מחזור 38: 0:2 על סוסיאדד בברנבאו [אמבפהX2] ובעיקר דמעות: גרסיאס - לוקה, קרלו ולוקאס

לקראת ריאל סוסיאדד: שיר פרידה

השבוע האחרון הפך את משחק סיום העונה (גביע העולם למועדונים – כוכבית-כוכבית) של עונת 2024-25 הלא מוצלחת בין ריאל מדריד לריאל סוסיאדד מחר בסנטיאגו ברנבאו – למשהו אחר לגמרי. אמנם “אין על מה לשחק”, כי האליפות הוכרעה מזמן, אבל משחק בסימן פרידות ודמיינו כאן שיר עצוב ברקע. פרידה מאגדות, פרידה מתקופה, סופו של עידן.

זה היה ברור כשמש שמדובר במשחקו האחרון של קרלו אנצ’לוטי כמאמן המועדון (עוד לאחר ההדחה נגד ארסנל) וכמה שזה סמלי שזה קורה ב-24 במאי, ביום בו לפני 11 שנה כתב את שמו באותיות של זהב עם השגת הדסימה (והוא גם פוטר ב-25 במאי, שנה ויום לאחר מכן); חשבנו שזה יהיה הזמן גם להיפרד מלוקאס ואסקס, מדרידיסטה-לוחם שהעביר כאן עשור מפואר גם אם השנה האחרונה הייתה פחות טובה (ודווקא לגביו לא הייתה התייחסות במסיבת העיתונאים או שום הודעה רשמית; והחל מאתמול התחלנו להיערך לכך שהאוהדים יזכו לראות את האגדה לוקה מודריץ’ בפעם האחרונה בהחלט בברנבאו, פרידה בסגנון טוני קרוס או יותר נכון זינדין זידאן 2006. הברנבאו מכין תפאורה מושלמת.

סטטוס ריאל:

ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי שני ניצחונות ליגה רצופים, לא תהיה כאן התבזות כמו בעונת הקרלוס קיירוש או 2008-09 אז לאחר הפסד בקלאסיקו המועדון נקלע לסחרור עם רצף הפסדים. ה-0:2 על סביליה היה קשה ולא מרשים מול תשעה שחקנים (וקודם לכן גם 1:2 מאוחר על מאיורקה) אבל גם זה משהו. הסגל? עדיין סגל חסר מאוד. ג’וד בלינגהאם לא יהיה שם בפרידה מקרלו, גם לא הפצוע הטרי אנדריק. רודריגו, שאף אחד לא באמת יודע מה יש לו עד כמה זה מנטאלי-פיזי, עדיין לא התאמן על כר הדשא ואולי לא יוכל להיפרד(?). ריאל עם 81 נקודות ליגה, יכולה להגיע ל-84, מבחינת המספרים זו עונה פחות גרועה מזו שלפני שנתיים אז ברגע האחרון ניצלה מירידה למקום השלישי והשיגה 78 נקודות בלבד.

אבל היה קאמבק אחד, בעצם שניים. רלוונטי, זה של ויניסיוס ג’וניור שנעדר משני המשחקים האחרונים אחרי שנפצע בקלאסיקו וההנחה היא שיפתח על אף שזה האימון הראשון שלו מזה שבוע, והשני של אדר מיליטאו שהתאמן לראשונה עם הקבוצה מאז הפציעה הקשה ההיא, מי יודע אם ייכלל בסגל. בלם שכן ישחק הוא ראול אסנסיו שמתקאמבק. ההנחה היא שוויני יפתח יחד עם קיליאן אמבפה בחלק הקדמי, גם ברהים דיאס מהווה אופציה. פדה ואלוורדה, זה שתמיד משחק וקרוב כבר ל-6,000 דקות – יפתח שוב ויגיע ל-59 הופעות - כמו אדוארדו קמאבינגה לפני שנתיים.

לוקאס ואסקס יפתח בהרכב, איזה מזל שהוא לא קיבל צהוב בפיחואן שהיה גורם לו להעדר מהמשחק הזה (לכן פתח על הספסל לדעתי), וירשום ציון דרך ענק עם הופעתו ה-400 במדי ריאל מדריד, רק 25 שחקנים נוספים יכולים להתפאר בהישג כזה. גם לוקה מודריץ’ צפוי לפתוח והקהל יתחנן לשופט שלא ישרוק לסיום. השחקנים קראו לאוהדים להגיע בהמוניהם.

ייתכן ונראה שחקנים צעירים מהקאנטרה מקבלים דקות, בעיקר החלוץ ונסאלו גארסיה שהשווה את שיא הכיבושים בקסטיליה (ויקטור מוניוס למשל לא בסגל אבל הקשר צ’מה רודריגס כן נכלל) והייליט נוסף זה המירוץ של אמבפה. על הפיצ’יצ’י הוא כמעט סימן V עם שבעה שערים בארבעת המחזורים האחרונים (29 בליגה הספרדית) והוא עבר את רוברט לבנדובסקי בנקודת הסיום. הוא צריך שער אחד כדי לזנק מעל חלוץ ספורטינג ליסבון ויקטור גיוקרש שמוליך עליו בחצי נקודה.

אנצ’לוטי שירשום את משחקו ה-353 והאחרון בהחלט, דיבר באריכות ובחיוך וצחק: “שלום, מה קרה? מישהו כאן עוזב היום? (צחק). אני לא עצוב, אני עוזב שמח וגאה על מה שעשינו כאן, אני אסיר תודה. כמובן שזה יהיה מרגש, זה המשחק האחרון שלי, וזה בלתי נמנע. התקופה הזו הסתיימה טוב מאוד. יכול להיות שאפילו אבכה וזה בסדר”. “מחר אני נפרד יחד עם מודריץ’, שהיה דוגמא לכולם. למאמן כשיש מישהו כמוהו - זו ברכה. יש הרבה שחקנים עם הרבה איכות, אבל מי שמוסיף נשמה הופך לאגדה, בטח לאגדה של ריאל מדריד”. קרלו אמר שהוא יכול להבין את מי שחושב שזו סופה של תקופה - “אבל הדור הזה, כמו כל דבר - חייב להיגמר. גם כריסטיאנו עזב כבר וריאל מדריד ממשיכה להיות המועדון הטוב בעולם”.

ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| לוקאס ואסקס, ראול אסנסיו, חאקובו ראמון, פראן גארסיה| אורליאן טשואמני, פדה ואלוורדה, ארדה גולר, לוקה מודריץ’| ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה

גם מצד ריאל סוסיאדד, אכזבת העונה בספרד פה אחד ושחווה את העונה הגרועה ביותר שלה מ-2019 – מדובר בפרידה. אימנול אלגוסיאל יעזוב את הקבוצה אחרי זמן רב בתפקיד (מונה לצמיתות בדצמבר 2018 כלומר שש וחצי שנים), כשהיא קבוצת אמצע טבלה סתמית לחלוטין. המאמן היה גם בקבוצת המילואים כמובן ומשם התקדם, ובסה"כ יפרד אחרי 14 שנה - אגדת מועדון, ואפשר לשים בצד את ההתבטאויות שלו שהביאו למחלוקת בקרב הקהל בשבוע האחרון. “זה יהיה לא פשוט, לא הצלחתי לישון בלילה, קמתי בארבע בבוקר. אני יודע שאחזור להיות כאן עם כולם (כאוהד) וזה יקרה במהרה”, הודה. גם הקשר המצוין מרטין סובימנדי שבדרך לאנגליה - יגיד שלום. הוא שחקן השדה עם הכי הרבה דקות העונה בקבוצה, קרוב ל-4,000, ומרגיש בשל לעשות את הצעד הגדול הבא בקריירה. במחזור האחרון הצליחה סוסיאדד לנצח 2:3 על ג’ירונה, ניצחון ראשון אחרי שישה מחזורים שזה הרצף הגרוע ביותר שלה השנה. לפחות כך זכה אימנול לפרידה נעימה מהאוהדים בסאן סבסטיאן. זה קרה עם דרמה בדמות שער ניצחון של המחליף אלקריץ’ בדקה ה-90+1.

סוסיאדד עם 35 שערים בלבד הציגה את אחת ההתקפות המשעממות בליגה, מעט מדי ביחס לפוטנציאל שלה. היא הודחה בחצי גמר גביע המלך על ידי ריאל למרות שנתנה פייט יפה בגומלין וכמעט עשתה את זה (כבר הובילה, הצליחה להגיע להארכה וחטפה את ה-4:4), ולא היוותה ממש יריב למנצ’סטר יונייטד בליגה האירופית כשהובסה 4:1. בליגה המקומית נעלמה משיפולי הצמרת כבר מפברואר איי שם במחזור ה-20. במארקה נכתב על כך שלא מעט משחקני החלק הקדמי ממש נקלעו לבצורת קשה בליגה, למשל טאקה קובו שעברו שלושה חודשים מהשער האחרון שלו. וככה אי אפשר להצליח.

מפתיע שדווקא בצל כל הבעיות והקושי העצום של חבריו, הקפטן מיקל אויארסבאל רושם את העונה הפורייה בקריירה שלו עם 18 שערים, כמו מספר השערים שלו בשנתיים הקודמות. הוא מגרד את ה-400 הופעות במדי הבאסקים וישמח לכבוש גם מחר. בניצחון האחרון הוא כבש ובישל ואחראי על חמישה מ-12 השערים האחרונים של קבוצתו. לא נקפח אותו ונציין גם את שמונת הבישולים שסיפק. ארסן זכריאן שסבל מפציעות רבות העונה אמור לחזור לסגל ולהמתין על הספסל אבל הוא לא כוח מספיק חזק בהתקפה.

המאמן אימנול אמר לקראת המשחק: “יש שני שחקנים שעל הגבול, אבל אני מניח שכולם יהיו זמינים והמטרה היא לסיים בצורה הטובה ביותר. אנחנו רוצים לנצח במדריד ואולי גם נשתפר במעלי הטבלה. זה יום מיוחד עבור ריאל מדריד שנפרדת מקרלו וממודריץ’ והם ירצו לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, למרות שחסרים להם הרבה שחקנים, וזה יהיה משחק קשה. אבל אני רוצה לנצח ולהיפרד בטעם טוב וכך גם הקבוצה שלי. זה לא משנה מה, אם נאבד ריכוז ונהיה רגועים מדי - בהתחשב ברמה של ריאל - נשלם על כך”. סוסיאדד העונה השיגה חמישה ניצחונות חוץ בלבד, והאחרון שבהם במחזור ה-30. במבט על המשחקים נגד הגדולות הרי שסוסיאדד הצליחה לנצח כזכור את ברצלונה אבל זה קרה במשחק בית. לא מזמן היא הובסה 4:0 נגד אתלטיקו מדריד במטרופוליטאנו וקודם לכן סיימה רק בתיקו בדרבי מול אתלטיק בילבאו (נקודה משש מול היריבה העירונית).

ריאל סוסיאדד - הרכב משוער: אלכס רמירו| אראמבורו, ג’ון מרטין, סובלדייה, חאבי לופס| פאבלו מרין, מרטין סובימנדי, סוצ’יץ’| טאקה קובו, סרחיו גומס ומיקל אויארסאבאל

קצת היסטוריה: כבר אחרי חמש דקות ריאל מדריד ספגה בעונה שעברה (אנדר ברנצ’אה) במשחק בסנטיאגו ברנבאו בחודש ספטמבר. זה היה המשחק הראשון שג’וד בלינגהאם לא כבש בו בליגה - מחזור חמישי. אבל היה לריאל כוכב אחר. פראן גארסיה המגן השמאלי רשם שני בישולים. בדקה ה-46 הוא הוציא אחורה לפדה ואלוורדה שבעט לקורה ופנימה ובדקה ה-60 בישל לחוסלו את המהפך. בדרך כלל ריאל מסתדרת מול היריבה הבאסקית שניצחה רק ארבע פעמים בתולדותיה בסנטיאגו ברנבאו. היא עשתה את זה כבר במחזור הסיום פעם אחת - בחרפה בעונת 2002-03 כשריאל הובסה 4:1, והניצחון האחרון שלה היה 0:2 בעונת 2018-19 עם סנטיאגו סולארי על הקווים שלנו - ואימנול בצד שלהם, משחק בו לוקאס הורחק. ויניסיוס קיבל את ההזדמנות בהרכב במסגרת הליגה בפעם הראשונה, אגב, והיה מאוד מסוכן.

בעשרים השנים האחרונות ריאל ניצחה 14 משחקים. בין 2006-07 (שערים של חוסה אנטוניו רייס ודיוויד בקהאם) ועד ל-2018, ריאל השיגה תשעה ניצחונות בית רצופים על הבאסקים. 1:4 ב-2011, 1:5 כעבור עונה, שוב מאניטה בעונת הדסימה ו-1:4 ב-2014-15, שני הניצחונות האחרונים שציינתי כבר עם קרלו אנצ’לוטי. ב-2:5 בעונת 2017-18 היה שלושער של כריסטיאנו רונאלדו. רצף יפה היה לריאל כבר יחסית במשחקים הראשונים נגד ריאל סוסיאדד, בין שנות ה-30 ל-40 היא ניצחה שמונה משחקים. בעונת 1990-91 ניצחה סוסיאדד לראשונה בסנטיאגו ברנבאו עם 2:3. מנגד, אחד הניצחונות הגדולים של ריאל מדריד היה 1:6 בעונת 1996-97. עם שלושער של דאבור שוקר וצמד של פדג’ה מיאטוביץ’ וכל זה כשסוסיאדד הובילה בדקה העשירית. בעונה בה ריאל סוסיאדד רצה איתנו עם הגלאקטיקוס ראש בראש לאליפות זה נגמר בתיקו 0:0 ב-2002-03 במשחק אטרקטיבי. כעבור שנתיים אגב ארע “משחק שבע הדקות” בו ריאל ניצחה 1:2 מפנדל של זינדין זידאן. ב-77 משחקי הבית נגד סוסיאדד המאזן עומד על 55 ניצחונות (71%), 18 תוצאות תיקו (23%) וארבעה הפסדים (חמישה אחוזים), יחס שערים 199:68.

לייק 1

מתרגש מאוד לקראת המשחק מחר בו התוצאה על כר הדשא תהיה כמובן משנית. ממש סופו של עידן, כל אחת מהדמויות שתיפרד מחר - והזוי ש"יודעים" רק על קרלו אנצ’לוטי ולוקה מודריץ’ ועל לוקאס ואסקס אף שאלה במסיבת העיתונאים ואין הצהרה (אולי מחר?) - הייתה משמעותית מאוד בעשור הזה. האקשן האמיתי כנראה אחרי המשחק עם האירוע לכבוד קרלו עם הגביעים וכדומה. מגיע לו.

בשנה שעברה השחקנים היו מוצפים בהתרגשות מהפרידה המדהימה מטוני קרוס וכמובן בעיקר שמרו רגליים לגמר ליגת האלופות וקיבלנו 0:0 בלי יותר מדי מצבים נגד בטיס. מחר גם כן “העצב” ישתלט על השחקנים? והם ישמרו רגליים..לחופשה לפני אליפות העולם למועדונים? אני מפנטז ככה משחק בנדמה לי על איזה 0:4 מרתק מול ריאל סוסיאדד בעונה גרועה מאוד, יום אחד בו משחק ההתקפה יזרום, ההגנה תהיה מחויבת, קיליאן אמבפה ייתן את ה-0:1 שלו, אפילו לוקה ייבעט מחוץ לרחבה מה שעשה מעט מדי בתקופתו במועדון ויהיה כיף.

ויניסיוס ג’וניור חוזר מפציעה והתאמן רק פעם אחת בשבועיים האלה, אבל אם כן זמין לפתוח בהרכב אז אולי פעם אחת שיתוף הפעולה עם קיליאן אמבפה יעבוד והם לא ידרכו אחד על השני כביכול ושניהם ישחקו טוב? הברזילאי יעזור לו להיות מחזיק נעל הזהב, הפס יגיע בזמן, קבלת ההחלטות תהיה נכונה, לראשונה מאז נובמבר בערך? אמבפה כרגע בזון ואני מאחל לו שימשיך ככה. הכדור מגיע אליו ואתה מרגיש שיהיה בסדר. הוא בועט מחוץ לרחבה ומשחק עם המון ביטחון. מתי נראה ויניסיוס שמח?

מודריץ’ זוכה בפרידה דומה לקרוס או יותר נכון לזינדין זידאן וזה יפה, יש כאלה שלא זכו לכך מסיבות כאלה מאחרות. ראול חסר המזל נפצע בחודש האחרון של 2010 וזה לא היה מאה אחוז שהוא עוזב| האוהדים חסרי הבושה שרקו בוז לאיקר קסיאס ב-2015| פרננדו היירו נזרק לאחר האליפות ב-2003| גם אם רצו להיפרד מסרחיו ראמוס הייתה קורונה..

שהשופט לא ישרוק לעולם מחר לסיום המשחק. לוקה יעלה לנצח כאילו זה גמר ליגת האלופות, היכולת הזו מדבקת וזה טוב לקבוצה.

כמובן שאני אסתכל גם על לוקאס ואסקס, אכתוב עליו עוד בהמשך אבל בגדול היכולת הרעה בהגנה, חוסר הביטחון - כל זה פגע בו גם כשחקן התקפה שהיה יכול לתרום הרבה יותר. רוצה לראות אותו מחר עולה למעלה בלי הפסקה, מהווה אופציית מסירה ומסדר מצבים טובים. שחקן נשמה אמיתי, 400 הופעות זה וואו.

אפשר לדבר על עוד משחק מבחן קצת לחאקובו ראמון, עדיף שאורליאן טשואמני יהיה במרכז השדה ולא במרכז ההגנה אבל אלה דברים לא ממש חשובים. יש את גונסאלו גארסיה שבסגנון שלו הוא ‘9’ שלא ממש היה לנו העונה, לכבוד הפרידה קרלו המקסים יכול לחרוג ממנהגו ולתת לילדים לשחק קצת.

זה אמור להיות מובן מאליו אבל אני מאמין שיהיה בסדר מחר ולשמחתי השחקנים שלנו לא מתבזים כמו ב-2004 או 2009 וממשיכים לשחק, גם אם כדורגל לא גדול - אחרי ההפסד בקלאסיקו.

לאמבפה יש תנועה מעולה שגורמת לו להגיע להמון מצבים, אבל שמעו, הבנאדם מחמיצן.

שידור מישהו?

השדרים כאלה מטומטמים בחיי, מבקרים את כולם שמחפשים את אמבפה בכוח בלי לדעת שהוא שער אחד מנעל הזהב…

מנסה להזיז את היד כדי לא לפגוע בכדור ומפרשים את זה כאילו בכוונה הוא מזיז כדי לגעת בכדור, כרגע זה כבר לא משנה כלום לאף אחד חוץ מלאמבפה.

איך לא הביא למודריץ לבעוט?

לא פנדל בחיים.
כי הוא רוצה לזכות בנעל הזהב…

לייק 1

הואר צריך לסדר לנו עוד פנדל, הפעם בשביל מודריץ’.

2 לייקים

הפרידה מלוקה מודריץ’ הייתה סופר מרגשת, אני כותב כאן “ברמת הכדורגל” בכל זאת על המשחק ולוקח בחשבון את כל “הגורמים”

אני חושב שקיליאן אמבפה שכל הכבוד לו על המשחק המעולה שלו והוא באמת עושה תנועה אדירה לשטח, מהיר, חד, רעב, תשעה שערים בחמשת המחזורים האחרונים - היה קצת ‘לא מחובר’ כשלא נתן לו את הפנדל יש כאן אירוע שהוא גדול מאוד, היסטורי, גדול מהמאבק שלו לנעל הזהב וזה קרה בדקה יחסית לא מאוחרת במשחק. בהמשך אבל ראיתי אותו מפרגן לוויניסיוס ג’וניור כשעלה מהספסל (שם אותו מול שוער) אז ניחא.

משחק עם מצבים ואיומים וגם XG גבוה מאוד של 2.5 או משהו כזה - התחלתי להתעניין בזה לאחרונה, אבל לא התרשמתי שהנעת הכדור שלנו בדקות שהייתה שליטה מוחלטת של 75-25 באמת מסוכנת ומביאה לתאכלס, זה המון יכולת אישית של אמבפה וקשה להתלהב כאשר ריאל סוסיאדד עם שלושה שחקנים חשובים מאוד על הספסל, בעיקר מרטין סובימנדי והקפטן שלה מיקל אויארסבאל. השחקנים שלנו קצת סטאטיים או לא יודעים לאן לזוז, אפילו אבא שלי זרק משהו.

העמידה ההגנתית בינונית מאוד, סוסיאדד במחצית הראשונה בפס אחד (אולי זה היה סתם רגע של עמידה לקויה) הגיעה למצב פנטסטי, מסירה שביטלה את כל ההגנה שלנו. מזל שאנדריי לונין לא פישל והבעיטה הייתה למרכז השדה.
כן אציין שאם הייתה את “הגישה” הזו ולא משנה עבור מה להילחם - לסיים את העונה בכבוד, באסה שהעונה נגמרת או בגלל גל הפרידות - אולי היינו כן מצליחים לזכות באליפות. פדה ואלוורדה מפלצת, איך שהוא לוקח כדור ומשנה קצב וחולף על פני שניים-שלושה שחקנים, בכל משחק גם יש לו פעולה הגנתית ששווה איזה חצי גול שהוא מציל, באמת אדיר, רק שיהיה בריא.

ככה בצל הפרידות מלוקה ומקרלו אנצ’לוטי ישנו לוקאס ואסקס שכמעט בכה גם הוא, הופעה מספר 400, אגדת מועדון ללא צל של ספק, לא כל האגדות הן סופרמן או שחקנים היסטוריים. צר לי שהוא עוזב. חבל שלא הצליח לבשל איזה שער.

אם ננסה שניה לדבר כדורגל כי אני כמובן גיבור גדול שלא מתעסק ברגשות (…), מאוד אהבתי את משחק הצירופים של ויני ואמבפה. נראה שמשהו התחבר שם. הם אפילו חיפשו אחד את השני במצבים מסוימים.

לייק 1