בגלל אותה סיבה שרונאלדו שתקע את המשחק של ריאל לא ספג ממני ביקורת, אמבפה מבקיע שערים ויבקיע שערים, ויני גם תוקע, גם מעצבן וגם לא מבקיע שערים.
עם אמבפה אתה יכול לשחק כדורגל שמבוסס על הנעת כדור מהירה, שינוי מיקום, תנועה ללא כדור ודאבל פסים, עם ויני אתה חייב לשחק את אותו חרא שאנחנו משחקים כבר שנתיים והבעיה שכבר למדו אותו ואותנו.
מודה והלוואי לפרז לא היתה אובססיה כזאת קשה לצרפתי מפאריז ובמקומו האלנד היה מגיע. קשה לי לראות את השחקן הזה, גם אם הוא מבקיע 50 שערים לעונה. חלומות בלילה מה שנקרא העתיד במרקם הקבוצתי הזה לא יעבוד ביחד גם עוד 10 עונות.
זאת הבעיה שבריאל הוא הגיע בתור חלוץ וזה פשוט לא עובד. להבדיל מכריסטיאנו שידע באופן טבעי לעשות את המעבר הזה בעיקר כי היה נוגח בחסד מה שבאמת חסר בהתקפות של ריאל האלמנט הזה כיום, אפילו בנזמה היה חלוץ שיודע להבקיע בנגיחות. ועוד דבר נוסף אני לא רואה את אמבפה מוריד מהאגו שלו לטובת הקבוצה והופך להיות הבחור שמבשל על הקו ולא המסיים.
עוד משחק מביש בניהולו של ה”יס מן” ארבלואה, ששוחק בסגנון קרלו אנצ’לוטי. שזה כבר בעצם הפך להיות “סגנון ריאל מדריד”. פרז עדיין זוכר שהDNA המקורי שלנו הוא לדרוס את היריבה? כי לא ניראה לי שהוא בכלל מודה למצב.
מדהים איך לקראת הסוף את ויניסיוס מתעקש ללכת לבד ומחטיא, כשגונזאלו ליידו. גונזאלו לא חשב לרגע שויניסיוס באמת ימסור לו, והוא פשוט זז הצידה.
כל הפינטוזים פה לא רלוונטים לצערי, אי אפשר אפילו לפנטז על שינוי במועדון הזה. אנחנו נשאר עם ויניסיוס ואמבפה כ”קודש הקודשים” גם בעונה הבאה. בנוסף פלורנטינו ידאג שויניסיוס יחתום על חוזה חדש עם שכר שלא יאפשר לנו למכור אותו אחר כך, גם אם נרצה. אז כן כניראה שהשפל עוד לפנינו.
אמבפה מאכזב אותי בעיקר כי הוא מתברר כאחד שלא יכול להנהיג קבוצה,הוא נפצע בשלב קריטי של העונה כדי להשיג שיא אישי,הוא לא מדבר עם השחקנים על המגרש חוץ מתנועות ידיים,הרבה פעמים הוא לא מוסר כשאפשר או כשיש שחקן בעמדה נוחה יותר ועכשיו גם ״הפציעה״ החדשה בדיוק כשסיימנו את העונה ויש מונדיאל באופק,לא חשוד בכלל.
אם זה היה תלוי בי הייתי מעיף אותו ואת ויניסיוס לכל הרוחות ובונה פה משהו חדש,מן הסתם זה לא יקרה ובמקרה הטוב רק ויניסיוס יעזוב,נתפלל שלפחות זה יקרה.
בפעם הראשונה עמדתי במילה שלי ובאמת לא צפיתי במשחקים האחרונים, לא נראה שהפסדתי הרבה חוץ מעוד מפח נפש.
אני אוהד ריאל כל החיים וראיתי הרבה קבוצות גרועות שהוציאו את המיץ, קבוצה כזאת שגמרה לי את החשק לצפות במשחקי הקבוצה בכלל עוד לא קרה לי.
פשוט לא מצליח להתחבר לסגל הזה, אני חושב שהעובדה שהכוכב שלנו זה ויני גמרה אותי סופית. וזה לא רק השחקנים, זה איך שמנהלים את כל הקרקס הזה מלמעלה בניצוחו של הדון, נהיינו ממש בדיחה.
הייתי אומר נקווה לטוב אבל יגיע הקיץ ואיתו ״הרכש זה רודריגו״ ועוד מאמן שיהיה סמרטוט.
גם אני ויתרתי על שני המשחקים האחרונים ולא נראה לי שאצפה ביתר המשחקים העונה.
מה הטעם להתעצבן? גם ככה משחקים לפרוטוקול.
הבעיה שאין אפילו שום תקווה שמשהו ישתנה בעונה הבאה. יכולים להחליף מאמן, אבל חדר ההלבשה רקוב וההנהלה לא בעניינים. אין לי שום פנטזיה על רכש נוצץ או מאמן חדש כי מה זה יעזור. כל עוד פלורנטינו פה הפרימדונות ישלטו במועדון. לא רואה איך יוצאים מהמצב הזה.
מכדורגל ישראלי נגמלתי בתקופת הקורונה, לא האמנתי שזה יכול לקרות לי גם עם ריאל. הלוואי ואני אתבדה ויהיה פה ניקוי אורוות רציני בקיץ והחשק לצפות בקבוצה יחזור…
לא עקבתי אחרי הציטוטים של אחרי המשחק, אבל כבר אמרו שנשארו עוד 5 גמרים עד סוף העונה והשחקנים יעשו הכל כדי לנצח את כולם?
לא מבין בכלל מה מהות מסיבות העיתונאים האלה אם כל מה שנאמר שם זה אותו רצף של קלישאות פעם אחר פעם
הקהל כבר מץבערך מבין שמזלזלים לו באינטלגנציה, לעיתונאים עוד לא נמאס?
יותר ויותר אני משתכנע שמוריניו זה הדבר היחיד שיכול (אולי) לעבוד בשנה הבאה, בתנאי כמובן שהוא יגיע עם מוד של להפסיק את הבית זונות ולא לספור אף שחקן. את אמבפה וויניסיוס נסבול פה גם בשנה הבאה, הוא אולי היחיד שיכול להעמיד אותם במקום