חבורת הטרמפיסטים מגיעה לסיבוב פרידה מהאוהדים באצטדיון הביתי.
דה חאה
דאלוט לינדלוף וראן טלס
מאטיץ’ מקטומיניי
מאטה ברונו אלנגה
רונאלדו
קבאני בספסל. טוב שחזרת, בדיוק למאני טיים.
משחק אחרון של מאטיץ’ ומאטה. באו אחרי השיא שלהם אבל בעיקר אחרי השיא שלנו ולכן לא נהננו מהם מספיק. שני שחקנים עם כבוד עצמי בין חבורת הפוחזים.
בהופעות האחרונות שלו כמחליף מאטה הכניס קצת פעלתנות להתקפה האפאתית שלנו, אבל זה היה בגדר מעט מדי ומאוחר מדי.
נקווה שב90 דקות הוא יצליח לעשות יותר ואם יכבוש איזה שער פרידה כדי לסיים פה את הקריירה בטעם טוב אז בכלל.
טוב אז חואן מאטה מראה לכל הליצנים הצעירים שחולקים איתו חדר הלבשה איך נראה שחקן כדורגל שמכבד את עצמו ואת המקצוע. שחקן בן 34, שמאז ומתמיד היה נראה רך מדי לפרמייר ליג, נמצא ברמה אחרת מכל הסגל הנוכחי שלנו (למעט החייזר שבחוד). פתאום, כשיש לידו שחקן כדורגל אמיתי, רונאלדו יוצר מצבים בעקבים בתוך הרחבה. ומסתבר שאפשר לשחק כדורגל מהיר ולתקוף במתפרצות גם עם שחקנים בני 34 ו-37. מוח מהיר מפצה על רגליים איטיות.
כל שחקני הסגל שלנו שרואים את השניים האלו משחקים עכשיו, צריכים ללכת הביתה הערב, לבכות לכרית מתחת לשמיכה ולחשוב טוב טוב איך שחקן בן 34 שלא שיחק דקה בפרמייר ליג עד שבוע שעבר נראה כל כך הרבה יותר טוב מהם. אם זה היה המקצוע שלי והייתי ביונייטד בגיל 24, לא הייתי מסוגל לחיות עם עצמי. גם הם לא צריכים לחיות עם עצמם בשלום.