לא יודע מה יותר מדהים מבחינתי, הרננדז הרננדז עושה משחק סולידי וטוב או ריאל מדריד במצב הכי פתטי שאני זוכר אותה….
נלחמו כל כך חזק שבוע שעבר לא לעשות לנו את הפאסיו רק בשביל לתת לנו 90 דקות של פאסיו.
גאבי נתן משחק טוב אבל באמת ניצחנו אותם באפס מאמץ.
שנה הבאה היה אופרה אחרת איתם אין מצב שלא יעשו שם מהפכה בסגל עם מאמן חדש, ואולי זה יהיה טוב גם לנו
כן גם אני חושב.
האולה של הקהל מדקה 20 מתעלה על כל פאסיו שהפרימדונות בלבן לעולם לא יעשו לנו ולמרות התוצאה הצנועה יש פה ווייבים של דריסה כמו אחרי עוד מאניטה ועד לפלאשבקים מה6:2.
דנקה האנזי! 
רק לראות את קילאן “אני פצוע ולכן אלך לנפוש באי תענוגות בזמן שהקבוצה שלי סובלת” אמבפה ולהגיד תודה שלנו יש שחקנים שמכבדים את הסמל ואת האוהדים שלהם.
איך אפשר לאהוב גלאקטיקוס נטולי רגש כאלו כמו ריאל, תודה לאל שעשני אוהד ברצלונה.
ואני שוב רוצה להודות לטושאמני פדה ויני קמבינגה ואמבפה שכל אחד מהם בתורו חירבן לריאל את כל העונה.
אוהדי ריאל מתבלבלים אנחנו לא משלמים לשופטים אלא לשולחנות! השולחן הוא GOAT האמיתי!
נ.ב ולא שוכח להודות גם לקונוס AKA ארבלואה שמצדיק כל הטרלה שפיקה הטריל אותו.
מסתכל על החבורה המדהימה הזו. עם כל הכבוד לסגלים הנוצצים ואגדיים יותר שהיו, זה כנראה הסגל שחקנים הכי אהוב עלי בשנים שלי כאוהד בארסה.
אולי אני סתם מדבר בתוך ההתרגשות, אולי אני מעריך יתר על המידה את הסגל שהוציא אותנו מהאשפתות של ברתומאו, אבל אני כרגע אני פשוט מאוהב בחבורת אנשים הזאת שלובשת את המדים של בארסה ועולים למגרש כבר שנתיים כל כמה ימים כדי לתת הכל בצורה הכי מעוררת גאווה שיכולה להיות.
לא מעט מהחבר’ה האלה נזרקו למים העמוקים בגילאי בגרויות ואפילו לפני(!), והם צפו במהירות יוצאת מן הכלל. קובארסי, באלדה, מרטין, קסאדו, גאבי, פדרי, ברנאל, פרמין, ימאל. חייב להעריץ את האופי המדהים של הילדים האלה. זה באמת משהו מיוחד.
ביחד עם הבוגרים שלצידם(לבה, ראפיניה, פראן, אריק, אראוחו וכו’) יש כאן סגל מיוחד של שחקנים שהפכו את בארסה שוב למשהו מוכר שמרגיש כמו בית.
איזה אושר צרוף זה לראות את השניים האלה חוגגים.
איזו שמחה ממלאת אותי שהם נמצאים בראש המועדון, ואני יכול להרגיש רגוע שהספינה הזאת תשוט בבטחה לאן שהיא צריכה להגיע.
העזיבה של לאו הייתה שברון לב ענק ואיבוד כוח משמעותי, אך ז’ואן לאפורטה(שוב) חזר כדי להציל את המצב ומתוך 4 עונות תחרותיות זכה ב-3 אליפויות.
מי היה מאמין שכך יהיה בקיץ 21’?
ולצידו האיש שאחראי על 2 מהאליפויות האלה ולהתקדמות המקצועית הגדולה שהקבוצה עשתה.
ויחד עם הצד המקצועי מאמן עם גישה חיובית ונכונה כל-כך שהופכת את הכל כל-כך פשוט וטוב.
בלי בכי, בלי כעס, בלי ‘‘שתו לי אכלו לי’’. רק חיוביות ורצון לשפר ולהשתפר. עד כדי כך שהוא עולה עם הקבוצה לעשות את העבודה ביום כל-כך מצער עבורו, בלי ויתורים.
אין כבר ספק שהאיש הזה עוד יזכר ע’'י האוהדים לשנים רבות.
ומחשבה לעתיד,
אחרי 2 אליפויות רצופות וכשריאל כבר על הקרשים העונה, העונה הבאה רק תהיה יותר ויותר קשוחה.
עם המטרה הברורה של זכייה בליגת האלופות, תוך כדי שמירה על התואר בליגה, זה כבר ברור מאליו אבל עוד יותר חשוב לעשות את החיזוק הראוי בחלון הקיץ.
אין לי ספק שזה גם בדרך.
פראן וראשפורד צוחקים על הבעיטה החופשית
כיף לראות שני שחקנים שתאכלס מתמודדים אחד מול השני על הדקות, צוחקים במקום ללכת מכות.
פראן גם אמר שהוא רוצה שראשפורד יישאר.
זה לא היה משחק שהצלחתי לעקוב אחרי מהלכו יותר מדי. קשה לי להתרכז במה שקורה בכל רגע במשחק כשיש אנשים מסביבי, במיוחד בדקות בהן פרנקי ממציא סגנונות חדשים של שבירת שמירה שגורמים לי להתפרצויות חדשות של שבירה מנטלית. אז לא יהיו פה מסקנות על בסיס אירועי המשחק, והאמת? לא יודע אם צריך.
ובכל זאת, רק אכתוב 2-3 דברים.
הראשון הוא שזה לא היה כוחות. לא יודע מה יהיה בעתיד, לא יודע מה הסיבות לזה בעבר, אבל אתמול זה פשוט לא היה כוחות. זה ה-2:0 הכי משפיל שאני זוכר, כי ברצלונה בכלל לא ניסתה. אם לאמין היה משחק, ואם ראפיניה לא היה דביל במשחקי ידידות בנבחרת, זה היה נגמר בתוצאה היסטורית, אבל זה לא באמת היה משנה את הגישה אתמול של הבלאוגרנה. גישה שאומרת “אני באתי לקחת אליפות, ואני לא אעשה מילימטר מעל המינימום הנדרש כדי להשיג את זה”. ברצלונה לא קרעה את עצמה לדעת, בטח לא בהתקפה, ולא שרפה את המגרש. אבל זה היה ביודעין, במתוכנן, בכוונה. וכשמדובר בקלאסיקו, וכשמדובר בריאל מדריד - זו השפלה. ובמובנים מסוימים זו יותר השפלה מחמישייה או שישייה.
השני קשור לטומטום פה למעלה. ירדתי עליו, זילזלתי בו, העדפתי אחרים על פניו (וכנראה שלא בפעם האחרונה). אבל גאבי זה…גאבי. פדרי נבחר לאיש המשחק כי זה פדרי וזה הדיפולט, אבל גאבי היה בכל מקום, ובכל זמן. מדהים כמה הבחור הזה, אחרי פציעות לא פשוטות, פשוט לא רואה בעיניים ולא מרחם. לא על אחרים, ובמיוחד לא על עצמו. לראות מאבקים שלו על כדור/שטח, ולראות כאלו של אולמו זה כמו לחזות ב-2 הפכים מוחלטים.
גאבי הוא לא שחקן העונה, ולא קרוב קילומטרים לכך. אבל זה גאבי - המטרה שלו היא לא סטטיסטית או טקטית, היא מנטלית.
והוא אפילו לא קיבל צהוב.
והאחרון הוא שאני לגמרי עם אריאל פה - יש פה חבורת ילדים, פלוס כמה בגיל המעבר, שחלקם עד לפני שנתיים שלוש טיילו להם במחוזות הליגה השלישית או בטיול שנתי עם בית הספר ומשחת השיניים בשיער. ועכשיו, ובעונה הקודמת? כאלו שאי אפשר שלא לאהוב. מהמוכשר ביותר שבהם, ועד להפתעת העונה/שנה/עשור שעונה לשם “ג’רארד מרטין כוכב עליון”. אסופת שחקנים שקובצה לה יחדיו על ידי האנזי פליק (אל דאגה, הוא יקבל מקטע משלו בסיכום העונה, לא בסתם דיון משחק), והגיעה לגבהים שאין מי שדמיין. אין.
וזהו. ונשארו שלושה משחקים. ומונדיאל. וחלון העברות. ואז המעגל יחזור להסתובב.
אבל אני לא דואג. יש לנו את פדרי.
יהיה מספיק זמן לסכם את העונה, ובפרט את הריצה המטורפת בסיבוב השני של הליגה, אבל אני רוצה להתמקד בשח מט של פליק אתמול.
כן, זו ריאל חלשה, מפורקת ולא מאומנת, רגע אחרי משבר גדול בין השחקנים והמון חוסר וודאות שיש שם, אבל גם על שלל בעיותיה זו קבוצה שתמיד יודעת לנצל את האיכות האישית שלה ולעקוץ. ובארסה הצליחה לבטל אותה לחלוטין.
נתחיל מזה שפליק פתח בדיוק כמו בגומלין מול אתלטיקו, עם הרכב דומה ושיטת משחק זהה - לחץ מאסיבי על כל חלקי המגרש שהניב לנו שני שערים מהירים, בדומה לאותו גומלין, רק שהפעם פליק למד מטעויות. בארסה השכילה להרגיע קצת את ההתלהבות והרצון התמידי של השחקנים שלנו לצאת להתקיף ולהבקיע עוד ועוד, והחלק השני של המחצית הראשונה היה בית ספר לשליטה יציבה במגרש שלא מפקירה את ההגנה.
המחצית השנייה היתה בדיוק האידאל אליו פליק שואף - לחץ ברגעים ובדקות הנכונות, הנעת כדור שחוסמת את היריבה מהשתלטות על מרכז המגרש, הגנה חזקה וחכמה שמתבססת על מחויבות והקרבה של כל השחקנים. נכון, לא הבקענו, אבל נטו בגלל קצת אגואיסטיות של סוף עונה באווירה טובה כמובן.
עוד כלי טקטי משמעותי של פליק היה להעביר את כובד המשקל של המשחק לצד ימין של אריק-פדרי-ראשפורד, כדי שאם בארסה תאבד את הכדור אז רוב השחקנים יהיו באותו רגע בצד ימין של המגרש וזה יקשה על ויני לפרוץ באין מפריע. לכן בראהים בצד שמאל היה יותר חופשי ואמנם עשה קצת בעיות עם הדריבל שלו, אבל בסופו של דבר ההימור של פליק על צד ימין השתלם.
לסיום כמה מילים על השחקנים עצמם, כי מגיע להם: אין אחד בהרכב שלא היה טוב וכמו שנאמר מעליי, כולם עבדו כמו מכונה משומנת וידעו את תפקידם - פראן עם הלחץ והחדות, ראשפורד והריצות שלו, אולמו ורגעי הקסם, פרמין האנרג’ייזר הבלתי נגמר, פדרי היה בכל מקום, גאבי כיסה כל שחקן ושחקן, קאנסלו עם משחק סולידי ומרוכז הגנתית, מרטין ששיתק כל איום, קובארסי שנתן את הלב והנשמה והיה משמעותי בדאבל אפ על ויני, אריק שהוא לא לחינם אהוב ליבו של פליק שנתן משחק למופת באגף ימין, וכמובן ז’ואן גארסיה עם עוד רשת נקייה בדרך לתואר הזאמורה שכל כך מגיע לו. פשוט תודה לכל אחד מהשחקנים.
נ.ב: לפרמין להזכירכם יש חסך ענק מהגול הפסול ההוא בעונה שעברה בקלאסיקו, אז מזדהה עם התסכול שלו על זה שראשפורד, ראפינייה ולבה התעלמו מההזדמנות שלו לממש את הקתרזיס הזה. מטורף כמה שהוא ברסאי בכל רמ"ח איבריו.
מסכים עם הרוב, אבל אני מרגיש שראשפורד קיבל יותר מידי קרדיט ממך.
החטיא לפחות שתי הזדמנויות לגמור את המשחק ועוד איזה מסירת רוחב שכמעט הורידה בסוף איזה ציפור ביציע
הוא עשה את שלו השנה והצדיק את ההשאלה, לא חושב אבל שיש מקום לתת לו עוד שנה אם זה להוציע עליו יותר מידי כסף . אולי אם יוניטד יסכימו לתת אותו בהשאלה. אסור אפילו לחשוב לתת 30 עליו.
נכון כבש גולסו מחופשית ובאופן הזוי הוא מלך השערים של ברצלונה בחופשיות מאז שמסי עזב ( שתי שערים) פראן יש אחת. אבל מה עשה חוץ מזה?
זה הסטדנרט שלנו משחקן שמשחק בברצלונה?
כמה דברים:
כל יתר מה שאגיד יתקשר יותר לסיכום העונה, אז אחכה עם זה כי גם התגובה הזאת מתגבשת אצלי בראש. בכל מקרה, כיף לקחת אליפות בבית הבנוי על הראש של היריבה המושבות, ותודה על הפאסיו.
צודק בכל מילה במיוחד מה שכתבת על ריאל, ומה שמדהים בעיני לפחות, זה היחס בין איכות הסגל של ריאל על הנייר לבין מה שיוצא בפועל ,. יש שם סגל מלא בשחקנים שהם וורלד קלאס בכל עמדה (זה לא משנה כמה מהם זה אובירייטד או לא) אבל בפועל הם משחקים כמו לבנטה עם כסף.
הפער הזה לא נתפס בעיני וגם לא באמת מובן. דווקא במשחק מולנו, חשבתי שהם יבואו וישחקו על הכבוד שלהם , בסופו של דבר אני חושב שאובידו נראה לי הקשו עלינו יותר מהם. זה נראה שלאף שחקן שם חוץ מקורטואה לא באמת אכפת יותר.
זה בעיני גם נורת אזהרה בשבילנו לשנה הבאה, נכון הם חלשים אבל מאמן נכון ומשוחרר מפוליטקה ופלורנטינו על הגב יכול להוציא מהם הרבה יותר.
נ.ב קורטואה הזה ימח שימו, גם “ציוני” וגם הופך להיות הנאחס שלנו כמו איקר בזמנו. איזה שוער. בלעדיו זה היה עוד מניטה
משה, גם לי יש ביקורת כלפי ראשפורד (למרות שלדעתי אני בצד היותר סלחן לגביו פה בפורום) אבל ספציפית שלשום היה לו משחק מעולה. ההרמה הכושלת היא דווקא היוצא מן הכלל אצלו, רק לפני שבוע הרמה מושלמת שלו סידרה לך את האליפות. בכללי הוא אחד המרימים הטובים בסגל וקורה שמתפלקות גם טעויות. גם בהחמצה קורטואה סגר טוב והדף עם השפיץ של הנעל, כשגם פראן מאותו מצב בדיוק החמיץ לאחר מכן. לא נורא, כי מבחינתי הוא לגמרי כיפר על זה עם החופשית המטורפת.
חוץ מזה, הוא השתתף טוב מאוד במשחק הלחץ ובהנעת הכדור במיוחד במחצית הראשונה, הריצות שלו לעומק והשיגועים שעשה לפראן גארסיה היו מצוינים. כמו שגם אמרתי הוא שיחק באגף ימין אליו הועבר כל כובד המשחק והתמודד עם זה היטב.
האם זה שווה 30 מיליון או לא זה כבר דיון כללי יותר, למרות שגם כאן אני נוטה לטובתו, בהתחשב בשחקן שהגיע למועדון תובעני עם פער בשפה ובתרבות, וקשיי התאקלמות טבעיים לשיטת המשחק של ברצלונה, ובכל זאת ניפק מספרים מרשימים והתחבר חברתית לשחקנים, שזה לא מובן מאליו.
איך אני אוהב את גאבי.
תשחק ותשתוק.
טוב אם כבר היה דיבור מקצועי, אני רק רוצה לציין את הדקות היוצאות דופן של ברנאל.
רוב העונה קיבלנו אותו בגרסא המפתיעה של האיום מקו שני, זה היה נעים אבל לא השחקן שפיללנו לחזרה שלו. ברבע שעה שלו בקלאסיקו ראינו את הגרסא של הפיבוט מיולי-אוגוסט של 24’, עם הטכניקה, הפס והקור רוח. אמנם קצר, אבל שוב מבטיח.
הבנאדם שיחק 13 דקות מול קבוצה גמורה, במשחק גמור, בעונה גמורה. לא הייתי מסיק מזה יותר מדי.
ואני מרגיש בטוח לכתוב את זה כי אפילו @Shusaku , המעריץ הכי גדול של ברנאל בגלקסיה, אמר את זה בסיום המשחק. ויש לי עדים.
את ההסקות שלי כבר עשיתי בעונה שעברה.
עכשיו אני רק מחכה לפריצה הגדולה.
הדקות מול ריאל פשוט היו נעימות לעין.
אם מותר לי גם לכתוב משהו כאן: קודם כל ברכות על האליפות. אליפות ראויה של הקבוצה ששיחקה הכי טוב, הפגינה הכי הרבה אופי והייתה הכי הרבה רעבה, ידעה להתגבר על פציעות ועל מכשולים אחרים. כמובן קבוצה שהתעסקה בכדורגל ולא במסביב.
אתם תנתחו יותר טוב ממני אבל אם מסתכלים על במה הקבוצה התקדמה מהעונה שעברה אז לדעתי למרות שאיניגו מרטינס הלך - בשלב מסוים הפסיקו להגיע נגד ברצלונה לכל-כך הרבה מצבים, כמובן שיש לה גם שוער פנטסטי. שחקנים שאולי הייתי מגדיר ‘לא רעים’ הפכו לשחקנים טובים, בעיקר בהגנה. כן ממליץ לכם לרכוש שחקן הגנה אמין ובכיר בכל-זאת, זה לדעתי כן מה שחסר כדי להתקרב עוד לזכייה בליגת האלופות*
לאמין ימאל ופרמין לופס היו מדהימים ועקביים. גם פדרי עד שלקראת סיום העונה נחלש בגלל עומס ופציעות. לפראן היו פיקים, רוברט לבנדובסקי גם מוכיח כמה התקופה שלו היא הצלחה.
-ספציפית לגבי הקלאסיקו: בפרק של הפוד הגעתי עם חולצה של טיבו קורטואה - טרייה שקניתי - מי שמגיע לו לענוד את סרט הקפטן אצלינו. הוא תמיד ראוי למחמאות, לדעתי הגול של מרקוס ראשפורד עליו וזה לא סותר שהיה ביצוע אסתטי ומרתק. לדעתי כמחליף בהשאלה ראשפורד נתן המון והיה בסדר גמור.
בחזרה לצד של ברצלונה: גאבי בהחלט מוסיף משהו שהיה חסר ויזכה בצדק במקום במונדיאל. המשחק מבחינתי היה דוגמא מובהקת עד כמה השלם גדול בברצלונה בסך חלקיו וגם מי שלא ‘כוכב’ גדול - נראה יותר טוב מהכוכבים המזויפים של ריאל מדריד. האנסי פליק מרגיש. הלך עם ראשפורד דווקא בימין וקיבל הרבה ממנו, הלך עם פראן טורס וקיבל ביצוע ענק.
כל השנתיים האלה תחת האנסי מהנות מאוד לצפייה עבורכם למעט אני חושב משברון די רחב שלא ממש היה לו הסבר בנובמבר בעונה שעברה, אבל זהו.
*כל קבוצה אוכלת חרא במפעל עד שהיא זוכה, וגם לריאל מדריד עד לדסימה היו שנים קשות של שמינית גמר כשהודחנו נגד יריבות פח כמו ליון ורומא, השפלות אחרות, שלושה חצאי גמר שהם שוברי לב, היינו קרובים [לא נגדכם ב-2011 אבל בשני חצאי הגמר האחרים]| באיירן מינכן שהייתה פעם שיא האופי הרי אכלה אותה נגד מנצ’סטר יונייטד עם שתי קרנות בתוספת הזמן| כמה פעמים מנצ’סטר סיטי עפה בצורה לא הגיונית עד שזכתה ב-2023 ואני לא מדבר רק על נס רודריגו.
