ירדנו לבונקר כאילו אנחנו אינטר בקאמפ נואו נגד ברצלונה הגדולה בהיסטוריה, קצת מביך הייתי אומר. כבר היו קבוצות שעמדו בצורה סבירה במשחק חוץ קשה בעשרה שחקנים. הדקות האחרונות האלה די מייאשות.
צ’אבי אלונסו אגדה אבל ניהול המשחק שלו היום היה בינוני מאוד. יותר מדי זמן עד שהוא החזיר את אורליאן טשואמני לאמצע ובינתיים היינו קצת מרגרינה שם, בטח שזה מסוכן כשפדה ואלוורדה גם לא שם אלא בכנף ימין. גם את הכנסתו של פראן גארסיה לא אהבתי. לפחות לפי הידוע לי דויד אלאבה לא עם משחק ראש טוב למרות מה שאמר גיא צרפתי.
מדקה 55 טיבו קורטואה שוב הבן אדם העסוק ביותר על המגרש, מי שבנה על קבוצה שתשמור על שער נקי לעתים תכופות - התבדה.
קיליאן אמבפה היה מדהים, הוא נראה כמו “השחקן של 2022” כמו שאומרים, לפני הדיכאון שאחרי האכזבה במונדיאל. כשהוא היה עובר שחקנים על מטר ויכול אחר כך לקבל את ההחלטה הנכונה ולמסור כמו שעשה לארדה גולר, כשהוא היה מפחיד את הבלמים, שהרגשת שהוא שווה גול במשחק. נראה כמו השחקן שחלמנו עליו. שרעב מאה אחוז מהזמן ומרוכז מאה אחוז מהזמן כדי להריח את הטעות של הבלמים.
רוצה לציין לטובה את אדר מיליטאו, תמיד יהיו מהלכים שהוא יטריף אותנו אבל זה היה במינון ממש נמוך. מנצח המון מאבקי גובה ומעיף כדור בלי להתמהמה וזה חשוב. גם ראול אסנסיו היה בסדר
היה כיף עד ההרחקה המעצבנת שהרסה את המשחק. עם קצת מזל (הנבדלון של אמבפה, שופט עם שכל בין באוזניים, הנגיחות של מיליטאו) המשחק יכל להיגמר תוך חצי שעה.
השער השני שלנו, די בצדק, הוריד אותנו לכוננות ספיגה עד לסוף המשחק. לא הצלחנו להחזיק בכדור ודי סבלנו, אבל איזה כיף ששרדנו.
אני בדרך כלל לא בעד הכנסה של שחקנים הגנתיים במצבים כאלה, זה פוגע ביכולת של הקבוצה להחזיק בכדור ומפחית סכנה מהקבוצה היריבה.
שני דברים אחרי שקראתי את הפוסט שלך:
-אני חושב שלהחלטות של צ’אבי אלונסו יש משקל בזה שהניצחון הלך קשה. הוא לא “עזר” לנו ממש נקרא לזה ככה.
-השער השני שרצינו כדי להרגיש בטוחים מול עשרה שחקנים כבר הגיע, אז מבחינה כרונולוגית השער שנפסל לקיליאן אמבפה או הנגיחה הנהדרת של אדר מיליטאו שהשוער שלהם הדף - זה פחות רלוונטי.
כיף ששרדנו, לא רוצה להיות דרמה-קווין ולדבר על אכזבה אבל קצת חבל על הדקות האחרונות שהיה בהן לחץ מיותר.
ב-30-45 דקות הראשונות ייצרנו מספיק בשביל לגמור את המשחק הזה מוקדם, בזכות המשך העבודה הנהדרת שמשלבת בין משחק לחץ מצויין, אינטנסיביות גבוהה, ומשחק צירופי מסירות מהיר ויעיל - אבל סבלנו מקצת חוסר דיוק וחוסר מזל שמנעו מאיתנו. ללא ספק אנחנו סובלים כרגע מבעיה של ירידה משמעותית באינטנסיביות באיזור הדקה ה-60, אבל איזה שינוי מרענן זה לעומת השנה שעברה.
אני משוכנע שאם נמשיך בדרך הזאת, אז גם הכדורים ייכנסו והמשחקים ייגמרו הרבה יותר מהר, מה שיאפשר לנו “לנוח” יותר בחלקים המתקדמים של המשחק, וגם השחקנים ילמדו איך שומרים על אינטנסיביות מספקת לאורך כל מהלך המשחק, גם בלי להרוג את עצמם פיזית.
מה שכן, אי אפשר בלי מילה על הנושא -
יש משחקים שבהם הקבוצה ה"קטנה" יותר עושה הכול נכון, והשופט הורס להם עם החלטה אחת קטנה-גדולה, מה שמקלקל לגמרי את חוויית הצפייה ואת תחושות ה"הוגנות" וההנאה מהמשחק.
פה זאת הייתה הדוגמה ההפוכה. אנחנו אלה שעשינו הכול נכון הפעם, והשופט החליט להרוס לנו הכול, וכמעט גם הצליח. לא מצליח לחשוב על שום פרשנות של החוקה שתצדיק את האדום הזה, גם אם ממש ממש מתאמצים, וגם הפנדל הזה היה מאוד מאוד חלבי (כדור שנורה על היד ממרחק של 3 מ’, ואפילו לא היה בדרכו אל השער).
נראה אם ‘ועדת השיפוט’ שלכאורה אמור להעניש ולהרחיק שופטים שטעו, יבצעו את מלאכתם במקרה הזה (בוא נגיד שאני לא ממתין בנשימה עצורה).
השופטים (והנהלת הליגה, שמאפשרת את זה) פשוט מחריבים את הליגה ואת חוויית הצפייה עם הטעויות הבלתי פוסקות וחוסר העקביות המשווע שלהם.
דיי נו, מספיק עם החוסר אובייקטיביות והבכיינות הנוראית הזאת. האדום אני מסכים, זאת בדיחה, אבל הפנדל מוצדק-בנאדם עושה גליץ׳ והיד שלו מחוץ לגוף לגמריי. לא צריך לחפש בכוח, בייחוד שאם זה היה להפך 0 סיכוי שמישהו פה היה אומר שלא היה פנדל.
לא ייתכן שכל החלטה נגד ריאל תמצאו משהו. יש פה סדר ברור. מועדון בכיין-ריאל מדריד. אוהדים בכיניים-אוהדי ברסה. לא לערבב.
הפנדל מוצדק ב 100%, קרבאחל טמבל.
השיפוט בליגה הזו בכל מחזור מגיע לשיאים חדשים, זה פשוט בדיחה מה שהשופט הזה עושה והוא ממשיך לקבל במה, תעודת עניוצ לליגה האפסית הזו.
ממשחק למשחק אנחנו רואים שיפור ניכר בקבוצה, פשוט מדהים כמה ההשפעה של מאמן גדולה…
אני לא רואה את הבעיה.
האוסן ומיליטאו ביכולת טובה מתחילת העונה. רודיגר- כנראה שלא יהיה רלוונטי בקרוב, אבל הוא לא קשיש או גמור בהכרח. אסנסיו בלם שלישי טוב, יש כמה ילדים בנוער וכמובן את טשואמני, קרבאחל והגוויה של אלאבה.
בכל מקרה כיף לראות את הקבוצה, בחצי השעה הראשונה אמבפה היה בכושר שיא והנייחים היו מסוכנים- קשה מאוד להגן מול שני סגנוני התקפה שונים, במקביל. אני לא זוכר אצל אנצ’לוטי או אפילו זידאן בליצים כאלה במגרשים של קבוצות כמו סוסיאדד.
גולר, טשואמני, קרארס ממשיכים את הפורמה הטובה אבל לדעתי סבאיוס היה הפתעה עם מחצית ראשונה גדולה ועוד כמה חילוצים בין לבין. במחצית השניה כבר לא היה לו סיכוי, במיוחד כי וואלורדה נכנס מזעזע והרג את הקישור.
אמבפה עם אחד המשחקים הטובים שראיתי משחקן בחולצה הלבנה, ויניסיוס מצדו- עם אחד המשחקים הגרועים שראיתי. אני לא יודע אם הוא איבד אתלטיות אבל הטאץ’ שלו מזעזע והוא הרג את המשחק. הוא הרס התקפה מסוכנת- שהפכה לאדום של האוסן, וגם הרס כל מתפרצת שקיבל במחצית השניה. אני חושב שבקרוב יגיע הזמן והוא יתחיל לראות ספסל כי גם ברהים בינתיים לא הגיע לעונה ואי אפשר רק אמבפה וגולר.
מסכים לגמרי. לבראהים אמנם הייתה איזו תקופה קצרה יפה אצלינו עם יכולת יחסית גבוהה, אבל הוא ורודריגו בכלל לא באותו לבל של שחקן. אני אגדיל ואומר גם שאני די בטוח שבראהים לא יישאר אצלינו עוד הרבה זמן.
נכון לעכשיו אני מוצא מספיק נקודות אור להמשך העונה.
נכון- האוסן לא למד את הלקח מהמשחק נגד פסז, אדום שטותי, גם אם העונש חמור מידי הוא “עזר” לשופט. למיטב ידיעתי אפשר (וצריך) לערער כדי למנוע הרחקה משני משחקים.
נכון שרודיגר םצוע, ונקווה שינהלו טוב את הדקות שלו בהמשך, אבל לא חסר כשרון בהגנה, והאוסן בכ"מ זמין לצ’מפיונס (מארסיי).
ג’וד אוטוטו חוזר, נקווה שגם קמאבינגה, והרוטאציות יורחבו.
רודריגו תמיד מגיע עם איזשהו פיק ונקווה שהשנה סופסוף יהיה עם הרבה מעבר לזה.
כמה ויני יכול לחרב את המשחק? לפחות אתמול הוא לא נגרר לפרובוקציות (עדיין, מצפה לשחקן מלפני “אובדן” כדור הזהב).
בכללי טרם שיחקנו עדיין משחק גדול, אבל אף פעם לא קל באנואטה, וסוסיאדד לבטח תחזור לעצמה בהמשך. השיטה של אלונסו ממשיכה להיטמע, מאוד קשה להגיע להזדמנויות נגדנו בניגוד לעבר, אם כי היו עוד שני מצבים לאחר הפנדל שבמזל לא ספגנו.
אני השנה אופטימי, כי הטוב לפנינו.
וצב הנינג’ה- מודה שאיפשהו לפני שנה תהיתי מה הטוב שהוא הגיע. עכשיו אין מילים ורק שימשיך בכושר ההבקעה וברעב הכריסטיאנואי (ובתקוה שלא יהיה עצוב מידי שנה).
אני לא חושב שיש משהו שאנחנו כצופים רואים שהצוות המקצועי לא רואה. אני כן חושב שהם מעדיפים את ברהים כי הוא יוצר סימטריה וסדר במערך שלנו, לעומת המצב שרודריגו נמשך שמאלה בעזרת איזו גרביטציה מסתורית, ויחד עם ויני בלינגהאם ואמבפה דרכו אחד על הרגליים של השני באגף שמאל ויצרו פקקי תנועה.
בנוסף ברהים תורם מאוד הגנתית ובמשחק הלחץ.
רודריגו כבר הבהיר שהוא לכנף ימין לא יחזור כך שאפשר להוריד את האופציה הזאת מהשולחן. נראה שאלונסו בונה על מסטה לעמדה הזאת, וברהים שיחק שם אתמול כי מסטה חזר רק יומיים לפני מדרום אמריקה.
אני תמיד אהבתי יותר את ברהים כמחליף, ואני חושב שמול הגנות עייפות היכולות שלו באות הרבה יותר לידיי ביטוי. העונה שעברה הייתה נאחסית לכולם ולכן גם אם פחות הרשים מבחינתי אני מוחק לכולם את השנה הזאת ופותח דף חדש. אני רחוק מלהרים ידיים לגביו.
אין דבר כזה “רודריגו הודיע שהוא לא חוזר לעמדה בצד ימין”. אתה רוצה להגיד לי שאתמול אם צ’אבי אלונסו מקים אותו בדקה ה-70 להיכנס לעמדה אז הוא היה אומר לו ‘עזוב אותך’ וחוזר לספסל? ממש לא. אם יהיה צורך, רודריגו ישחק בצד ימין. זה שיקול של המאמן ומה שכן קרה סביר להניח - אלונסו ישתמש בו הרבה-הרבה יותר בצד שמאל, גם כי ויניסיוס בניגוד לליטוף של קרלו אנצ’לוטי - כבר לא שחקן שאי אפשר לגעת בו.
לגבי ברהים דיאס זו יחסית תחושה שלכם והיא הגיונית לחשוב עליו כשחקן שמשנה מומנטום וכדומה, ופחות אחיזה במציאות\בדיקה אמיתית. ככה בשלוף. גולים של ברהים כשהוא שחקן הרכב: ההיילייט העיקרי זה ה-0:1 בלייפציג, גול נגד בראגה, שער נגד לאס פלמאס, שער נגד גרנאדה, גולאסו נגד ויאריאל, גול נגד אוססונה והיו גם את החגיגות מול קאדיס ולבאנטה להן סביר להניח אתם לא מייחסים חשיבות כי זה אחרי הבטחת האליפות והוא גם בישל פעמיים ב-4:4 נגד ויאריאל.
להזכירכם הוא גם כבש אשתקד למשל את הגולאסו נגד אתלטיקו מדריד כשפתח בהרכב במקום ג’וד בלינגהאם, וגם נגד סביליה, לאס פלמאס ובטיס הוא כבש אחרי שפתח בהרכב
כן היו לו גולים חשובים כמחליף, ה-2:2 נגד מנצ’סטר סיטי, הצ’יפ נגד ויאדוליד ממש במחזור השני ובעיקר ב-2023-24 הריצה נגד יאן אובלאק בסופרקופה.
