מחזור 33 :: תיקו 1 בלבד מול בילבאו בברנבאו

לקראת בילבאו

ריאל ממשיכה את מרתון משחקי הליגה שלה, והפעם תארח מחר(22:30) את אתלטיק בילבאו. נקווה שתהיה חגיגה בברנבאו כמו שאנחנו נחגוג ביום העצמאות. כריסטיאנו חוזר להרכב, ואולי ה-B-B-C שוב ירוצו.

את המנטרה הזו אפשר לכתוב לפני כל אחד ממשחקי הליגה הספורים שנותרו עד סיום העונה, להוציא את הקלאסיקו בקאמפ-נואו - יאללה, להעביר את הזמן, לסמן V. התיקו בבילבאו בסיבוב הקודם היה עוד אחד מרגעי השפל של ריאל מדריד, אולם הסיבוב השני שלה טוב יותר. בסיבוב הזה ריאל אמנם לא הצליחה לגבות את החוב מלבאנטה ואתלטיקו, אבל כן מולנסיה, בטיס וג’ירונה. ועכשיו התור של בילבאו לחטוף מריאל, שבימים האחרונים מתעסקת במלחמה חדשה: מלחמה ב-‘אנטי מדרידיסמו’ שהתפתח לאחרונה.

סטטוס אלופת אירופה::

ריאל מדריד מגיעה למשחק כשהיא שכחה לחלוטין מה-2:1 תוצרת איסקו במאלגה, עם כל הכבוד לקסם של הקשר ול-3 הנק’ שהחזירו אותה למקום השלישי בליגה. הראש והלב נמצאים במינכן, עוד שבוע למשחק הראשון בחצי גמר הצ’מפיונס, ומעבר לכך, הידיים או אולי הפה - נמצאים במלחמה על המדרידיסימו. נשמע דרמטי אולי, אבל בריאל מדריד מאוד לא אהבו את כל הדיבורים על הפנדל נגד יובה ו-‘השוד’ לטענתם של גורמים אלה ואחרים. זה לא הסתכם בתגובה של זידאן, ואחריו דיברו גם איסקו[ציוץ בטוויטר], לוקאס ואסקס[אחרי המשחק נגד מאלגה], והקפטן ראמוס שאמר באימון המסכם שגם הוא מרגיש שיש עליהום. במסיבת העיתונאים זידאן כבר היה קול יותר - “אנטי-מדרידיסטאס? זה היה תמיד, ברור לכם, למה, אבל הבעיה שלהם היא שבכל יום יש עוד ועוד מדרידיסטאס”, ועוד ציטוט על המועדון הגדול בעולם. זידאן הכחיש את הדיבורים באימון[פורסם במארקה], אבל הדרך הטובה ביותר להשתיק את העליהום היא לענות על כר הדשא, גם בבילבאו מחר ובעיקר בעוד שבוע. מבחינת הכדורגל, ריאל מדריד תהיה שונה ביום רביעי מהקבוצה שניצחה את מאלגה.

כמובן שכריסטיאנו רונאלדו חוזר ל-11 ואיתו אנחנו מצפים שיבואו גם הגולים. ברור לכם שעם כריסטיאנו על כר הדשא נניח במקום קארים - 2:1 דחוק על מאלגה הופך לגוליאדה. אולי כריסטיאנו שתמיד האמין בבלתי-אפשרי, חולם על זכייה בתואר הפיצ’יצ’י עדיין. אבל אנחנו בכל-מקרה רוצים לראות את הרשת זזה. ומי יכבוש? זידאן נקרע, כך אני מניח, ברצון לראות את בנזמה כובש סוף-סוף, וזה לא הולך לו, נגדיר זאת כך[קארים אגב התראיין השבוע ואמר על ה-B-B-C בציניות - “כנראה שפתאום אנחנו לא טובים”], אבל יש עוד צלע שלישית - גארת’ בייל שנמצא בחודשיים די מתעתעים כפי שכתבו בתקשורת, הכי חשוב שהוא בריא. מול מאלגה הוא לא נכלל בסגל והפעם הוא עתיד לחזור ל-11 ואנחנו מניחים שיש אפשרות שנראה את ה-B-B-C שוב יחד. “אנחנו צריכים את כולם, הם מתאמנים טוב והם לא עצובים”, סיכם זידאן והוסיף שמעמדם לא בסכנה לקראת העונה הבאה. פייר? אנחנו לא מאמינים, ומקווים שאנחנו צודקים…

ומה עוד? יהיו שינויים נוספים. דני קרבחאל, ששיחק ארבעה משחקים מלאים לאחרונה - אמור לנוח, בשעה טובה, שאשרף ישחק במקומו. ואראן ישחק ע"ח ראמוס או ואייחו, ומרסלו יחליף את תיאו הרננדס, כשבקישור קאסמירו עתיד לקבל מנוחה. כל השחקנים בריאים להוציא את נאצ’ו שבקבוצה נותנים לו את כל הזמן שבעולם והוא יכלל בסגל לקראת המשחק נגד באיירן. זידאן במסיבת העיתונאים נדרש שוב למשחק נגד באיירן ואמר שהוא משוכנע שהשופט יעשה את המקסימום. על בילבאו הוא אמר - “זו קבוצה שהמיקום שלה בטבלה לא צודק”, ושהוא רוצה לנצח ועדיין מאמין שאפשר להשיג את המקום השני בטבלה. “אני לא כאן כדי להגן על ריאל מדריד כל יום, אין לזה גבול לרשתות החברתיות, זו שונה מהזמן שלי, אלא רק כשיש משהו לא צודק ולא הוגן, כמו עכשיו”, סיכם זידאן.

מי שעקב אחרי המספרים של ריאל באופן קבוע, יכל לראות שריאל השיגה העונה יותר נקודות בחוץ מאשר בבית(34 לעומת 33), נתון די חריג שמראה את העונה החשוכה שלה בליגה. בעונה שעברה ריאל איבדה רק 8 נק’ בבית בשלב הזה של העונה. נותרו בסה"כ עוד שלושה משחקי בית והקהל רוצה ליהנות ולראות כמה שיותר שערים. מבחינת שערי הזכות, ריאל השתוותה לברצלונה במשחקים הביתיים ויש לה 45. אם ראמוס ישחק בכל-זאת, הוא יתנתק מגוטי ויישאר בודד במקום העשירי בטופ-10 של ריאל מדריד בהופעות ליגה עם משחקו ה-388. איך אמר זידאן? “הכי חשוב שאנחנו בטוחים בעצמינו ויודעים בכל יום מה אנחנו עושים, כמה אנחנו חזקים ומה המטרות שלנו”.

image
הקוסם בכושר טוב. ימשיך ב-11 או שוב ה-B-B-C?

ריאל מדריד - הרכב משוער: קיקו קאסייה(קיילור)| אשרף, ראמוס, ואראן, מרסלו| קובא, מודריץ’, קרוס, איסקו(בנזמה)| גארת’ בייל וכריסטיאנו רונאלדו

מה המצב בילבאו?

אתלטיק בילבאו מנסה לאט-לאט את העונה הרעה שעברה עליה. הדחה מביכה מהגביע נגד קבוצה מהליגה השלישית, קמפיין לא מספיק טוב באירופה ובעיקר עונה בינונית מאוד בליגה. בבילבאו מדברים על הרצון לסיים את העונה ברגל ימין ולשחק על הגאווה והכבוד, אבל אם הקבוצה לא תרשום רצף חיובי עד לסיום היא תגמור את העונה מחוץ לעשירייה הראשונה, דבר שקרה לא רק פעמיים בעשור האחרון, ובארבע העונות האחרונות היא סיימה במקום הרביעי, במקום החמישי ועוד פעמיים במקום השביעי. אין ספק, קשה העידן שאחרי ואלוורדה ולא פחות יהיה קשה העידן שאחרי אדוריץ’, שאפילו הוא לא חסין וירד לספסל לאחרונה. מה שמשקף את המצב בבילאו, המדורגת במקום ה-13 המאכזב עם 9 נצ’ לעומת 11 הפסדים(היא כמעט מלכת התיקו), הוא דווקא השבוע האחרון, ממש דיסוננס. ניצחון גדול על קבוצת צמרת בחוץ, ומפלה קשה בסאן-ממס שלא בדיוק מבצר:

בסיום המשחק שנעל את המחזור, בילבאו הרגישה על הגל עם הניצחון 3:1 במדריגל על ויאריאל השישית בטבלה, המשחק הטוב ביותר שלה העונה. ‘בילבאו הגיעה לליגה באיחור’, כתבו במארקה ופירגנו על הצמד של וויליאמס ששיחק בשפיץ - כן, אתם לא טועים, בילבאו נראתה נהדר - אגרסיבית, מהירה וקטלנית - גם ללא אדוריץ’. ההתלהבות החזיקה מעמד ימים ספורים בלבד, כשבמחזור הקודם דפורטיבו לה-קורוניה מהתחתית הובילה 2:0 כבר אחרי פחות מרבע שעה. שערים של ראול גארסיה וסוסאטה הצליחו רק לצמק את התוצאה אבל לא יותר. בילבאו יכולה רק להתגעגע לעונה שעברה אז היו לה 14 נק’ יותר במקום השישי, ועשרה שערי זכות - בילבאו כבשה רק 35 שערים העונה! הפוקוס עבר לחלק האחורי, עם ייראי אלברס שהתגבר על הסרטן(טייק2), השוער קאפה שלא עבר לריאל מדריד והאריך את חוזהו, ואיניגו מארטינס הבלם שהגיע מהיריבה העירונית סוסיאדד. אז ההגנה נראית בסדר(38 שערי חובה), אך מה עם ההתקפה?

השבוע לפני האימון המסכם בבילבאו החליטו לקיים אסיפה של השחקנים בלבד, כשצוות האימון מגיע רק אחרי 20 דקות. תוכן השיחה לא הודלף אבל השחקנים המרכזיים נשאו דברים, ובבילבאו מאוד מקווים לשינוי. לא מעט מחיצי הביקורת סופג המאמן זיגנדה שלא מרשים בעונת הבכורה שלו בקבוצה. המאמן דרש משחקניו כבוד, רצינות וקשיחות, והוסיף “אם ריאל מדריד משחקת טוב - היא מנצחת. ואם לא - גם אז בדרך-כלל היא מנצחת”. “אנחנו בשלב לא קל בעונה, אבל זקוקים למשחק גדול. אנחנו רוצים לשחזר את היכולת נגד ויאריאל”. המאמן מפנטז על שישה נצחונות במה שנשאר. לקראת המשחק הקרוב המאמן רוצה ‘קצת אור’. הקבוצה ניצחה רק 4 משחקי חוץ, והפעם האחרונה הייתה נגד בטיס בסוף דצמבר. “אנחנו יודעים שזו עונה לא טובה שלנו אבל נישאר חזקים”, סיכם המאמן שיכול להיות מרוצה מההשתלבות של הצעירים - הקשר קורדובה(האריך את חוזהו בקבוצה עד 2022 עם סעיף שחרור של 30 מיליון יורו) והבלם נונייז(‘ההנאות הכי גדולות שלנו השנה’), בעוד איקר מוניאין חוזר לכשירות.

אבל עם כל הכבוד, בילבאו זה אדוריץ’. “רציתי לנסות דברים אחרים, ולכן הוא סופסל. אנחנו יודעים מה הוא נתן לנו ומה הוא מסוגל לתת אבל הוא צריך מנוחה מדי פעם”, סיכם המאמן את הסוגיה ואנחנו מניחים שאדוריץ’ שכבש לא פעם נגד ריאל - ימשיך להוות איימה וייפתח בהרכב. אדוריץ’ עם עונה טובה בסה"כ אבל בליגה מס’ השערים שלו פחות משמעותית(8), ולכן בילבאו נקלעה לצרות, כנראה. גם לראול גארסיה כמות שערים דומה בליגה, והוא שיאן ההופעות של הקבוצה בכל המסגרות. במשחקים האלה הוא משחק בעמדה יותר אחורית. מוניאין ימתין על הספסל בסבלנות כשחקן שמשנה משחק. אצ’יטה צפוי להיעדר בגלל פציעה, בוודה המגן בוודאות בחוץ. איטורספה שחוזר לסגל עשוי להשתלב גם כן אם המגמה תהיה הגנתית יותר.


אינייאקי חוגג נגד ויאריאל. אחרי השואו במדריגל - הגיע הפסד מאכזב לדפור בבית

אתלטיק בילבאו - הרכב משוער: קאפה| דה-מרקוס, ייראי אלברס, איניגו מארטינס, בלגנזיידה| סוסאטה, סאן-חוסה, בנייאט, ראול גארסיה, וויליהאמס| אדוריץ’

היסטוריה ומפגשי עבר::

רק בדקה ה-83 בעונה שעברה יכולנו לנשום לרווחה בברנבאו, משחק שהיה אמור להיות קל אבל הסתבך. לפחות הסיום היה כיפי, עם שער ניצחון של המחליף מוראטה שחגג יום-הולדת בסטייל. ריאל כבר הובילה משער מהיר של בנזמה אחרי בישול של איסקו באדיבות ההגנה של בילבאו, אלא שסאבין מורנו השווה והלחץ הלך וגבר. אותו משחק קשה בכלל לא משקף את העימותים בין וריאל ובילבאו. שימו לב למספרים המטורפים האלה: 12 נצ’ רצופים לריאל על בילבאו, רצף שהחל ב-2005/06 למרות הופעת בכורה שחורה-משחור של וודגייט(שער עצמי ואדום), עם שער של רוביניו ועוד צמד של ראול(3:1), וזה כנראה הרצף הכי טוב של ריאל במשחקי הבית איי-פעם. באותו רצף ריאל כבשה 4 חמישיות ועוד 2 רביעיות והיה גם 3:0 ‘מריח אליפות’ בעונת השוסטר לפני עשור(סביולה!, רובן והיגואין). בסה"כ לריאל רקורד של 18 נצ’ ב-20 משחקי הבית האחרונים שלה נגד בילבאו, שניצחה במקדש 2:0 ב-2004/05 והנחילה ללושמבורגו הפסד בכורה בתפקיד, בחזרה הגנרלית לקראת יובה(דל-הורנו עוכר ריאל וגם איראולה, כבשו).


ככה חוגגים יום-הולדת. שער ניצחון מרגש למוראטה מול בילבאו

סה"כ הרקורד במשחקי הבית נגד בילבאו בליגה(86 משחקים) - 58 נצ’ לריאל מדריד(68%), 15 תוצאות תיקו(17%), ו-13 נצ’ לבילבאו(15%), יחס שערים 219:98 לטובת ריאל מדריד. הניצחון המרשים האחרון היה מאניטה קלה בעונתו השנייה של אנצ’לוטי, עם שער של כריסטיאנו כבר אחרי 3 דקות ושלושער סה"כ וצמד של קארים. שנתיים אחורה, עוד חמישייה, הפעם 5:1 בעונתו האחרונה של מוריניו, וגם ב-2009/10(התפוצצות שלא הספיקה במאבק האליפות נגד בארסה), ו-2010/11(היגואין, כריסטיאנוX3 וראמוס בפנדל) - זה נגמר ב-5:1. בעונת האליפות עם מוריניו ריאל הסתפקה ב-4:1 במשחק שהיה אמור לפתוח את הליגה. שערו האחרון של רונאלדו הברזילאי במדי ריאל בליגה היה נגד בילבאו בעונת 2006/07, משחק קשה בו רוברטו קרלוס כבש את שער הניצחון, ואפרופו הברזילאים, רונאלדו פירק את בילבאו גם בעונת הקיירוש עם צמד ובישול לפיגו ב-3:0 ב-2003/04(המשחק שקסיאס הציל אינספור הזדמנויות), ועונה קודם לכן במחזור הסיום של 2002/03, ריאל זכתה באליפות אחרי 3:1 מרגש על בילבאו - רוברטו קרלוס העלה את ריאל ליתרון לפני המחצית, ורונאלדו כבש צמד.

המשחק הראשון בין הקבוצות נערך ב-1928/29 וריאל ניצחה 5:1, אולם אחר-כך בילבאו רצה לרצף של 3 נצ’ ב-4 משחקים כולל ניצחון מהדהד בתחילת שנות ה-30. הכי הרבה שערים הובקעו ב-1947 כשבילבאו האורחת מנצחת 6:3. בעונת 1957/58, כן, העונה של הדאבל ההיסטורי, ריאל השיגה את הניצחון הגבוה ביותר שלה על בילבאו - 6:0 היסטורי עם שערים של ריימונד קפה, מארסלX2, די-סטפאנו והקטור ריאלX2. אם תרצו, גם ב-1981 היה ניצחון מרגש של 7:1, ובילבאו ניצחה רק פעם אחת במקדש בין סוף שנות ה-70 לאמצע שנות ה-90. מאניטות היו גם ב-1988(סנטיאנה ומיצ’ל כבשו צמדים והוגו סאנצ’ז סיכם) ו-1992.

בנזמה אומר שאת השחקנים הגדולים תמיד מבקרים כי הם מוכרים עיתונים, כנראה מתכוון לעצמו. וכאילו אין לו מספיק שונאים בעולם הוא מציין שהוא לא אוהב את ההמנון הצרפתי כי הוא קורא למלחמה.

בAS מספרים על החיים הקשים בקורס המאמנים, כל יום בין 09:00 ל19:30 במשך שישה שבועות.
ובקשר למשחק, בפינת השיאים המונפצים של כריסטיאנו, הוא ינסה לעבור היום את זארה האגדי במלכות השערים במפגשים בין הקבוצות. חשוב.

כריסטיאנו גם רוצה לכבוש במשחק מס’ 12 ברציפות, רצף שעדיין אין לו בקריירה, ואולי הוא גם חולם לצמצם פערים מבטיס. אני לא משוכנע שתהיה גוליאדה, בילבאו הזו מאוד הגנתית, הראש של כולם בצ’מפיונס. צופה את ה-B-B-C שוב בהרכב, כתבתי את הפריויו לפני שכתבו במארקה או ב-AS, הלוואי וזה הצ’אנס האחרון של בייל. מצפה לראות גם את קרבחאל נח - זמן אשרף. ניצחנו את בילבאו ב-12 משחקי הבית האחרונים, מאז ההפסד עם לושמבורגו רגע לפני יובה - לדעתי זה רצף הבית הטוב ביותר שלנו. מעבר לכך, ניצחנו גם ב-18 מ-20 משחקי הבית האחרונים. ותמונה למזכרת:

image

מחזור הסיום ב-2002/03, ריאל מארחת את בילבאו כשניצחון=אליפות. רונאלדו זוכה באליפות הראשונה שלו בקריירה כשהוא כובש צמד, ורוברטו קרלוס היה הכוכב השני - בישל את השער הראשון וכבש את ה-2:1 על סף המחצית עם פצצה בכדור חופשי. אליפות מס’ 29. מה שעבר על המועדון מאז…

לא ממש ברור לי למה זידאן הוציא את אסנסיו שהיה השחקן המסוכן ביותר שלנו, ולא את ואזקס שדווקא במשחק הזה לא עשה הרבה (אם כי גם הוא היה בסה"כ לא רע).

משחק טוב שלנו עם אינספור הצלות של קפה, התוצאה רחוקה מלשקף.

מחצית ראשונה מדהימה שלנו ושל קפה. במחצית השניה קצת יצאה הרוח אבל עדיין, תיקו לא משקף בשום צורה.

אני מאוהב בדני קרבחאל. כל משחק אצלו זה גמר אלופות.

2 לייקים

יש לבחור הזה כושר מטורף. אני לא חושב שזכור לי אי פעם שחקן שמסוגל לרוץ ככה 90 דקות.

אנחל די מריה?

לייק 1

אחרי יום וחצי בלי כדורגל, הגיע הזמן לחזור לכתוב. קודם כל, אבא שלי כן ראה את המשחק ביום העצמאות וכשחזרתי הביתה אמר לי ‘ריאל מדריד שיחקו מעולה - אבל השוער היה גדול’. אמרתי לו ‘אבא - בחייך’. איבוד נקודות כזה בליגה לפני כמה חודשים היה מכניס אותי לשביזות, אבל הקבוצה באה להעביר את הזמן.
בדיוק ב-AS כתבו בוקר המשחק שריאל מדריד ‘התעוררה מאוחר מדי’, שהיא אספה הכי הרבה נק’ בסיבוב השני והיא כובשת שערים יותר בקלות אפילו מהעונה שעברה. אז כתבו. זו העונה הכי גרועה שלנו בברנבאו מאז עונת האליפות עם קאפלו ב-2006/07, כל-כך הרבה נקודות איבדנו, וחבל. הברנבאו הוא אולי הסכנה שעומדת מעבר לפינה בדרך לגביע ה-13, זה מה שכתבו במארקה גם. זו פעם ראשונה אולי שאני קורא רק כותרות במארקה וב-AS ועוד, כי זה חזק ממני, התחושה הייתה שהכל ידוע: אם זה בייל ובנזמה החלשים ש-‘הוכיחו שמקומם על הספסל’ במינכן[מצד שני, לא משוכנע שאף אחד מהם לא ישחק, ממש לא], ועוד ועוד.

משהו בכל-זאת לגבי המשחק: לדעתי חבל שגם קרבחאל(אדיר) וגם מרסלו פתחו בהרכב, שום סיבה שזה יקרה. אפילו ללוקאס ואסנסיו לעתים נמאס ממשחקי הליגה הזניחים האלה. ואם כבר אסנסיו, מהלך מטורף שלו בכנף ימין[שם יותר נוח לו לדעתי], עבר שם 2-3 שחקנים כאילו הם כלום וגם בעט לא רע. רק חבל שהוא לא עושה את זה יותר, עדיין חושש כזה לקחת על עצמו.
וכריסטיאנו, הוא החזיר לי את החשק לראות את הקבוצה הזו עוד מינואר. סופר את הגולים שלו ורוצה שיבקיע אפילו יותר משנים עברו, חוגג את הגולים שלו אפילו יותר, רק כי הסוף קרוב…

אמת. ההבדל הוא שדי מאריה רץ רוב הזמן כמו תרנגולת בלי ראש ושורף המון אנרגיה בספרינטים חסרי תכלית. הוא גם השחקן הכי חלש פיזית שראיתי במדי ריאל מדריד (רונאלדו נותן לו פייט לא רע), אז גם אם הוא מגיע למצב של מאבק על הכדור הוא יפסיד אותו כנראה בוודאות.

אצל דני המצב הפוך. יש לו אינסטינקטים מאוד טובים מתי ללחוץ גבוה אחרי איבוד, מתי לתקוף את הכדור ולצאת קדימה או מתי לתת ליריב מרחב פעולה בידיעה שבסוף הוא ישיג אותו. בנוסף, יחס הגודל-כוח במקרה שלו הוא מדהים. כאילו אצורה בו אנרגיה לא פרופורציונלית. סוג של סון גוקו.

2 לייקים

דני הוא קפטן החלומות שלי בעידן שאחרי סרחיו ומרסלו.

לייק 1

למרסלו יש כושר חולני גם כן

מרסלו אנדרייטד רציני, בטח בפרספקטיבה היסטורית. אני חושב שלהזכיר אותו ואת רוברטו קרלוס באותה קטגוריה זה עלבון, בטח בכל מה שקשור לתרומה לריאל מדריד (ואני מאד, מאד מעריך את רוברטו קרלוס). המגן התוקף הכי טוב שזכיתי לראות ובפער משמעותי.

לייק 1

לא יודע אם זה עלבון כי גם רוברטו קרלוס היה גדול.
אבל כן הרוב עדיין קוראים לרוברטו קרלוס המגן הכי גדול שהיה בריאל ולדעתי המצב כבר כמה שנים הפוך.

אם היינו מספרים למישהו בפורום אז, שנה-שנתיים אחרי שמרסלו נרכש, שמשפט כזה ייכתב בפורום יום אחד וזה יעבור בשקט ואף בהסכמה כללית…

מדהים השינוי שהבחור הזה עבר.

7 לייקים

חד משמעית, לא ראיתי שינוי דרסטי כזה מימיי. בשנים הראשונות הוא היה מבחינתי “בנזמה” רק בהגנה וכל משחק שמיגל טורס/כל אחד אחר פתח על חשבונו שימח אותי. לא היתה לי שום תקווה שיתפתח ממנו שחקן סביר, לא תרם דבר בהתקפה ובהגנה היה חור קבוע. רק חיכיתי שיעוף מהקבוצה איכשהו. זכור לי במיוחד הפסד לבטיס שאדו (?) נגח בלי הפרעה שני שערים זהים על הראש שלו, רציתי לרסק את הטלוויזיה.