכלל. מעצבן? בגלל הפטפטת המיותרת של ז’ואאו פליקס, שחקן הרכש היקר בתולדות המועדון שעושה חייל בברצלונה אבל עדיין ‘יורק לבאר ממנה שתה’ כמו שאומרים. וחשוב מכך: הקולצ’ונרוס, שבמשחק הליגה לפניכן פירקו 0:7 לחתיכות את ראיו וייקאנו ורשמו את ניצחון החוץ הגבוה ביותר שלהם (ובעקבות כך צצו כותרות ענק בספרד על היותה המועמדת הבכירה לתואר), הובסו 3:0 במאסטייה נגד ולנסיה באחד המשחקים הכי גרועים שלהם בשנים האחרונות, ובהמשך היו קרובים לפתוח את ליגת האלופות ברגל ימין – הובילו 0:1 באולימפיקו נגד לאציו וחטפו עמוק בתוספת הזמן מהשוער, 1:1. “אתה תמיד צריך להאמין וזה המוטו של אתלטיקו. אבל בליגת האלופות? דבר כזה יכול לקרות רק לאתלטיקו”, נכתב בכותרת במארקה. בכל מקרה, דייגו סימאונה כבר פמפמם לחבר’ה שזה היסטוריה. יש משחק חשוב על הפרק והיא מקבלת גם כן חיזוק חיובי לסגל.
במועדון ינסו להפחית לחץ אבל המתמטיקה ידועה. “זה גמר”, אמרו שלא לציטוט ובספרד עדכנו כותרת: “גמר בחודש ספטמבר”. המשחק נגד סביליה נדחה בצורה הזויה אמנם ועד קיומו במועד החדש יש זמן. אתלטיקו לא רוצה להיות בפיגור של 11 נקודות מהפסגה. אתלטיקו מקבלת רוח גבית עם שובם של ממפיס דפאי והקפטן קוקה שמוכנים ומזומנים למשימה ונותר לראות האם ישתחלו ל-11 – כנראה שלא – או רק יעבו את הסגל, שזה גם לא מובן מאליו. מה שכן, אתלטיקו, שתקבל דחיפה אדירה מהקהל – פישלה אשתקד במשחקי הבית והפסידה הן לריאל והן לברצלונה. ככה קשה להצליח, כך קשה “להתחרות”, מילה שצ’ולו חזר עליה במסיבת העיתונאים שוב ושוב ושוב. הרעב בקבוצה לניצחון הוא ג-ד-ו-ל.
“זה מה שזה, זו הסטטיסטיקה”, אמר סימאונה שנשאל על כך שב-14 משחקי הדרבי האחרונים בליגה, אתלטיקו ניצחה פעם אחת וגם זה במשחק חסר חשיבות אם נהיה קטנוניים. צ’ולו חולם על ניצחון לבטח כשמדובר בדרבי ה-40(!) שלו על הקווים, חתיכת היסטוריה. הוא הפסיד ב-17 וניצח עשרה. בדרבי הראשון שלו פתחו בהרכב טיבו קורטואה, גאבי, דייגו גודין, לואי פראה ורדמאל פלקאו. קוקה רק עלה מהספסל. “ב-10-11 השנים האלה, לריאל ולבארסה תמיד היו קבוצות מעולות, אלה מועדונים גדולים שיכולים להביא את הטובים ביותר ולמרות זאת התחרינו טוב. אנחנו מגיעים במוטיבציה גבוה ובאמונה, נחפש להביא את המשחק למקום טוב עבורנו”, אמר. סימאונה הפגין קלאסה כשביטל כל שאלה על השיפוט: “אנחנו בטוחים שיהיה שיפוט מעולה, גם השופט מתרגש וגם אנחנו. צריך לתת לשופט שקט ולהשאיר אותו בצד”. “זה משחק ליגה חשוב שעלינו לעשות בצורה טובה. זה יהיה קשה, כמו כל משחק נגד ריאל, אבל אנחנו מאמינים”.
אז סימאונה לא מודאג מהשופט, מכבד את ריאל כמובן אבל כועס על הפציעות: תומא למאר – מי יודע מתי יחזור, גם רודריגו דה פול בחוד, ריילדו, לוקאס באריוס שהולך ולוקח עוד ועוד צעדים קדימה. סימאונה שהוא האנטיתזה לפפ גוארדיולה ברמת המשחק, ‘מתחבר’ אליו. "שמעתי מה גוארדיולה אמר. עם מספר המשחקים העצום שיש, יש הרבה פציעות. יש הרבה משחקים, הרבה נסיעות. נהיה חייבים להסתגל למצב הזה, אין ברירה (שינוי לא נראה באופק). הוא שיבח את ריאל: “היא הצליחה להתאושש היטב למרות שאיבדה שחקני מפתח חשובים, ריאל חזקה ובטוחה בעצמה כמו תמיד וזה לא משתנה”.
קפטן קוקה, אם ישחק, יאפיל על קרלוס סנטיאנה מהצד שלנו ויקפוץ למקום החמישי במספר ההופעות בדרבי עם משחקו ה-37. קוקה מוסיף עוד שיניים ורוע לאתלטיקו וכמובן אמונה. “פיזית הוא בסדר, הוא חזר להתאמן, לא האצנו בו. הוא זמין ונחליט אם הוא יפתח או יעלה במחצית השנייה”, התייחס המאמן. ממפיס גם יהיה בסגל ובספרד ציינו לא רק את הרעב הגדול שלו אלא שאפילו לקח לו פחות זמן להגיע לשישה שערים באתלטיקו מאשר הדקות שג’וד היה צריך כדי להגיע לכמות הזו בריאל. ממפיס שהגיע בינואר וסבל מפציעות, כבש שישה ב-399 דקות, שער כל 66.5 דקות, לעומת ג’וד שמבקיע כל 88.5 דקות. הוא יהיה קלף נהדר מהספסל עבור אתלטיקו שתלויה כמובן במצב רוח וביכולת של אנטואן גריזמן (יש לו את הימים בהם הכל מתחבר) ועם אלבארו מוראטה הנושך מקדימה, שכבש כבר בגביע (העונה הוא הסקורר המוביל עם שלושה, אשתקד - 15). אתלטיקו אמורה לשחק עם שלושה בלמים כשחוסה מריה חימנס ישוב ל-11. מריו הרמוסו שגם ישחק, אמר: “אנחנו הקוץ הזה שיש לקבוצות הגדולות”. מרקוס יורנטה יהיה באמצע יחד עם סאול. יורנטה נשאל על הדרבי וענה: “אני מחכה בקוצר רוח כי זה משחק גדול ויוקרתי וריאל יריבה ענקית. אין בי כעס או רצון להוכיח לה, אולי זה היה כך בשנתיים הראשונות. היה לנו קשה נגדם כי זו קבוצה גדולה, גם אם עשינו את הדברים נכון”.
אתלטיקו סופגת שער אכזרי נגד לאציו. תגיע בטירוף לדרבי
אתלטיקו מדריד – הרכב משוער: יאן אובלק| נהול מולינה, סטפן סאביץ’, חוסה מריה חימנס, מריו הרמוסו, ריקלמה| מרקוס יורנטה, אקסל ויטסל, סאול (קוקה)| אנטואן גריזמן ואלבארו מוראטה
היסטוריה ומפגשי עבר:
היסטוריה ומפגשי עבר:
קשה לסכם היסטוריה כה ארוכה של קרוב למאה שנה. אז נתחיל עם ההיסטוריה הכי קרובה. בעונה שעברה, במחזור השישי, ללא בנזמה, ריאל התארחה בוונדה מטרופוליטאנו והמשיכה במסע. רודריגו כבש מהאוויר אחרי בישול אדיר של טשואמני ופדה הצטרף במהירות ועשה 0:2 מהריבאונד. הרמוסו צימק ממש לקראת הסיום והורחק ולבסוף ריאל ניצחה 1:2. זה היה ניצחון ראשון שלה בחוץ על אתלטיקו מאז 2018/19, כן, דווקא העונה הזו. בשלהי 2021/22 ריאל נכנעה 1:0 במשחק בו שמרה כוחות לגמר הצ’מפיונס, שנה קודם לכן בנזמה חילץ אותנו עם 1:1 אחרי שער יתרון שלהם תוצרת סוארס, בעונת האליפות עם זינדין זידאן זה היה תיקו מאופס בו גם אדן הזאר וגם ז’ואאו פליקס איכזבו. וב-2019, עם סולארי, בשבוע מעולה של הקבוצה, ריאל ניצחה 1:3. קאסמירו בחצי מספרת, גריזמן השווה, ואז ויני סחט פנדל אותו תרגם ראמוס ליתרון ואת המסמר האחרון נעץ בייל המחליף שלא ממש רצה לחגוג את השער. כמובן שריאל מובילה ביחס ההיסטורי אבל שימו לב לזה, ריאל עם יותר ניצחונות חוץ (13) בשנות ה-2000 מאשר ניצחונות ביתיים (עשרה) בדרבי. ריאל ניצחה גם בעונת הדאבל עם זידאן, 0:3 תוצרת כריסטיאנו רונאלדו.
יצאנו לרקוד. רודריגו ו-ויני אשתקד בוונדה
על כריסטיאנו אפשר לכתוב פרק שלם, הוא כבש שלושער גם במשחק ענק ב-2011/12 אז קורטואה היה בצד הפחות היסטורי של העיר מדריד, ועשינו צעד ענק אל עבר האליפות עם אותו 1:4. כריס גם בישל לקאייחון אגב. בעונת הדסימה כריסטיאנו חילץ תיקו ממש סמוך לסיום, 2:2 במשחק ענק בו ריאל הובילה משער מהיר של בנזמה, חטפה פעמיים וכמעט הפסידה. קרלו אנצ’לוטי יעדיף לשכוח למשל את 2014/15, כשאתלטיקו רשמה ניצחון בית ראשון על ריאל מאז 1999, זה נגמר ב-4:0 מהדהד וגם אם ראמוס ופפה נעדרו זה לבטח לא תירוץ. בשנות ה-2000 היו ימים בהם ריאל הייתה ‘מובילה’ עוד במנהרה. היא הייתה מנצחת את אתלטיקו ולא משנה כמה המצב היה חמור. דוגמא טובה לכך היא השלישייה עם ואנדרליי לושמבורגו ב-2004/05 במשחק הבכורה שלו בתפקיד וכעבור שנה גם כן שלישייה, שוב רונאלדו בשיאו, במשחק שנגמר מוקדם בשל כרטיס אדום של אנטוניו לופס. ב-2008/09 גונסאלו היגואין עשה 1:2 בפנדל דרמטי ממש עם הבאזר. גם ראול כבש לא מעט שערים בדרבי אם כי תקופת הזהב שלו הייתה לא מעט בשנות ה-90. אפשר לציין את השער ב-1996/97 באותו 2:4 ענק באחד ממשחקיו הגדולים בקריירה. גם בעונת הדאבל של אתלטיקו מדריד ב-1996, ריאל הצליחה לנצח בוויסנטה קאלדרון. בממוצע היא מנצחת בעשור ארבע פעמים בקאלדרון\ מטרופוליאנו.
ניצחון החוץ הכי גדול של ריאל הושג מחזור אחד לסיום עונת 2002/03 כשריאל הגיעה למשחק מהמקום השני בטבלה ואתלטיקו חלמה ‘לחבל’ לה. זה לא עבד. רונאלדו כבש שער מהיר, והוא וראול סיימו את המשחק עם צמדים - 0:4 גדול והעפלה לפסגה. השיא של ריאל עומד על שישה ניצחונות רצופים, רצף שנשבר ב-2013/14. גם במשחק הראשון בדרבי כאורחת ניצחה ריאל, 0:3 איי שם במאי 1929, מחזור מספר 14. בשנות ה-40 אתלטיקו כבר עלתה על הגל וניצחה שבע פעמים בעוד ריאל הוסיפה שלושה ניצחונות חוץ בלבד. בנובמבר 1953, למשל, די סטפאנו כבש כבר אחרי דקה, במחצית היה 2:2, אתלטיקו הובילה 2:3 ורוקה אולסן קבע מהפך ו-3:4 בדקה ה-76. כאמור, סוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 היו שנים אכזריות וריאל חטפה שתי מאניטות. פחות או יותר משנות ה-80 המגמה התייצבה וריאל אף הגיעה למאזן חיובי נגד אתלטיקו מדריד במשחקי החוץ, מה שברצלונה למשל לא יכולה להתפאר בו (מאזן 26:39 לאתלטיקו). אם הגעתם עד פה, אז מספרי התאכלס התאכלס: ב-86 משחקי הדרבי בהן ריאל הייתה האורחת - יש לה 36 ניצחונות (42%), 25 משחקים הסתיימו בתיקו (29%) ואתלטיקו ניצחה 25 פעמים (29%), ריאל גם עם יתרון קל ביחס השערים, 125:135 לטובתה. בכל משחקי הליגה המאזן נהדר, 36:91 לריאל בניצחונות.
לינקים לסיום:
-הרכב כל הזמנים של דור רומנו לדרבי של מדריד - לחצו כאן.
-הזיכרון של אלבארו ארבלואה מדרבי הבכורה שלו שהיה מיוחד מאוד - לחצו כאן.
-כל הניצחונות בדרבי של מדריד בליגה בחלוקה לעשורים - הטבלה המלאה והמעודכנת - לחצו כאן.