יש מצב שיתנו פה 3:0 טכני לברצלונה, ואז מאטס בעצם לא ספג?
אוהדי אספניול במפגן גועל נפש, שעוד עלול וחייב להתנקם בהם, בתקווה שגם בעונה הבאה בלאומית הבנויה.
ברצלונה שיחקה לא רע בכלל, בניצוחו של ההולנדי המעופף, עד ש-RFA יצא והאליפות הוכרעה וזריקת הזין המאסיבית התחילה. את הצעקות של מאטס על ההפקרות, בעיקר בגול השני של אספניול, שמעתי עד לרחובות, ואני מוכן להישבע שראיתי אותו עצבני גם בריקודים לאחר שריקת הסיום.
המשחק הזה היה גמור ברגע שברצלונה עלתה עם 4 קשרים, ואספניול עם 3, ועם מלכודת הנבדל הראשונה בהיסטוריה שפועלת נגד ההגנה שממלכדת.
באלדה עם שער (ראשון בקריירה) ובישול, וקונדה עם שער (ראשון העונה) נהנו מחופש שהם לא קיבלו כל העונה, בעיקר הצרפתי.
נקודת האור העיקרית של המשחק היא זה שגאבי קיבל צהוב (עשירי!!!), ולא ישחק מול סוסיאדד. אחרת הוא לא ינוח לעולם.
Ole le,
Ola la,
Ser del Barça es,
El millor que hi ha!!!
נ.ב. אני משוכנע שברייטווייט היה עם אקסטרה רצון להבקיע היום, גם בגלל שההשתלה של מאטס נתנה לו את השיער של פרנקי, וההשתלה של ברייטווייט נתנה לו את הזקן של קונדה.
מברוק על האליפות. זכיתם לגמרי בזכות (ה̶ש̶ו̶פ̶ט̶י̶ם̶ ).
כן… אבל לא באמת.
עם כל הויכוחים על ליגה אל מול מפעל נוקאאוט, מה משקף יותר, משמעותי יותר, וואטאבר יותר - בסוף-בסוף, אין על הדרמה וההתרגשות של מפעל נוקאאוט. משחק אחד, גג שניים (בשלבים שלפני הגמר), שהכול מתנקז לשם. כולל הארכה ופנדלים אם צריך.
בליגה, הדבר היחידי שמתקרב לזה זה אליפות שמוכרעת במשחק האחרון של העונה, סטייל אליפות קאפלו אצלנו. וגם אז מדובר בשני משחקים שאתה צריך להחזיק במקביל (שלך ושל היריבה לתואר), וגם שם זה מול איזו מאיורקה/אספניול, וכשלאחת מהקבוצות יש יתרון מובנה בטבלה על-פני השניה. ולרוב כמובן זה לא המצב, אלא האליפות די ידועה מראש באיזשהו שלב, וזה רק עניין של זמן עד שהאלופה שבדרך זוכה רשמית בתואר.
לכן, מבחינתי לפחות - אף-פעם לא הצלחתי ממש להתרגש מאליפות (חוץ מאותה אליפות קאפלו כאמור), וזכייה בליגת האלופות תמיד תהיה מרגשת יותר מאליפות. גם אם נזכה ביותר צ’מפיונס מאשר אליפויות (ובקצב הצבירה שלנו בשנים האחרונות - אנחנו מתקרבים לשם…).
).
