לפני ליון -3:1 על ראיו בקאמפ (פיקה, מסי, סוארס)

season-18-19
laliga

#1

זה היה ההרכב שעלה אתמול -

ואלו החילופים -


#2

פיקה בכושר שיא, אפשר לומר עליו הכל אבל סרגל המאמצים שלו מעיד על חוכמה וכישרון פסיכיים. וידאל באמת עשה כאב ראש חיובי למאמן שלנו, אינסוף חטיפות וניסיון בכל מעמד אפשרי. כשהוא מסדר את הראש שלו הוא שחקן שמעניק לא מעט לקבוצה, בעיקר בשלבי ההכרעה. מאידך, במשחק מול ליון מה שאני מצפה מהשחקנים כעת זה שידרוג הכושר המנטלי שלהם. כולם ברמה מאד נמוכה כעת, התיאום מהם והלאה, יש רגעים בודדים שהכל זורם ויש טיקיטאקה. אם רוצים את האלופות, הכוכבים חייבים להתיישר.
ביום רביעי הזה, או שנתחיל לייצר מומנטום חיובי, או שנצטרף אל הגדולות והחבוטות והלכה לה עוד עונה של אלופות.

אגב
מי יסיר את הכישוף מעל הרגליים של קוטיניו? התשובה- מסי. הוא חייב להמר עליו יותר ויותר, להתמסר איתו, לתת לו חופשיות, להכניס אותו למעגל ההתקפה, אחרת זה די אבוד.


#3

כל כמה שאני לא אוהב לרדת על המאמן ולבקר את ההחלטות שלו, אני מאוד נוטה להסכים עם משה (במחשבה הכללית שהוא מייצג). וואלוורדה לא מאמן שמתאים לברצלונה.

הכוכבים נותנים תפוקה, ומסי מוביל את טבלת מלך השערים נכון לרגע זה עד כמה שידוע לי. אבל הקבוצה נראית חרא מבחינה אסטתית, והרבה מדי נופל וקם על כישרון אינדיבידואלי.

כן, את החוליים בהגנה מתחילת העונה יחסית תיקנו. וגם הקישור מרבה יותר להשתתף במשחק ולהיות ברור יותר ממה שהיה בתקופת לואיס-אנריקה. עם זאת, ביום כמו אמש כשארתור לא במוד והמחמאות כולן הולכות לוידאל, המשחק נראה מצ׳עמם.

הכוכבים שלנו הם גדולים וענקיים. הם יודעים לתת תפוקה ולקחת על עצמם את העניינים כשצריך. גם יש שיתופי פעולה לא רעים בכלל בשלישיה הקדמית. אבל עדיין חסר לי תיאום טוב יותר בין הקישור וההתקפה.

תאכל׳ס כבר שנים אנחנו מסתדרים בחצי מעגל מסביב להגנה ומנסים.
כבר לא זוכר מתי היה תיאום יפה בין מגן ושחקן האגף שלו כמו שמתחיל להווצר בין דמבלה וסמדו. כבר מזמן אנחנו לא באמת 4-3-3 :frowning:

אגב דמבלה, אחד מנקודות האור היותר בוהקות אצלנו בקבוצה, נפצע ולא ברור אם ישחק מול ליון. אני מקווה שנשכיל לעבור אותם גם בלעדיו.

ואגב נוסף, שמחתי לראות את מלקום עולה לכמה דקות, אפילו שזה בגארבג׳ טיים, אפילו שכבר דקה 84.


#4

וידאל נהדר, חסר מושג מי שמשווה אותו לנגרים דמוי קייטה, פאוליניו או גומש. הוא שחקן שחקן גם אם אין לו DNA ברסאי קרויפי.

אבל כן, מגרדים ניצחונות, המנטליות שלנו והמנהיגות של הכוכבים טובה, העמידה ההגנתית התייצבה אבל ככה לא לוקחים צ’מפיונס. צריך להיות כם טובים התקפית או יעילים. אנחנו לא, הברקות זה לא משהו לבנות עליו…


#5

חלילה, אני לא אומר שהוא נגר. ואת הנשמה שהוא מביא איתו למגרש אני מעריך מאוד וגם זה מהנה לצפייה.
אבל לא, זה לא כדורגל טכני מהמעלה הראשונה כמו שהתרגלתי לראות מהקבוצה שאני אוהב.

בכלל, לארתור יש אינטיליגנציית משחק מאוד גבוהה. האופן שבו הוא ממקם את עצמו בין הכדור ושחקן היריבה בזמן שהוא רוצה לשמור על הכדור הוא ראוי להערצה. לכאורה מאוד הגיוני ופשוט, אבל בפועל יש פה קושי והבנה שצריכה תרגום למעשים בזמן אמת. אני אוהב אותו ממש על הטריק הזה שלו (אולי בגלל הרקע שלי באומניות לחימה שיש בהן משהו קרוב לזה כשמתמודדים מול מספר יריבים).

בכלל, ארתור עוד מתפתח, אבל אחד הדברים המהנים בו זה האופן שהוא שומר את הכדור אצלו ומקבל החלטה טובה, בלי פאניקה.
אצל וידאל אני לא רואה את זה. גם אם המשחק שלו ישיר והוא לא נוטה לאבד כדורים, אני לא רואה אותו נותן לנו את השהות שמאפשרת לשחקנים להתמקם במקומות טובים יותר רגע לפני המסירה.

אגב, מקווה שלא תקטלו אותי על זה מדי, אבל משהו בארתור מזכיר לי את זידאן השחקן (לא יצא לי לראות אותו הרבה, הוא היה בסוף הקריירה כשהתחלתי להתעניין בכדורגל). אבל אולי הם שונים מאוד ואני סתם מפנטז…


#6

@Josepe

אני מכיר את דעתך, לא נגדך כתבתי את זה, חלילה.

אבל הערך שלו מוסיף מאוד כקשר רביעי בהיררכיה, הוא מבצע לחץ נכון, אגרסיבי, חוטף ומתקל נדיר, והכי כיף בעיניי פאקינג לוחם. לא יודע אם הוא יכול לשחק כפותח - יותר נכון יודע שלא, אבל הוא בהחלט מביא ערך מוסף עצום לקבוצה.


#7

זאת אותה מחשבה שעוברת לי בראש בחודש האחרון.
וידאל הוא שחקן עצום, לוחם אמיתי עם סט יכולות מניפתי הגנתית ועד התקפית. הוא לא צ’אבי ואפילו ארתור, אבל הוא מספק דברים שאין לנו בקשרים אחרים, אפילו כמו בוסי.

הוא לא השחקן שהייתי רוצה בהרכב הראשון, בטח עם הגעה עתידית של דה יונג שישלים אינשאללה עם בוסי וארתור קישור בארסאי לתפארת, אבל כשחקן רוטציה רביעי ולפעמים גם חמישי, אחד שיכול להיכנס בכל משחק ולתת ערך מוסף, אני מאוהב.


#8

קשה לי להתעלם מהקושי של הקבוצה והסגנון שהתמודדות מול קבוצות מסתגרות.
אם תשימו לב, המשחקים הטובים שאנחנו זוכרים היו כולם מול קבוצות שבאו לתקוף.
קרדיט לוולורדה על היכולת המצוינת שלו להכיל את הקבוצות האלה והיכולת שלו ושל השחקנים לנצל את השטחים שנפתחים.

ברגע שאנחנו פוגשים קבוצה מסתגרת, השחקנים נראים חסרי אונים ומוסרים למסי בצפייה שיקרה משהו.
הקבוצה מסתמכת כמעט אך ורק על הברקות אישיות בסיטואציות האלה.
וולורדה חייב לעשות יותר מאשר לשים את שני המגנים גבוה באגף בשביל ליצור ריווח.


#9

וואוו, הגו בנפשכם שליון עושה לנו ‘רומא’ בתוך המקדש, הגו בנפשכם שמסי מאבד את התואר שהוא כלכך רוצה כבר עכשו, במרץ! אל מי תופנה האצבע המאשימה, מחד יש לנו שחקנים עתירי ניסיון מוכח בכל המפעלים ובכל השלבים (מה שיש לראקי, בוסי, פיקה ומסי) אין אולי לאף קבוצה היום במפעל- כלומר כישלון מול ליון והרוח תצא להם מהמפרשים ותפנה את האוניה לאייסברג של הפרישה (עד כדי כך, לפחות לגבי פיקה לדעתי). אבל שדרת השחקנים המהוללת הזו שהרבה תלוי בה, תלוי באקס פאקטור שאמור להגיע מארנסטו, הוא חייב לצייד אותם בדבר מה נוסף- גאון טקטי הוא לא, מוטיבייטור הוא לא, מה יכול להיות החלקיק הייחודי שואלוורדה יכול להוסיף לנו?


#10

מסכים שהוא טקטיקן, אבל בהחלט לא גאון.

מוטיבטור…
יכול להיות שאתה תולה את הכל במסי שיש לו תשוקה בלתי נדלית לשיא של ארון תארים שיחזיק לעשורים (אגב שאלה ליודעי דבר, יש מישהו שארון התארים שלו גדול יותר, או שמסי כבר מחזיק בארון התארים הגדול מכולם? - כולל פרסים אישיים, כמובן).

אם אתה לא תולה את הכל במסי ובשחקנים עצמם, אז וואלוורדה נתן להם יופי של מוטיבציה בשנתיים האלו. מאוד קשה להחזיק קבוצה, שכבר זכתה בהכל, רעבה כמו שבארסה רעבה שנה אחרי שנה.

ובנוגע לשילוב של הגאונות הטקטית והמוטיבציה - ראינו את הקבוצה עולה לא מעט פעמים למחצית השנייה וסוגרת סיפור אחרי מחצית ראשונה שהיא נפל. יש פה שילוב של שינוי טקטיקה ומוטיבציה לשחקנים במהלך ההפסקה. לא הייתי מתעלם מזה.

זה נאמר כבר כל כך הרבה פעמים, אבל קשה לנו להעריך מאמנים אחרי מה שפפ עשה לנו. הייתי רוצה מאוד שהוא יחזור אחרי המסע שלו בסיטי (ואחרי שהנחש יסיים את הקדנציה שלו במהרה בימינו).

ובתשובה לגבי החלקיק - וואללוורדה מסתמן כמי שיודע להכין את הקבוצה שלנו לא רע למשחקים.
בלא מעט מקרים, אשמת השחקנים במשחקי נפל לא פחותה מאשמת המאמן (כולל רומא בשנה שעברה). אני מקווה שהוא מבין את ליון טוב וידע להכין את הקבוצה בהתאם.


#11

הלוואי ויותר אנשים יבינו את זה יותר מהר. אבל על מי אני עובד, אנשים ימשיכו להשוות מאמנים לפפ (ועל הדרך להתעלם מזה שגם הוא לא היה מושלם, כן?) עד אינסוף. כן, גם כשצ’אבי יהיה על הקווים.

נקודה שנייה מצויינת. יש נטייה (לא רק בברצלונה) להאשים רק מאמן בכשלונות, ולהלל רק שחקנים בהישגים. יכול להיות שוואלוורדה עשה את כל הטעויות האפשרוית במשחק מול רומא (ולפניו), אבל איפה היו השחקנים הכל כך-טובים-שזה-ביזיון-שלא-לוקחים-איתם-טראבל-כל-שנה? אבל אולי זו כבר משאלה לא מציאותית מספר 2 - לא להיות מקובע במוקד ההאשמה.


#12

ביקשו מוואלורדה להפסיק לשחק כל כך נסוג. או שאולי אתה מצפה שהם יפרו את הוראות המאמן.


#13

אתה צודק. שחקנים שידעו לבוא למאמן אחר כמה שנים לפני, ולהתלונן על צורת המשחק, פתאום לא מסוגלים להביע דעה ולעמוד על דעתם מול ואלוורדה, גם כשהמשחק הולך ומידרדר. אין ספק.

ולפני שיהיו פה אי הבנות או הוצאת דברים מהקשרם - אני לא טוען שוואלוורדה לא אשם בעניין רומא, אני אומר שהוא לא היחיד שאשם. וכל תפיסה שמפילה רק עליו את האשמה היא עיוורון מוחלט. השאלה היא רק אם זה מבחירה או לא.


#14

לא מבין מה אתה רוצה. אמרו לוואלורדה שאם נמשיך ככה אנחנו נעוף. הבן אדם לא לואיס אנריקה, אבל הוא גם עקשן לא קטן. והיותר גרוע זה פחדן.

השחקנים אמורים למלא אחר הוראות המאמן. אחד הדברים שגרפו הצלחה מסחררת בעשור האחרון היא ששלד השחקנים המרכזי ממושמע וגרר אחריו משמעת ברזל בחדר ההלבשה. שחקנים כמו אטו ואיברהימוביץ’ עפו על טיל, כמו ניימאר ווידאל התיישרו מהר מאוד.

השחקנים אומרים למאמן את מה שהם חושבים. הוא אמר להם להמשיך לשחק כמו פחדנים, והם עשו מה שהוא אמר להם. שישאל את פפ מה הוא חושב על משחק ההגנה של בארסה ולמה אנחנו צריכים את הכדור ברגליים שלנו כמה שיותר.

אגב תגובה נגדית אפשר לראות בעונת מרטינו, כשהשחקנים התלוננו על זה שאנחנו לא מחזיקים מספיק בכדור והוא שינה גישה ב180 מעלות וחרבן לנו את העונה. או ברביעייה שפפ חטף עם באיירן באליאנץ (השחקנים אמרו שפפ החליט לזרום איתם ולשחק בשיטה שהם רצו, מתקופת היינקס).

מה זה בא להראות לנו? שהשחקנים הם לא הטקטיקנים. הם צריכים למלא אחר ההוראות שהמאמן נותן להם. וזו הסיבה שהאשמה היא תמיד על המאמן. הוא עומד בראש הפירמידה ומחלק הוראות. כשהשחקנים שלו מבצעים את ההוראות שלו (ולא, “תנצחו” זה לא נחשב) הם פטורים מכל אשמה.

ובחזרה לרומא זו, זו לא אשמת השחקנים שהם לא יודעים להתבנקר. אנחנו ברצלונה, לא בילבאו. זה לא שהם ניסו לשחק התקפי בניגוד למה שהמאמן אמר להם. אם הוא היה אומר לשחקנים להחזיק כדור אצלנו, לעשות משולשים ולגרום לשחקני רומא ליפול מהרגליים, לחפש התקפות מהירות בכל פעם שרומא מנסים להשתלט על המשחק - אז אפשר היה לבוא בטענות לשחקנים שהם לא עשו את זה.