ב-30-45 דקות הראשונות ייצרנו מספיק בשביל לגמור את המשחק הזה מוקדם, בזכות המשך העבודה הנהדרת שמשלבת בין משחק לחץ מצויין, אינטנסיביות גבוהה, ומשחק צירופי מסירות מהיר ויעיל - אבל סבלנו מקצת חוסר דיוק וחוסר מזל שמנעו מאיתנו. ללא ספק אנחנו סובלים כרגע מבעיה של ירידה משמעותית באינטנסיביות באיזור הדקה ה-60, אבל איזה שינוי מרענן זה לעומת השנה שעברה.
אני משוכנע שאם נמשיך בדרך הזאת, אז גם הכדורים ייכנסו והמשחקים ייגמרו הרבה יותר מהר, מה שיאפשר לנו “לנוח” יותר בחלקים המתקדמים של המשחק, וגם השחקנים ילמדו איך שומרים על אינטנסיביות מספקת לאורך כל מהלך המשחק, גם בלי להרוג את עצמם פיזית.
מה שכן, אי אפשר בלי מילה על הנושא -
יש משחקים שבהם הקבוצה ה"קטנה" יותר עושה הכול נכון, והשופט הורס להם עם החלטה אחת קטנה-גדולה, מה שמקלקל לגמרי את חוויית הצפייה ואת תחושות ה"הוגנות" וההנאה מהמשחק.
פה זאת הייתה הדוגמה ההפוכה. אנחנו אלה שעשינו הכול נכון הפעם, והשופט החליט להרוס לנו הכול, וכמעט גם הצליח. לא מצליח לחשוב על שום פרשנות של החוקה שתצדיק את האדום הזה, גם אם ממש ממש מתאמצים, וגם הפנדל הזה היה מאוד מאוד חלבי (כדור שנורה על היד ממרחק של 3 מ’, ואפילו לא היה בדרכו אל השער).
נראה אם ‘ועדת השיפוט’ שלכאורה אמור להעניש ולהרחיק שופטים שטעו, יבצעו את מלאכתם במקרה הזה (בוא נגיד שאני לא ממתין בנשימה עצורה).
השופטים (והנהלת הליגה, שמאפשרת את זה) פשוט מחריבים את הליגה ואת חוויית הצפייה עם הטעויות הבלתי פוסקות וחוסר העקביות המשווע שלהם.