יאמל פראן זה הפאטי שלפני שנה. ואני לא כותב את זה לגנותו. אותו הייפ.
אליפות של שנה שעברה זה קללה וידעתי את זה מהרגע שזכינו. אבל trust the process כל פעם מחדש מהסימפים של צאבי. איזה פאקינג תהליך הם רואים רק אלוהים יודע.
בהתחלה ריחמתי על צאבי כי הבנתי שזה לשמור על באלדה ואין לו יותר מידי אופציות וזה באשמה של לאפורטה, אבל אז נזכרתי שהוא זה שדחף את המועדון להאריך חוזה לאלונסו ולרוברטו. במיוחד לרוברטו שאלמיני התנגד להארכה שלו. אז אין על מה לרחם עליו.
רואה 10 דק’ בחצי ריכוז ואומר לעצמי איזה יופי של יכולת.
לחץ, מסירות מהירות, משחק בנגיעה, התקפות זורמות ואז אני מבין שאנחנו עם הלבן המגעיל הזה ובצהוב זה ויאריאל.
כמובן שמרכוס אלונסו כבר שבר פעמיים את הנבדל (פעם אחת לא הצליח לו בנס).
אבל מה לנו כי לנין כש2-0 לנו למרות שממש לא מגיע לנו.
יש הרבה פעמים שאני טועה אפילו כותב שטויות . דברים מביכים כן? אבל אם יש משהו שאני גאה בו זה שבתקופה שרצו למכור את פרנקי אני נלחמתי עליו פה. גם שהיו פה שכבר פינטזו על ברננדו במקומו.
בתור אחד מהקטגורים הכי גדולים שלו פה, הטענה המרכזית שלי “נגדו” הייתה בעצם נגד…צ’אבי. צ’אבי לא ספר אותו בסוף עונת 21/22, ובתחילת 22/23, וגם לא ידע להשתמש בו. ובגלל זה לא ראיתי טעם להחזיק שחקן שלא נספר על ידי המאמן, אם אפשר למכור במלא כסף. אבל…אז עוד האמנתי בצ’אבי.
פרנקי עדיין לא השחקן שינהל את המשחק מבחינת שינויי קצב, כיוון והרגעת המשחק, וניהול הטמפו והכיוונים. העניין הוא שברגע שהוא לא צריך להיות השחקן הזה, או להיות הקשר האחורי היחיד, הוא פורח.
אם אני קיקה סטיין אני אומר לשחקנים להמשיך לשחק על צד ימין של בארסה. כמות הפעמים שהסתננו מהצד הזה באין מפריע היא מחדל.
ההגנה לא מתואמת וזה לא מפתיע, אבל מה שבאמת מטריד זו הקלות שלוחצים את הקישור ״המעובה״ הזה ומדלגים עליו במהירות למצבים מאיימים.