שבוע אחרי הדרבי המשוגע, חוזרים לקרקע עם משחק בית מול (ככל הנראה) היורדת הראשונה לעונה זו - ווסט ברומיץ’ אלביון. הבאגיז איבדו סיכויים ריאליים להישאר, ואלמלא ינצחו הערב באולד טראפורד, ירדו באופן רשמי לצ’מפיונשיפ.
לנו מחכה שבוע עמוס, אחרי שבמהלך השבוע האחרונה נאלצנו להסתפק בליגת האלופות והסנסציות שלה. ברביעי נצא לבורנמות’ לעוד משחק ליגה, ובשבת נצא למשחק העונה מול טוטנהאם בחצי גמר הגביע. אם בהגרלה התאכזבנו למראה היריבה, אחרי הדרבי כבר קשה להספיד אותנו מול כל יריבה שתהיה, גם במגרשה הביתי.
שתי סיבות טובות יש לנצחון היום: הראשונה היא, כמובן, ביסוס המקום השני. בשביל הבטחת הטופ 4 אנחנו צריכים עוד כ’4-5 נקודות’ לדברי מוריניו, אך הקרב על המקום השני פתוח בינינו לבין הסקאוזרים. טוטנהאם הפסידה אתמול 3-1 לסיטי במשחק מאוחר (הייתה שווה יותר לדעתי, אבל מה לעשות), ואנחנו יכולים לנצל את איבוד הנקודות של התרנגולים בכדי לפתוח פער של 7 נקודות מהמקום הרביעי. צ’לסי, למרות הנצחון אתמול, נמצאת 11 נקודות מאחורינו עם משחק עודף, כך שניצחון הערב יבטיח לנו כמעט בוודאות מקום בצ’מפיונס בעונה הבאה.
סיבה שניה היא דחיית החגיגות של סיטי בעוד שבוע. כרגע השייחים עם 16 נקודות הפרש ומשחק עודף, כשנותרו להם 5 משחקים לסיום העונה. בכל אופן הם יבטיחו את האליפות עם נצחון ביתי בראשון הבא על סוונזי, אבל אנחנו מתרכזים במה שאנחנו יכולים לעשות.
מאחר שהרוטציות המרכזיות צפויות להיערך באמצע השבוע, כדי לספק הרכב רענן לשבת, הערב נראה קבוצה חזקה. לפחות אחד ממרסיאל וראשפורד יפתח על הספסל, אלא אם כן מוריניו מעוניין להפתיע. לשם שינוי כמעט כל השחקנים כשירים, למעט רומרו שנפצע בנבחרת.
ניחוש לחצי השעה הקרובה:
דה חאה
ולנסיה סמולינג באיי יאנג
מאטיץ
פוגבה לינגארד
אלכסיס לוקאקו מאטה
כל התלונות של מוריניו על חוסר הערכה נראות פשוט בדיחה לנוכח כזו הופעה. נכון אז הגיע פנדל ונכון אז בדר"כ מאטיץ’ לא עושה כאלה טעויות במצבים נייחים (זה אחריות של סמולינג), אבל על ברומיץ’ היינו צריכים להוביל 3-0 במחצית.
לוקאקו שבהרבה מקרים מחפה על הופעות נוראיות בשער שמכסה על הבושה הפעם לא הצליח וחוץ ממנו כולם נראו על הפנים.
ולמי שחשב ששלישיית קישור תפתור את בעיותינו, אז שיחשוב שוב.
זה הסיפור של הקבוצה בגדול, אי אפשר לדעת מה תקבל (ברוב המקרים תקבל קבוצה מבולגנת). לא יצא לי לראות את המשחק אז אני לא יכול להגיב על מה שהיה שם, אבל הפסד ביתי לקבוצה שיורדת ליגה לא משאיר הרבה מקום לדמיון.
אני מדבר על זה כבר כמה חודשים. חוסר העקביות של יונייטד הוא נקודת התורפה שלה השנה. הקבוצה הנוכחית מתקשה לחבר שניים-שלושה משחקים טובים ברצף. ניצחנו את ליברפול במשחק טוב, והפסדנו בבית לסביליה שלושה ימים לאחר מכן. עשינו מהפך בחוץ מול הקבוצה הטובה ביותר בליגה, והפסדנו בבית שבוע לאחר מכן לאחרונה בטבלה. הבעיה הזו מאפיינת את פוגבה, מרסיאל, ראשפורד ובעצם רוב הסגל.
באיזה שהוא מקום, אנחנו מתייחסים לניצחונות על קבוצות טובות כאל “הישגים גדולים”, וזה מזכיר לי את המנטליות של קבוצות קטנות. ממשיכים לחגוג את הניצחונות עד שמקבלים בראש במשחק שאחרי.
אישית, אני לא נוטה ליחס את זה למערכים, שחקן המוצב בעמדה הכי טובה או לא, בחירת הרכב אופטימלי או לא. ניסינו כמעט את כל הקומבינציות בשנתיים האחרונות, ואין הרכב אחד שהוכיח את עצמו לאורך זמן. אין שלד של 11 שחקנים + 2 שחקנים מחליפים שתמיד אפשר לזרוק למערכה עליהם אפשר לבנות.
בשורה התחתונה, השתפרנו לעומת השנה שעברה, אבל אנחנו “עדיין לא שם”.
אני חושב שיונייטד השנה היא קבוצה טובה יותר מזו של שראינו בעידן מויס וואן חאל. אני חושב שיש לנו יותר רגעי כדורגל טובים מאשר תחת שני המאמנים הראשונים. אולי המיקום הנוכחי בטבלה מעיד, בין היתר, על חולשתן של קבוצות אחרות, אך אנחנו במקום השני (עם משחק פחות מליברפול) אחרי שסיימנו 3 מתוך 4 העונות הקודמות מחוץ לרביעיה הראשונה, וזה מעיד על שיפור. יש לנו כרגע 71 נקודות (עם 15 בקופה) לעומת ממוצע של 67 נקודות לאורך עונה שלמה מאז שפרגי עזב.
האם יונייטד תהיה קבוצה טובה יותר באופן משמעותי בעונה הבאה והאם תיאבק על האליפות? אני באמת לא יודע. מה שכן, אלופות אנגליה התקשו בשנים האחרונות לשחזר את עונות האליפות שלהן (ולראיה, אף קבוצה לא שמרה על התואר מאז יונייטד 2009) וזה משאיר לנו פתח להיות אופטימים-- צ’לסי לא מתחזקת, יש לדעתי תיקרה לליברפול וטוטנהאם לא שייכת לרמה הזו.
דבר אחד אני יכול לומר עם רמה גבוהה של ביטחון: מנצ’סטר יונייטד לא הפכה ולא תהפוך לקבוצה מוריניואית טיפוסית. אני חושב שזה מתסכל את מוריניו. מאז שעבר ליונייטד, מוריניו נראה “חלש” ממה שהתרגלתי לראות בעבר, לא שחצן כמו בעבר וגם לא בטוח בעצמו כמו בעבר. משהו נסדק!
