הפנטזיה שלי זה שראמוס כובש עד סוף העונה כל משחק ומביא אליפות לבד ואז בסוף העונה מודיע על פרישה(או לחלופין חזרה לסביליה לסגירת מעגל).
לא בכל דיון איתי צריך להזכיר את רונאלדו. בטח לא לסלף את דברי. לא הפכתי אותו לדוחק בשום שלב, סך הכל הבעתי דעה אחרת מהקונצנזוס ולא קיבלתי השוואות למסי או אמירות אמורפיות כמו “שחקן שלם”.
ברור שאני לא חייב להסכים, אבל העניין פה הוא לא אי הסכמה על רוח הדברים אלא על נקודה ספציפית. דיונים ש"מוכיחים" את הפורום על טעותו אחרי בעיטה חופשית אחת מוצלחת הם לא רציניים, ולהפוך את ראמוס למוסר כמו קרוס זה לא רציני (גם קרוס אוברייטד לדעתי בכל הקשור למסירות ארוכות. הוא כמעט תמיד מוסר לרגל ולא לוקח סיכון של למסור לריצה, וכשהוא כן מנסה הוא נכשל המון פעמים, אבל זה דיון אחר).
כל זה לא שולל את העובדה שראמוס אכן אגדה.
אגב, מבחינתי הוא הרבה יותר מנהיג מראול.
נירו היקר, אני לא עוקב אחרי דעותיך על רונאלדו ככה שאני לא מסלף דבר. בפורום יש נטייה לחוסר הערכה לשחקנים מסוימים, וזאת הסיבה שהוא הוזכר, ממש לא זוכר איפה אתה נמצא באותו דיון.
הבעיטה החופשית אתמול הייתה אנקדוטה קטנה ומשעשעת מבחינת התזמון בהקשר לדיון בפורום וזהו, ברור שהיא לא מוכיחה דבר. העניין הוא שיש פה ביקורת שיטתית נגדו שעובדת באופן הבא:
ראמוס עושה משהו חריג לבלם>אנשים מתרעמים>הוא מוכיח את עצמו לאורך זמן>הדיון על ראמוס ממשיך להישמע כאילו הוא לא מודע לעצמו וליכולתיו.
זה היה נכון להרמות שהושוו לחלליות, זה היה נכון ליכולות הטכניות, לאגרסיביות, ליכולות ההגנתיות ולפנדלים. מעולם לא בא כאן קול שאמר “ביקרתי את הפנדלים של ראמוס וטעיתי, הוא פנדליסט טוב”, או אותו דבר על המידה שבה נוכחותו קריטית לקו ההגנה שלנו שנראה שמורכב מרבעייה אחרת לגמרי ברגע שהוא לא על הדשא. לעומת זאת לגחך על ה"נפש של חלוץ" שלו ועל הטעויות (המעטות!) בהגנה זה כולם יודעים.
זה קרה גם לקסמירו. ברגעיו הראשונים בקבוצה לא הייתה התלהבות מביצועיו ועד עכשיו רבים כאן חוששים להזכיר אותו בנשימה אחת עם הקשרים האחוריים היותר טובים שהיו לנו. אולי רושם ראשוני, אני באמת תוהה למה זה קורה…
אגב, ההשוואה לקרוס לא הייתה מקרית. בכוונה לא השוותי אותו לאלונסו (שם אני כן זוכר איפה אתה נמצא ).
אחלה. רוב מה שכתבת לא קשור אליי כי מעולם לא הייתי ממגחיכי ראמוס, אז בו נשמור את זה ענייני.
טענת שהוא מוסר טוב בכדורים ארוכים ובאמת שלא זכרתי שום כדור ארוך שלו נגד מאיורקה אז מסקרנות הלכתי לבדוק -
אין ולו אחד.
לפני 3 מחזורים נגד ולנסיה -
3 נסיונות מתוכם אחד קשה. הקשה לא צלח כמובן.
לצערי מהטלפון לא הצלחתי למצוא את כל הנגיעות שלו מול סוסיאדד ואייבר. נגד סוסיאדד אני זוכר במפורש 3 נסיונות לכדור אלכסוני חתוך שעשו לי ריפלוקס.
ראמוס בלם טכני בהרבה מהממוצע, סקורר בחסד עליון ומנהיג ענק. קווארטרבק הוא בטח לא, ומודעות עצמית בכללי היא לא מהתכונות החזקות שלו.
לגבי קורטואה טעיתי בענק והייתי הראשון להודות, את ראמוס אני רואה כבר מ-2005 ואני עומד לחלוטין מאחורי הקביעה שהמסירות הארוכות שלו זוועתיות וכן, הן משקפות מידה לא מבוטלת של חוסר מודעות. זה ראמוס לטוב ולרע, ברוב המכריע של המקרים לטוב.
לגבי הביקורת בפורום - לחלוטין לגיטימי לבקר על הדברים הגרועים ולא לאונן קולקטיבית על החיוביים. אם תעביר זקנה את הכביש לא תקבל פרס אבל אם תרצח תלך לכלא. זה העולם שאנו חיים בו.
אפרופו קרוס, שלא תגידו שאני רואה רק צד אחד. קלאסי.
אין כאן את כל המסירות. מפאת קוצר בזמן לא אחפש עכשיו הוכחות, זכורה לי מסירה ארוכה שלו אתמול שהגיעה מימין אליו, והוא ריווח את המשחק ע"י מסירה ארוכה לויניסיוס (מנדי?) שזה משהו שהוא עושה הרבה. הוא נכנס לאמצע המגרש ומרווח את המשחק עם כדורים ארוכים לצדדים, לקדימה. לכן ההשוואה לטוני קרוס. חוזר בי מעט לגבי עניין המסירות הקשות. כנראה שההגדרה של ריווח משחק עם מסירות חדות וחזקות תהיה מדוייקת יותר.
אני חושב שזה נובע מביטחון עצמי מאוד גבוה. אותו ביטחון שגורם לו להתעלות במשחקים קשים ולעולם לא לקרוס בהם. אותו ביטחון שגורם לו להוביל את הקו ההגנתי שלנו באסרטיביות. כן, הוא גם גורם למעט חוסר מודעות, אבל היא מתגמדת לעומת התרומה של הביטחון שלו למשחק שלנו. כמו כן, הוא רק מעט חסר מודעות, לא השחקן המנותק שהוא מצטייר כאן לעתים. בסוף רוב הדברים שהוא בוחר לעשות, גם ה"מנותקים" שבהם, מבוצעים ברמה גבוהה, ככה שיש לו מספיק מודעות בעיני, הגם שהוא טיפה מגלומן.
לגיטימי. בדיוק כמו לגיטימי להודות למעביר זקנות מדופלם שעושה זאת פעם אחר פעם. וראמוס (מצחיק לכתוב את זה), מלבד כריסטיאנו, הוא מעביר זקנות הכי מדופלם שהיה לנו בעשור וחצי האחרונים.
ובלי לבדוק אני דיי בטוח שהוא השחקן הכי אהוב בפורום.
ייתכן, הוא עדיין צריך להיות יותר מוערך.
יכול מאוד להיות.
אני, בכל מקרה, מת עליו. השחקן המרגש בסגל והאחראי הבלעדי על הרגע הכי משמח שיצא לי לחוות כאוהד כדורגל. חייב לו המון.
לא הבנתי אם אתה מתכוון לאיטיות או חוסר אגרסיביות שלו אבל במקרה הזה,דקה 83, 2-0 לנו,עדיף לתת למאיורקה להמשיך להניע כדור מאשר סתם להסתכן בכרטיס וכדור חופשי נוח.
אם אתה אוהד ריאל מדריד וקוטל על בסיס קבוע את סרחיו ראמוס וכריסטיאנו רונאלדו זה הופך אותך בעיני רבים לאובייקטיבים מאוד. לא שאני טוען שמישהו פה מחפש את הטייטל הזה או שהוא דופק חשבון, רק אומר. וגם לא אכפת לי להודות בפה מלא שאני לא הכי אובייקטיבי לגביהם, כמעט כמו שהיה עם ראול בזמנו. נושא רונאלדו נטחן עד דק.
לגבי ראמוס: המסירות שלו מקצה לקצה או כל מה שהוא לא הפס הרגיל ימינה-שמאלה-אחורה - ברמה גבוהה מאוד ביחס לבלם ולדעתי כן מתקרבות מעט לרמה של קשר איכותי. דבר נוסף, הוא הראשון שחוטף פה כל פעם שלא בצדק על איבוד כדור או יציאה מופרזת קדימה, המשפט הזה של “בלם צריך קודם כל להגן” זו דרך נוראית לתאר אותו וגם עושה לו עוול. העונה אנחנו בסגנון מבוקר יותר וזה מקל עליו אבל הוא מצוין ואני כן חושב שלא מעריכים אותו פה מספיק וזה חבל. גלדיאטור בן 34 שדורש לשחק גם במשחקי פח בגביע המלך, לא פרש מנבחרת ספרד עדיין בניגוד לפיקה או משהו (כמובן שהוא רוצה לשבור שיאים), הוא כמעט תמיד בריא טפו-טפו-טפו. גם הזלזול כלפיו ביחס לבלמים גדולים מפריע לי. שים את בונוצ’י בבית זונות של ריאל מדריד וכנ"ל קייליני - והוא לא היה נראה חומה בצורה כמו ביובנטוס, אני חותם על זה. את קנבארו אתם זוכרים? ואן דייק לבל אחר, אחלה, או.קיי. הוא שנתיים+ באמת בטופ, בראייה היסטורית הוא עדיין לא קרוב אליו. טוב לי עם ראמוס שאשם ב-7 גולים בעונה ולא ב-2 כמו קייליני והערך המוסף שלו גבוה פי כמה. גם האדומים קצת נרגעו. חלק אמרו שצריך להיפרד ממנו ואני חושב שהם ממש טועים.
בקרוב יגיע מבחן גדול של ואראן ונוכל לראות האם הוא מסוגל להראות ניצנים של היכולת מ-2012/13. ברוב ההתמודדויות האלה הוא נכשל כמו פ.ס.ז’ העונה, אייקס אשתקד, אפילו יובנטוס.
משום מה ראמוס, למרות הכל, אחד מהשחקנים הכי פחות אהובים עלי, אולי אפילו לא רק בהשוואה לשחקני ריאל מדריד.
במשחק מול מאיורקה, היריבה מצליחה להגיע פעם אחר פעם לאיזור הרחבה אבל ראמוס חייייב להבקיע, אז כמובן שראמוס רץ לרחבה ומשאיר חורים מאחור פעם אחר פעם.
השערים של ראמוס עולים בספיגות מאחורה. השנה יש לנו את קורטואה ווראן ביכולת שיא, אבל את השערים שאנחנו ספגנו בשנים האחרונות עקב החורים שלו אף אחד לא סופר.
שונא יהירות, וראמוס אולי השחקן הכי יהיר בעולם.
לפעמים יהירות ובכלל סגנון לא שגרתי הוא זה שהופך שחקנים מסוימים למעניינים ומרגשים. זה מה שמוסיף טעם לסיפור הצפוי להחריד של קבוצה מצוינת (ומשעממת) שהכל עובד בה כמו שצריך.
עד כמה שאני מזהה אצל ראמוס, זה נעשה בסטייל ובמידה מקובלת.
לכל שחקן יש מה לשפר. גם לראמוס. אבל חשוב לזכור שזה
חלק משמעותי מהקסם שלו. החוצפה היפה הזאת.
את החבילה הכללית אני לגמרי קונה.
עזוב, זה מהכדורים שהוא בא לעשות קולות ולא באמת לחטוף. זו סתם דוגמה, אבל זה קיים גם כשמאד צריך את הכדור.
פסקה מוזרה בעיני, מקריאה יומית פה בפורום לא נראה שיש עוד שחקן בריאל שיש כזה קונצנזוס לגביו.
אני מקבל את דבריך וכשכתבתי את ההודעה הקודמת, ידעתי שלא יהיו הרבה שיתחברו אליה, אם בכלל. דעתי על ראמוס היא לא פופולארית ועם זאת אני מבין למה רוב ככל אוהדי ריאל מדריד כן אוהבים אותו. טעם אישי שלי. לא התחברתי אליו באופן יחסי, קורה.
קסמירו היה חלק מהמשולש האגדי עם קרוס ומודריץ’ שקרעו יחדיו את אירופה והוא שחקן מפתח בקבוצה כבר שנים. בעוד שמודריץ’ בקונצנזוס מוחלט וקרוס חלקי, קסמירו התחיל לקבל תהודה כאן רק בשנה-שנתיים האחרונות, לא מעט בשל העובדה שהוא היחיד בסגל על עמדתו ובלעדיו הסטטיסטיקה היא ניצחון 1/4 בלבד.
מצטיין העונה בהעברת זקנות.
אני די מתקשה להבין את זה, הסיפור שלו כולל הכל - הגיע כילד ‘חצי שעה לסוף חלון ההעברות’, לא כמו ‘גלאקטיקו’, היה חלק גם מהקבוצה המתסכלת למוות של נאחס שמינית הגמר וגם מעידן ההצלחות הפסיכי, הגול בדסימה ובכלל. בקבוצה הנוכחית אני יכול להבין רק אם מרסלו הוא הפייבוריט שלך על חשבונו, עם כל הכבוד לקרבחאל וקאסמירו או לפדה שזה מרגיש שהוא משחק כאן כבר עשור. ראמוס מבחינתי בטופ של הטופ לא רק של שחקני הסגל, עקפף שחקנים כמו פיגו-זידאן-רונאלדו השמן וגם רוברטו קרלוס ואפילו את סאן איקר. שלישי שלי אחרי ראול וכריסטיאנו.
במשחק נגד אייבר היה חילוץ כדור של ראמוס בערך קו מחצית המגרש וזה הסתיים במצב הבקעה מעולה, אני חושב שזה דווקא קורה הרבה פעמים. הביקורת כלפיו תמיד הייתה מוגזמת ואני לא מדבר על הימים שהיה מקבל אדומים מטופשים של מרפק או חוסר אחריות. אני מעדיף שחקן שהביצים שלו לא רועדות אף פעם ויודע מה הפן השלילי בכך. ראמוס הוא גם סיבה שכביכול מפחדים מאיתנו ויש לנו כוח הרתעה - קבוצה ווינרית ומנצחת, אפילו שופטים אולי. ולא ואראן.
אנסה להסביר למה אני רואה את ראמוס דרך המשקפיים דרכם אני רואה אותו שוב.
אתה יכול להביט על ראמוס ממגוון זוויות. אם הוא רץ להתקפה, אתה יכול לומר שהוא אגואיסט, לא אפכת לו אם הקבוצה תספוג אם רק תהיה לו עוד הזדמנות לרוץ למצלמות ולהצביע על החולצה סטייל רונאלדיניו. הכי שחצני ומגעיל. מצד שני, אתה יכול להסתכל על אותה פעולה ולהגיד איזה מנהיג, כמה תשוקה יש לו, וכמה הרצון שלו להבקיע ולהושיע את הקבוצה גדול. בלי העליות התכופות שלו והחוש שפיתח לדערים הללו לא היה לנו את הדסימה.
ראמוס לוקח את הרגל לשחקן. אתה יכול לומר איזה גבר הוא, לא רועדות לו הביצים והוא כתובת אחרונה, ומצד שני אפשר לומר שהוא פשוט לא מספיק טוב כדי לקחת את הכדור ולכן מה שנשאר לו זה לקחת את הרגל. על ראמוס אפשר להסתכל ממספר זוויות וכל פעולה שלו אפשר אפשר לפרש בצורה אחרת.
מבין למה אוהדי ריאל אוהבים אותו, הוא פייטר וחתום על כמה מהרגעים הכי גדולים של הקבוצה בעשור וחצי האחרונים. הוא חתיכת בנזונה שאף פעם לא היית מייחל לפגוש כיריב. הוא גם בסך הכל לא שחקן רע. אישית, אצלי הוא נתפס כיהיר, שעושה טעויות של זחיחות והיו רצף של משחקים בעונה שעברה שספגנו עקב זחיחות שלו. לא טעות שכל שחקן היה עושה, אלא סתם זחיחות. יש אנשים שמסוגלים להתעלם מזה ואולי אפילו לא ייחסו לזה איזושהי חשיבות, אצלי זה לא עובר בשתיקה, מה שנקרא.
אבל שוב, מבין למה יש איזשהו קונצנזוס סביבו בקרב המועדון והאוהדים.
אני אחד שאין לו בעיה עם יהירות, דווקא מחבב שחקנים כאלה, אבל היהירות של ראמוס לא באה לי טוב.
כבר כמה שנים טובות חושב וגם אומר שעדיף לנו שיעזוב.
אבל כמובן שאי אפשר לשכוח לראמוס כמה רגעים גדולים, הגול מול אתלטיקו, באיירן והסטירות שהוא הוריד לשחקני ברצלונה אחרי שהורחק במאניטה.
אגב, המסירות האלכסוניות הארוכות של ראמוס מאוד מדוייקות, הבעיה שהם יותר מדי קשתיות ולא מספיק חזקות ככה שהמגן תמיד מספיק להגיע לחטוף את הכדור.