הרכב:
דה חאה
דאלוט-ג’ונס-לינדלוף-מגוויר-ואן ביסאקה
מאטיץ’-פוגבה
אלנגה-ברונו-ראשפורד
בחירה מענינת של רנגניק לעלות עם שלושה בלמים, על הנייר זו באמת תכנית המשחק המתבקשת, להתבצר מאחורה כמה שאפשר ולשלוח את ראשפורד ואלנגה למתפרצות.
שלא על הנייר נגד הקבוצה הלוהטת באירופה שיודעת שאסור לה לאבד אף נקודה עד סוף העונה זה נראה כמו שעתיים שנעדיף לשכוח.
רבע שעה הספיקה לי, אפילו הייתי אומר רבע שעה יותר מדיי. היונייטד כבויה. השחקנים עושה רושם שמשחקים רק כי אין להם ברירה אלא לשחק. ליברפול גם לא משחקת בטירוף האופייני לה, בטח למפגש כזה. נקווה ששנה הבאה תהיה יונייטד אטרקטיבית ומחוייבת יותר.
קל מדי, צפוי מדי, האמת די עצוב.
גם כשהפערים בטבלה בינינו לבין ליברפול היו הפוכים, מעולם ליברפול לא הושפלה ככה באולד טראפורד (שלא לדבר על אנפילד). אנחנו מועדון עלוב וחסר כבוד.
זמן מצויין להעלות את כל הסגל על טיל שיצטרפו לאיתן סטיבה ולעלות עם הנוער עד סוף העונה. ביזיון.
המשחק לא עניין אותי במיוחד גם לפני, אבל הטרגדיה של רונאלדו הסירה לחלוטין כל שמץ של עניין. אחרי כל השנים של היריבות המרה בין המועדונים, ושירים לא מאוד מכבדים משני הצדדים (אלה על מינכן ואלה על הילסבורו), היה מאוד מרגש לראות את אוהדי ליברפול שרים ויוה רונאלדו באנפילד.
אם זה נראה טריוויאלי לאנשים רציונליים כמו אלו שמסתובבים כאן בפורום, כדאי לחשוב על אוהדי הפועל שזרקו בובות על אובארוב ועל השירים המחליאים בנושא, או על הבובה התלויה לרגב פנאן. אני לא חושב שהיריבות בין יונייטד לליברפול פחות מרה מזו של שתי התל אביביות, אבל לאוהדים של ליברפול בוודאי יש יותר קלאס והם ראויים להערכה רבה על אתמול.
אני לא חושב שאפשר להשוות בין כמות הציניות והגועל שיש בארץ לבין אנגליה. בארץ הקהלים פשוט מחליאים, וכל פעם גם יש להם אותו תירוץ “למה הקהל של x לא קילל ככה וככה?! יאללה צבועים”. התרבות קהל שלנו בארץ לא תאפשר דבר כזה, בטח לא לשחקן כזה. לצורך העניין אם דבר דומה חס וחלילה היה קורה לזהבי (חס וחלילה שוב) 0 סיכויים שהקהל של הפועל היה שר לו שירי אהדה ותמיכה. אני אפילו מהמר על שירים נגד הילד ושמחה לאיד.
היריבות בין יונייטד לליברפול מרה אבל לאוהדי ליברפול אין סיבה “לגיטימית” לנטור טינה לרונאלדו, בניגוד לזהבי והפועל. אם זה היה קורה לסטרלינג למשל, שספג שריקות בוז בכל נגיעה שלו בכדור בוומבלי לפני כמה ימים, או לפיקפורד שפצע את ואן דייק, יכול להיות שאוהדי ליברפול היו מגיבים אחרת. לא שמחים לאיד אבל כנראה פחות תומכים ואמפתיים.
ולאובארוב? ולרגב פנאן שלא היה רלוונטי במכבי אפילו כשחקן ובטח שלא כמאמן כושר?
זה לא קשור לסיבות “לגיטימיות” (ברור לי שגם אתה חושב שגם הסיבות האלו אינן לגיטימיות) אלא למחלת נפש עמוקה של האנשים האלה.
לא בקיא בסיפורי אובארוב ופנאן ולא מתכחש לעובדה שיש אוהדים חולי נפש בכל קבוצה.
אבל אתה מסכים שיש הבדל בין ה"שנאה" של אוהדי ליברפול לרונאלדו (או נניח, של אוהדי ריאל למסי) לשנאה של אוהדי הפועל כלפי זהבי? או לשנאה של אוהדי בארסה כלפי פיגו בזמנו?
כמובן שאני לא אומר שזה לגיטימי לשמוח לאיד כשאדם שאתה שונא עובר טרגדיה (תלוי מאיזו סיבה אתה שונא אותו), אבל לא בטוח שלאוהדים רבים יהיה כזה קל לנתק את הרגש ולבצע עבורו מפגן תמיכה גדול.
אני מסכים לגבי זהבי אבל לא לגבי אובארוב ופנאן, ועל שניהם אוהדי הפועל הקימו הפקות מתועבות ושרו שירים מחליאים. יש לאוהדי ליברפול הרבה יותר “סיבות” לשנוא את רונאלדו מאשר לאוהדי הפועל את השניים האלו. הנקודה היא שהאוהדים האלו חיות, והאוהדים של ליברפול הראו שהם זוכרים להיות בני אדם כשצריך ועם כל הצער זה לא טריוויאלי.
הפועל-מכבי דינאמיקה מזעזעת, גם בית"ר והפועל, סכנין ובית"ר, או בקיצור כל היריבויות עם מוטיב אתני/פוליטי שלא קיים באף יריבות באנגליה (לא מצדיק בשום צורה כמובן). אבל לצורך העניין במשחק האחרון בין חיפה למכבי בבלומפילד - אצטדיון שלם מחא כפיים ועמד לזכר אח של בכר. זה היה אמנם ביוזמת הכרוז באצטדיון, אבל יפה ולא מובן מאליו.