שום דבר בעולם לא יגרום לי לחבב את פגרת הנבחרות, ובפרט את זו של ספטמבר. כדורגל נבחרות שאינו יורו/קופה/מונדיאל הוא מיותר. כשלטורנירים האלו מעפילות 70 אחוז מהנבחרות המשתתפות במוקדמות, גם רוב הטורניר מיותר ועל המוקדמות חבל בכלל לדבר. כששמים את כל זה שלושה שבועות מפתיחת עונת הכדורגל האמיתי, כשעוד לא הספקנו להתחמם… מי הגרגמל שמקבל החלטות שם בפיפ"א?
אבל אין כמו מנצ’סטר מאיינת-הרגשות יונייטד כדי לגרום לך להיות אדיש אפילו לדבר הכי מסריח בכדורגל העולמי. סוף שבוע בלי משחק של יונייטד הוא כמו סוף שבוע כשהילדים אצל סבתא. אני יודע שזה תכף חוזר לרדוף אותי, אבל לפחות אפשר להנות בינתיים מקצת שקט.
אך לא לעולם חוסן. אחרי שבועיים מנוחה מהקטסטרופה העונתית מול ליברפול (אחת משתיים), חוזרים לפרמייר ליג, למשחק מול סאות’המפטון בסיינט מארי.
בזמן שטן האח ניצל את הזמן תיאורטית לחידוד האסטרטגיה לעונה הקרובה, גיבוש תבניות התקפיות ושיפור היכולת הקבוצתית אך בפועל לאמירת מילים חסרות פשר לתקשורת, שוטטו שחקנינו השונים ברחבי מערכת השמש. מנואל אוגרטה שהוחתם מפריז אך לפי טן האח הזדקק ל’מספר שבועות ואולי חודשים’ כדי לשחק כדורגל, עלה על מעבורת למאדים ושיחק במדי נבחרת אורוגוואי בלי בעיות. סקוט מקטומיניי ששוחרר לנאפולי הראה שלשים את הכדור ברשת הוא דבר בר-השגה אם אתה לא במדי יונייטד, עד שאפילו ברונו פרננדז למד והחזיר לסקוטי כבר באותו משחק. כמובן שבחזרתם לאנגליה השאירו השחקנים את יכולות הכדורגל שלהם בביקורת הדרכונים כמקובל והגיעו לקרינגטון מוכנים למחר.
מי שלא מוכנים למחר הם ראסמוס הוילנד ולוק שואו, מה שאומר שגם מרכוס ראשפורד עדיין לא יודע לשחק כדורגל. שוקי זירקזי פתח בנבחרת הולנד ויפתח גם אצלנו עד שמישהו מלבד כל האוהדים בעולם יבחין שאין המון הגיון בלשחק עם ברונו לעניים לפני ברונו אמיתי. עוד אצל האורנג’ הראה מתיאס דה ליכט שיש שחקני יונייטד שנשארים שחקני יונייטד גם בנבחרת, עם איבוד כדור מרושל שכולו בישול ליריב מבית היוצר של הארי מגווייר™. אוגרטה ישב בספסל בזמן שקאסמירו ינסה להציל את כבודו האבוד ממשחק הבלהות מול ליברפול לצד קובי מאיינו.
בגלל שכל כך התגעגענו, ובזכות הכדורגל הכה אטרקטיבי שאנחנו מציגים, מן הראוי שנהיה, שוב, המשחק הפותח של המחזור. אז אם החמין של שבת בבוקר לא הכניס אתכם לקומה, יש תכנית גיבוי ב-14:30.
חצי שעה ראשונה יונייטד של טן האח ואז עוד שעה של יונייטד של טן האח ביקום המקביל שבו גם סולשיאר החתים קשר אחורי במקום את רונאלדו ופרגוסון המשיך לאמן עד גיל 143.
עד הפנדל הכל ידוע: מחמיצים בהתקפה, חורים בהגנה (כשהעבריין העיקרי הוא דאלוט באגף שמאל), וקבלת החלטות גרועה בקישור שהורסת התקפות מעבר ויוצרת מצבים קורצים ליריבה.
אז במקום 1-0 לסאות’המפטון מפנדל מוצדק ואז עוד שעה של סבל אוננה משומקום עם הצלה גדולה, ומאותו רגע עולם (כמעט) אחר. ההגנה נסגרה הרמטית, בהתקפה בלם כובש אחרי קרן (!), ראשפורד עם סיומת מצויינת כובש (!!) ויורדים למחצית ביתרון של שני שערים (?!?!??!?!). מי זה הקירח העצבני על הקווים? כי זה לא טן האח שהכרנו. המחצית השניה בכלל היתה מופת של שליטה במשחק וניהול יתרון, עוד משהו שבעונה שעברה יונייטד כשלה בו באופן עקבי.
יש עדיין כמה דברים קטנים שכדאי לשים לב אליהם: אמאד מעולה בריצות עומק ויצירת התקפות מסוכנות מהאגף שלו אבל קבלת ההחלטות מרגע שההתקפה נוצרה היתה לקויה לעיתים קרובות.
זירקזי עם לינק-אפ פליי מצויין גם איפשר הרבה התקפות מסוכנות אבל הסיומת מול השער לא ברמה. מישהו צריך להזכיר לו שלשער בועטים, ולא מוסרים כמו שהוא אוהב. זאת משימה שאמורה להיות תפורה על ואן ניסטלרוי ואני מקווה שהוא יעמוד בה.
קאסמירו אמנם בפתיחת עונה מזעזת אבל השער האחרון לחלוטין רשום על שמו עם כדור מעולה לדאלוט. הויז’ן של קאסמירו ברמה מאוד גבוהה, הבעיה היא הביצוע ויותר מזה להבין מתי כדאי לנסות את הכדור ההרפתקני ומתי זה פחות חכם. בכל מקרה, כשזה עובד זה מרשים.
השעה האחרונה של המשחק באמת הזכירה נשכחות, כשיונייטד הייתה משחקת ברברס ולא היה אפילו חשש קטן שהיריבה תחזור למשחק. זה לא קרה הרבה זמן, בטח שלא במשחק חוץ. טן האח הזכיר הרבה פעמים בשנתיים האחרונות שאנחנו צריכים לדעת להרוג משחקים ובשבת זה סוף סוף בוצע. גם כיף לראות את ראשפורד פעיל וחיובי, עם כמה פעולות טובות מלבד השער.
אבל, קשה להתעלם מהחולשה של היריבה. סאות’המפטון כרגע היא קבוצה פתטית. אלו לא רק ארבעת ההפסדים בארבעה מחזורי הפתיחה ליריבות לא משהו (כולל אותנו), אלא עמידה הגנתית ברמה שלא מתאימה לפרמייר ליג.
בשער הראשון ג’ק סטיבנס, בלם במקצועו, שובר נבדל בשני מטרים לפחות. בוידאו רואים שזה לא שהוא מאחר ביציאה קדימה, מחדל שקורה לפעמים, אלא ממש חוזר אחורה כדי לשמור על זירקזי כשכל חבריו לקבוצה נשארים בקו אחד מקדימה.
הגול של ראשפורד היה רך מדי. אם אמאד לא היה אידיוט ראשפורד היה מקבל את הכדור שלוש שניות קודם והיה חופשי לחלוטין. גם כשקיבל את הכדור באיחור, ארצ’ר לא לחץ מספיק ושאר השחקנים הסתכלו על כדור מאוד חלש מטייל לפינה.
בהמשך לאמאד, הוא עושה הכל נכון עד שצריך להוציא את הכדור מהרגל ואז הוא בוחר כמעט תמיד באופציה הגרועה ביותר. או מאחר במסירה ומסתובב סביב עצמו, או מוסר לשחקן הלא נכון, או מוסר גרוע. פרגי היה נותן לו נעל לראש ומיישר אותו, והגיע הזמן שטן האח יעשה את זה. בעיניי הוא לא צריך לקבל הרכב על פני גרנאצ’ו, שמשחק הרבה יותר תכליתי ועם תקרה יותר גבוהה לדעתי.
מחדל המגנים השמאליים כבר עלה לנו ביוקר מול ליברפול, וכמעט עלה ביוקר גם מול הסיינטס עם פנדל מטומטם לתפארת של דאלוט. גם באגף ימין הוא לא שוס הגנתית, אבל בשמאל הוא חסר תועלת בקטע מביך, גם בהגנה וגם בהתקפה. מלאסיה גורם למאונט להיראות כמו רכש הגיוני, ולוק שואו איכשהו תמיד יכול לשחק בקיץ בנבחרת אבל ביונייטד פצוע 90 אחוז מהזמן. זה כבר לא סביר.
