יש עניין של קבוצתיות, אלמנטים בסיסיים שדרושים לכל קבוצה טובה ושלם שגדול מסך חלקיו:
אני מכיר בחשיבות של קשרים “מנהלי משחק”. ביונייטד, להבדיל מריאל, יש ואקום מוחלט בתחום. אין כלים מינימליים להחזקת כדור, התמודדות עם לחץ וכל הדברים הטובים שקרוס עושה. מאטיץ’ ונדמה לי שגם פרד ממה שראיתי לא יודעים לעשות את זה. אנדר הררה (AKA קשר ספרדי גנרי) הוא יותר בוקס טו בוקס, ויכול להשלים היטב שחקן כמו קרוס אם מוריניו היה מאמין בו. אני חושב שלפוגבה יש את כל התכונות הדרושות לעשות את זה אבל אי אפשר לקחת את מסי ולהגיד לו שמהיום הוא צ’אבי, למרות שאין לי ספק שאת הכישורים הטכניים לכך יש לו.
פוגבה נראה אבוד ביונייטד. לדעתי למרות כישוריו הרבים הוא לא יכול להוביל קבוצה, הוא לא אחד שעושה את מי שלידו טוב יותר. גם קרוס לא מוביל קבוצה אבל הוא שחקן משלים וזאת גם הצפיה ממנו. האידיאל בשביל פוגבה זה ה-role בנבחרת צרפת: כוכב אחד מבין רבים. אידיאלי לריאל או בארסה.
אכן לא רק קרוס מתאים לתפקיד, וכמעט בכל קבוצה נורמלית בספרד יש קשר שהיה יכול לעזור ליונייטד להראות יותר כמו קבוצת כדורגל.
אם פוגבה לא מסוגל להוביל קבוצה, אז גם הוא שחקן משלים בעיניי. כמובן שהאידיאל הוא קבוצה מגוונת עם שחקנים וכישורים מכל הסוגים, אבל כאשר אתה צריך לבחור בין אחד מהם, אני מתרשם שאתה בוחר ב"מנהל משחק" מהרמה הגבוהה ביותר לפני בשחקן קישור עם יכולות התקפיות מרשימות, שזה נוגד את מה שהבנתי ממך עד כה בדיון הזה.
פוגבה צריך מנהלי משחק מאחוריו שישלטו בקצב ובמשחק כדי שיוכל להתרכז ולהביא לידי ביטוי את הכישורים ההתקפיים שלו לידי ביטוי. הוא תלוי באחרים לכל הפחות כפי שמודריץ’ (כמשל) תלוי.
כן, אני מחפש שחקנים שיודעים לתת פס פשוט לפני שאני בוחר וירטואוזים. אין לי מה לעשות עם צמיגים של פרארי כשיש לי מנוע של יונדאי. העניין הוא ששחקנים שיודעים לתת פס יש בשפע, גם אם בשני אחוז דיוק פחות מקרוס. וירטואוזים יש מעט. כשאנחנו מדברים על הקרם דה לה קרם - ריאל, בארסה, סיטי וכו’ - יכולת לתת פס היא תנאי סף.
פוגבה שחקן משלים גם בעיניי, הבעיה היא שהוא נתפס בעיניי המועדון שלו וכנראה גם בעיניי עצמו כשחקן מוביל. זה עניין אישיותי יותר מאשר מקצועי. כשיש לך סטאר קוואליטי מצפים ממך להיות סטאר.
מבין הקשרים הטובים פוגבה שחקן בינוני, ומבין הקשרים הבינוניים, פוגבה שחקן טוב.
הבעיה עם פוגבה זה ההבנה הטאקטית שלו. הוא פועל כאינדיבידואל ולא כאחד מהקבוצה. אתה לא יכול לסמוך עליו מבחינה הגנתית, והוא פורח כשנותנים לו להיות בעל הבית במגרש.
לא לחינם הוא לא מסתדר עם מאמן כמו מוריניו, פשוט כי אין לו את הבנת המשחק שדרושה מהקשרים ברמה הזאת. וזה עקב האכילס שלו.
מבחינה טכנית פוגבה שחקן באמת טוב, וכשביובה ניתנה לו חופש פעולה הוא בלט מאוד. הוא יכל להתקרב הרבה יותר לרחבה ולאיים על השער, בין עם בעיטה מצויינת ובין עם ניצול יתרון הגובה שלו. הוא פיזי, טכני במידה מפתיעה ביחס לגובה, אבל ברגע שהכדור אצל היריבה אין לו שום משמעות.
אם שמים אותו היום בריאל מדריד, אז בעיניי הוא לא נכנס למשבצת של קרוס, אלא של איסקו או מודריץ’ בעמדתו החדשה. שחקן התקפי שעוזר בהגנה ולא להיפך. לא הייתי בונה עליו שיעזור לי לבנות קו הגנה נוסף, כי הוא ישבור לי אותו בהזדמנות הראשונה, אבל לחלוטין לא הייתי מתנגד לנוכחות הפיזית שלו, וליכולת שלו לחטוף כדור באחד על אחד כשנחה עליו הרוח. גם הכניסות שלו לרחבה עם ההגבהות המצויינות של דני ומרסלו נשמע לי כמו כאחלה רעיון.
בדיוק הפוך. היום מצפים ממנו להיות בעל הבית במגרש, ביובה וגם בנבחרת הוא חלק ממכונה. הוא גם שחקן הגנה טוב מאוד, בוא נגיד שביחס ליכולת הטכנית וההתקפית שלו הוא הקשר ההגנתי הטוב ביותר שיש. בודאי טוב בהרבה מקרוס, בעיניי גם ממודריץ’ שהוא אמנם פייטר, חכם ואגרסיבי אבל בחור קטן פיזית.
מוריניו הוא האחרון שמתעמק בדברים כמו הבנת משחק. הסיבה שפוגבה לא פורח ביונייטד היא שמדובר בקבוצה גרועה ופוגבה, כאמור, הוא לא אחד שמסוגל לחבר ולהוביל אוסף שחקנים. הוא אכן יותר אינדיבידואל מצויין מאשר דבק. עם קונטה ואלגרי, שני מאמנים שטקטיקה ומשחקי מחשבה הם עיקר הסחורה, פוגבה פרח. ובעיקר בקבוצה טובה ומאוזנת יותר סביבו.
ביובה התפקוד שלו היה חופשי כמעט לגמרי. היה את פירלו וקשר נוסף (מרקיזיו כשלא היה פצוע למשל) מאחוריו עם שלישיית בלמים, ובנוסף שני קשרי צד. הוא היה הרבה יותר חופשי.
בנבחרת הוא הרבה פחות טוב ממה שהיה ביובה כי נתנו לו להיות חלק ממכונה. היו עליו טענות גם במונדיאל הזה (והוא איים לפרוש מהנבחרת…).
קונטה ואלגרי השתמשו בו נכון, נתנו לו לשחק יותר חופשי ולכן הוא פרח אצלם. אצל מוריניו הוא צריך לבצע משימות טקטיות ולשמור על העמדה שלו מה שמסרס את היכולות הטכניות שלו וחושף את החולשות שלו.
אננ מסכים שיש לו יכולת הגנתית גבוהה, אני לא מסכים שהמיקום ההגנתי שלו ברמה גבוהה. הוא יכול לחטוף כדורים יותר ממודריץ’ וקרוס ביחד אבל הוא לא יעשה את זה בעזרת מיקום נכון אלא בגלל הגודל הפיזי והזריזות שלו. לכן אמרתי שאני אמנם לא ייעד לו משבצת הגנתית אבל כן אגיד לו שיעשה הגנה, בגלל היכולת שלו לחטוף כדורים ולשים גוף.
מוריניו מאמן עם דרישות טקטיות גבוהות. יש כאלו שיגידו גבוהות מדיי. למעט רונאלדו ואיברה, אני לא זוכר שחקן שהוא נתן לו חופש לעשות מה שהוא רוצה על המגרש. וזה כל מה שפוגבה צריך. חופש.
אז לא הבנו אחד את השני נכון. כשאני אומר בעל הבית אני מתכוון שיש לו את החופש לעשות מה שבא לו על המגרש. ניידות חופשית להצטרף להתקפה, להגן היכן שהוא חושב שהוא יכול להיות אפקטיבי ובעיקר לא להגן ועדיין המערך ההגנתי יתפקד טוב גם בלעדיו.
חלק ממכונה הכוונה שיש לו משבצת ברורה. הוא אמור להיות שם ולנהל מהמשבצת הזאת את המשחק. שם הוא גם אמור להיות בהגנה ויש לו אחריות לנטרל את היריבה בשטח הזה.
סבבה, אז לא התכוונו לאותו דבר ואנחנו אפילו מסכימים.
הוא קיבל תפקיד חופשי יחסית ביובה (ובמידת מה גם בנבחרת) כי הייתה מסביבו קבוצה טובה ומאוזנת. שום נטל, או אספקט מסויים במשחק, לא נפל רק על כתפיו. ביונייטד צריך לחתוך את פוגבה לארבעה שחקנים כדי שתהיה קבוצה טובה שיודעת יותר מלהעיף כדורים ללוקאקו.