שבוע אחרי מגרש תפוחי האדמה של ויאודליד. אואסקה העולה החדשה מגיעה לביקור. והפעם לשימחתנו זה בשעה נורמלית, לראשונה העונה.
**מה המצב ברצלונה?**
הייתי אומר שמחר זה המשחק המושלם לתת לשחקני ההרכב השני דקות, אבל ואלוורדה במסיבת העיתונאים רמז שהוא יפתח בהרכב החזק שלו.
הסגל למשחק:
ראפיניה שבוע שני לא בסגל, , למרות שואלרודה הדגיש שהוא רוצה אותו בקבוצה, יחד איתו במעמד של מחמם הכיסא ביציע, הוא ורמאלן, שכל הקיץ התקשורת בברצלונה סיפרה לנו כמה ואלוורדה סומך עליו. סילסן חזר לכשירות ויחזור לחמם את הספסל. דניס עדיין פצוע.
וואלורדה כבר הודיע בראש מורם שהוא לא מתכוון לעשות רוטציות מול הקבוצה שעלתה השנה ליגה, במגרש הביתי שלנו. הוא דיבר על “קצב” שהקבוצה צריכה.
נכון, הליגה הספרדית היא הליגה הקשה בעולם. ליגה שבה 90-92 נקודות לא הספיקו בחלק מהשנים האחרונות כדי לקחת אליפות וכמובן שגם תמיד יש את הדוגמאות של הרקולס ואלאבס. ועדיין רוטציות איכותיות מוכיחות את עצמן פעם אחר פעם. ההפסד להרקולס לא הפריע לנו במאומה לאליפות, פשוט כי הרוטציות באותה עונה היו מספיק טובות כדי לתת לשחקנים מנוחה במקומות הנכונים. יותר מזה - סגרנו את האליפות מוקדם, ונתנו להרכב הראשון מנוחה לפני גמר ליגת האלופות.
אם וואלורדה ימשיך בקו שהולך אצלנו בקבוצה בשנים האחרונות, השחקנים יקרסו שוב בסיום העונה. יש לנו סגל עמוק בטירוף, וווסקה היא בדיוק הקבוצה לנצל אותו מולה. 3-4 שחקנים שהם לא מההרכב הראש זה לגמרי מספיק. לא צריך להשתגע עם 11 שחקנים לא מתאומים ולהפסיד משחקים על שטויות.
זה לא קשור לרוטציות, יש לנו סגל מאוד רחב, חיבים לתת לכל השחקנים דקות משחק ריאליות. ארתור ומלקום למשל לא ילמדו יותר מידי בלשבת על הספסל. אני מאוד יתאכזב אם הוא יעלה בהרכב הרגיל שלו במשחק הזה.
המשחק הבא שלנו הוא באנואטה, ולמרות שנה שעברה, הוא עדיין ממשיך להיות מוקש ומגרש מאוד קשה. ודווקא שם יש לי את ההרגשה שהוא ינסה לשנות. במגרש שבו אסור לשחק משחקים. זה ההרגשה שלי.
אני מעריך את מה שמסי עשה כרגע כי הוא שילב בין האהבה שלי לכדורגל לאהבה שלי לnba, הוא עשה קרוסאובר שאם רואים כזה בנ.ב.א עומדים ואומרים וואו, רק שהוא עשה עם הרגליים, זה לא אמיתי.
באמת שבד״כ האהדה שלי מפריעה לי לפרגן לו על היופי של השערים (היכולת בלתי ניתנת להכחשה) אבל הפעם… אללה ירחמו.
דמגוגיה מוחלטת. תסלח לי, לא היה פה אחד שחשב שצריך לעלות עם בארסה ב. אם אתה חושב שמלקום ארתור ועוד כמה שחקני ספסל זה בארסה ב. אז המצב שלנו שם נפלא (והוא לא).
אני לא חוזר בי, זה שאנחנו בפער של שער אחד מהם, זה מדאיג מאוד. ורק מראה יותר שצריך לחשוב יותר על ההרכב הראשון שלנו. ואם הוא באמת מספיק טוב
רוברטו ואלבה משחקים רע היום (מבחינה הגנתית) . על רוברטו אני פחות כועס, אלבה נשאר עדיין בבית.
אם סמדו היה משחק כמו רוברטו היום, כל האוהדים פה היו בוכים על זה שנה שלמה.
על אף שזה לא for real זה היה מהנה. קמצוץ מהשיתוף פעולה הקטלני שיכול להיות לקוטיניו אלבה ודמבלה בשמאל. ואז מסי מתעורר לכמה דקות כדי לסיים עם צמד, צמד בישולים ועוד.
פוטנציאל יש. מעניין אם יש יד למאמן בכשרון שראינו על המגרש או שזה אינטליגנציה אישית של השחקנים. ותודה מקרב לב על החילופים, יכלו להיות מוקדם יותר אבל גם זה בסדר, מה שלא בסדר זה לפתוח עם אונסה מול כזו קבוצה חלשה.
אני דווקא מבין למה המאמן רוצה ליצור רצף של האונסה במשחקי תחילת העונה. לא חושב שצריכים לעשות רוטציות כבר במשחק השלישי, בעונה שבה אנחנו פוסט אינייסטה ועם קאוטיניו ודמבלה שמתחילים לתפוס את מקומם באונסה. אני רוצה לתת לזה לרוץ עוד קצת לפני שמתחילים רוטציות ב- 11 הפותחים.
לגבי החילופים, אני מאוד מרוצה (אם כי הייתי מעדיף חילוף של מלקום על פני וידאל). זה לא אומר כלום לגבי ההמשך, אבל אני רוצה לראות את המאמן משתמש בכל החילופים בכל משחק איפשהו באיזור הדקה ה- 70. זה בלי קשר לרוטציות שצריכות להיות במשורה ובשימוש מושכל בשביל להגיע רעננים לישורת האחרונה.
ועם כבר מדברים על הישורת האחרונה, אהבתי את העובדה שהמוחלפים שלנו היו אלו ששיחקו הכי הרבה בעונה הקודמת. מקווה לראות יותר חילופים גם בהתקפה, פחות בשביל הרעננות בשלב הזה של העונה, ויותר בשביל התיאום של מלקום (חשוב מאוד!!) ומוניר.
אני מקווה שהשימוש במילה “קצב” היה ברור. יש לנו אונסה באופן תיאורטי, אבל בפועל זו אסופת שחקנים שעוד לא מצליחה לייצר תיאום וזה בלט מאוד במחצית הראשונה. יותר מידי ניסיונות למהלכים אישיים, יותר מידי ראש בקיר, והכל הולך קשה. ככל שהמשחק התקדם נבנה תיאום, ואני חושב (כפי שג’וזפה הטיה להגיד) יש צורך ממשי בלהצליח להעמיד אונסה טוב לפני שאתה יוצר רוטציות.
הפעם החילופים היו במקום, ואהבתי את הדינמיקה המוזרה בקישור של וידאל, ארתור וקוטיניו. הקישור הזה הצליח להניע את הקבוצה מהר יותר קדימה, ושמחתי לראות איך בד בבד הראינו את העומק והדינאמיות בקישור יחד עם מנוחה ראויה לבוסקטס וראקיטיץ’.
אני מסכים עם הכעס על רוברטו, ואני חושד שרכים איתו יותר מידי. היום יותר מתמיד הוא היה נראה אבוד בין אם הוא היה בהגנה ובין אם הוא היה בהתקפה, אפילו קריאת השטחים שלו בניסיון לייצר אופציות לדמבלה היו לא מוצלחות במיוחד, ועל הסגירות אין על מה לדבר.
השפל מבחינתי היה מרכז ההגנה. אומטיטי ופיקה מוכיחים שלא משנה מה תכנית המשחק, עם השחקנים שלך משחקים באופן נרפה אתה תספוג. הכניסה של לנגלה התבקשה לטעמי ( אולי עדיף היה להוציא את פיקה מאשר אומטיטי).
מסי ענק, דמבלה מייצר יציבות, ואולי סוארס סוף סוף מתחיל להשתחרר. ניצחון חשוב לטעמי, גם אם על קבוצה קטנה בבית.
אני יודע שזה נדוש ולא ממש קשור למשחק, אבל יורם ארבל התעלה על עצמו היום.
בגולים הרגשתי כאילו הוא משדר תקציר.
נמאס, פשוט נמאס.
רק הערה קטנה, לא מבין למה מודריץ יכול לפתוח עונה באיחור עם ריאל בגלל המונדיאל המטורף שעבר עליו ורק אצלנו ראקיטיץ צריך לעבוד על תיאום עם הקבוצה שרובה לא התחלף מהעונה הקודמת.
ולמה נראה לך שאחרי שעונה שלמה לא הספיקה להם, פתאום היום הם יתפסו קצב?
הרי מדובר באותה הקבוצה בדיוק משנה שעברה, אמנם קוטיניו הגיע בינואר ודמבלה שיחק חם קר עם ההרכב אבל חוץ מהם אף אחד לא חדש וגם הם לא בדיוק ביום הראשון שלהם בקטלוניה.
על איזה תיאום צריך לעבוד?
בתכלס? על היום שאחרי אינייסטה. הקבוצה והשיטה מתקופת פפ נעלמת ודועכת לאט לאט, ראינו את לואיס אנריקה מנסה לייצר משהו שונה עם עזיבת צ’אבי, וכרגע אנחנו רואים את וואלוורדה מנסה לייצר משהו שונה בהיעדר אינייסטה.
כמו שההתקפה נראתה במחצית הראשונה אני בהחלט יכול להבין מאיפה הצורך לבניית תיאום מגיע. לא שיחקנו טוב בהתחלה, והשחקנים הרבו למסור לא מדוייק ולאבד כדורים. מדובר על ההרכב הראשון שלך, ואסור לו להיראות כמו שהוא נראה בתחילת אותו משחק.
רצף משחקים קשה מגיע השנה יחסית מוקדם, וצריך להחליט איך הכי נכון לבנות את המוכנות של הקבוצה. האם זה נכון לעשות רוטציות קבועות מההתחלה, או שמא עדיף לבנות בסיס חזק וממנו לייצר את הרוטציות? אשמח לשמוע איך המרדף אחר רוטציות עדיף באופן גורף בשלב זה.
עצרו הכל! התקדמנו. ראקיטיץ’ יצא בדקה ה-71. בקצב הזה, נזכה לראות משחק בו ראקיטיץ’ לא פותח, באיזור המחזור ה-35.
אבל עכשיו ברצינות - אומנם (שוב) זה לא ההרכב איתו הייתי פותח, אבל החילופים אכן היו במקום. בוסקטס, ראקיטיץ’ ואומטיטי בהחלט צריכים לנוח מידי פעם, ולא תזיק לנו הרצה של וידאל, ארתור ולנגלה. קישור המורכב מהברזילאים האלו (וידאל ברזילאי, אל תתווכחו איתי) הוא כנראה קישור יותר ישיר, ויותר דוחף. אנחנו עוד נצטרך את השילוב הזה לאורך העונה, וטוב שהוא לפחות קיבל כמה דקות להתנסות יחדיו.
מאוד מסכים עם הגישה של יוסי ונדב (שצריך להריץ את הקבוצה בהרכב אופטימלי, לפני שמכניסים רוטציות כבדות), אבל לא באופן מוחלט. נכון שגם באונסה שלנו חטפנו 2 שערים לא ברורים, וההגנה שלנו נראית לא מי יודע מה, אבל לא חושב שהמצב היה כזה שונה, אם לנגלה/סמדו/וידאל/ארתור/מלקום/מוניר היו פותחים. כמובן שלא הייתי רוצה לראות את כל אלו נזרקים להרכב, יחדיו, אפילו לא מול הואסקה (אואסקה? וואסקה?), אבל אין הרבה הזדמנויות טובות יותר, מאשר משחק בית מול העולה החדשה, לעשות קצת ניסויים.
לואיס סוארס השתפר קצת. יכול להיות שלהמשיך להריץ אותו יעשה לו טוב, אבל משהו שם עדיין לא זה (ויכול להיות שזה בסדר, אגב). המסירות שלו, במיוחד אלו שנשלחות לשטח ולא לרגליים של שחקן, לא מגיעות לכתובת. אפילו הבישול שלו לדמבלה הצליח רק בגלל שהוא פגע בשחקן יריב בדרך. לוקח על עצמי לעקוב, במשחקים הקרובים, האם יש שיפור בנקודה הזו.
נלסון סמדו מחוק. יכול להיות שיש משהו שאנחנו לא יודעים, אבל אם במשחק כזה, מול יריבה כזו, וביכולת כזו של סרג’י רוברטו - הוא אפילו לא מקבל כמה דקות, יש פה בעיה רצינית.
פעם, לפני המון שנים, היה לנו מגן ימני מעולה, באמת מעולה. אלא שככל שעבר הזמן, והיכולת שלו ירדה קצת, פתאום ראינו את כמות החורים הפסיכית שהוא היה עושה בהגנה. לא היה ברור אם מדובר בזריקה, חוסר הבנה טקטית, או שילוב של השניים. למה אני מעלה את דני אלבס? כי פיקה, בגול השני אתמול של הואסקה, הזכיר לי אותו. זה כבר משחק שלישי שהבחור מרחף לו (ואני עדין. ממש), ואין שינוי. מה שהלך שם בגול המדובר, זה לא פחות מביזיון. 2 שחקנים ברחו לו, אחד מהם כבש, ולא בטוח שעד עכשיו הוא בכלל שם לב שזה קרה. אולי זה מה שקורה כשהמקום שלך בהרכב מובטח מידי.
יותר מסוארס, יותר מראקיטיץ’ (אצלם זה ענייני מנוחה וריענון) - פיקה צריך ספסל בשביל ניעור. מהר.
שלישיית קוטיניו-דמבלה-אלבה ממשיכה להשתפר. עוד קצת, וזה יהיה מפחיד. בעיקר ליריבות.
למה הבאנו את מלקום, אם במשחק פתוח שכזה, הוא לא מקבל דקות כדי לרוץ קצת?
ראקיטיץ’ פשוט לא מתאים. הוא שחקן מצוין שפשו לא מתאים לבארסה.
העקרון הכי חשוב בסגנון שבארסה מנסה לשחק זה מיקום, לא החזקת כדור, לא משחק לחץ, קודם כל מיקום.
ולראקי יש בעיה חמורה מאוד של מיקום. ברצלונה 2018, הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמשחקת עם שני מגנים ימניים.
והתירוץ של זה מה שמבקשים ממנו פשוט לא נכון, כל פעם שיש קשר אחר במקומו הקשר הזה נכנס הרבה יותר פנימה למרכז המגרש, תראו אתמול את ווידאל, הבנאדם עומד באזורים הרב הרבה יותר רלוונטיים, למה? כי פפ לימד אותו.
הקישור שלנו פשוט לא טוב מספיק.
וולורדה איכשהוא מצליח להרוס כל תחרות בריאה שאמורה להיות בהרכב.
ושחקנים כמו ארתור, סאמפר אלניה בחיים לא יקבלו דקות משמעותיות שמגיעות להם.
ריקי פוץ’ בכלל חלום רחוק, חוץ מכמה דקות שקר בגביע, אל תצפו מולוורדה הרבה לגביו. ואם שואלים אותי, הוא הכשרון הכי גדול מהנוער מאז בוסקטס, אולי אפילו מסי ואנדרס. הוא היה השחקן הכי טוב שלנו בקדם עונה.
הילד הזה יכול וצריך להפוך לקשר הטוב בעולם, הוא לא עוד כשרון שהראה יכולת טובה. אני פשוט יודע שאיכשהו
נצליח לבזבז אותו, וזה כל כך כואב לי.
אם נמשיך ככה, עם המאמן הזה, תשכחו מליגת האלופות, ויותר גרוע, תשכחו מכדורגל אטרקטיבי.
הוא ימשיך עם ההעדפה של פיזיות על כשרון, על שם של שחקן מאשר על יכולת במציאות. ועל ניהול משחק פחדני.
תוכל לפרט למי בדיוק מגיע? ולמה להם מגיע יותר ולא אחרים? ארתור רק בא מליגה שהיא פיקציה ולא מדד לכלום, סאמפר כשהוא לא פצוע באמת יחסית מנודה אבל זה לא שהוא הבריק בצורה יוצאת דופן, והחבר אלנייה עדיין לא הרשין בקבוצה הראשונה מעבר לדקות גביע בגארבג’, למי בדיוק ‘מגיע’?
