הדרבי מגיע העירה:: ריאל מדריד מארחת מחר(17:15) את אתלטיקו מדריד אחרי אופוריית יובה, עם שתי מטרות עיקריות: לנצח דרבי ביתי בליגה אחרי חמש שנים ולצמצם את המרחק מהמקום השני, וגם לעזור לכריסטיאנו במירוץ הפיצ’יצ’י.
בכל לילה לפני השינה, ריאל מדריד מופיעה בסיוטים של צ’ולו סימאונה. היא הייתה הקיר האחרון והבלתי-עביר בינה לבין ההיסטוריה וזכייה ראשונה בליגת האלופות. הגול של ראמוס וכעבור שנתיים הפנדלים, וזה לא רק זה. ריאל הדיחה את אתלטיקו גם ב-1/4 הגמר ב-2014/15 ובחצי הגמר בעונה שעברה עם השלושער הנפלא של כריסטיאנו רונאלדו. אתלטיקו שעשתה נסיקה מטאורית יחד עם צ’ולו, הצליחה להתגבר פעמיים על ברצלונה, להדיח את באיירן מינכן וגם לכבוש שלישייה בגשר נגד צ’לסי. אבל ריאל מדריד הייתה גדולה עליה. אז ריאל מדריד וליגת האלופות זה החיבור המושלם, ומה עם הליגה? נדבר ת’אכלס: דייגו קוסטה אימלל אותנו בדרבי הראשון ב-2013/14, או אם תרצו - הכל התחיל עוד בגמר הגביע עם מוריניו. חמש שנים בלי ניצחון ביתי בדרבי בליגה זה יותר מדי. עוד פאק היסטורי שצריך לתקן.
הניצחון הגדול בטורינו היה נפלא אך יחד עם זאת גרם לנו האוהדים גם קצת לכעוס, שהדרבי מחר לא רלוונטי. שום דבר שקשור למאבק האליפות, גג קרב לא חשוב על המקום השני. אז אמנם דרבי זה דרבי, כריסטיאנו ישחק והברנבאו יהיה מלא עד אפס מקום. ומצד שני, קשה להגיד שיש את הטירוף, אפילו כמו זה בעונה שעברה, ובטח לא כמו במשחקים ההם הם המנון המצמרר ברקע. איטפשהו בין לאס-פלמאס לולנסיה, כך המשחק הזה מרגיש.
סטטוס אלופת אירופה::
ריאל מדריד מגיעה למשחק, נו, אתם יודעים, אחרי אופוריית טורינו וה-3:0 המוחץ על יובה. בשקט-בשקט במועדון ממשיכים את הספירה לגביע החשוב מכל, וכריסטיאנו קוטף כמובן את מרבית השבחים. ‘חפרפרת’ מהמארקה שהצליח להשתחל לאימון אמש דיווח על אווירה מחויכת במיוחד בולדבבאס, כזו שלא זכורה העונה לפני משחק ליגה להוציא אולי את המחזור הראשון נגד דפור. ‘הצ’מפיונס מטעינה את האנרגיות של ריאל מדריד’, נכתב במדויק. אין ספק שריאל מאוכזבת שהמשחק מחר לא יקבע דבר, אלא רק יאפשר לה לצמק את הפער מאתלטיקו השניה לנקודה בלבד, אבל היא כן תגיע בטירוף. לא בגלל הנתון ההיסטורי המציק והמגרד - חמש שנים מאז ניצחון הבית האחרון על אתלטיקו בליגה[כך זה היה], וגם לא בגלל דייגו קוסטה או ציטוט של צ’ולו. אלא דווקא בשל עיתונאי שהעז לשאול את מה שכולם רצו אך פחדו:
“לא, ריאל מדריד לא תבצע פאסיו לכבוד ברצלונה בקלאסיקו, אם וכאשר. זו החלטה שלי. ברצלונה שברה את המסורת”, ירה זידאן במסיבת העיתונאים, ומאז אותו משפט כל השאלות הפכו ללא רלוונטיות, אוסף הקלישאות הרגיל. נדיר לראות את זיזו כה לוחמני, ואנחנו נקווה שהקבוצה תיקח חלק מהטירוף. “הקבוצה לא חושבת על זה בכלל, אני רוצה לנצח ולזכות ב-3 הנק’ מחר, כדי לחתום את המרחק”, אמר זידאן שהדגיש בפני השחקנים את החשיבות לתוצאה טובה לפני הגומלין נגד יובה, שם לדבריו כלום לא גמור. “אנחנו צריכים לנצח את כל המשחקים בליגה ואז נראה אם נסיים במקום השני או השלישי”, זו חובתינו", אמר זידאן שעל אובדן הליגה אמר - “אין לי הסבר, לא כבשנו שערים כמו שהיינו רגילים”. זידאן אומר שהקבוצה מוכנה נפשית ופיזית. הוא נשאל לגבי מנוחה אפשרית של כריסטיאנו, ואנחנו נענה במקומו - התשובה היא לא.
הברנבאו מכין מחר, כך לפי הדיווחים, קבלת פנים מיוחד לכבוד האיש והמספרת, האיש שנגע בשמיים. כריסטיאנו רוצה לצמצם את הפער במירוץ הפיצ’יצ’י(26:22) ולהמשיך את הכושר הנפלא שלו. נותרו שמונה מחזורי ליגה לסיום העונה והוא ינוחו ברובם, אבל מחר זה לא הזמן. “אני והוא מדברים ומתייעצים הרבה, זה טבעי”, אמר זידאן. בסיבוב הקודם כריסטיאנו רשם החמצה נוראית נגד אתלטיקו, ומנגד בדרבי האחרון בקאלדרון ריסק את אתלטיקו מדריד עם שלישייה. לכו תהמרו נגדו. אגב, באימון הוא שוב נתן בראש עם עוד מספרת. לא כמו בטורינו, אבל… זידאן שומר את הקלפים קרוב לחזה, אבל ברור שחוץ מכריסטיאנו יש עוד שחקן שיישחק מחר - קוראים לו גארת’ בייל.
הוא היה מאוכזב בטירוף נגד יובה אחרי שלא שותף ולו לדקה, וזה בעצם הרמז העבה לקראת הדרבי. גארת’ בייל רוצה להוכיח את עצמו, אולי בדרבי האחרון שלו בקבוצה. יש לו שער אחד בלבד ב-15 משחקי דרבי, ואתם יודעים באיזה שער מדובר. זידאן ניסה כרגיל להרים את בייל ולדבר על כך שהוא חשוב, מוכן לשחק מחר כמו כולם ועם מלוא המוטיבצייה. על כך שהוולשי לא חוגג את השערים שכובש(זה היה נכון אולי נגד ג’ירונה), אמר - “הוא בן-אדם כמו כולם, יש לו מצבי רוח, זה נורמלי. השחקנים רוצים לשחק תמיד. אני משוכנע שהוא יתרום לנו עוד הרבה”. בינתיים התרומה של בייל היא 14 שערים ו-7 בישולים. הוא צפוי לשחק מחר בהתקפה לצד כריסטיאנו, אולי אפילו כשחקן חופשי - פעם בימין, פעם בשמאל, לעתים מתחת לחלוץ. שיתופו של בייל היה ברור עוד מהחילוף השלישי, כשקובא נכנס ע"ח מודריץ’. ומה לגבי היתר?
זוכרים את המערך המנצח בגומלין בפאריס, 4:4:2 טהור? אז הפעם, אם תרצו ‘ההרכב החזק’ כשבנזמה לא בפנים. החלוץ הצרפתי ינוח ובייל ישחק כאמור לצד כריסטיאנו. מעבר לכך, גם קרוס ומודריץ’ אמורים לקבל מנוחה כמו איסקו, וזו תיהיה שעתו הגדולה של קובאצ’יץ’ שיצטרך לשלוט בקצב המשחק. הוא לא קיבל הזדמנויות רציניות בליגה מאז הקלאסיקו המאכזב. באגפים נקבל את לוקאס ואסנסיו, הרכב עם המון-המון מהירות וגם איזון הגנתי. אולי עם ארבעה שחקני התקפה מובהקים ושני מגנים תוקפים מעולים, וקרבחאל(הבישול) ומרסלו(איזה טאץ’) - ריאל תוכל לפרוץ את הבונקר של אתלטיקו וזידאן ישיג ניצחון ביתי בליגה על צ’ולו, מה שאין לו. עם כל הכבוד לפיקנטריה בתקשורת, לא נראה שמרסלו ינוח לטובת תיאו, והדרבי בין האחים יידחה. ואראן שהיה בספק קל למשחק צפוי לשחק לאחר שהשלים אימון מלא.
אמנם אנחנו עדיין עפים באוויר כמו בטורינו - אבל תביאו ת’דרבי!
ריאל מדריד - הרכב משוער: קיילור נאבאס| קרבחאל, ראמוס(C), ואראן, מרסלו| לוקאס ואסקס, קאסמירו, קובא, אסנסיו| גארת’ בייל וכריסטיאנו רונאלדו
מה המצב אתלטיקו?
אתלטיקו מדריד מגיעה לדרבי כשבדומה ליריבה העירונית מעבר לכביש, היא מאוכזבת מהמצב בליגה והעובדה שלדרבי לא יהיו השלכות על מאבק האליפות, אבל באירופה - עסקים כרגיל. אתלטיקו סימנה V עם 2:0 חלק על ספורטינג ליסבון בפורטוגל במשחק הראשון ב-1/4 גמר הליגה האירופית והיא נראית כקבוצה החזקה במפעל, בו זכתה לאחרונה עם צ’ולו על הקווים ב-2012. קוקה כבש כבר אחרי דקה וגריזמן הכפיל, ואתלטיקו שיחקה בהרכב החזק שלה. בתחילת החודש שעבר אתלטיקו חלמה להדהים את בארסה בקאמפ-נואו ולהתקרב ממש, אבל נכנעה 1:0 לכדור חופשי של מסי. במחזור שעבר היא השיגה 1:0 קשה על דפורטיבו בחוץ אבל לפניכן הפסידה 2:1 לכבשה השחורה ויאריאל ואמרה סופית שלום לחלום האליפות. או שלא, אם תשאלו את צ’ולו סימאונה שהיה חד כהרגלו במסיבת העיתונאים לקראת הדרבי - “אנחנו לא מגיעים כדי לשמור על המקום השני אלא כדי להתקרב לברצלונה. זוהי הדיעה שלי, אני חושב אחרת מכולם”, אמר המאמן שהשריש את מנטרת ה-פארטידו אה-פארטידה - משחק אחרי משחק.
צ’ולו נשאל במה אתלטיקו מדריד טובה מריאל ואמר - “אנחנו יותר אחראיים, קבוצתיים ויציבים בליגה”, ולמעשה סיפק את התורה כולה. אתלטיקו מובילה על ריאל ב-4 נק’ יתרון ורחוקה 9 מבארסה, אבל אם צ’ולו עדיין מאמין, תיהיו בטוחים שהשחקנים שלו יעלו בטירוף מחר בברנבאו, גם אם אתלטיקו עייפה יחסית בשל סגל קצר והעובדה ששיחקה בחמישי. צ’ולו דיבר שוב על הקבוצתיות של אתלטיקו ואמר שלריאל מדריד יש את הסגל הטוב בעולם. “הם עושים עבודה טובה תמיד באירופה, יותר מפאריס, יותר מסיטי, יותר מבארסה”, אמר צ’ולו, שיודע על מה הוא מדבר בתור אחד שסבל מריאל מדריד בכל ארבע השנים שקדמו לשנה הזו.
על הסגל הקצר אמר צ’ולו - “אם זה המצב אני מעדיף 17 לוחמים. אני לא רוצה סגל של 25 שחקנים שחלקם לא מרגישים שייכים ולא מבינים את המהות של המועדון”. ומה זה סגל קצר? פיליפה לואיס נפצע עוד מזמן וגמר את העונה, חימנז לא ישחק בדרבי ויחמיץ משחק מס’ 3 ברציפות. ורסאקו נמצא בסגל למשחק בסופו של דבר אך יהיה בספק עד לרגע האחרון מה שאולי ייאפשר לחואנפראן הוותיק, ששיחק פחות העונה אבל יאריך בימים הקרובים את חוזהו בקבוצה - להשתלט על מקום בהרכב. בהשוואה למשחק הליגה האחרון, אנטואן גריזמן ודייגו קוסטה שנעדרו(גאמיירו הצרפתי היה זה שניצח את המשחק) - יחזור ל-11 וזו כבר חתיכת סיבה למסיבה עבור אתלטיקו. עוד שאלה היא האם מדובר בדרבי האחרון של פרננדו טורס? מונטורו וטוני מויה הם הצעירים מקבוצת המילואים.
הצמד-חמד של אתלטיקו משגע את כל ספרד. ‘חזרתי לפה(לאתלטיקו) גם כדי לשחק איתו, הוא לא יכול לעזוב’, אמר דייגו קוסטה לפני משחקי הנבחרות במסיבת העיתונאים לגבי גריזמן, שאישר שיש להם כימיה מיוחדת. בעוד כל העולם מדבר על כריסטיאנו - גם גריזמן הוא אחד השחקנים החמים ביותר ב-2018. תזכורת: שלושער מוחץ בפיחואן נגד סביליה(5:2), רביעייה מדהימה נגד לגאנס ועוד ועוד ועוד. הוא הגיע ל-17 שערי ליגה ו-24 שערים בכל המסגרות, רק שניים פחות מאשר בכל העונה שעברה. “גריזמן וכריסטיאנו שחקנים מכריעים. המספרים שלהם מדברים בעד עצמם אבל יש להם תרומה נוספת”, הוסיף צ’ולו. גריזמן כבש בשני הביקורים האחרונים שלו עם אתלטיקו בברנבאו במסגרת הליגה וזה יהיה משחקו ה-200 במדי הקבוצה(!), ודייגו קוסטה, שהוא גם לא פראייר - כבש את שער הניצחון בדרבי בספטמבר 2013, מה שהיה ניצחון ליגה ראשון לאתלטיקו בדרבי מאז שנת 2000.
כרגיל, אתלטיקו תתבסס על הרבה מלחמה ואפס טעויות טקטיות, על שוער אדיר בין הקורות ומהירות ביציאה קדימה. ויטולו וקוראה היצירתיים יותר ימתינו על הספסל, כאשר קוקה יתופקד בכנף ימין וסאול ישחק בשמאל, וכשהוא כובש - כל גול בצבע. אובלק הוא הזאמורה של הליגה, כרגיל, עם 14 ספיגות בלבד. ב-19 משחקים העונה השוער לא ספג. צ’ולו מאמין ששמירה על שער נקי - ויהיה בסדר, גריזמן ודייגו קוסטה יבקיעו. באתלטיקו רואים את הדרבי בגמר הגביע אז, במאי 2013, כזה שהביא את המפנה. אתלטיקו ביצעה מהפך ענק, זכתה בגביע העשירי בתולדותיה ומאז כבר לא מפחדת מריאל מדריד, אם כי אירופה - חוקים משלה. מאז עונת האליפות של אתלטיקו, 2013/14 - צ’ולו הפסיד לריאל רק פעם אחת בליגה, ובברנבאו יש לו רצף של שלושה נצחונות ותיקו. צ’ולו רוצה להוסיף עוד מספר חזק לרשימה…
הגנת ברזל, ואז הם. תוכנית המשחק של צ’ולו.
אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: אובלק| וראסקו, גודין, סאביץ’, לוקאס הרננדס| קוקה, גאבי, תומאס, סאול| גריזמן ודייגו קוסטה
הפרידה של פפה. ה-8 באפריל בעונה שעברה, ריאל מארחת את אתלטיקו בברנבאו. רפאל ואראן לא בסגל בשל בעיית כשירות ופפה, שחיכה כל-כך הרבה לצ’אנס - פותח בהרכב. הוא בטח יודע לנצח משחקים כאלה. קצת פחות מהיר מבעבר אבל הרבה יותר חכם, שקט ורגוע. ריאל, כרגיל, מתקשה לאיים על השער של אתלטיקו וזקוקה למשהו מעבר. בדקה ה-52 כדור חופשי של קרוס והנה פפה נוגח לרשת וחוגג בטירוף, 1:0 לריאל מדריד. פפה חגג את השער ונישק את הסמל. גם הוא הבין שזו תחילת הסוף ואולי השער האחרון שלו בלבן, ובטח שלא היו לו הרבה כאלה. זו הייתה חגיגה מרגשת לא פחות מאשר הסימון ‘10’- לה-דסימה - נגד בארסה בקלאסיקו בליגה ב-2014/15.
בדקה ה-67 פפה הוחלף, הוא ספג מכה בצלעות ולא הצליח להתאושש. גם ואראן נעדר בגלל פציעה ובדיעבד זה הביא לחודש החשוב בקריירה של נאצ’ו. אותו פפה, שמירר בבכי נגד אתלטיקו בגמר הצ’מפיונס עוד בדו-קרב הפנדלים, ממש כמו ילד, ממש כמונו האוהדים[‘מעולם לא בכיתי בכדורגל עד אז, זה היה חזק ממני’] - כנראה בכה שוב, בדלתיים סגורות, בסיום המשחק. הפציעה של פפה הלכה והתמשכה. הוא לא חזר לכר הדשא וגמר את העונה. אנחנו זוכרים אותו בחגיגות הצ’מפיונס עם הגו-פרו, דואג לתעד כל רגע מהרגעים האחרונים שלו במדריד. אין ספק שציוני הדרך שלו היו מול אתלטיקו. הוא לא שיחק בגמר הגביע ב-2013 כי ‘העז’ להגן על איקר וזכה לסדרת חינוך ממוריניו. אלביול ששיחק ע"ח היה לא טוב וריאל ספגה באשמתו והפסידה. בגמר הדסימה הוא נעדר בגלל פציעה. ב-2016 בסאן-סירו הוא לפחות פתח בהרכב.
“אני אהיה מחוייב לריאל מדריד ואחכה לה עד הדקה האחרונה”, אמר בראיון בתוכנית רדיו לילית בספרד, אבל ההצעה הקוסמת עבורו לא הגיעה. המועדון התעקש על חוזה של עונה אחת, בעוד פפה ציפה לשנתיים, כאות הערכה על העשור הנפלא שלו. וזה באמת היה עשור נפלא. אתלט, לוחם, כזה שתמיד יזכרו לו את הטיפשות והפירחחיות מול קאסקרו - אבל הוא השתפר מאז ושילם את המחיר. מהיר, נאמן, נתן לריאל מדריד הכל עד לטיפת הזיעה האחרונה. עשור מכובד בלבן, כמו מס’ 3 שהיה לפניו - רוברטו קרלוס. אותו מס’ גביעי אירופה. פפה פלט כמה מילים מיותרות כשעזב את המועדון ועוד קודם לכן כ**שהודיע רשמית** על עזיבתו ב-6 ביוני. אבל אנחנו לא נשכח לו עשור שלם. הגיעה לו פרידה אחרת, עם מסיבת עיתונאים מכובדת והחבר’ה הפורטוגליים לצידו - כריסטיאנו, קונטראו ושות’. אנחנו נזכור לו את הטירוף בגמר גביע המלך בקישור האחורי, את הקלאסיקו הראשון שלו בקבוצה, איך שיתק את באיירן יחד עם ראמוס בעונת הדסימה. בינתיים נאחל לו הצלחה בישורת האחרונה של הקריירה, בתורכיה, וכמובן במונדיאל…
היסטוריה ומפגשי עבר::
עד כמה רחוק הניצחון האחרון שלנו בברנבאו על אתלטיקו בליגה, תעיד העובדה שהקפטן ראמוס, כריסטיאנו ובנזמה הם השרידים היחידים מאותו הרכב דאז, כאשר מודריץ’ פתח על הספסל. ואראן לא שותף והמאמן היה מוריניו. זה היה דרבי ראשון מזה זמן רב שריאל מגיעה למשחק כשהיא מתחת לאתלטיקו בטבלה, ובמרחק של 8 נק’! ריאל הגיעה עצבנית וגם כריסטיאנו רונאלדו שכבש בכדור חופשי נהדר בדקה ה-16. מסוט אוזיל הכפיל במתפרצת בדקה ה-66. מוריניו ניצח גם את הדרבי השני באותה עונה, 2:1 בויסנטה קאלדרון. אבל אנחנו נתרכז רק בברנבאו. מאז? נאדה. הפסד 1:0 מאכזב בעונת הדסימה משער של דייגו קוסטה שברח לארבלואה[הרכב גרוע של אנצ’לוטי ללא קרבחאל שלא שותף וכשבייל ומודריץ’ עולים מהספסל), הפסד 2:1 במחזור השלישי ב-2014/15 כששיוויון של כריסטיאנו בפנדל לא עוזר; הפסד 1:0 בעונת 2015/16 משער של גריזמן, הפסד בכורה לזיזו בליגה ואחריו כריסטיאנו אמר את מה שאמר…
בעונה שעברה זה היה די קרוב עבורינו לשבור את המנחוס, כשפפה העלה את ריאל ליתרון בנגיחה נפלאה. בהמשך פפה נפצע והוחלף ונאצ’ו התקשה לשמור על גריזמן שהשווה בדקה ה-85, תיקו שהיה עלול להפריע לריאל מדריד במירוץ האליפות - הנה התקציר. כמו שראיתם, ריאל נתקעה כבר ארבעה משחקים מול אתלטיקו בברנבאו, ולפניכן היה רצף של ארבעה נצחונות - 3:2 בעונת 2009/10 עם הבישול המטורף של צ’אבי אלונסו לארבלואה; 2:0 ב-2010/11 תוצרת אוזיל וקרבאליו; 4:1 קל בעונת האליפות, לפני שצ’ולו עמד על הקווים של אתלטיקו מדריד, וכאמור הניצחון שהזכרנו בעונת המוריניו. בלתי-אפשרי לדלג על הנתון הבא, בין 1999/00(המשחק בו איקר עלה מהספסל אחרי שביזארי הוחלף) ועד 2013/14 - אתלטיקו לא ניצחה דרבי בליגה. השמש זורחת, הציפורים מצייצות, וריאל מדריד מנצחת - 16 משחקים ללא הפסד בדרבי. במחזור הפתיחה לפני עשור, ריאל ניצחה 2:1 את אתלטיקו בדרבי מרגש שלא שודר בארצינו הקטנה בשל סכסוך בזכויות השידור. אגווארו כבש לזכות אתלטיקו בבכורה שלו בקבוצה אחרי פחות מדקה, איך לא, ראול המלך השווה - איך לא(נגיחה אחרי הרמה של ראמוס), ו-ווסלי סניידר בבכורה שלו בלבן כבש שער ניצחון.
אפשר לדבר על ראול ואתלטיקו בלי סוף, על הופעת הבכורה שלו בברנבאו ב-1994/95 וכמובן השער המחשמל אחרי מסירה של לאודרופ בעין עקומה; השער הנפלא בחגיגות האליפות ב-1996/97 ועוד ועוד ועוד. גם רונאלדו היה סיוט עבור אתלטיקו, שספגה ממנו כבר אחרי 14 שניות ב-2003/04(ריאל ניצחה 2:0, גם ראול כבש). נלך אחורה בזמן, ריאל ניצחה בחמשת משחקי הדרבי הראשונים בביתה בליגה ובסה"כ ב-8 מעשרת הראשונים[אתלטיקו ניצחה במשחק השישי]. בעונת 1958/59 האדירה זה נגמר ב-5:0, הניצחון הכי גדול של ריאל בדרבי על אתלטיקו, ופחות או יותר בזמן הזה ריאל החלה רצף של שישה נצחונות ליגה על אתלטיקו בבית ברציפות - שיא. התוצאה עליה דיברנו שוחזרה גם ב-1983/84 כשחוניטו, סנטיאנה ואולי שטיליקה היו בין הכובשים. חיכיתם כל-כך יפה, אז נסיים עם המאזן. הרקורד של ריאל בברנבאו בליגה מול אתלטיקו - 80 משחקים - 52 נצ’(65%), 13 תוצאות תיקו(16%) ו-15 הפס’(19%), יחס שערים 156:93 לטובת ריאל מדריד. גם בקאלדרון לריאל יש מאזן חיובי אגב. סה"כ המפגשים בליגה (161) - 86:39 לריאל מדריד בנצחונות. באירופה? זו התשובה.
